שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
241
רפאל שואל/ת: ביחיד אומרים 'מקום חניה', האם ברבים ניתן לומר 'חניות', או שמא רק 'מקומות חניה'?
רוביק עונה:
'חניות' הוא מה שקרוי בשפת הבלשנים אליפסה או השמט, והוא לגיטימי בשפת הדיבור. בשפה רשמית יותר עדיף 'מקומות חניה'.
242
נתי שואל/ת: איך מטים לצורת ריבוי מילים שבדרך כלל צורת ההתייחסות אליהן ברבים היא זוגית? למשל, אומרים שלושה זוגות נעליים, אבל איך נכון להטות כדי לומר שש פעמים נעל? האם נכון לומר "שש נְעָלים" על משקל רְגבים, קְשרים או תְלמים? והאם הוא הדין גם לגבי מכנסיים, מספריים, גרביים, ידיים, אוזניים וכיו"ב?
רוביק עונה:
הצורות הזוגיות הן בעת ובעונה אחת צורות רבים, ובעבר אף שימשו בשפות שמיות לריבוי בשמות לא מעטים. לכן המילה נעליים, וכמוה כל יותר המילים המקבלות ריבוי זוגי, משמשת גם כריבוי רגיל.
243
רחל וולך-אשרוביץ שואל/ת: אני שומעת את קרייני הטלוויזיה והרדיו מדברים על תאומים ואומרים 'זוג תאומים'. אני מניחה שאין כוונתם לארבעה אנשים, אלא לשניים. אם צדק בהערתי, האם תוכל להעביר תיקון זה למשדרים באשר הם?
רוביק עונה:
'זוג תאומים' פירושו שני אחים שנולדו באותו יום, כפי שזוג עיניים הן שתי עיניים ולא ארבע. כאשר יש יותר מזוג אחד נאמר "שני זוגות תאומים" וכדומה. אין פירוש הדבר ש'תאומים' ללא התוספת זוג הוא שגוי, אך בוודאי אין לומר 'שני תאומים' ולהתכוון לארבעה.
244
אלעד שואל/ת: מדוע אומרים 'קְצות האצבעות' ולא 'קצוות האצבעות'?
רוביק עונה:
צורת הרבים של 'קצה' מיוחדת ויוצאת דופן. למילה שתי הופעות: קָצֶה, המוכרת היום, וקָצָה, באותה משמעות. צורות הרבים של שתי המילים המוכרות מהמקרא מכילות את העיצור ו'. הצורה הנפרדת 'קצוות' מופיעה במקרא פעמיים, ואין צורה נפרדת ללא ו' כמו 'קָצים' או 'קָצות'. לעומת זאת הבנטיות מופיעה בתנ"ך בעיקר הצורה ללא ו', 'קְצות', ופעם אחת עם ו': 'קצווי' (ארץ). בעברית החדשה התקבע איפה שימוש תואם. 'קְצות' בסמיכות (קצות האצבעות), קצוות כצורת רבים נפרדת.
245
בוריס שואל/ת: האם קיימות סיומות של שם תואר ברבים אשר אינן מתאימות לסיומות ביחיד. לדוגמה, "מילה ארוכה" אבל "מילים ארוכים", או "בית גדול" ו"בתים גדולות".
רוביק עונה:
יש מקרים לא מעטים כאלה, לא בדוגמאות שהצעת, רובם ככולם מן המקורות. שדה (בזכר) – שדות. אב (בזכר כמובן) – אבות. עיר (בנקבה) – ערים, ועוד.
246
איתן שואל/ת: לגבי המילה 'כמדומני', האם נכון לומר 'כמדומתני'? הרי בעברית גוף ראשון יחיד, אני, משמש לזכר ונקבה. ואם כן לא אמור להיות שוני בפועל+צורן גוף הגזור מגוף ראשון יחיד?
רוביק עונה:
הסיומת 'ני' אכן משותפת לשני המינים, אך לא כן חלקה הראשון של המילה, שהוא בבינוני פעול. בזכר: מדומֶה, תנועת e מועתקת ל-a בנטייה: כמדומָני, בנקבה – מדומָה, כאשר כמקובל בנטיות ת' הנקבה נשמעת: כמדומַתני.
247
אפרת אקשטיין שואל/ת: אני עורכת לשון בעיתון ילדים. תהיתי למה בעל מדור סדנת ההישרדות בעיתון כותב שוב ושוב 'מחסות', בסיומת נקבה שלא מצאתי באבן-שושן וגם לא ברב-מילים, ולא 'מחסים' על פי התקן והמילונים. לאחר שגיליתי שזו הצורה המקובלת בצבא, הבנתי שהמקום היחיד שבו אוכל לגלות את מקור הטעות, ואם יש לה הכשר - הוא כאן.
רוביק עונה:
התשובה בשאלה. בסקר שמיעה לא מדעי בעליל נראה כי 'מחסות' דווקא היא הצורה הנוחה לאוזן הישראלית. בכל מקרה, בשום פנים אין לראות ב'מחסות' שגיאה, זו התפתחות טבעית של השפה, ויחיו 'מחסות' ו'מחסים' זה לצד זה בשלום, כמו למשל 'קברות' ו'קברים' ועוד.
248
גליה שואל/ת: יום אחד נכנסה מנהלת בית הספר שלי לכיתה ואמרה: "ילדים, הקשיבו, רק היום גיליתי שאומרים צהריים טוב, בגלל ששניהם ביחיד". האם זה נכון?
רוביק עונה:
בהחלט לא נכון. צהריים היא צורת זוגי, הנחשבת צורת רבים. כמו שאנו אומרים עיניים יפות או רגליים זריזות ואפילו שמים כחולים, כך רצוי לומר צהריים טובים.
249
שמוליק פורטל שואל/ת: באיזו לשון פונים לקבוצה שיש בה גברים ונשים? האם יש עניין של בטל בשישים, כלומר, אם יש גבר אחד בקבוצה של שישים נשים נפנה אליהן בלשון נקבה?
רוביק עונה:
התקנות בעניין הזה חמורות למדי, הפנייה היא תמיד בזכר. אם תפנה לקבוצה שעליה דיברת בלשון נקבה הדבר עלול להיתפס כעלבון לגבר היחיד, או כפנייה בשיטתה של מירב מיכאלי. רצוי מאוד בפנייה לקהל שיש בו נשים רבות לומר "גבירותיי ואדוני" או כל פנייה דו-מינית אחרת, והכי טוב: קהל נכבד.
250
מיכה כנר שואל/ת: מדוע הפרה היא בהמה גסה, ואילו הפר אינו בהם גס? והאם הנקבה של השור היא שורה?
רוביק עונה:
בהמה היא אמנם מילה בנקבה, אך היא שם המתייחס לכל הבהמות באשר הן: 'בהמה' הוא מי ששייך לקבוצת הבהמות. מכאן ש'בהמה גסה' מתייחס לכל מי ששייך לבקר למינהו, לעומת 'בהמה דקה' המתייחס לצאן. שור הוא הזכר של בני הבקר, ובדרך כלל זכר מסורס המשמש לעבודה. הנקבה שלו היא על כן הפרה.
251
ד"ר דוד בן מנחם שואל/ת: מדוע אומרים 'תכנית אב', אבל 'ספינת אם'? הרי גם 'תכנית' וגם 'ספינה' הן מילים בנקבה.
רוביק עונה:
אין חוק התאם מין ומספר בסמיכות (למשל: עיר מקלט, לעומת בית תפילה), ומכאן שאין קשר הכרחי בין מינה של מילת הנושא בצירוף לבין קביעתה כ'אב' או 'אם'. הביטוי 'תוכנית אב', שהוא תרגום של הביטוי האנגלי master plan, נגזר מהביטוי התלמודי 'בניין אב'. המונח 'ספינת אם', המתייחס בעיקר לתחום החלל, הוא תרגום של הביטוי האנגלי mother ship.
252
איציק שואל/ת: מהי צורת הרבים של המילה 'פות'?
רוביק עונה:
'פות' מופיעה פעם אחת במקרא, בנטייה ("וה' פָתהֶן יערה"), ויש ויכוח האם פירושה ערוות האשה או חור המנעול, בדומה למילה המקראית פוֹתָה במשמעות זו. על פי המילונים הריבוי הוא פֻּתּוֹת, אך קשה לאשש זאת כיוון שהשימוש במילה זו ברבים נדיר ביותר. נראה שיש כאן אנלוגיה למילים בתנועת o המקבלות בנטיות תנועת u.
253
יוני שואל/ת: האם בעברית ניתן לקרוא לדבורים כזכרים? למשל, אם משהו נעקץ על ידי דבורה ממין זכר, האם ניתן להגיד ״דבורה עקץ אותו״?
רוביק עונה:
דבורה היא מילה בנקבה בלבד. צורת הזכר דבור מתייחסת לחרק אחר אף כי מאותה משפחה. בעולם הדבורים יש לזכרים תפקידים מוגבלים, ולכן מדובר בשאלה תיאורטית, מה גם שהדבורה ממין זכר היא נטולת עוקץ.
254
דבורה אלף שואל/ת: האם המילה 'עמית' היא גם זכר וגם נקבה, או שיש להכיר במילה 'עמיתה', וברבים 'עמיתות' עבור צורת נקבה? ומכאן, האם נכון להגיד: "עמיתי ועמיתותיי"?
רוביק עונה:
'עמית' היא מילה מקראית שפירושה חבר. היא קשורה לשורש עמ"ת בהוראת התחבר, נקשר, ויש קושרים אותה גם למילת היחס 'לעומת', למרות שיש באחרונה יסוד של התרחקות וקונפליקט. ת' היא כאן אות שורש ואיננה ת' הנקבה, בדומה ל'צומת', למשל, שגם היא מילה בזכר. בעברית החדשה התרחבה 'עמית' למשמעות קולגה, חבר למוסד או למקצוע, ויש לה כמובן צורות נטייה: עמיתה, עמיתים ועמיתות.
255
מריון קורנפילד שואל/ת: אם יש ברכיים, ידיים וכו', מדוע אין מרפקיים?
רוביק עונה:
לאיברי גוף זוגיים ניתנת אכן בדרך כלל סיומת הריבוי הזוגי, כמו עיניים, רגליים, שדיים ונחיריים. לעיתים היא ניתנת לאיברים לא זוגיים כמו שיניים או ציפורניים, ולעיתים ניתנת לאיברים זוגיים סיומת ריבוי רגילה, כמו גבות, פטמות ומרפקים. מרפק היא מילה תלמודית, צורת הרבים 'מרפקים' מוכרת מלשון ימי הביניים ואנו הולכים בעקבותיה. יש לזכור שבעבר שימשה סיומת –ַים כצורת ריבוי מקובלת, ומכאן המילים מים ושמים, ורק בשלב מאוחר יותר התייחדה בעיקר לריבוי זוגי.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >