שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
256
שוש שואל/ת: מהי צורת הנקבה של גנן, עובד בגינה: האם 'גננת' או 'גננית'?
רוביק עונה:
הצורה היא 'גננית', והיא נקבעה כדי ליצור בידול בינה לבין 'גננת' העובדת עם ילדים. לעומתה צורת הזכר 'גַנָּן' זהה לשני המקצועות.
257
אמנון ורנר שואל/ת: במסגרת תרגיל בכתיבה כתבתי על ילד המגלה בית קברות ואומר ש"זהו בית קברים, יש בו קבר ועוד קבר. המבוגרים פשוט טועים". האם הילד צודק?
רוביק עונה:
'בית קברות' הוא צירוף מקראי מספר נחמיה, והוא אכן חריג, שכן הצורה שאינה בצירוף סמיכות היא 'קברים'. לכן אין לראות שגיאה ב'בית קברים', ובספרות התחייה אכן הצירוף מופיע מספר פעמים. במקרים מסוימים אפשר לראות ב'קברות' צורת רבים של המילה הנדירה 'קִברה'.
258
דורית שואל/ת: איך קוראים לזכר של הגחלילית?
רוביק עונה:
בדרך כלל אין לרמשים צורות זכר ונקבה נפרדות. אם יש צורך דחוף בכך נאמר "גחלילית זכר".
259
נועם לבנון שואל/ת: האם כאשר אנחנו מתייחסים למילה 'זוג' (זוג אנשים) עלינו לראותם כגוף יחיד או רבים? האם יש לומר "הזוג טוען כי..", או "הזוג טוענים כי.."
רוביק עונה:
השאלה קשורה לנושא שנדון בשאלה קודמת. 'זוג' משמש כאן ככַמָּת, ומינו זכר, אך הוא מייצג שני אנשים, שהם במספר רבים. בדרך כלל כשמדובר בכמתים, כמו 'רוב', 'חלק', 'מחצית', רצוי להתייחס למה שהכמת מתייחס אליו: אנשים או חפצים. ואולם, במקרה של 'זוג' יש נטייה להתייחס לכמת, והמשפט יהיה בזכר יחיד: הזוג טוען... אם רוצים להדגיש את האנשים עדיף לומר "בני הזוג אומרים". במקרים אחרים יש עדיפות לרבים, למשל איברי גוף: "זוג עיניים יפות".
260
אמוץ פלג שואל/ת: איך נכון לומר - חלק מהאנשים עזב, או חלק מהאנשים עזבו?
רוביק עונה:
הרבה דיו נשפך בשאלה הנכונה למקרים נוספים, למשל: "רוב החברים אוהב גזר" או "רוב החברים אוהבים גזר"? השאלה היא מה קורה כאשר החלק המציין כמות (או הכַמָּת) הוא במין ומספר מסוים, ומי שסופרים אותו או מתייחסים אליו הוא במין במספר שונים. לא ראוי לקבוע כאן הלכה גורפת, ושתי האפשרויות תקינות. ההמלצה שלי היא להתייחס לתוכן המשפט. אם רוצים להדגיש את הכמת יש ללכת לפיו: "מחצית מהנוכחים תמכה במועמד מסוים". אם רוצים להדגיש את מי שמדובר בו, וכך המצב ברוב המקרים, יש ללכת לפי המדובר: "רוב תושבי תל אביב תומכים בתחבורה ציבורית בשבת".
261
אמנון ורנר שואל/ת: האם הזברה היא זכר ונקבה גם יחד? האם הג'ירפה היא נקבת הג'ירף? ומה על ההיפופוטם? ובמה זכה האריה שיש לו בת זוג בשם לביאה ואילו לנמר, לפיל ולדוב נוספת רק ה'? ומדוע לבעלי חיים כמו נחש וזבוב אין בכלל צורת נקבה?
רוביק עונה:
ללא מעט בעלי חיים בעברית, כמו בשפות שמיות אחרות, יש שם נפרד לזכר ולנקבה. כך הם הגמל והנאקה, החמור והאתון, העז והתיש ועוד. אלה זכו גם לשמות מיוחדים לצאצאים, כגון בכר, עיר וגדי. לאריה אין צורה נקבית, אך לביאה היא צורת הנקבה של לביא. רוב בעלי החיים זכו לשם נקבי על ידי הוספת ה' (נמרה, פילה) אל ת' (תרנגולת). חלק משמות אלה מופיעים כבר בלשון חכמים. בתלמוד מדובר על אחד שהוא "בן חמור ובן סוסה", במדרש מסופר על הזאבה שהניקה את רמוס ורמולוס. דב במקרא הוא שם דו מיני, ומכאן "שתיים דובים". במדרש יש כבר הבחנה בין דוב לדובה. במקרה של ג'ירף יש מבחינים בין ג'ירף זכר לג'ירפה נקבה, אך יש לזכור שהשם הלטיני-מדעי של בעל החיים הזה, בלי קשר למינו, הוא ג'ירפה, אלינו הגיע מן הערבית, בעוד השם הזכרי ג'ירף מקורו באנגלית. זברה הוא שם דו-מיני, ואם רוצים להבחין רצוי להוסיף תג מין: 'נקבת הג'ירף' או 'נקבת הזברה'. ובאשר לנחש ולזבוב, אלה מוצאים את מקומם בשירים וסיפורי ילדים, ולא רק הם. נעמי פולבר מספרת על "היפופוטָמָה קלָרָה", שהיתה לה בעיה עם השיניים.. גלעד כהנא שר: "זבובה בהריון התאבדה לי", ושלום חנוך מקנח בשירו "את ואני": "מתהלכים חסרי בושה / אני רק גבר את אישה / זה לא נחש זאת נחשה".
262
אלי שואל/ת: גיס ויָבָם הן מילים נרדפות. את המילה גיס אפשר להטות כגיסי, גיסך וכ"ו. אם כך מה עם יבם?
רוביק עונה:
אין כל בעיה להטות את 'יָבָם' או יבָמָה'. למעשה, מילים אלה מופיעות במקרא שבע פעמים, והן תמיד בנטייה: יְבָמִי, יְבָמָהּ, יְבִמְתּוֹ, יְבִמְתֵּךְ.
263
שרון שואל/ת: האם קיימת צורת יחיד למילה 'רחמים'? ממה שידוע לי, 'רֶחֶם' איננה צורת היחיד של מילה זו.
רוביק עונה:
רחמים היא צורת הרבים הדקדוקית של רֶחֶם, אבל היא משמש כשם עצם עצמאי, שאין אפשרות לרבות אותו, כמו במקרים לא מעטים של מילים מופשטות. הקשר בין 'רחם' ל'רחמים' אינו מקרי. בשפות שמיות רבות נמצא קשר ואפילו זהות בין הרגש לאיבר הנשי, מתוך תפיסה שהרחם, מקורה של הלידה, הוא גם מקור הרחמים והחמלה.
264
מלי האריס שואל/ת: האם אומרים ש"אחוזת ברק" שוכן או שוכנת בעמק יזרעאל?
רוביק עונה:
יש סוגים שונים של יישובים, ולכל סוג מין דקדוקי. 'קיבוץ' הוא זכר, ולכן יש לומר 'גבעת ברנר נוסד בשנה זו וזו', למרות ש'גבעה' היא נקבה. 'עיר' היא נקבה, ולכן תל אביב נוסדה ב-1909, למרות ש'תל' הוא זכר. 'אחוזת ברק' היא מקרה ביניים, כיוון שבשם מוגדר היישוב כ'אחוזה', ולכן יש להשתמש כאן בלשון נקבה.
265
הדר שואל/ת: מדוע המילה קבר היא ברבים 'קברים', בעוד שאומרים 'בית קברות'?
רוביק עונה:
'קברות' היא צורה משנית של 'קברים', המופיעה בעיקר בצירופי סמיכות כמו 'קברות מלכים', אבל גם בנפרד, בפעם הראשונה באיוב. הצירוף 'בית קברות אבותי' מופיע כבר במקרא, בספר נחמיה. 'בית קברות' נמצא בלשון חז"ל בעיקר ביידוע 'בית הקברות'. בספרות ימי הביניים מופיעה גם צורת היחיד הנקבית 'קִברה'.
266
בועז שואל/ת: בקרוב אומרים שתמונה אשה כניצב במשטרה. איך היא תיקרא: ניצבה, ניצבת ואולי ניצבית?
רוביק עונה:
מאחר שמדובר במקרה ראשון במשטרה הנושא ייבחן עם המינוי. בכל מקרה עדיפה הצורה ניצָבָה. 'ניצֶבֶת' עלולה ליצור בלבול עם שם התואר הזהה, ניצָבִית נשמעת קצת כמו שרית הספרית, בכל הכבוד הראוי. ניצָבָה מתאים גם לדפוס שנקבע לאחרונה לנושאות תפקיד רם: ראשָה (של ממשלה או מפלגה) ומשנָה (תוארה של מרים נאור לפני שנתמנתה לנשיאה).
267
שרה שחק שואל/ת: היום אנו יודעים את מין העוּבָּר שברחם אימו. כיצד נכנה את העובר ממין נקבה?
רוביק עונה:
צורת הנקבה היא עובָּרית. המילה עוּבָּרָה קיימת בתלמוד, ופירושה אשה הרה.
268
שואל/ת: מדוע אומרים שדרות רוטשילד ולא שדרת רוטשילד?
רוביק עונה:
שדרה פירושה טור או שורה, והשורש שד"ר קרוב במשמעותו לסד"ר. רחוב ובו שני טורי עצים או יותר ייקרא בריבוי "שדרות". לכך תורמת גם העובדה שבמקרא המילה מופיעה תמיד בריבוי, אם כי שם מדובר בדרך כלל בשורות עמודים בבניין. בשפת הדיבור נקרא רחוב כזה דווקא ביחיד, כמו ב"תפילה", שירם של יוסי גמזו ושמעון ישראלי: "אני מתפלל לרחובות הגדושים,/ לרוכל, ולסל/ בשדרה על ספסל".
269
שואל/ת: האם רעי הוא המקבילה של רעייתי, האם אישי המקבילה של אשתי, ומהן שאר האפשרויות לכינוי בני הזוג הנשואים?
רוביק עונה:
רעייה היא צורת משנה של "רֵעָה", הנקבה של רֵעַ. בשיר השירים מופיעים "דודי ורעי" כנגד "הנך יפה רעייתי", ובשניהם הכוונה לאהוב ולאהובה. בעברית החדשה הורחבה המשמעות של "רעיה" לאשה נשואה. "אישי" הוא כינוי דיבור שוויוני, כחלופה ל"בעלי" ההייררכי. כל אלה מלמדים על אי הנחת העמוקה מהצירוף הרשמי-מסורתי "בעל ואשתו". בקיבוצים ובדור הפלמ"ח היו נהוגים מאוד הצירופים "חבר שלי" ו"חברה שלי". צירוף מעודכן יותר הוא "בן זוגי" ו"בת זוגי" שיש לו צליל פורמלי, אך הוא עוקף את הגושפנקה הרשמית של הדת והמדינה.
270
אורי הייטנר שואל/ת: בערב יום ירושלים תערוך ההתיישבות העובדת אירוע שבמרכזו "מִצעֶדֶת". מי זו המצעדת הזו? עוד ביטוי מרגיז הוא "מִנהֶלֶת". היום אנו שומעים יותר ויותר ביטויים כמו "יש להקים מנהלת מיוחדת לעניין" וכו', כאילו מדובר בשם עצם בפני עצמו. בסוף נלך לאכול במסעדת!
רוביק עונה:
"מצעדת" היא מילה חדשה שנועד להחליף את ה"צעדה" המסורתית. בעיני זו מילה חביבה ואטרקטיבית, במשקל נפוץ ממנו נגזרו מלים רבות מ"משמרת" ועד "מצנפת". "מנהלת" היא השם שנתנו בירושלים לעיריות או מועצות משנה כדוגמת ה- local council בלונדון, בעוד "מנהלה" היא מילה רחבה לצרכים מגוונים. יש בעברית כמה דוגמאות למלים זהות משמעות השונות בסיומת הנקבה, כמו "מדרכה" ו"מדרכת". אז חבל להתרגז, ותודה על ההזמנה לאכול במסעדת.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >