שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
256
יעקב רוזנראוך שואל/ת: אני נמצא (3) שלושה ק"מ ממך, אני מתרחק ל-3.4 ק"מ. מהי הצורה הנכונה? 1. שלש נקודה ארבע? 2.שלשה נקודה ארבעה? 3.שלשה נקודה ארבע? 4.שלוש נקודה ארבעה? ולמה?
רוביק עונה:
הדרך הנכונה היא שלושה נקודה ארבע. שלושה מתייחס לקילומטר, ולכן המספר יבוא בזכר. ארבע אמנם מייצג ארבע מאות מטר, אך הוא מתפקד כמספר סתמי ועל כן יבוא בנקבה. גם אם היה מתייחס ל'מאה' היה בא בנקבה, אך כאמור זה אינו הנימוק.
257
אלכס שפי שואל/ת: מה הנקבה של נָבָל, ומה ההבדל בהקשר הזה בין נְבָלָה, נְבֵלָה ונַבְלוּת?
רוביק עונה:
צורת הנקבה של נָבָל, שאינה בשימוש כמעט, היא נְבָלָה. הצורה הזאת זהה לשם העצם המקראי נְבָלָה, שהוא מעשה שעושה הנבל. נְבֵלָה היא פגר של בהמה, ובסלנג הישראלי בהשפעת היידיש אדם רשע, נבל. נַבְלוּת היא מצב של חרפה וביזיון. ככלל השורש נב"ל נקשר למצבים של ריקבון פיזי ומוסרי.
258
יאיר שואל/ת: מדוע הצורה של המילה אֲשָכִים אינה זוגית, בדומה לאיברים זוגיים אחרים בגוף, כולל איברים זכריים כמו נחיריים או שדיים? האם ניתן יהיה בעתיד להחליף את המילה לצורה הזוגית, שלפחות בעיני נשמעת יותר טוב?
רוביק עונה:
המילה אשך מופיעה בצורת היחיד במקרא פעם אחת, במסגרת הצירוף "מרוח אשך", וכמעט אינה משמשת בטקסטים במקורות אלא בפרשנות לביטוי המקראי. כבר בימי הביניים משתמשים במונח הנרדף ביצים, הנחשב היום סלנג. צורת הרבים מופיעה בעיקר בעברית החדשה, שבה לא נולדו כמעט מילים מקוריות בריבוי זוגי, ולא נראה שיש למישהו אינטרס לקבוע במקומה את 'אשכיים'. יש אגב עוד איבר זוגי זכרי ברבים – מרפֵקים, וכן כמה איברים זוגיים בנקבה: כליות, ריאות, שכמות וכדומה.
259
אורן שואל/ת: כיצד יש לכתוב משפט שבו הנושא הוא במין אחד, והנשוא הוא במין השני? דוגמא "אחת המגמות היא/הוא תחום ה...".
רוביק עונה:
אין נוסחה קבועה לדילמה התחבירית הזו, הנפוצה למדי. בדרך כלל הנטייה היא להשתמש במינו של הנושא, אך אם לנשוא יש חשיבות רבה יותר אפשר להשתמש במינו של הנשוא. הסוגיה תקפה גם לעניין המספר, למשל, כאשר הנושא ביחיד, והנשוא ברבים: "הקושי הוא הדרכים המשובשות", או "הקושי הן הדרכים המשובשות". שתי הגירסאות תקינות.
260
רימונה שואל/ת: שם תואר אחרי סיומת הזוגי יבוא בזכר או בנקבה, כמו: משקפיים, אופניים? ומה לגבי גרביים?
רוביק עונה:
מינו של שם תואר זוגי הוא בדרך כלל בנקבה, בעיקר באיברי הגוף, אך לעיתים הוא בזכר, בדרך כלל על פי מינה של הצורה ביחיד. משקפיים ואופניים הם זוגי זכר. על פי המילונים והתקן הלשוני גרב, מילה שחידש בן יהודה, היא זכר, וכנ"ל כמובן גרביים, וזאת בהשפעת המקור הערבי של המילה. על כן צריך לומר "גרב שחור" ולא "גרב שחורה", "גרביים עבים" ולא "גרביים עבות". ואולם, השימוש הרווח יותר בציבור, בשפה המדוברת וגם בפרסומים כתובים רבים הוא בנקבה: "גרב שחורה", "גרביים עבות". אפילו בספרות של ראשית תחיית השפה אפשר למצוא את שתי האפשרויות זו לצד זו.
261
עופר שואל/ת: לא פעם יצא לי לשמוע אנשים משתמשים בביטוי ‘עבודה רשלנית’. נשמע לי שהמילה רשלנית היא דו משמעית: המשמעות הראשונה היא צורת הנקבה של ‘רשלן’, כלומר אחד המתרשל בעבודתו. המשמעות השנייה היא צורת הנקבה של ‘רשלני’, כלומר דבר הנעשה בצורה מרושלת. האם ‘רשלנית’ מתייחס אך ורק לעושה העבודה ואז יש לומר ‘עבודה מרושלת’?
רוביק עונה:
אין סיבה לפסול את הביטוי 'עבודה רשלנית' או 'עבודה חובבנית' רק מפני שצורתה בנקבה זהה לצורת הנקבה של 'רשלן' ו'חובבן'. שמות תואר רבים יכולים להתייחס גם לאדם וגם לשם עצם שאינו אדם. גם שם התואר שבשאלה, 'מרושל', יכול להתייחס לאדם או למה שאינו אדם.
262
נטע שואל/ת: כיצד יש לומר מו"מ (משא ומתן) בצורת רבים? כאשר אני כותבת "משאים ומתנים", תוכנת word מסמנת את המילה "משאים" כטעות. האם יש דרך אחרת לומר או לכתוב זאת?
רוביק עונה:
תוכנת האיות העברי של וורד אינה ספר תקנות בדקדוק ואינה קודקס מחייב. משא זוכה בדרך כלל לריבוי נקבי – משאות, אך בצירוף 'משא ומתן', בעקבות הניב 'נשא ונתן', היא מקבלת ריבוי זכרי, משאים. לתוכנת וורד יש להשיב בעניין זה: התעלם!
263
לירן פיק שואל/ת: האם מילת הסלנג 'חבר׳ה יכולה לתאר גם נשים? רוצה לומר, האם ניתן להגיד חבר׳ה טובות, חבר׳ה חרוצות וכדומה? או האם המילה חבר׳ה תגרור אחריה את התיאור טובים, חרוצים וכדומה גם אם היא מתייחסת לתיאור נשים בלבד?
רוביק עונה:
השימוש במילה חבר'ה גורר השלמות ברבים זכר. זאת מאחר שמדובר בשם קיבוצי המתייחס לקבוצות רב מיניות. עם זאת, אם חבורת נשים מרגישה שהתואר חבר'ה הולם אותה ותשתמש בלשון נקבה: "החבר'ה הולכות לסרט", זה יהיה בסדר גמור.
264
אלכס שפי שואל/ת: איך מציינים את מספר היהודים שנרצחו בשואה? נתקלתי כאן בשלוש אפשרויות עם המספר מיליון: 'שישה מיליון יהודים', 'שישה מיליונים יהודים', 'שישה מיליוני יהודים'. האם כל האפשרויות נכונות?
רוביק עונה:
שלוש האפשרויות נכונות ויש אפילו רביעית. על פי קביעת האקדמיה שמות מספר שבהם המילים מיליון, מיליארד וכדומה יכולים לבוא בצורות אחדות, כגון 'שלושה מיליונים בני אדם', 'שלושה מיליוני בני אדם', 'שלושה מיליון בני אדם'; 'שלושת מיליוני בני האדם'. לטעמי 'שלושה מיליונים יהודים' היא האפשרות הפחות מועדפת.
265
מאור שואל/ת: לפי האקדמיה ללשון יש לומר 'אחת חלקי שתים עשרה', אך אני זוכר בתוכנית לימוד חשבון של הטלוויזיה החינוכית פרק עם הילדים שליש-שמוליק וחצי-יונה בו נקראו השברים 'שתים-עשרית' ו'שש-עשרית'. האם השימוש הזה תקין ומקובל? לטעמי ולאוזני גם יותר נוח להזמין בורג במידה תשע שש-עשריות מאשר תשע חלקי שש עשרה, וזה גם נשמע יותר קולח.
רוביק עונה:
על פי קביעת האקדמיה, כפי שצוין גם בשאלה, שבר פשוט המבוטא על ידי ציון המונה והמכנה – מובע כמספר סתמי הן במונה הן במכנה, וביניהם באה המילה 'חֶלְקֵי' (כצורה קפואה). למשל: 'אחת חלקי שתים עשרה' (1/12), 'שמונֶה עשרה חלקי שבעים ושש' (18/76). קביעה זו מתייחסת למספרים מ-11 ואילך, לעומת שביעית, עשירית וכדומה, פרט למספרים הבסיסיים: מאה = מאית, אלף = אלפית, מיליון = מיליונית. צורות כמו 'שש-עשרית' שהיו נהוגות בעבר ולא נקלטו הן אנלוגיה לשביעית ושמינית. ברור שכל מספר מעשרים ומעלה מחייב ממילא את מבנה 'חלקי'. ובאשר לנוחות הדיבור, 'אחת חלקי שלוש-עשרה' אמנם ארוך יותר, אבל לטעמי נגיש ושוטף יותר מ'שלוש-עשרית'.
266
עידו מוסרי שואל/ת: בגל"צ בתכניתם של עמית סגל וירון דקל עלתה לשידור אילה חסון ואמרה: "...פעם היה גם זמן לבדוק את המידע בשמונה בערב בטלוויזיה ולמחרת בעיתון, אחר כך נוספו עוד מדיומים ועוד מדיומים וזה בסדר וזה מעולה....". האם יש מילה כזו, מדיומים? כידוע לי מדיום זו צורת היחיד, ומדיה זו צורת הרבים, ואם כבר, אז למה לא מדיות?
רוביק עונה:
'מדיה' היא אכן צורת הרבים הלטינית, אך הרי אנחנו מדברים עברית ורגילים לצורות רבים עבריות, ולכן השימוש בעברית הוא בדרך כלל ב'מדיה' כצורת יחיד חלופית ל'מדיום', ובשתי צורות ריבוי: 'מדיומים' ו'מדיות'.
267
דנה פורת שואל/ת: האם נכון לומר 'סופים', כלומר סוף ברבים, בשפה העברית?
רוביק עונה:
לכאורה 'סוף' היא מילה מופשטת שאינה ניתנת למדידה ולכן אין להשתמש בה ברבים. ואולם, המגבלה על השימוש בצורות ריבוי נפרצה כבר מזמן, ואין כל מגבלה לומר 'סופים', כשמתכוונים למשל לתמונות סיום של סרט, או משפטי סיום של ספר. עם זאת נאה יותר להשתמש כאן ב'סיומים'.
268
גלעד שואל/ת: מה המין של תואר המתאר גם שם זכר וגם נקבה? למשל, במקרה שבו גם הילדים שמחים וגם האמהות שמחות, האם הילדים והאמהות שמחים? הילדים והאמהות שמחות? האם סדר השמות לפני התואר משנה?
רוביק עונה:
הסדר אינו משנה, והכלל נותר כפי שהוא: כאשר יש בין השמות שם או כמה שמות בזכר, שם התואר (וכן הפועל וכדומה) הנלווים יבואו בזכר. אם זה נשמע צורם כדאי להפריד, למשל: "הילדים שמחים, גם האמהות שמחות".
269
אליעזר מלכיאל שואל/ת: האם הביטוי 'עשרת הדברות' הוא תקין? ואם כן מדוע?
רוביק עונה:
'עשרת הדיברות' תקין ובלעדי. 'דיבּרות' היא צורת הרבים של 'דיבֵּר', בזכר, ומכאן שיש לומר 'עשרת הדיברות'. המילה דִבְרה, ב' רפה, מופיעה במקרא בספרים מאוחרים בהקשר של דיבור או טענה, ומקורה ארמי. ממנה גם נוצר הביטוי 'על דברתי'.
270
אלכס שואל/ת: האם נכון לכתוב "חתום/מי" במסמך רשמי? אם לא, מהי הצורה הנכונה לזכר ונקבה? כיצד כותבים "השב אותו/השיבי אותו" במילה אחת שמתאימה לשני המינים?
רוביק עונה:
הלוכסן שהונהג לפני עשורים רבים כדי להצביע על כך שהדברים נועדו לזכר ולנקבה גורם בעיות רבות, אינו אסתטי, וכמעט תמיד מיותר. במקרה של חתום/מי הוא מפלצתי ממש. במקרים אלה נהוג היום להשתמש בצורת הרבים 'חתמו', 'השיבו' וכדומה. דרך אחרת לפתרון הסוגיה היא האזכור בסוף המסמך לפיו הוא מכוון לבני שני המינים.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >