שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
256
תיאודור שואל/ת: מדוע הרבים של 'רב' זה 'רבנים', וזה של 'רבה' – 'רבות' ולא 'רבנות'?
רוביק עונה:
'רבה' הוא מונח שנטבע בזרמים היהודיים הלא אורתודוכסיים לרב ממין נקבה, ומאחר שהרבות מעטות מאוד נראה ששאלת הריבוי היא אקדמית גרידא. רבנים הוא במקורו ריבוי של המילה הארמית 'רבן', והצורה נבחרה מאחר ש'רבים' היא מילה המשמשת לצרכים אחרים. אשתו של הרב ביהדות האורתודוכסית היא 'רבנית', כינוי שאינו תואר דתי ובוודאי אינו מתאים לענייננו. נשאר כאמור 'רבות', שהוא הריבוי של 'רבה'.
257
עידו שואל/ת: צורן חברתי ואני תהינו למה לא משתמשים במילה 'תינוקים'. חיפושים באינטרנט אמרו שהמילה קיימת, אבל לא הייתה התייחסות מדוע אין בה שימוש.
רוביק עונה:
צורת הרבים המקובלת של המילה התלמודית 'תינוק' היא 'תינוקות', כמו בביטוי "תינוקות של בית רבן" כשהכוונה כאן לילדים צעירים. הצורה 'תינוקים' מופיעה בלשון חכמים ואחריה, אף כי לעיתים נדירות, כמו במדרש הבא: "משה הולך ועומד לו על פתח אוהליהם, והשכינה מקרבת, ואומר לו: ה' תינוקים יש בבית הזה". בעברית החדשה נבחרה הצורה הנפוצה תינוקות, והצורה הנדירה תינוקים נדחתה, אך נשמעת לעיתים בשפת ילדים.
258
אסתר ויוני יפה שואל/ת: האם אפשר לומר 'צנונות' כמו בלשון המשנה או שיש לומר 'צנונים'? האם יש צורה מועדפת או נכונה? ובאותו תחום, מדוע אומרים שני קילו גזר אבל לא שני קילו מלפפון?
רוביק עונה:
צורת הרבים היחידה המוכרת במקורות היא צנונות, וגם בן יהודה במילונו אינו מעלה את האפשרות של 'צנונים'. הריבוי 'צנונים' מתחיל להופיע בעיתונות הישראלית בשנות החמישים, אולי בעקבות מין הזכר של הירק בניגוד לצנונית, ולהבדלה בין צנונים לצנוניות. לגבי הגזר, דווקא הוא היוצא מהכלל, ובדרך כלל אומרים 'קילו עגבניות', 'קילו קישואים' וכדומה. צורת היחיד נהוגה בשוק הירקות, ומשמשת לגבי כל הירקות.
259
אליעזר שואל/ת: מדוע 4.1 ₪ הם ארבעה שקלים ועשרה, ולא ארבעה שקלים ועשר, הרי מדובר בעשר אגורות?
רוביק עונה:
נראה שההרגל למנות את האגורות בזכר הוא מהימים שבהם לאגורה קראו גרוש, ולגרוש היה חור, ומה לעשות, גרוש היא מילה בזכר. תופעה דומה יש בתחום מדידת הזמן: השעה 'ארבע ועשרה' פירושו ארבע ועשר דקות, אבל ההרגל להשתמש בצורת הזכר נוצר בעקבות השימוש הנפוץ יותר בעבר ברגעים ולא בדקות: 'ארבע ועשרה (רגעים)', או 'חמישה (רגעים) לחמש'.
260
נדב שרי שואל/ת: במהדורת החדשות של השעה 16:00 דיווחה הקריינית כי "הפועל אשקלון ניצח את...". למיטב הבנתי "הפועל" אינה מתייחסת לאדם עובד כלשהו אלא לקבוצת כדורגל, ולכן איני מוצא הגיון בשימוש בלשון זכר.
רוביק עונה:
אתה צודק כמובן. יש לומר "הפועל ניצחה את...". הסיבה שיש שימושים בזכר היא או בהשפעת מינו של השם, 'הפועל' וכך גם 'מכבי', או מתוך סקסיזם (מיננות) לשמו (או לשמה).
261
חגי שואל/ת: האם שלישייה יכולה להיקרא גם שלישיית תאומים, או שתאומים הם רק שניים?
רוביק עונה:
שלישיית תאומים היא למעשה שלושה זוגות תאומים, כלומר, שישה ילדים שאינם דווקא אחים. תאומים הם שניים, שלישייה שלושה, ושלישיית התאומים היא פופיק, אושיק וחנן, וזהו.
262
נדב איפרגן שואל/ת: האם נכון לומר 'חמישים ילד'?
רוביק עונה:
אחרי מספרי העשרות (ממספר עשרים ואילך) והמאות ניתן להשתמש בשתי הצורות: ביחיד וברבים. 'עשרים איש' וגם 'עשרים אנשים', 'חמישים ילד' וגם 'חמישים ילדים.' לשתי הצורות בסיס במקורות.
263
שרה שואל/ת: למה מתייחסים לקיבוץ גם כזכר וגם כנקבה? לדוגמא: הקיבוץ שלך גדול (זכר), אבל מצד שני כתוב על שלטים ניר עם בת 73 (נקבה).
רוביק עונה:
אכן, ניר עם הוא קיבוץ, זכר לכל דבר, וגם שמו, ניר, הוא בזכר, והוא גם אינו 'קבוצה', כמו דגניה או יבנה, כך שעל פי כל הכללים היה צורך לכתוב 'ניר עם בן 73', אבל זה לא נשמע טוב משום מה. לכן הייתי משאיר את השימוש בנקבה כנוהג חביב גם אם אינו בדיוק דקדוקי. הצורה המדויקת ביותר היתה אמורה להיות 'קיבוץ ניר עם בן 73'.
264
דודי שואל/ת: כיצד אומרים סוודר ברבים? במלעיל או במלרע?
רוביק עונה:
'סוודר' היא מילה לועזית, ובדיבור העברי נהוג לשמור על ההטעמה של הצורה הלועזית ולא לכפוף אותה למלרע העברי. במקרה של סוודר, הריבוי 'סוודרים' יהיה קדם-מלעילי. הנוהג הזה נכון גם ברבים וגם בנקבה. עם זאת לגיטימי להגות צורות רבים במלרע כדי לתת למילה צורה מעין עברית, שהרי סיומת הריבוי –ים או סיומת הנקבה –ה הן עבריות. לכן המקפידים יאמרו מיליונים, אוניברסיטה וכדומה במלרע, אבל זה בוודאי אינו חוק מחייב. הצורה סלטים במלרע, וכמוה מזטים, לגיטימית כאמור, היא בהפוך-על-הפוך צורה מעין דיבורית של הצורה הנהוגה, סלטים ומזטים במלעיל, אולי כדי להציב אותה בין מילות המזון בריבוי: קינוחים, בישולים, נשנושים, מרקים, וגם סלטים ומזטים.
265
שמוליק שואל/ת: ידוע שההתייחסות לקבוצה של זכרים ונקבות היא תמיד בלשון זכר־רבים. אולם אם פרט מהקבוצה הוא נקבה, הנטייה היא להתייחס לקבוצה כנקבות כאשר מזכירים את הפרט והקבוצה. למשל – אם יש לי קבוצה של תלמידים ותלמידות, אני אגיד "אחת התלמידות שלי עשתה כך וכך" ולא "אחת התלמידים שלי עשתה כך וכך". האם הצורה המקובלת היא הנכונה?
רוביק עונה:
הפנייה או המנייה בזכר היא רק לקבוצה מעורבת. כאשר פונים או מתייחסים לאדם בודד זה תמיד על פי מינו, וכמובן שיש לומר "אחת התלמידות", כיוון שאתה מתייחס כאן לאדם ספציפי.
266
לילי סמואל שואל/ת: מהי צורת הריבוי של מלגה (סטיפנדיה)? מְלָגות או מִלְגות?
רוביק עונה:
שתי צורות הריבוי של מלגה הן מְלָגות (כמו סִפְרה/סְפָרות, שִנְאָה/שְנָאות), ומלגאות שכמעט אין לה שימוש. צורת הסמיכות היא מִלְגות. עם זאת צורת הסמיכות מִלְגות משמשת בדיבור, גם באנלוגיה לצורות ממשקלים אחרים כמו מצווה/מצוות, תקווה/תקוות ועוד, ואין לראות בה שיבוש המאיים למוטט את העברית.
267
מיכה עמית שואל/ת: המילה 'חנוכה' ממין נקבה היא. למרות זאת, הברכה הרווחת הינה 'חנוכה שמח' ולא 'חנוכה שמחה', והדבר צורם לאזני. אם כן, כיצד נכון לברך, לאלה הנמנעים לומר "חג שמח" בחנוכה?
רוביק עונה:
המונח 'חנוכה' משמש בשני מובנים. האחד, כפשוטו: חנוכת בית, חנוכת בית המקדש וכדומה. השני, כשם של חג, כאשר המילה 'חנוכה' מכילה את המשמעות של הצירוף 'חג החנוכה'. תופעה הזו נפוצה בלשון, וקרויה אליפסה או הֶשמֵט. לכן נכון לומר 'חנוכה שמח', ממש כשם שאיננו אומרים 'פורים שמחים', 'סוכות שמחות' או 'שבועות שמחים'. אלגנטי יותר לומר את הצירוף המלא: חג חנוכה שמח.
268
חי שואל/ת: בעברית אומצה הסיומת הרוסית 'ניק', למשל קיבוצניק, פלמ"חניק וכו'. לפי ההיגיון הזה אמורה הייתה להיות סיומת נקבה שהיא כמו ברוסית ניצה: קיבוצניצה, מושבניצה וכו'. כיצד אתה מסביר את הפער?
רוביק עונה:
סיומת הנקבה בעברית נוצרת בשלוש דרכים: -ִית, -ֶת, -ָה. במקרה של המילים שנוצרו בסלנג הישראלי בסיומת הסלאבית ניק נבחרה סיומת –ית, המצלצלת טבעית יותר מבין השלוש. שמירה על הסיומת –יצָה מן הרוסית אינה מתאימה לתהליך ההתאמה לעברית.
269
חניה שואל/ת: בזמן האחרון נוהגים לומר 'חמישה מיליון וחצי', 'עשרים מטר וחצי'. לדעתי יוצרים הטעייה. האם הכוונה לחצי מיליון, או לחצי מחמישה מיליון? האם החצי אחרי המטר הוא חצי מטר, או חצי מעשרים?
רוביק עונה:
הנחיית האקדמיה בנושא מאפשרת שתי חלופות: בחלופה המועדפת שם העצם נמצא בין המספר השלם לבין השבר: 'ארבעה אחוזים ורבע', 'שלושה שקלים וחצי'. בחלופה השנייה אפשר להציב את השם אחרי השבר: ארבעה ורבע אחוזים, שלושה וחצי שקלים. לכן 'עשרים מטר וחצי' תקין, וגם 'עשרים וחצי מטר', ובעיני עדיף במקרה זה. בכל מקרה אין משמעות ל'חצי מעשרים', מפני שאז היינו אומרים פשוט עשר. המקרה של 'חמישה מיליון וחצי שונה', שכן יש כאן רצף של שני מספרים. שוב, אין משמעות ל'חצי מחמשה', אבל 'חצי' יכול לשמש גם כחצי ממיליון, וגם כחצי מאחד. לכן כאן יש לומר במקרה הראשון "חמישה וחצי מיליון שקלים", ובמקרה השני, הנדיר יותר, "חמישה מיליון שקלים וחצי שקל".
270
אלכס שפי שואל/ת: מה הריבוי הנכון של הצירוף תת-מקלע? באינטרנט רווחים בשימוש שלושה ריבויים: 'תת-מקלעים'; 'תתי מקלעים'; 'תתי מקלע'; האם יש לנהוג כאן על משקל תתי-שרים?
רוביק עונה:
אכן אין הכרעה בנושא, ולהלן ציטוט מאתר האקדמיה: "בישיבה ריז החליטה האקדמיה לדחות הצעה לכללי יידוע וריבוי של צירופים בעלי תחיליות (ולפיהם היידוע יהיה בראש הצירוף והריבוי יהיה בסופו). השתמעות ההחלטה היא שאין האקדמיה קובעת עמדה בשאלת היידוע והריבוי של צירופים בעלי תחיליות כגון 'תת־אלוף' ('התת־אלוף' / 'תת־האלוף'; 'תת־אלופים' / 'תתי־אלופים' וכיו"ב)". החלטת האקדמיה נראית לי ראויה. אפשר לחיות בשלום עם שלוש החלופות שהוזכרו בשאלה. טעמי האישי הוא שריבוי שני חלקי הצירוף במקרים אלה עדיף: 'תתי-מקלעים', 'רבי-סרנים', וכאמור, 'תתי שרים'. במקרים מסוימים ניתן לרבות רק את התחילית: 'רבי מכר', 'תתי אדם'.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >