שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
271
שואל/ת: בשם היישוב בארותיים יש צורת זוגי שנגזרת מצורת רבים. הכיצד?
רוביק עונה:
בארותיים בנגב נקראת כך על שום שתי בארות המצויות במקום: באר משה ובאר אהרון. לפי הכלל היבש צריך היה לומר "באריים". הצורה המיוחדת הזו מזכירה את "חמור חמורותיים", שבו הסיומת –ותיים אינה תולדת סיומת הנקבה כמו ב"נקודתיים", אלא הוספת ההברה –ות לנוחות הדיבור.
272
שואל/ת: האם הצירוף "יום הולדת" הוא זכר, או שמא נקבה?
רוביק עונה:
הצורה התקנית היא בזכר שהרי מדובר ב"יום", וכשמברכים על עצם התאריך אומרים "יום הולדת שמח". כאשר מתייחסים ל"מסיבת יום הולדת" צץ השימוש הנפוץ בנקבה, "היתה לי יום הולדת", למרות שאיננו תקני.
273
שואל/ת: האם זו טעות לומר "זה לזה" כאשר מדובר בזכר ונקבה?
רוביק עונה:
"זה" הוא כינוי לזכר ולכן "זה לזה" יהיה תמיד בין שני זכרים, או בקבוצה גדולה משניים. הגששים כבר עמדו על הבילבול כמו בפסוק "להתרחק זה מזו וזו מזה וזָה מיזי", במערכון "יועץ לענייני נישואין".
274
שואל/ת: האם יש לומר שנים עשר אלף גם לגבי זכר וגם לגבי נקבה?
רוביק עונה:
כשמדובר במאות, אלפים והלאה מתייחס המספר הספציפי למינו של המספר הכללי. מאה היא מילה בנקבה ולכן נאמר חמש מאות ולא חמישה מאות, גם אם אנו מונים זכר. אלף היא מילה בזכר, ולכן נאמר חמשת אלפים או שנים עשר אלף.
275
שואל/ת: המילה "יציבות" מנוסחת כנקבה. מה קורה בביטויי שלילה כמו "אי יציבות" או "חוסר יציבות"?
רוביק עונה:
כאשר סמן השלילה הוא בעל תג מין כמו "חוסר" או "היעדר" הוא זה שיקבע: "היעדר אספקה גרם (ולא גרמה) לכישלון המבצעי", "חוסר מזומנים הביא (ולא הביאו) לקריסת המפעל". ל"אי" אין תיוג מין, ולכן יקבע הרכיב השני: "אי יציבות גוברת", לעומת "אי צדק משווע".
276
שואל/ת: ישבתי בבלומפילד במשחק בין פארמה והפועל ת"א. לפתע התרומם ילד בן שש שהתלווה אלינו והתחיל לצעוק: "יאללה, יאללה, תחזרו לאיטלקיה". שאלתי: מהיכן הגיעה האות ק' לאיטלקית, מדוע אי אפשר לאמר "איטלים" במקום "איטלקים", ולשפה "איטלית" במקום "איטלקית"?
רוביק עונה:
"איטלקי" הוא שם תואר כבר בתלמוד, ומופיע בכתבי חז"ל עשרות פעמים, בדרך כלל בענייני מידות, מטבעות וסוגי יין. זאת בהשפעת היוונית שבה שם התואר הוא "איטליקוס", כמו בלטינית.
277
שואל/ת: כאשר מכפילים את שם העצם כדי לציין משהו שבא אחד אחר השני, האם הפועל יבוא ביחיד או ברבים? "ילד ילד" הגיעו או הגיע לשיעור?
רוביק עונה:
הצורה המקובלת במקורות היא שהפועל בא ביחיד, כמו למשל ביחזקאל: "כי איש איש מבית ישראל -- ויינזר מאחורי ויעל גילוליו אל לבו". יש חריגים כמו בספר שמות: "איש איש ממלאכתו אשר המה עושים". בתרגומים לברית החדשה אפשר למצוא: "וילכו איש איש לביתו". גם בעברית החדשה קיימות שתי הצורות. באתר מוזיאון תל אביב אפשר למצוא את "פנה כל אחד מאנשי היחד איש איש לעבודת יומו", ולעומת זאת קובע אריה אלדד במאמר באתר נוער מולדת כי "כל ראשי הממשלה של ישראל, איש איש בתורו יצאו והסבירו מדוע הקמת מדינה פלסטינית תסכן את עצם קיומה של מדינת ישראל". אין צורך לתקן בעניין הזה תקנות מיותרות, שתי הצורות נכונות.
278
שואל/ת: כאשר רוצים לדוגמה לומר 3.5 שקל, כותבים זאת "שלושה שקלים וחצי". מה קורה במקרה כשסדרי הגודל גדולים יותר? האם למשל ב-1.5 מיליון שקל יש לכתוב "מיליון שקל וחצי" או "מיליון וחצי שקל?
רוביק עונה:
התשובה מצויה בדוגמה. ב"שלושה שקלים וחצי" המילה "חצי" אינה מתייחסת למספר אלא לשקל, ולכן תבוא אחרי שקל. ב"מיליון וחצי שקל" "חצי" מתייחסת למיליון ולא לשקל, ולכן תבוא אחרי מיליון.
279
שואל/ת: איך לכתוב: "הפעילות מתחלקת לשתיים" או "לשניים"?
רוביק עונה:
מספרים בתרגילים בחשבון נחשבים מספרים סתמיים, ולכן יופיעו תמיד בנקבה. מכאן: "הפעילות מתחלקת לשתיים".
280
שואל/ת: כיצד נכון לומר, יהודייה או יהודית, דתייה או דתית?
רוביק עונה:
יהודית הוא שם תואר, יהודייה הוא שם עצם שפירושו "אשה יהודית". במבחן השימוש נוצר בידול. כשמדובר בבני אדם משתמשים בעיקר בשם העצם (בן לאם יהודייה), ובעניינים אחרים תמיד בשם התואר (מדינה יהודית, תודעה יהודית). במקביל, "דתית" הוא שם תואר, "דתייה" היא אשה דתית, צורה הנחשבת לא תקנית אך התפשטה מאוד. יש להזכיר שהקושי בהבחנה קיים רק בנקבה יחיד, בכל יתר הצורות שם התואר ושם העצם זהים.
281
שואל/ת: כשאומרים עיניים, משקפיים, מספריים מדובר בזוג, אבל מה זוגי בציפורניים ושיניים? ומצד שני, מדוע אומרים מרפקים ולא מרפקיים?
רוביק עונה:
צורת הזוגי עתיקה מאוד וביטאה את היחס המיוחד שהיה בשפות השמיות לספרה שתיים. בעבר כל מה שבא בזוג קיבל את הסופית "-ַים". במשך הזמן הצורה נסוגה לעניינים ספציפיים וביניהם איברי הגוף, מספרים ומידות. כמה איברי גוף מעין זוגיים קיבלו את סיומת הזוגי בהשפעת האיברים הזוגיים: כאמור, שיניים, ציפורניים, ולהבדיל, מעיים. מאוחר יותר קיבלה קבוצה מיוחסת של מילים, שהן לכאורה ביחיד אך יש בהן יסוד של ריבוי, את צורת הזוגי, כמו שמים, צהריים, מים, ירושלים. איברים זוגיים שלא קיבלו את צורת הריבוי הזוגי, כמו ריאות, כליות, מרפקים וכו' הם היוצאים מהכלל, מה גם ש"מרפקיים" אינו שגיאה. שלונסקי, מכל מקום, יצר את "אצבעתיים": שתי אצבעות.
282
שואל/ת: לאחרונה אני נתקלת בכל מקום בביטוי "מֶדיות", כשהכוונה למילה "מדיה" ברבים. האם זה תקני?
רוביק עונה:
על פי התרגום המדויק, "מדיום" היא צורת היחיד של "מדיה". לכן צריך היה לומר, למשל, "המדיה השונים עסקו בפרשת ההתנתקות", ו"המדיום הטלוויזיוני שידר מן האולימפיאדה". עקב סיומת -ָה נתפסת "מדיה" כיחיד (מדיה אלקטרונית) או שם קיבוצי (המדיה עסקה בנושא). במקביל, באנגלית "the media" משמשת גם ביחיד וגם ברבים. אם כך, איך נאמר "מדיה" ברבים? "מדיום" נדחקה לתחום הסיאנסים, ולכן צורת "מדיומים" לא באה בחשבון. "מדיות" נשמע עילג. אני מציע ללכת כאן בעקבות האקדמיה שקבעה "אמצעֵי (או כלֵי) תקשורת המונים" ברבים, ואת "מדיה" להשאיר כמו באנגלית גם כשם לאמצעי התקשורת הבודד, וגם כשם קיבוצי. יש להוסיף שהצורה "מדיות" התייחדה היום בעיקר לתקליטורי מחשב המכונים "מדיה מגנטית", או בקיצור "מדיה".
283
שואל/ת: לאחרונה הבחנתי במדבקות על גבי מכוניות ובהן כתוב: "הקדוש ברוך הוא אנחנו אוהבים אותך". האם לא צריך לאמר בעקבות המילה "הוא": "הקדוש ברוך הוא אנחנו אוהבים אותו", בגוף שלישי?
רוביק עונה:
"הקדוש ברוך הוא" הינו צירוף כבול שמשתמשים בו כשמו של אלוהים מאז ימי המשנה, ועל כן המילה "הוא" אינה עומדת לעצמה. לכן מותר לפנות אל "הקדוש ברוך הוא" בלשון "אתה". עם זאת, ביהדות לא נהוג לפנות אל האל ישירות בשם זה, אלא לחצוץ בינו לבין הפנייה הישירה בשם הביניים "ריבונו של עולם" או "ריבון העולמים". דוגמה ממסכתות קטנות, מסכת כלה: "התורה חוגרת שק ועומדת לפני הקדוש ברוך הוא ואומרת, רבונו של עולם, עשאוני בניך ככינור המנגנים בו גויים".
284
שואל/ת: למה אומרים "גיורת" ולא "גרה"?
רוביק עונה:
"גיורת" היא צורת הנקבה של "גיור" שמשמעותו בתלמוד "גר", מי שהמיר דתו ליהדות, בהשפעת הצורה הארמית "גיורא". בתלמוד "גיור" ו"גר" מקובלות שתיהן לזכר, אך "גיורת" היא הצורה היחידה לנקבה, אולי מפני שהמילה "גרה" נקשרה למערכת העיכול של הפרות.
285
שואל/ת: למה אומרים בורקאסים ולא גפילטע פישים?
רוביק עונה:
בורקאס היא צורת ריבוי של בורקה, כך שיש ב"בורקאסים" ריבוי כפול, כמו במילה "ברקסים". "פיש", ביידיש כמו באנגלית, היא אותה מילה ליחיד ולרבים. "גפילטע פיש" הוא מעין שם קיבוצי האופייני למילים הקשורות למזון.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >