שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
286
שואל/ת: לפעמים מופיע בעיתונים וברשתות הטלוויזיה המושג "מבוקש מספר אחת", "שחקן מספר אחת" וכו'. כשמדובר בזכר, איך צריך לומר, "מספר אחת" או "מספר אחד"?
רוביק עונה:
צריך לומר, כמובן, "מספר אחת", שכן "אחת" אינו מתייחס לשם העצם אלא הוא מספר סתמי שיבוא תמיד בנקבה. רבים טועים בעניין, וחבל.
287
שואל/ת: מבין נכדיי ישנם שבעה שהם: שלישיה, תאומים ועוד תאומים. כשאומר אני ש"יש לי זוג תאומים", האם משמעות משפט זה היא שיש לי זוג אחד של ילדים תאומים, או ארבעה ילדים שכל שניים מהם הם תאומים?
רוביק עונה:
הצירוף המתחיל ב"זוג" יושלם תמיד בשם עצם ברבים (זוג אוהבים) או בריבוי זוגי (זוג מכנסיים), והוא מתייחס תמיד לזוג אחד. כאשר יש כמה זוגות ייאמר "זוגות תאומים" או "זוגות מכנסיים", ולך גדעון יש שני זוגות נכדים תאומים. כן ירבו!
288
שואל/ת: מדוע אומרים "בית קברות" ולא "בית קברים"?
רוביק עונה:
"קברות" היא צורה משנית של "קברים", המופיעה בעיקר בצירופי סמיכות כמו "קברות מלכים", אבל גם בנפרד, בפעם הראשונה באיוב. הצירוף "בית קברות אבותי" מופיע כבר במקרא, בספר נחמיה. "בית קברות" נמצא בלשון חז"ל בעיקר ביידוע "בית הקברות". בספרות ימי הביניים מופיעה גם צורת היחיד הנקבית "קִברה".
289
שואל/ת: מדוע אומרים "שמעתי בקולם" ולא "שמעתי בקולותיהם"?
רוביק עונה:
"שמע בקול" הוא צירוף מספר בראשית. קול פירושה כאן "סמכות" כמושג כללי ולא כקול פרטי, ולכן אינו נזקק לצורת הריבוי.
290
שואל/ת: יותר ויותר אני נתקל ב"תת" בלשון רבים: תתי-מבחנים, תתי-סעיפים, תתי-אלופים ותתי-מקלעים. לפי הבנתי אין ל"תת" לשון רבים?.
רוביק עונה:
"תת" היא קידומת שמשמעותה "להיות משנה ל.." או "להיות מתחת ל...", ואין לה מעמד עצמאי (בניגוד לקידומת "רב", היכולה לקבל נטיות). את הריבוי יקבל שם העצם או התואר אחריה: תת-מערכות, תת-תקניים, תת-אלופים.
291
שואל/ת: מדוע אומרים על גאידמק שהוא ה"בעלים" של הקבוצה? יתרה מזאת, כאשר מצמידים למילה שם תואר עושים זאת בצורת יחיד: "הבעלים החדש של הקבוצה"?
רוביק עונה:
בעלים היא צורת יחיד משנית ל"בעל". מקורה בצורות סמיכות במקרא כמו בפסוק "וחמור אבוס בעליו" (ישעיה). יתכן שהשפיע כאן שמו של האל הפגאני בעל, המופיע במקרא גם ביחיד ("והרסת את מזבח הבעל") וגם ברבים ("ויעבדו את הבעלים").
292
שואל/ת: מדוע בתחום השח אומרים "מסעים" במקום "מסעות"?
רוביק עונה:
במקרא מופיעה הצורה "מסעים", אך רק בנטיות כגון "אלה מסעי בני ישראל". בתלמוד נהוגה בעיקר הצורה "מסעות" והיא נקלטה בעברית החדשה. כדי להבדיל מן המשמעות הרווחת נקבעה למהלך בשחמט הצורה המקראית.
293
שואל/ת: מדוע המילים "יוונים" ו"רוסים" נהגות במלרע כדין, ומאידך "יפנים" ו"סורים" במלעיל דווקא? מה ההגיון?
רוביק עונה:
עקרונית יש לבטא את כל המילים האלה במלרע, אבל בשפת הדיבור וכן בתקשורת האלקטרונית, נוצר פיצול. "סורי" ביחיד וברבים, וכן יפני, אמריקני, מרוקני ועוד נהגות במלעיל. רוסי, יווני, גרמני, אנגלי, איטלקי וכדומה נהגות במלרע. רות אלמגור רמון, יועצת הלשון של רשות השידור, מצאה כלל מעניין. כאשר צורת הנקבה תהיה בסיומת –ייה כמו "אנגלייה", "רוסייה" ו"גרמנייה", הצורה ביחיד וברבים תהיה במלרע. כאשר צורת הנקבה תהיה בסיומת –ית: "יפנית", "סורית", "אמריקנית", היחיד והרבים יהיו במלעיל.
294
שואל/ת: מדוע לא אומרים סולמון אלא סולמית, שהרי סולם הוא זכר? וכן כוכבית?
רוביק עונה:
סיומת –ית מציינת אמנם שם עצם בנקבה כמו ב"פרגית" או "כנרית", אך יש לה תפקידים נוספים, והיא יכולה להיגזר מזכר או מנקבה. היא יכולה לציין כלי עבודה (חשבון/חשבונית, דיבור/דיבורית, משא/משאית), הקטנה (סולם/סולמית, דוגמה/דוגמית) ועוד.
295
שואל/ת: מדוע מברכים "שבת שלום ומבורך"? האם לא נכון היה לומר "שבת שלום ומבורכת"?
רוביק עונה:
הביטוי "שבת שלום ומבורך" הטריד חוקרים רבים. על פי הבלשן ניסן ברגגרין הצירוף "שבת מבורך" תקין. כאשר בודקים את מעמדה של השבת במקורות מגלים שלעתים השבת מקבלת צורת זכר, כמו בפסוק הידוע והמשפיע "שומר שבת מֵחללו" בספר ישעיה.
296
שואל/ת: מדוע נוהגים לומר "מצח נחושה", שהרי לכל ידוע שמצח הוא זכר?
רוביק עונה:
מקור הביטוי במקרא: "ומצחך נחושה" (ספר ישעיהו) וכאן כבר התשובה לשאלה. "נחושה" איננו שם תואר, נקבה של "נחוש", אלא מילה נרדפת לנחושת, ויש כאן משפט שמני פשוט האומר: מצחך הוא נחושת, ובהשאלה: אתה אדם עקשן.
297
שואל/ת: מדוע נקרא קלאוס הקדוש "סנטה"? הרי מדובר בגבר.
רוביק עונה:
בהגייה בדיאלקט הולנדי, סיינט ניקולאס הוא ,santa klaas ומכאן התגלגל ל"סנטה קלאוס" באנגלית האמריקנית. אפשר גם סתם "סנטה".
298
שואל/ת: מה ההבדל בין "בתי כנסת" ו"בתי כנסיות?"
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות ולשתיהן סימוכין במקורות. "כנסת" ו"כנסייה" הן בלשון התלמוד גם כינוס או התוועדות בכלל, וגם תפילה בצוותא, וכמוהן הצירופים בית או בתי כנסת, ובתי כנסיות. מחקר שערך שמעון שרביט ושהופיע בספר "קול ליעקב" שיצא לאחרונה, חיפש מתי הפכה "כנסייה" שם לבית תפילה לנוצרים. שרביט מוצא כבר ב-1550 את הצירוף "כנסיית מאריה", אבל הבידול בין בית כנסת לכנסייה התחדד בתקופת ההשכלה, בעיקר אצל מנדלה. שרביט מציג גם סברה שהבידול נעשה בעקבות הדמיון בין "כנסייה" למילה הלטינית ecclesia. את החרדים זה אינו מטריד, וכך הופיעה לאחרונה כותרת בעיתון חרדי: "ננעלה הכנסייה הגדולה של אגודת ישראל". כאן חוזרת כנסייה למשמעותה התלמודית המקורית: התוועדות.
299
שואל/ת: מהי צורת היחיד של רוגאלאך? אני משתמשת ב"רוֹגָלֶה", וחבריי יורדים עלי ללא הפסקה?
רוביק עונה:
צורת הריבוי המוקטן "רוגלאך" לעוגות דמויות הסהרון התגלגלה מהמילה הפולנית rog (ביידיש: ראג), שפירושה "פינה". שמה ביחיד על פי מילון היידיש של סטויצ'קוב "רוגאל". "רוגאלע" הוא ביטוי ההקטנה ליחיד. לגיטימי, אם כי לא בשימוש. רוגאלאך תמיד באים בצרורות.
300
שואל/ת: מדוע אומרים את חלקי השעה בלשון זכר כמו "שבע וחמישה", "שמונה ועשרה" ועוד. הרי הדקות הן נקבה, ואם מתייחסים למספר טהור, גם הוא בלשון נקבה?
רוביק עונה:
בדרך כלל התוספת לשעה נאמרת בצירוף המילה "דקות" ואז יופיע המספר בנקבה: חמש ושבע דקות, שמונה ושלוש עשרה דקות. השמטת מספר הדקות הנלווית למספר השעות נשמעת רק ב"חמישה" ו"עשרה", והיא מרמזת על תקופת תחיית השפה, שבה דיברו ברגעים ולא בדקות: "השעה שש וחמישה רגעים".
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >