שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
241
אליעזר מלכיאל שואל/ת: האם הביטוי 'עשרת הדברות' הוא תקין? ואם כן מדוע?
רוביק עונה:
'עשרת הדיברות' תקין ובלעדי. 'דיבּרות' היא צורת הרבים של 'דיבֵּר', בזכר, ומכאן שיש לומר 'עשרת הדיברות'. המילה דִבְרה, ב' רפה, מופיעה במקרא בספרים מאוחרים בהקשר של דיבור או טענה, ומקורה ארמי. ממנה גם נוצר הביטוי 'על דברתי'.
242
אלכס שואל/ת: האם נכון לכתוב "חתום/מי" במסמך רשמי? אם לא, מהי הצורה הנכונה לזכר ונקבה? כיצד כותבים "השב אותו/השיבי אותו" במילה אחת שמתאימה לשני המינים?
רוביק עונה:
הלוכסן שהונהג לפני עשורים רבים כדי להצביע על כך שהדברים נועדו לזכר ולנקבה גורם בעיות רבות, אינו אסתטי, וכמעט תמיד מיותר. במקרה של חתום/מי הוא מפלצתי ממש. במקרים אלה נהוג היום להשתמש בצורת הרבים 'חתמו', 'השיבו' וכדומה. דרך אחרת לפתרון הסוגיה היא האזכור בסוף המסמך לפיו הוא מכוון לבני שני המינים.
243
גילה אהרונוביץ שואל/ת: מהי צורת הנטייה של 'פָקוד' (נתון לפיקודו של מישהו): פְּקוּדָה, פְּקוּדִים; או פַּקּוּדָה, פַּקּוּדִים?
רוביק עונה:
צורת היחיד הוא פָקוד, בינוני פעול של פק"ד בבניין קל: אני פוקד עליך – אתה פָקוד על ידי, או פָקוד שלי. על פי חוק החיטוף בנטיות הפ' נחטפת: פְקודה, פְקודים וכדומה.
244
אמנון שואל/ת: האם תפילין הוא לשון רבים? האם היחיד של תפילין הוא תפילה?
רוביק עונה:
היחיד של תפילין הוא אכן תפילה, אך לא במשמעות הקריאה אל האל אלא במשמעות הטוטף שאותו מניחים על היד או הראש, והיחיד הוא אכן 'תפילה של יד', 'תפילה של ראש', ביטויים המופיעים במשנה במסכת מנחות. צורת הריבוי כבר מבדילה בין שתי משמעויות המילה תפילה: 'תפילות' לעומת 'תפילין', צורת ריבוי ארמית.
245
חנה שואל/ת: האם נכון לומר 'פנתרית' או 'פנתרה'? האם לומר 'פנתרית' זו טעות?
רוביק עונה:
אין צורת נקבה מוסכמת ל'פנתר', ולכן אין לקבוע שאחת הצורות שגויה. 'פנתרה' היא הצורה המקובלת, וכך היא גם מופיעה במילון המקוון מילוג וכן בהופעות מזדמנות ברשת. 'פנתרית' היא בכל מקרה צורת הנקבה של שם התואר 'פנתרי'.
246
מריון קורנפילד שואל/ת: עין אחת – שתי עיניים. מדוע אומרים מרפקים ולא מרפקיים, עקבים ולא עקביים וכדומה?
רוביק עונה:
בשפה העברית, ולא רק בה, אין עקביות מלאה בהתפתחות של מילים. הסיומת –ַיִם, סיומת הזוגי, משמשת לא רק לזוגי אלא גם למילים כמו מים ושמים, ולאיברים שאינם זוגיים כמו שיניים וציפורניים. מאידך יש גם איברי גוף זוגיים שלא זכו במקורות לסיומת זוגי כמו אלה שהוצגו בהשאלה וכן זרועות, פטמות, כליות, ריאות, גבות וכדומה. 'מרפק' היא מילה משנאית המופיעה ביחיד וצורת הריבוי מאוחרת, 'עקב' היא מילה מקראית שהריבוי שלה הוא בשתי צורות: עקבים ועקבות. המשוררים בעברית המתחדשת אהבו את צורת הזוגי. ביאליק כתב: בובות שתיים, בובותיים, שלונסקי יצר צורת זוגי בכל פעם שכתב על זוג, והוא גם השתמש ב'מרפקיים' במאמריו ותרגומיו.
247
תיאודור שואל/ת: מדוע הרבים של 'רב' זה 'רבנים', וזה של 'רבה' – 'רבות' ולא 'רבנות'?
רוביק עונה:
'רבה' הוא מונח שנטבע בזרמים היהודיים הלא אורתודוכסיים לרב ממין נקבה, ומאחר שהרבות מעטות מאוד נראה ששאלת הריבוי היא אקדמית גרידא. רבנים הוא במקורו ריבוי של המילה הארמית 'רבן', והצורה נבחרה מאחר ש'רבים' היא מילה המשמשת לצרכים אחרים. אשתו של הרב ביהדות האורתודוכסית היא 'רבנית', כינוי שאינו תואר דתי ובוודאי אינו מתאים לענייננו. נשאר כאמור 'רבות', שהוא הריבוי של 'רבה'.
248
עידו שואל/ת: צורן חברתי ואני תהינו למה לא משתמשים במילה 'תינוקים'. חיפושים באינטרנט אמרו שהמילה קיימת, אבל לא הייתה התייחסות מדוע אין בה שימוש.
רוביק עונה:
צורת הרבים המקובלת של המילה התלמודית 'תינוק' היא 'תינוקות', כמו בביטוי "תינוקות של בית רבן" כשהכוונה כאן לילדים צעירים. הצורה 'תינוקים' מופיעה בלשון חכמים ואחריה, אף כי לעיתים נדירות, כמו במדרש הבא: "משה הולך ועומד לו על פתח אוהליהם, והשכינה מקרבת, ואומר לו: ה' תינוקים יש בבית הזה". בעברית החדשה נבחרה הצורה הנפוצה תינוקות, והצורה הנדירה תינוקים נדחתה, אך נשמעת לעיתים בשפת ילדים.
249
אסתר ויוני יפה שואל/ת: האם אפשר לומר 'צנונות' כמו בלשון המשנה או שיש לומר 'צנונים'? האם יש צורה מועדפת או נכונה? ובאותו תחום, מדוע אומרים שני קילו גזר אבל לא שני קילו מלפפון?
רוביק עונה:
צורת הרבים היחידה המוכרת במקורות היא צנונות, וגם בן יהודה במילונו אינו מעלה את האפשרות של 'צנונים'. הריבוי 'צנונים' מתחיל להופיע בעיתונות הישראלית בשנות החמישים, אולי בעקבות מין הזכר של הירק בניגוד לצנונית, ולהבדלה בין צנונים לצנוניות. לגבי הגזר, דווקא הוא היוצא מהכלל, ובדרך כלל אומרים 'קילו עגבניות', 'קילו קישואים' וכדומה. צורת היחיד נהוגה בשוק הירקות, ומשמשת לגבי כל הירקות.
250
אליעזר שואל/ת: מדוע 4.1 ₪ הם ארבעה שקלים ועשרה, ולא ארבעה שקלים ועשר, הרי מדובר בעשר אגורות?
רוביק עונה:
נראה שההרגל למנות את האגורות בזכר הוא מהימים שבהם לאגורה קראו גרוש, ולגרוש היה חור, ומה לעשות, גרוש היא מילה בזכר. תופעה דומה יש בתחום מדידת הזמן: השעה 'ארבע ועשרה' פירושו ארבע ועשר דקות, אבל ההרגל להשתמש בצורת הזכר נוצר בעקבות השימוש הנפוץ יותר בעבר ברגעים ולא בדקות: 'ארבע ועשרה (רגעים)', או 'חמישה (רגעים) לחמש'.
251
נדב שרי שואל/ת: במהדורת החדשות של השעה 16:00 דיווחה הקריינית כי "הפועל אשקלון ניצח את...". למיטב הבנתי "הפועל" אינה מתייחסת לאדם עובד כלשהו אלא לקבוצת כדורגל, ולכן איני מוצא הגיון בשימוש בלשון זכר.
רוביק עונה:
אתה צודק כמובן. יש לומר "הפועל ניצחה את...". הסיבה שיש שימושים בזכר היא או בהשפעת מינו של השם, 'הפועל' וכך גם 'מכבי', או מתוך סקסיזם (מיננות) לשמו (או לשמה).
252
חגי שואל/ת: האם שלישייה יכולה להיקרא גם שלישיית תאומים, או שתאומים הם רק שניים?
רוביק עונה:
שלישיית תאומים היא למעשה שלושה זוגות תאומים, כלומר, שישה ילדים שאינם דווקא אחים. תאומים הם שניים, שלישייה שלושה, ושלישיית התאומים היא פופיק, אושיק וחנן, וזהו.
253
נדב איפרגן שואל/ת: האם נכון לומר 'חמישים ילד'?
רוביק עונה:
אחרי מספרי העשרות (ממספר עשרים ואילך) והמאות ניתן להשתמש בשתי הצורות: ביחיד וברבים. 'עשרים איש' וגם 'עשרים אנשים', 'חמישים ילד' וגם 'חמישים ילדים.' לשתי הצורות בסיס במקורות.
254
שרה שואל/ת: למה מתייחסים לקיבוץ גם כזכר וגם כנקבה? לדוגמא: הקיבוץ שלך גדול (זכר), אבל מצד שני כתוב על שלטים ניר עם בת 73 (נקבה).
רוביק עונה:
אכן, ניר עם הוא קיבוץ, זכר לכל דבר, וגם שמו, ניר, הוא בזכר, והוא גם אינו 'קבוצה', כמו דגניה או יבנה, כך שעל פי כל הכללים היה צורך לכתוב 'ניר עם בן 73', אבל זה לא נשמע טוב משום מה. לכן הייתי משאיר את השימוש בנקבה כנוהג חביב גם אם אינו בדיוק דקדוקי. הצורה המדויקת ביותר היתה אמורה להיות 'קיבוץ ניר עם בן 73'.
255
דודי שואל/ת: כיצד אומרים סוודר ברבים? במלעיל או במלרע?
רוביק עונה:
'סוודר' היא מילה לועזית, ובדיבור העברי נהוג לשמור על ההטעמה של הצורה הלועזית ולא לכפוף אותה למלרע העברי. במקרה של סוודר, הריבוי 'סוודרים' יהיה קדם-מלעילי. הנוהג הזה נכון גם ברבים וגם בנקבה. עם זאת לגיטימי להגות צורות רבים במלרע כדי לתת למילה צורה מעין עברית, שהרי סיומת הריבוי –ים או סיומת הנקבה –ה הן עבריות. לכן המקפידים יאמרו מיליונים, אוניברסיטה וכדומה במלרע, אבל זה בוודאי אינו חוק מחייב. הצורה סלטים במלרע, וכמוה מזטים, לגיטימית כאמור, היא בהפוך-על-הפוך צורה מעין דיבורית של הצורה הנהוגה, סלטים ומזטים במלעיל, אולי כדי להציב אותה בין מילות המזון בריבוי: קינוחים, בישולים, נשנושים, מרקים, וגם סלטים ומזטים.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >