שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
166
רותי שואל/ת: כל חיה מופיעה בצורת זכר ונקבה, כלב-כלבה, סוס-סוסה. מדוע אין לציפור ולצפרדע צורת נקבה, והן מופיעות בצורת הכתיבה בזכר אבל מתייחסים אליהם בצורת הנקבה? גם הנחש מופיע רק בצורה אחת.
רוביק עונה:
לשורה ארוכה של בעלי חיים אין במקורות וגם לא בימינו צורה ייחודית לזכר ולנקבה, אלא מילה אחת המכסה את שני המינים. 'צפרדע' אינה "בעלת צורת זכר" אלא מילה בנקבה ללא ציון מין כגון ה' מסיימת. צריך לזכור גם שאצל חלק מבעלי החיים סימני המין אינם שקופים כמו אצל היונקים, וספק עם אדם שאינו זואולוג יכול היום להבחין בין צפרדע זכר לנקבה, או בין נמלה זכרית או נקבית, שלא לדבר על תקופות קדומות, ושלא לדבר על הנחש. 'נחשה' נשמע בסלנג בהתייחסות לאשה נכלולית.
167
אמנון סלע שואל/ת: מדבר (שממה) ברבים - מדברים, מדברות, מדבריות. האם ניתן להסביר את ריבוי האפשרויות?
רוביק עונה:
במקורות אין כידוע סדירות מלאה, ומילים בזכר יכולות להופיע בסיומת נקבה ולהיפך, או בשתי הסיומות (קברים/קברות). הן מדברות והן מדבריות הן צורות ריבוי המופיעות בלשון המשנה והתלמוד, ובאופן מסורתי הן משמשות גם היום. מדברים היא צורה מאוחרת יותר וכמעט שאינה בשימוש גם היום. 'מדבריות' היא הנפוצה ביותר, למרות שתוספת י' ברבים במשקל הזה נדירה מאוד.
168
סימה אייזנבאך שואל/ת: האם המילה "מפתח", כמו מפתח לדלת, זה זכר או נקבה?
רוביק עונה:
המילה היא בזכר. צורת הרבים היא על פי הנקבה, מפתחות, אך זה מצב רגיל במילים המופיעות במקורות.
169
בר עדיאל שואל/ת: "בנות עם תלתלים מתחלקות לשתיים". האם זהו משפט תקני? או שמא לשניים?
רוביק עונה:
הכלל אומר שכאשר מספר אינו מיוחס לשם עצם אלא הוא במעמד הקרוי סתמי, הוא יהיה תמיד בנקבה. לכן יש לומר אוטובוס מספר שתיים, חלוקה לשתיים. כאשר המספר מכמת שם עצם מפורש או שהוא מובן מן ההקשר הוא יקבל את מין שם העצם: "הבנות מתחלקות לשתי קבוצות", לעומת "הבנות עמדו בשני טורים", או "ויישאוהו במוט בשניים (בשני אנשים)".
170
ליאור שואל/ת: הרשות להגבלים עסקיים: איך אומרים ביחיד "הגבלים"? ולמה לא אומרים הגבלות עסקיות? או מגבלות?
רוביק עונה:
צורת היחיד היא 'הֶגְבֵּל', על משקל הבדל, הרכב וכדומה. היא נקבעה כדי להבדיל אותה מ'הגבלה' שהיא מילה כללית, או מ'מגבלה' המציינת תכונה של אדם או עניין, ולייחד אותה לתחום הפיקוח הממשלתי על מונופולים. 'הגבל' היא מילה בזכר, ולכן צורת הרבים תהיה 'הגבלים'.
171
יוסי זיו שואל/ת: האם 'אי עמידה' זה זכר או נקבה?
רוביק עונה:
'אי' היא קידומת המייצגת שלילת אפשרות או פעולה כלשהי ואין לה תיוג מין. מין הצירוף נקבע כאן על פי המילה עצמה: 'אי היכולת שלו להחליט גרמה לנזקים', 'אי הדיוק שלו גרם לתקלות'. 'אי עמידה' היא אם כן בנקבה: "הוא גילה אי עמידה מתמשכת ביעדים".
172
שי שואל/ת: כאשר מדובר על מערכת צינורות ולכל צינור יש קיבולת מסוימת, נפח מקסימלי מסוים אותו ניתן להעביר דרך הצינור, 1. האם נכון להגיד 'הקיבולת של הצינור הוא...' 2. האם הצורה התקינה ברבים היא 'קיבולות', או שמא 'קיבולים'?
רוביק עונה:
לחלק הראשון בשאלה, יש לומר 'הקיבולת של הצינור היא...', שהרי 'צינור' הוא כאן לוואי ל'קיבולת', שהיא מילה בנקבה, כפי שמראה גם הת' המסיימת. לחלק השני: יש לומר 'קיבולות'. יש אמנם לא מעט מילים בעברית שבהן סיומת הזכר חוברת למילים בנקבה (ערים, נמלים, דבורים) ולהיפך (שדות, אבות), אך אלה מילים מן התנ"ך בתקופה שבה צורות הריבוי התערבבו. במילים מאוחרות יותר יש כבר סדירות מלאה – מילה בנקבה בסיומת –ות, מילה בזכר בסיומת –ים, ולכן 'קיבולות'.
173
משה אליאב שואל/ת: איך אומרים ברבים רַכֶּבֶל?
רוביק עונה:
צורת הריבוי התקנית היא רַכַּבְלִים. בעקבות הצורה החלופית, הנחשבת שיבוש, רַכְבָּל, נוהגים להשתמש גם בצורה רַכְבָּלִים.
174
זוהר לוי שואל/ת: האם מותר להשתמש במילה "איזה" גם לצורת נקבה. לדוגמה: איזה חולצה יפה, או שיש להשתמש רק במילה "איזו" לצורת נקבה?
רוביק עונה:
'זה' הוא כינוי רמז לזכר, 'זו' – לנקבה, ולכן איזה ואיזו משמשים באותה דרך. ואולם 'איזה' משמש בשפת הדיבור שלנו ככינוי רמז לצרכים רבים, ויש לו משמעות ריגושית עצמאית, ולכן הבידול המגדרי שלו היטשטש בשפת הדיבור.
175
נתי שואל/ת: יש כמה מילים שלצורת הריבוי שלהן נוסף דגש באות האחרונה, למשל מוסכּים, משאבּים, מסכּים. מדוע זה קורה? למה במילה מרחבים, מערכים, זה לא קורה? והאם אתה יכול להסביר את התופעה של הגיית מילה משאבּ עם ב' דגושה?
רוביק עונה:
בשמות לא מעטים בעברית זוכה האות האחרונה לדגש ברבים ובנקבה. בחלק מהמקרים המילה היא משורש בגזרת הכפולים, כאשר בצורת היחיד ע' ול' הפועל מתלכדות, וכיוון שבסוף המילה לא יבוא בעברית דגש הוא יישמע רק בנטיות: מוסכּים ומסכּים מהשורש סכ"כ, וכן כפּות (כפ"ף), חגּים (חג"ג) ועוד. יש קבוצת מילים בגזרת השלמים, כמו גם מילים נטולות שורש, שבהן האות האחרונה מודגשת ללא סיבה ידועה, אלא כמסורת שקודשה בניקוד הטברני: קטנּים, זמנּים, חרַכּים, וכן עקרבּים, שרעפּים, ובמילה שבשאלה – משאבּים. כאן המקור הוא בספר שופטים: "מקול מחצצים בין משאבּים". משאבּ בדגש גם ביחיד היא גזירה לאחור מצורת הרבים, אולי מפני שהצורה ברבים מקובלת יותר מצורת היחיד. הגייה זו אינה תקנית, כמובן.
176
מאור שואל/ת: מדוע במילים פרפראה וגרוטאה נשמרת האות א׳ בצורת היחיד, בניגוד להרפתקה, קופסה, דוגמה, כורסה וכו׳?
רוביק עונה:
המילים שבשאלה אינן עשויות מעור אחד וממקור אחד. 'הרפתקה', 'כורסה' ו'דוגמה' הן במקורן מילים ארמיות המסתיימות בא': הרפתקא, כורסא, דוגמא. על פי המגמה לתת למילים אלה צביון עברי הומרה א' מסיימת בה', כמו גם ב'משכנתה', 'שאילתה' וכדומה. 'קופסה' ו'גרוטאה' הן ממקור יוונית ולכן אין בהן א' מקורית, אבל צורות הרבים, בהשפעת הארמית, זכו לחציצה של א': קופסאות, גרוטאות. 'פרפראות' היא צורת הרבים של המילה 'פרפרת', גם כאן בחציצת א'. המילה 'פרפראה' אינה קיימת בעברית.
177
מאור שואל/ת: באחת מתוכניות הלילה בירך השדרן ״חצות טובים״. האם נכון כך לומר? והאם במקום "אחר צהריים טובים" אפשר לומר ״מנחה טובה״?
רוביק עונה:
אין סיבה למנוע את תוספת התואר 'טוב' לחלקים שונים של היום, אבל 'חצות טובים' הוא מוטציה. 'חצות' הוא שם עצם בנקבה, קיצור של הביטוי 'חצות הלילה', ולכל היותר ניתן לומר "חצות טובה", למרות שזה נשמע רע.
178
יוש בן מאיר שואל/ת: עד כמה שידוע לי, לאברי הגוף הזוגיים, הריבוי מופיע בנקבה בהוספת תארים: ידיים ארוכות, אוזניים גדולות, עיניים כחולות וכו'. מדוע דווקא לשדיים יש מופע בזכר או גם וגם? שדיים קטנים, שדיים מלאכותיים וכו'?
רוביק עונה:
יש אכן מוזרות מסוימת בכך שדווקא השדיים הנשיים הם שם עצם בזכר, ואין לכך סיבה הגיונית אלא היסטורית. בתנ"ך מופיע המילה בצורת הרבים 20 פעם. בשניים מהמופעים אנו למדים שזהו שם בזכר: “"רחם משכיל ושדיים צומקים"; "שני שדייך כשני עופרים". הכלל הוא שאין משנים מינו של שם עצם המופיע בתנ"ך.
179
ניצן סלע שואל/ת: איך אומרים גורילה זכר?
רוביק עונה:
'גורילה' הוא שם בזכר. העובדה שהמילה מסתיימת ב-ה אינה רלוונטית כיוון שזו אינה מילה עברית. אם רוצים לציין את מין בעל החיים יש להוסיף: גורילה זכר / גורילה נקבה.
180
סמיון שואל/ת: לצורך כתיבה על מצבה, איך מתייחסים לסבא-רבא בשייכות: בעלי, אבינו, סבינו, ומה ההמשך? סבא-רבינו? סבינו-רבא? סבינו-רבינו? או משהו אחר?
רוביק עונה:
מאוד לא רצוי להשתמש בצורות נטייה נוסח 'סבא-רבנו' ואחרות, ולטעמי גם לא דרוש. ההגדרה של האיש כסב תובן גם כהתייחסות לדורות צעירים יותר. כיתוב מצבה הוא טקסט נקי המחייב פשטות. למעשה גם הנטיות מכבידות ואינן הכרחיות. די לכתוב 'סב, אב, בעל', או באופן פחות פורמלי: אבא, סבא, בעל (או בן זוג וכדומה). אם זה הכרחי יש לכתוב: בעלי, אבינו, סבֵנו, בסדר הנראה לכם נכון.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >