שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
181
בר עדיאל שואל/ת: מהי צורת הרבים של המילה 'מישהו"?
רוביק עונה:
'מישהו' הוא הרכב של 'מי+שֶ+הוא'. מכאן שאפשר להמיר את 'הוא' בכינוי גוף מקביל לנסתר: היא, הם, הן, ונקבל 'מישהי', 'מישהם', מישהן'.
182
גדעון שואל/ת: בהתייחס לשאלה על ההולנדים, מה הדין לגבי התאילנדים? הרי תאי-לנד היא ארצו של העם התאי (או הסיאמי). יש הבדל בין "תושבי ארץ השפלה" לבין "תושבי ארצו של העם התאי".
רוביק עונה:
תאיים היא אפשרות אלגנטית ואולי אף מדויקת יותר מ'תאילנדים', כפי ש'אירים' עדיף על 'אירלנדים', אך היא אינה נוחה להגייה עקב הי', ולכן מועדפת הצורה הארוכה, שאינה שגיאה: תאילנדים, תושבי תאילנד.
183
גור שוקר שואל/ת: מה אומרים, חופשית או חופשייה?
רוביק עונה:
הצורה הנכונה היא 'חופשית'. הסיומת –ייה לנקבה נכונה רק במקרים של שייכות למקום או לקבוצה היוצרת שם עצם: רוסייה, דתייה, וגם זה רק בחלק מהמקרים. שם התואר יהיה תמיד בסיומת –ית. למשל: יהודייה הוא שם עצם המתייחס לאשה השייכת לעם היהודי, יהודית – שם תואר המתייחס לשלל עניינים. בעבר נהגו החרדים לקרוא לחילוניים 'חופשיים', ולכן ניתן היה לומר על אישה חילונית שהיא 'חופשייה'.
184
בר עדיאל שואל/ת: מהי צורת הרבים של המילה נענע? האם יחיד הוא צמח הנענע, ורבים - צמחי הנענע? או שישנה צורה אחרת?
רוביק עונה:
עשבי התיבול קרויים כולם בשמות קיבוציים, כלומר, שם ביחיד המייצג קבוצה. הדבר נכון לגבי הפטרוזיליה, הבזיליקום, האורגנו, וגם הנענע. הסיבה לכך היא שהם נקטפים, נרכשים ונצרכים תמיד בקבוצות ולא ביחידים. אם יש חשיבות לצורת היחיד, למשל במתכון מטופל היטב, אפשר לכתוב או לומר "הניחו גבעול נענע..." או '"הניחו עלה בזיליקום".
185
אליעזר מלכיאל שואל/ת: 'אני ואשתי אוהבים זה את זה', 'אוהבים זה את זו', 'אוהבים זה את זו וזו את זה', 'אוהבים אחד את השני', אוהבים אחד את השנייה' -- כיצד אפשר לבטא באלגנטיות את ההדדיות המבוקשת, כשמדובר בזכר ובנקבה או בזכרים ובנקבות, וכיוצא בזה מכשולים בפני האלגנטיות?
רוביק עונה:
בשירה של נעמי שמר "בלילה שכזה" מופיעה הגירסה הארוכה: "בלילה שכזה אהבנו זה את זו וזו את זה". אם רוצים גירסה מקוצרת אין ברירה אלא להקדים את הזכר או את הנקבה, אבל השימוש בלשון רבים (אהבנו) מצביע על כך שהאהבה היא הדדית. ' אהבנו אחד את השנייה' ולהיפך פסול, שכן הוא יוצר היררכיה הזרה לרוח הצירוף.
186
איתי הולצמן שואל/ת: איך אומרים שֶסֶק ברבים?
רוביק עונה:
שְסָקִים. שובר שיניים, אבל זה מה יש. אפשר להסתפק בצורת היחיד: תביא שני קילו שסק. שובר שיניים, אבל פחות.
187
אברהם שואל/ת: מה מקור המילה מאה? ומדוע הספרה 100 לא נקראת עשרים? המילה שלושים (3*10=30) מורכבת מן המילה שלוש בתוספת הסיומת "ים", המילה ארבעים (4*10=40) מורכבת מן המילה ארבע בתוספת הסיומת "ים" וכך הלאה.... לפי אותו עיקרון (10*10=100) הייתה אמורה להיום עשר+ים עשרים!! ולא מאה!
רוביק עונה:
השיטה העשרונית בנויה על כך שבכל סיום קבוצה עשרונית משמשת מילה חדשה ועצמאית. עשר: מאה יחידות, מאה: עשר עשרות, אלף: עשר מאות, רבבה (בתנ"ך): עשרת אלפים, ובהמשך מילים לועזיות שבהן הקפיצות גדולות יותר, באלפים. מיליון: אלף אלפים, מיליארד (או ביליון בשיטה חלופית): אלף מיליונים וכך הלאה. המילה מאה עצמה עתיקה מאוד, והגיעה לעברית משפות קדומות יותר כמו אכדית, אוגריתית ואחרות.
188
חניה פישמן שואל/ת: לאחרונה משתמשים קריינים ואנשי ציבור בביטוי 20 שנים, או 2,500 שנים. בעבר נאמר 20 שנה. האם זה טרנד, או שנכון לומר כך?
רוביק עונה:
בקבוצת מילים בעברית מתאפשרת כבר במקורות צורת ריבוי כפולה – ביחיד וברבים. קבוצה זו כוללת בעיקר מטבעות (שני שקל/שני שקלים), שמות עצם הקשורים בבני אדם: ילד (שנים עשר ילד), איש מ-11 ומעלה (חמישים איש, ארבעים איש ואשה), מידות (שלושה קילומטר וגם שלושה קילומטרים) ומונחי זמן – יום מ-11 ומעלה (עשרים יום מול עשרים ימים), חודש ושנה.
189
אמיר שואל/ת: מדוע אנו משתמשים ב"זה" גם בשביל נקבה? לדוגמה "תן לי את החולצה. תן לי את זה." מדוע לא אומרים "זאת" או "אותה"? האם זאת טעות? האם זאת השפעת it באנגלית?
רוביק עונה:
'זה' ו'זאת' הם כינוי רמז. כבר במקרא משמשות שתי המילים בשתי דרכים מרכזיות: רמז לחפץ או אדם מסוים, ואז הוא יתאים לזכר או לנקבה בהתאמה; וכינוי רמז סתמי, שבו ידוע אל מה רומזים, אך אין התייחסות לטבעו או למינו של האובייקט. במקרים אלה הן 'זה' והן 'זאת' משמשים ללא חוקיות. למשל, כאשר אנו הולכים לחנות הגדים ומתלבטים בין שתי חולצות, עדיף לומר למוכר: "תן לי את זאת", ואף נצביע על החולצה שנבחרה. אם אם מישהו יקח מאתנו את החולצה, התגובה הטבעית תהיה בשימוש הסתמי: "תן לי את זה". אין כאן כאמור טעות אלא שימוש תקין ומעוגן במקורות. כאשר שם העצם מפורש, יחול כאן חוק התאם המין והמספר: "תן לי את החולצה הזאת", "תן לי את הכובע הזה".
190
רחל דננבאום שואל/ת: בפרסומת ברדיו אומר המפרסם קופיקו לקראת טו בשבט: "צאו מהמסַכִּים" . חיפשתי מלים מקבילות ולא מצאתי, כמו צורות רבים של מוסך, אנך, ענף.
רוביק עונה:
המילה מסך היא מן השורש סכ"ך, ולכן מופיע דגש בכ': מסַכִּים. גם מוסך, מאותו שורש, תקבל דגש ברבים – מוסַכּים. לעומתן אנך וענף הם משורשים שלמים ולא כפולים, ואין לשים דגש בל' הפועל. דוגמאות נוספות: מְסַבּים (קוגלגרים), דּפים ועוד.
191
טום שואל/ת: האם מילים בלועזית נרשמות הן בזכר והן בנקבה? או שמגדרן הינו חד משמעי?
רוביק עונה:
בדרך כלל מילים לועזיות הן בזכר, אלא אם כן יש רכיב שמציין אותן כנקבה. בדרך כלל זו סיומת –ה, ולכן אנציקלופדיה היא "עברית", והבסטה בשוק פתוחה משמונה בבוקר. גם הזברה לובשת פיג'מה, ואם רוצים אפשר לומר "הזברה הזכר".
192
מזל שואל/ת: הריבוי של כַת הוא כַתּות ואילו הריבוי של גַת הוא גִתּות. מה ההסבר לכך?
רוביק עונה:
בשתי המילים נבלע עיצור מקורי. המילה גת כוללת במקורה, בהשוואה לשפות נוספות, את העיצור נ', כת היא מהשורש הכפול כת"ת ויש סבורים גם כאן שהמקור הוא כנת. בנטיות, נקבה וריבוי, התנועה יכולה להיות a או i , ואין לכך הסבר מבחין שיטתי. כך מ'גַן' נקבל בנקבה גם גַנָּה וגם גִנָּה. במקרה של כת, הריבוי המקורי הוא דווקא כיתות, בדומה לגיתות, ואולם בעברית החדשה נקבעה צורת הריבוי כתות כדי להבדיל את הכת מן הכיתה, שהריבוי שלה הוא כיתות.
193
דפנה אלון שואל/ת: מהי צורת הנקבה של רֵעַ, חבר? מכיוון שרעייתו נתפס כאשת איש, אשמח לדעת האם נכון לומר רֵעָה? כלומר האם רֵעֲתוֹ = חברתו?
רוביק עונה:
בתנ"ך המילה רֵעַ נפוצה מאוד, ולצורת הנקבה רֵעָה שלוש הופעות, כולן ברבות, כמו בסיפור בת יפתח: "ותלך היא ורעותיה ותבך". אפשר לראות בצורה רעיה, המופיעה רק בשיר השירים, צורת נקבה חלופית של רֵעַ, והיא התבדלה בתנ"ך לאשה אהובה, ובהמשך לאשה נשואה.
194
דוד צמיר גל שואל/ת: "תחת": זכר או נקבה?
רוביק עונה:
'תחת' היא מילת סלנג שמקורה ביידיש. השימוש המקובל בה הוא בלשון זכר. 'תחת' היא מילת יחס הנפוצה במקרא שאין לה סימון מין, אך במקורה היא הייתה ככל הנראה שם עצם בזכר.
195
דפנה שואל/ת: כשאומרים זוג תחתונים, האם הכוונה לפריט אחד או שניים? הרי להבדיל מזוג נעליים, כשמדובר בתחתונים אין מדובר בשני פריטים נפרדים, וכך גם לגבי מכנסיים ומשקפיים.
רוביק עונה:
זוג תחתונים הוא פריט אחד, כמו זוג מכנסיים וזוג משקפיים. גם זוג נעליים הוא למעשה פריט אחד, שהרי נעליים יכולים לשמש רק כשהן נרכשות כזוג. מכנסיים, כמו תחתונים, מורכבים משני שרוולי רגל, ומשקפיים משתי עדשות. מאחר שכל המילים האלה הן בצורות ריבוי: רבים רגיל או זוגי, נדרשת התוספת 'זוג' כדי להדגיש שנקנה רק פריט אחד. "הלכתי לשוק וקניתי מכנסיים" אינו מציין את מספר הפריטים שנרכשו. "כיבסתי תחתונים" – אין לדעת כמה.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >