שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
211
מאור שואל/ת: קראתי את מדורך מספטמבר 2005 על המילה כושי, שהופיעה בספרות הילדים, ונזכרתי שבבית הורי היה ספר ׳כושייה עם שמשיה׳. האם כך נהגתה המילה בעבר, או שמא שונתה לשם החרוז?
רוביק עונה:
הספר אכן היה פופולרי מאוד. 'כושייה' היא צורה נדירה המשמשת כאן לשם החרוז ואינה מוכרת במקורות. עם זאת לא מעט מילים המציינות שייכות למקום או לעם בנקבה מסתיימות ב-ייה, כך שהצורה אינה מופרכת.
212
אבי שואל/ת: האם הפנייה 'הוא' יכולה לשמש גם נקבה? בתורה כתוב לעיתים 'הוא' כאשר מדברים על נקבה.
רוביק עונה:
כינוי הגוף 'הוא' מתייחס תמיד לזכר. כוונת השאלה ככל הנראה לכתיב הִוא במקרה המתייחס לנקבה, כמו "אחותי הִוא", שבה הניקוד מבהיר לנו שיש לקרוא היא.
213
אלון שואל/ת: איך נכון להגות את המילה חיטה ברבים? חיטות, חיטים או שניהם?
רוביק עונה:
צורת הרבים היחידה של חיטה היא חיטים, וזאת בעקבות המקרא.
214
כרמית בראון שואל/ת: המלה "עשרות" היא ריבוי של עשרה, שהוא זכר. במילון לא מצאתי ריבוי של עשר (נקבה). אם כך, מדוע אומרים "עשרות רבות" ולא רבים? גם לא מצאתי עשרה כנקבה שעשויה הייתה, אילו הייתה קיימת, להיות צורת יחיד של עשרות.
רוביק עונה:
'עשרות רבות' הוא צירוף חדש יחסית, והוא נקבע ככל הנראה באנלוגיה ל'מאות רבות'. וכן בהתייחסות ל'יחידות' הקודם ברצף האריתמטי. רצף זה נקטע בהמשך, כאשר אנו אומרים אלפים רבים, אך במקרה זה אלף היא מילת זכר בלבד, בעוד צורת הנקבה עשר מאפשרת בדוחק להכשיר את 'עשרות רבות'. בכל מקרה זהו נוהג שהשתרש, גם אם אינו עומד לגמרי בכללי ההיגיון הדקדוקי.
215
שלמה שואל/ת: מדוע אומרים שלושת אלפים במקום שלושה אלפים?
רוביק עונה:
השאלה צריכה להיות מופנית ליוצרי השפות השמיות הקדומות, שראו במספר המורכב ממספר מונה רגיל ומספר מכפיל שהוא 'מאה' או 'אלף' סמיכות. כך נוצרו הצורות תְשַע מאות (ולא תֶשַע מאות), שבעת אלפים (ולא שבעה אלפים). את המספרים הגבוהים לא הכירו ולכן אנו אומרים חמישה מיליון כדרך הגויים, ולא בסמיכות: חמשת מיליון. צורת הסמיכות מופיעה ביידוע: ששת המיליונים.
216
רבקה שואל/ת: האם המשפט: "מה קודמת למה, הדת המפורשת, או הדת המשתמעת?" נכון, או שיש לכתוב: "מה קודם למה...."?
רוביק עונה:
שתי הצורות אינן שגויות, אך 'מה קודם למה' מקובל יותר. הפועל 'קודם' מתייחס ל'מה', המשמשת כאן כינוי רומז כללי, ולא ל'דת'. אם המשפט היה נבנה אחרת, היה צורך לומר, כמובן, "האם הדת המפורשת קודמת לדת המשתמעת".
217
קופסת קסם שואל/ת: מה עם מכנסיים? מכנסיים נופלות או מכנסיים נופלים? בעבודתי עם ילדים נדמה שממש קשה להם לדבר על מכנסיים בלשון זכר.
רוביק עונה:
מכנסיים הם בזכר, וזאת בעקבות התנ"ך. אכן בלשון הדיבור יש נטייה להשתמש כאן בנקבה, מאחר שרוב המילים הזוגיות הן בנקבה, ולא הייתי רואה בכך שגיאה הדורשת תיקון מיידי או נזיפה.
218
יהודית אנטונלי שואל/ת: האם אגודל הוא זכר או נקבה? המילה מופיעה בשתי צורות בספרות ילדים.
רוביק עונה:
'אגודל' הוא שם בזכר. יתכן שבספרות הילדים הוא זכה לשימוש בנקבה, בהתייחסות למילה אצבע.
219
אדי שואל/ת: אם לגברים מאמינים קוראים 'חרדים', אז איך קוראים לנשים: 'חרדות' או 'חרדיות'?
רוביק עונה:
הצורה הנכונה היא 'חרדיות'. כיוון שצורת היחיד של הזכר היא 'חרדי' ולא 'חרד', צורת הנקבה תהיה 'חרדית' ולא 'חרֵדה', וצורת הרבות – 'חרדיות' ולא 'חרֵדות'.
220
אריאל בן-עמי שואל/ת: סדנא זו נקבה. אימון זה זכר. מה קורה כשיש מילת פתיחה בנקבה והמילה השנייה בזכר? המילה השלישית תהיה בזכר או נקבה, כגון סדנת אימון מתקדמת או מתקדם? סדנת אימון שיווקי או שיווקית? או אולי סדנת אימון בשיווק?
רוביק עונה:
אם שם התואר מתייחס לסדנה עצמה – הוא יהיה בנקבה. אם שם התואר מתייחס לתוכן הסדנה, הוא יהיה על פי התוכן, במקרה של אימון - בזכר. לפעמים קשה להחליט, אך זהו המפתח. הדוגמאות למבנה זה (סמיכות+שם תואר) בעברית רבות מאוד, ומתייחסות גם לרבים: קורס קצינים מתקדם; קורס קצינים בכירים.
221
עזרא שואל/ת: אם אומרים קופַּאי ולא קופָּאִי (עם חיריק מתחת לאלף) אז איך קוראים לבחורה שעובדת בקופה?
רוביק עונה:
בשמות המקצועות המסיימים ב-ַאי, כמו עיתונַאי, חשמלַאי וגם קופַאי, צורת הנקבה והרבים מסתיימות ב—אית (מחזאית) או –אים (מחסנאים). כאשר יש צמד מילים שהאחד שם עצם והשני שם תואר, כמו עיתונַאי (בעל המקצוע) / עיתונָאִי (שם תואר: הישג עיתונאי) אין הבחנה בצורת הנקבה: עיתונאית, אך יש הבחנה בצורת הרבים: עיתונאים / עיתונאיים.
222
יעקב רוזנראוך שואל/ת: אני נמצא (3) שלושה ק"מ ממך, אני מתרחק ל-3.4 ק"מ. מהי הצורה הנכונה? 1. שלש נקודה ארבע? 2.שלשה נקודה ארבעה? 3.שלשה נקודה ארבע? 4.שלוש נקודה ארבעה? ולמה?
רוביק עונה:
הדרך הנכונה היא שלושה נקודה ארבע. שלושה מתייחס לקילומטר, ולכן המספר יבוא בזכר. ארבע אמנם מייצג ארבע מאות מטר, אך הוא מתפקד כמספר סתמי ועל כן יבוא בנקבה. גם אם היה מתייחס ל'מאה' היה בא בנקבה, אך כאמור זה אינו הנימוק.
223
אלכס שפי שואל/ת: מה הנקבה של נָבָל, ומה ההבדל בהקשר הזה בין נְבָלָה, נְבֵלָה ונַבְלוּת?
רוביק עונה:
צורת הנקבה של נָבָל, שאינה בשימוש כמעט, היא נְבָלָה. הצורה הזאת זהה לשם העצם המקראי נְבָלָה, שהוא מעשה שעושה הנבל. נְבֵלָה היא פגר של בהמה, ובסלנג הישראלי בהשפעת היידיש אדם רשע, נבל. נַבְלוּת היא מצב של חרפה וביזיון. ככלל השורש נב"ל נקשר למצבים של ריקבון פיזי ומוסרי.
224
יאיר שואל/ת: מדוע הצורה של המילה אֲשָכִים אינה זוגית, בדומה לאיברים זוגיים אחרים בגוף, כולל איברים זכריים כמו נחיריים או שדיים? האם ניתן יהיה בעתיד להחליף את המילה לצורה הזוגית, שלפחות בעיני נשמעת יותר טוב?
רוביק עונה:
המילה אשך מופיעה בצורת היחיד במקרא פעם אחת, במסגרת הצירוף "מרוח אשך", וכמעט אינה משמשת בטקסטים במקורות אלא בפרשנות לביטוי המקראי. כבר בימי הביניים משתמשים במונח הנרדף ביצים, הנחשב היום סלנג. צורת הרבים מופיעה בעיקר בעברית החדשה, שבה לא נולדו כמעט מילים מקוריות בריבוי זוגי, ולא נראה שיש למישהו אינטרס לקבוע במקומה את 'אשכיים'. יש אגב עוד איבר זוגי זכרי ברבים – מרפֵקים, וכן כמה איברים זוגיים בנקבה: כליות, ריאות, שכמות וכדומה.
225
אורן שואל/ת: כיצד יש לכתוב משפט שבו הנושא הוא במין אחד, והנשוא הוא במין השני? דוגמא "אחת המגמות היא/הוא תחום ה...".
רוביק עונה:
אין נוסחה קבועה לדילמה התחבירית הזו, הנפוצה למדי. בדרך כלל הנטייה היא להשתמש במינו של הנושא, אך אם לנשוא יש חשיבות רבה יותר אפשר להשתמש במינו של הנשוא. הסוגיה תקפה גם לעניין המספר, למשל, כאשר הנושא ביחיד, והנשוא ברבים: "הקושי הוא הדרכים המשובשות", או "הקושי הן הדרכים המשובשות". שתי הגירסאות תקינות.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >