שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
דני ב. שואל/ת: שיר האינטרנציונל נפתח במילים [התרגום של שלונסקי] "קום התנערה עם חלֵכה". מניין המילה חלכה - מה המקור ומה השורש. באחד הפירושים - חלכה פירושו מיסכן, אומלל , מדוכא וכ'ו. יש גם פירוש/ים אחר/ים.
רוביק עונה:
המילה המקראית חֵלְכָה, ובצורת ההפסק חֵלֵכָה, מופיעה בתנ"ך שלוש פעמים. צורת הריבוי היא חלכאים, ומכאן "חלכאים ונדכאים". המשמעות המקובלת היא אדם עני ומסכן, וזו בוודאי המשמעות באינטרנציונל המתורגם. פרשני התנ"ך נחלקו ביניהם. רש"י סבור שיש לקרוא את המילה חֵילֵךָ – החיל שלך, חיל ה'. רד"ק סבור שהכוונה לעני, וקושר זאת למילה הימי-ביניימית חֵלֶך שפירושה עני.
2
אלעד שואל/ת: מה זה צירוף לשוני?
רוביק עונה:
צירוף לשוני הוא שתי מילים או יותר הבאות ברצף בתוך משפט. אנחנו מבחינים בין צירוף חופשי, כלומר, צירוף מזדמן במשפט כלשהו; לבין צירוף כבול, או מטבע לשון, כאשר למילים המצטרפות משמעות שאינה סכום המשמעות של כל מילה בנפרד. במשפט "הוא מילא את הכד", "מילא את הכד" הוא צירוף חופשי, את המילים 'מילא' ו'כד' אפשר להחליף במילים אחרות בהקשרים שונים. במשפט "הוא מילא פיו מים", 'מילא פיו מים' הוא ניב או צירוף כבול שמשמעותו שתק, ואין אפשרות להחליף את המילים. בספרי "מילון הצירופים" מובאים אלפי צירופים כבולים, ניבים ומטבעות לשון.
3
אודיה אשל שואל/ת: רציתי לדעת קצת יותר על המילה לְבָאֵר, ראיתי שמופיעה רק פעמיים בתורה, אך כיצד התגלגלה משם? האם הכוונה שם היא כמו היום (לפרש, להסביר)? והאם יש קשר בין לבאר ולהבהיר?
רוביק עונה:
הפועל 'בֵאֵר' מופיע בתנ"ך שלוש פעמים. פעמיים הוא מתייחס לכתיבה: "וכתבת על האבנים ... בָּאֵר היטב", כלומר, בכתב ברור. פעם אחת המשמעות היא המוכרת לנו: "משה בֵאֵר את התורה". הקירבה בצליל ובמשמעות לשורש בה"ר רבה, אך אין ביטחון שמקורם של הפעלים דומה. יש קושרים את בה"ר למילה 'בר' במשמעות נקי וטהור (בר לבב).
4
אליאס שואל/ת: בספר תהילים מצויה המילה "רוזנים" לצד מלכים. האם הפירוש המקראי למילה הוא יועצים או אנשי סוד (מהשורש ר.ז)?
רוביק עונה:
'רוזן' מקבילה למלך, ובוודאי שאין מדובר ביועץ. על פי שפות שמיות מקבילות השורש הוא רז"ן, שפירושו חשוב ומכובד.
5
ג'ודי כהן שואל/ת: בעלי חיפש משהו בספרית אוני' תל אביב, קשור לאיזה ציטוט של זאב וילנאי בכתב העת "מאזנים" מינואר 1938. הוא נתקל בצירוף המילים המשונה "ישבנים אמריקאים-נוצרים ויהודי ארץ-ישראל". האם אז קראו למתישבים כך????
רוביק עונה:
אכן, כאשר חיפשו שם עברי למי שמגיע מארץ זרה ועשירה ומתיישב בארץ ענייה, מושבה, הקרויה גם קולוניה, נטבע השם ישבן, ולקולוניאליזם – ישבנות. המילה יצאה מהמחזור כלעומת שבאה, בין היתר עקב הקונוטציות האנטומיות שלה.
6
מיק שואל/ת: הבנתי מהמילון ש"פוחלץ" היא מילה שנוצרה בעקבות שיבוש. אבל למה לא נשמר המשמע המקורי של "פוחלין" = "זוג שַׂקים על גב בהמה"? איך הודבק למילה המשובשת הזאת המשמע של "עור ממולא". מאבן שושן אפשר אולי להבין שעגנון היה הראשון שהשתמש כך ב"פוחלץ". איך הגיע לזה?
רוביק עונה:
המשמעות של 'עור ממולא' התגלגלה מהמשמעות של פוחלין – שקים שמילאו אותם תבן. השקים היו עשויים לעיתים מעור בהמה, ובן יהודה מגדיר את 'פוחל', צורת היחיד של פוחלין, "שק של עור". וכך זכה פוחלץ, כאמור שיבוש של פוחלין, למשמעות עור של בעל חיים שמילאוהו במילוי כלשהו. ההופעה הראשונה בעיתונות של 'פוחלץ' היא בעיתון דבר משנת 1933, ובמשמעות מטפורית-אירונית. אין סיבה להניח שעגנון המציא את המשמעות הזו.
7
מירב תורגמן שואל/ת: האם יש משמעות למילה פעלנות? האם נכון לומר שמשמעות המילה היא פעילות עצמית?
רוביק עונה:
המילה 'פעלנות' נקבעה על ידי האקדמיה ללשון כתרגום למילה agency, במסגרת הצירוף 'פעלנות יוזמת' במילון לסוציולוגיה שהופיע בשנת 2015. פירושה הוא היכולת והכישורים של אדם לפעול באופן עצמאי, לגלות יוזמה ויצירתיות, ולקבל החלטות על פי רצונו, ולא על פי תכתיבים חברתיים. כמו כן מופיע הצירוף 'פעלנות אנושית' במילון לגיאוגרפיה משנת 2017.
8
עודד מיוחס שואל/ת: אחדים מאבותי הרבנים, בני הקהילה הספרדית בירושלים, נהגו להוסיף לחתימתם את התואר 'הצעיר', גם אם היו באים בימים. מה משמעותו של נוהג זה ומה מקורו?
רוביק עונה:
התואר 'הצעיר' מקובל בכמה חצרות חסידיות, כגון סאטמר בעלז ועוד, כשהכוונה אינו לגילו של האדם אלא למעמדו כיורש של המנהיג הדתי, לאדמו"ר. בדרך כלל זהו אחד מבניו של האדמו"ר, ולפעמים אדם המקורב אליו.
9
נילי משיטה שואל/ת: מהי ההגדרה של המילה דופן? דופן המעי?
רוביק עונה:
דופן הוא מילה תלמודית שפירושה קיר, הגבול החיצון של מבנה, ולפעמים גם איבר בגוף, ומכאן הביטוי "יוצא דופן", ולד שהוצא מדופן הבטן בניתוח. 'דופן המעי' הוא הצד החיצוני של המעי, שבתוכו מתקיימת פעולת העיכול.
10
רוני שואל/ת: רציתי לדעת מה מקור המילה "לשבוק"? מה הפרוש המדוייק שלה?
רוביק עונה:
'שבק חיים' פירושו מת, 'שבק' היא מילה ארמית שפירושה הניח. 'שבק חיים', (אלוהים) הניח את חייו. לביטוי גם גירסה מורחבת: 'שבק חיים לכל חי'. במסכת ברכות נכתב: "אמר ליה אביי: לא שביק מר חיי לכל בריה! [אם כן אין אדוני מניח חיים לכל ברייה]". הניב המלא בגירסתו העברית מצוי בספרות השו"ת של המאה ה-18. עם הזמן דבקה ב'שבק' משמעות המוות. בסלנג הישראלי 'שבק' פירושו התעייף מאוד, כנאמר 'הייתי עייף מת', או 'עייף עד מוות".
11
אלמוג שואל/ת: בשיר "הולכת את מעִמי" של חיים נחמן ביאליק נתקלתי בשתי מילים שאשמח לדעת את פירושן: "ייף" (כל עוד השמש ייף), "נילאו" (כוכבי אל לא נילאו).
רוביק עונה:
'ייף' היא צורה עתיד מקוצרת של יפ"ה בבניין קל. הצורה מופיעה פעם אחת בתנ"ך, בספר יחזקאל. ייף פירושו: יהיה יפה. 'נִלאו' פירושו התעייפו: "כוכבי אל לא נלאו עוד מרמוז לי": לא התעייפו מלרמוז לי.
12
ירון ליבאי שואל/ת: בשנות הארבעים קראתי את ספרי ז׳ול ורן בתרגום עברי. באחד הספרים (אולי ״מיכאל סטרוגוב״) הופיעה משפט שמישהו שלח ״דפשה״. מה פירוש המילה, שכנראה לא נמצא לה אז תרגום עברי?
רוביק עונה:
דֶפֶּשָׁה היא מברק. המילה הופיעה גם בעיתונות העברית של סוף המאה ה-19. המקור הוא במילה הפולנית depesza. היו שניסו לקרוא בעקבות זאת למברק "דע פתע". בן יהודה חידש את "מברק", ודפשה נעלמה מהשפה.
13
אילן שואל/ת: מה משמעות המילים קונמי-קונחי-קונסי-כינויי באשר להתרת נדרים אסורים ושבועות בתפילת כל נדרי?
רוביק עונה:
רצף המהלכים והטקסים שניתן למחול ולוותר עליהם ביום הכיפורים הוא בארמית: "כל נדרי ואסרי ושבועי וחרמי וקונמי וקונסי וכנויי". תרגום: כל הנדרים, והאיסורים, והחרמות, והשבועות, והאלות (קונם: שבועת איסור או חרם), והעונשים (קונסי, ובגירסה אחרת קינוסי, המזכירה את המילה קנס), והכינויים שבהם נתכנו. 'קונח' הוא שם נרדף ל'קונם'. המילה האחרונה, 'כינויי', מתייחסת לשמות הנרדפים למילים נדר ושבועה, ועל כך נאמר בתלמוד "כל כינויי נדרים כנדרים", וזאת בעקבות מסכת נדרים במשנה: "האומר לחבירו קונם קונח קונס, הרי אלו כנויין לקרבן".
14
נילי משיטה שואל/ת: מהי המשמעות של המילה כרוכה במשפט "נטילת תרופות מסוימות כרוכה בסכנה"?
רוביק עונה:
כרוך פירושו בלשון חז"ל קשור ומחובר, במשמעות הפיזית. בעברית החדשה הוא התרחב למשמעות של קשר בין פעולות או עניינים שונים, ובמקרה זה: בין נטילת התרופות לבין הסכנה ממנה. רמז לשימוש המושאל אפשר למצוא כבר בביטוי מן המדרש "ירדו כרוכים מן השמים", המתייחס לחרב וספר, וכן לכיכר ומקל.
15
יוחאי שואל/ת: ביצירה ״המתמיד״ משתמש ביאליק במילה ״מקצוע״ כמה פעמים, וברור שאינו מתכוון ל-occupation. אז מה זה בדיוק?
רוביק עונה:
פירוש המילה 'מקצוע' בשיר של ביאליק הוא זווית, כמו בשורה "אל עבר הקיר במקצוע האפל". המקור בספר נחמיה: "עַד־הַמִּקְצוֹעַ וְעַד־הַפִּנָּה" (ג 24), במשמעות זווית. במסכת בבא בתרא במשנה נכתב: "הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות, שאין לך מקצוע בתורה גדול מהן". במדרש מופיע הביטוי "מקצועֵי תורה". חכמי התלמוד והמדרש ראו את המקצוע כפינה או זווית מסוימת בעולם הדעת ובעולם התורה. על כך כתב ביאליק במאמרו "לכינוסה של האגדה": "אין לך מקצוע של הרגש והמחשבה שלא נגעה בו האגדה". משמעות 'מקצוע' כמשלח יד נקבעה בימי תחיית הלשון, שהרי כפי שיש מקצועות לימוד – יש מקצועות עבודה.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >