שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
בלה שואל/ת: מה משמעות המילה התנכית בינותינו? בחיפוש בגוגל מצאתי כי היא מופיעה פעמיים בספר בראשית ובספר שופטים: 1. וַיֹּאמְרוּ רָאוֹ רָאִינוּ כִּי הָיָה יְהֹוָה עִמָּךְ וַנֹּאמֶר תְּהִי נָא אָלָה בֵּינוֹתֵינוּ בֵּינֵינוּ וּבֵינֶךָ וְנִכְרְתָה בְרִית עִמָּךְ. (בראשית כ״ו:כ״ח ) 2. וַיֹּאמְרוּ זִקְנֵי גִלְעָד אֶל יִפְתָּח יְהֹוָה יִהְיֶה שֹׁמֵעַ בֵּינוֹתֵינוּ אִם לֹא כִדְבָרְךָ כֵּן נַעֲשֶׂה. (שופטים י״א:י׳). האם המשמעות היא ביננו?
רוביק עונה:
'בינות' היא צורה מורחבת של מילת היחס הנפוצה 'בין', ומופיעה כעשר פעמים במקרא. 'בינותינו' זהה במשמעותו ל'בינינו'. כמו ל'בין' גם ל'בינות' נטיות, אבל המשמעות זהה לכל הופעות 'בין'.
2
דורון כהן שואל/ת: מה המקור וההסבר ל"שרירותי"? ומצד שני ל"שריר וקיים"?
רוביק עונה:
השורש העברי-ארמי שׁר"ר נקשר לכוח ולחוזק. מכאן 'שריר וקיים' – קיים בעוצמה, שרירות לב – פעילות כוחנית, 'שרירותי' – מתוך כוח וכפייה, השרירים שבגופנו ועוד. אין לבלבל עם השורש שׂר"ר בשין שמאלית, הקשור בשלטון.
3
אילן ירמיהו שואל/ת: במזמור תהילים כתוב "כְּרֻם זֻלּוּת לִבְנֵי אָדָם". מה משמעות'כְּרֻם זֻלּוּת'? אם מדובר בגובה רום -- מנוקד בחולם או שורוק? זולות, האם מלשון זול או זלזול?
רוביק עונה:
הפרשנויות רבות. על פי רש"י מדובר ברשעים הדומים לרְאֵם הזולל. על פי אבן עזרא, מדובר ברשעים המגביהים עצמם בדרך זלזול. זו גם עמדתו של רד"ק, ונראה כי הפעם הצדק אתם, ופרשנותו של רש"י נראית במידת מה מאולצת.
4
רותם שואל/ת: בשיר הוי ארצי מולדתי, למה "ביר סוד יתום בגו"? 'בור' אני מבינה, אבל ביר? בגלל הערבית?
רוביק עונה:
'בַּיִר' היא צורת ארכאית של באר, מופיעה בספר ירמיהו וקרובה למילה הארמית המקבילה בירא. בַיָיר בתלמוד הוא חופר בארות. היא שייכת למשולש מילים קרובות במשמעות ובהגייה: באר-ביר- בור.
5
דרור אלון שואל/ת: שלוש מילים שנתקלתי בהן בתרגום ישן לספר של תומאס מאן ולא הצלחתי למצוא את פירושן. טמומות: "... היה יושב בבית הספר ובוהה אל ספר החשבון בפנים טמומות בלא תקווה להבין בו דבר וחצי דבר.."; בשופי" "..הופיע מיד. בשופי ונחת נכנס אל חדר הנופים..."; תחרים: "...פימתו נחה ברחבות, בארשת של נחת רוח על תחרימי הצוואר הצחורים."
רוביק עונה:
'טמום' פירושו מטומטם או חסר דעה, מילה המופיעה בכתבי רש"י. היא צורת הבינוני של הפועל התלמודי טמם שפירושו סתם או אטם, ואכן, בעברית של ימינו אטום וסתום הם כינויים לאדם טיפש וחסר דעה. 'בשופי ובנחת', ביטוי המוכר גם מ"דירה להשכיר" של לאה גולדברג פירושו בשלווה ובנחת, בעקבות שופי – בריאות ונורמליות, ומכאן גם 'שפוי' ועוד. 'תחרים' הוא מעשה רקמה שיש בה חורים, מילה שחודשה בעקבות הערבית.
6
עמית דגן שואל/ת: "רק שתיקת האדמה בל תימור." מתוך "החיים כמשל". מה פירוש?
רוביק עונה:
'תימור' היא צורת הנפעל עתיד של נָמַר, מן השורש מור, ופירושו השתנה. שתיקת האדמה לא תשתנה.
7
אילן ירמיהו שואל/ת: מה משמעות המילה "זועכים" הנאמרת בסליחות. מה משמעות "דוכיים", נשמע כמו הדוכי שלהם: "זוֹעֲכִים אַף בְּלַחֲשָׁם, חֵמָה עָצְרוּ בְּשַׁוְּעָם, יִשְׂאוּ נְהָרות דָּכְיָם."
רוביק עונה:
'זעך' פירושו בלשון ימי הביניים כיבה או שיכך, צורת משנה של דעך. 'דוכי' הוא גל או משבר, מילה המופיעה פעם אחת בתנ"ך ומנוקדת דֳכִי.
8
יורי מור שואל/ת: מה משמעות המילה 'בכי' בביטוי 'המצב הוא בכי רע'? האם 'בכי' כאן מלשון 'לבכות'?
רוביק עונה:
'בכי' בצירוף 'בכי רע' (או 'בכי טוב') הוא חיבור של ב+כי. 'כי' היא מילית רבת שימושים, וכאן היא קרובה לתפקידה כמילית זיקה, כפי שהדבר מופיע בבראשית פרק א': "וירא אלוהים כי טוב", אלוהים ראה שֶטוב. המצב בכי רע: המצב הוא שֶרע.
9
אמציה רייז שואל/ת: הגדר את המושג הספרותי השראה [לא הפירוש המילוני למושג מתחום פיזיקת החשמל].
רוביק עונה:
השראה היא יסוד מסתורי הדוחף אדם ליצור, ומנחה אותו בתהליך היצירה. יש שרואים בהשראה הוכחה לקיומו של כוח חיצוני או אלוהי. השראה משתייכת למונחים המתייחסים ליסודות בלתי מתוּוָכים בהתנהגות האדם: יצירתיות, ספונטניות, אינטואיציה ועוד.
10
אנה מילר שואל/ת: מה משמעות הפועל גמלה (החלטה בלבו), והאם יש לו שימוש גם בהקשרים אחרים. האם יש קשר בין נגמל, גמול לבין הפועל הנ״ל?
רוביק עונה:
גמ"ל הוא שורש הומונימי, כלומר, יש לו כמה משמעויות שאינן קשורות זו בזו. האחד עוסק בשכר, בגמול. השני בבעל החיים גמל. השלישי בהבשלה, בסיום שלב ומעבר לשלב חדש, ויש לו גם משמעות בוטנית: הבשלת הפרי. להיגמל מיניקה, להיגמל מעישון פירושו לעבור משלב ההתמכרות מעישון וכו' לשלב ההשתחררות מההרגל המזיק. גמלה ההחלטה בלבו: ההחלטה שבה התחבט הבשילה, והוא מוכן לעבור לשלב ההכרזה והמימוש.
11
מאיר שחר שואל/ת: ב'תהילה' של עגנון (דף ר"ב) מופיע: "בגלל אותן הנסיעות תשש כחו של בעלי והתחיל כוהה דם". מה המקור הביטוי: “כוהה דם" ומה משמעותו?
רוביק עונה:
השימוש ייחודי שכן 'כוהה' הוא פועל עומד, שפירושו נחלש או הפך כהה, ונראה שהכוונה למי שדמו משחיר כסימן לבריאות רופפת. בצירוף המצוטט זהו פועל יוצא, אך אין שימוש ב'כוהה' במשמעות יורק או מזיל דם.
12
נילי חריש שואל/ת: מה פרוש ה"פוד" מתוך המושג פודקאסט?
רוביק עונה:
פודקאסט הוא קיצור של הצירוף האנגלי Ipod broadcasting. הרכיב Ipod שבצירוף הוא שם המותג לקבוצת מוצרים דיגיטליים של נגני מולטימדיה ניידים של אפל. נראה שהוא נקבע כסימן מסחרי בעקבות Ipad, כדי לקשור בין שני המותגים. Pad הוא באנגלית רפידה או כרית. גם למילה pod משמעות באנגלית: תרמיל של אפונים, ובהרחבה משמעויות נוספות, אך לא נראה שמשמעות זו רלוונטית למוצר.
13
אביחי שואל/ת: בפיוט "אבינו מלכנו" מופיע המשפט: "לך פרשנו שעל אָבִינוּ אָתָּה המציא לנו תעל אֵין לָנוּ אֶלָּא אָתָּה". מה משמעות המילה תעל?
רוביק עונה:
תַעַל פירושה רפואה. זו מילה מלשון ימי הביניים, הנשענת על פסוק בירמיה: "לשווא הרבית רפואות – תְעָלָה אין לך".
14
אורן שואל/ת: ברצוני לשאול מה משמעות המילה רַקָּה, והאם יש לה מקבילה בשפות שמיות אחרות. כיום האיזור הצידי של הראש נקרא רקה (בין האוזן למצח), אבל האם המשמעות הזו מסתדרת עם הפסוק משיר השירים: "כפלח הרימון רקתך, מבעד לצמתך"? האם ניתן ליחס לרקה את הלחי? מבין הצמות שמסתירות את הלחיים האדומות כרימון? ואם לא מה באיזור הרקה דומה לפלח רימון?
רוביק עונה:
'רקה' פירושה דקה (בניגוד לעבה), כלומר, האזור הדק בראש. וזאת על פי שורש נפוץ בשפות שמיות הקשורות בכך, כמו ארמית סורית, ערבית, אתיופית ואכדית. רש"י סבור אכן שהכוונה לחלק אחר של הפנים: "רקה היא גובה הפנים שקורין פומי"ליש בלע"ז אצל העינים ובלשון גמרא קורין אותו רומני דאפי (לסתות הלחיים), ודומין לפלח חצי רמון בחוץ שהוא אדום וסגלגל". אבן עזרא לעומתו קובע שהרקה היא החלק שבין המצח והעין, והשיער הגולש שהוא הצמה מסתיר אותו.
15
גילי שואל/ת: לְעַבֵּר במשמעות אחת היא להכניס להריון... האם זה נכון שבמשמעות נוספת לְעַבֵּר פירושו להתל במישהו, "למרוח" מישהו...?? האם זו מילה בעברית, או האם זה סלנג?
רוביק עונה:
ל'עיבר' כמה משמעויות: הכניס להיריון, הפך דבר מה לעברי, ובצורה ארכאית עָבַר. כמו כן 'התעַבֵר' פירושו התקצף, ומכאן 'עֶבְרָה' במשמעות כעס. לא מצאתי שימוש כלשהו, בוודאי לא בסלנג, לפועל זה במשמעות היתול או מריחה.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >