שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אילן ירמיהו שואל/ת: מה משמעות המילה "זועכים" הנאמרת בסליחות. מה משמעות "דוכיים", נשמע כמו הדוכי שלהם: "זוֹעֲכִים אַף בְּלַחֲשָׁם, חֵמָה עָצְרוּ בְּשַׁוְּעָם, יִשְׂאוּ נְהָרות דָּכְיָם."
רוביק עונה:
'זעך' פירושו בלשון ימי הביניים כיבה או שיכך, צורת משנה של דעך. 'דוכי' הוא גל או משבר, מילה המופיעה פעם אחת בתנ"ך ומנוקדת דֳכִי.
2
יורי מור שואל/ת: מה משמעות המילה 'בכי' בביטוי 'המצב הוא בכי רע'? האם 'בכי' כאן מלשון 'לבכות'?
רוביק עונה:
'בכי' בצירוף 'בכי רע' (או 'בכי טוב') הוא חיבור של ב+כי. 'כי' היא מילית רבת שימושים, וכאן היא קרובה לתפקידה כמילית זיקה, כפי שהדבר מופיע בבראשית פרק א': "וירא אלוהים כי טוב", אלוהים ראה שֶטוב. המצב בכי רע: המצב הוא שֶרע.
3
אמציה רייז שואל/ת: הגדר את המושג הספרותי השראה [לא הפירוש המילוני למושג מתחום פיזיקת החשמל].
רוביק עונה:
השראה היא יסוד מסתורי הדוחף אדם ליצור, ומנחה אותו בתהליך היצירה. יש שרואים בהשראה הוכחה לקיומו של כוח חיצוני או אלוהי. השראה משתייכת למונחים המתייחסים ליסודות בלתי מתוּוָכים בהתנהגות האדם: יצירתיות, ספונטניות, אינטואיציה ועוד.
4
אנה מילר שואל/ת: מה משמעות הפועל גמלה (החלטה בלבו), והאם יש לו שימוש גם בהקשרים אחרים. האם יש קשר בין נגמל, גמול לבין הפועל הנ״ל?
רוביק עונה:
גמ"ל הוא שורש הומונימי, כלומר, יש לו כמה משמעויות שאינן קשורות זו בזו. האחד עוסק בשכר, בגמול. השני בבעל החיים גמל. השלישי בהבשלה, בסיום שלב ומעבר לשלב חדש, ויש לו גם משמעות בוטנית: הבשלת הפרי. להיגמל מיניקה, להיגמל מעישון פירושו לעבור משלב ההתמכרות מעישון וכו' לשלב ההשתחררות מההרגל המזיק. גמלה ההחלטה בלבו: ההחלטה שבה התחבט הבשילה, והוא מוכן לעבור לשלב ההכרזה והמימוש.
5
מאיר שחר שואל/ת: ב'תהילה' של עגנון (דף ר"ב) מופיע: "בגלל אותן הנסיעות תשש כחו של בעלי והתחיל כוהה דם". מה המקור הביטוי: “כוהה דם" ומה משמעותו?
רוביק עונה:
השימוש ייחודי שכן 'כוהה' הוא פועל עומד, שפירושו נחלש או הפך כהה, ונראה שהכוונה למי שדמו משחיר כסימן לבריאות רופפת. בצירוף המצוטט זהו פועל יוצא, אך אין שימוש ב'כוהה' במשמעות יורק או מזיל דם.
6
נילי חריש שואל/ת: מה פרוש ה"פוד" מתוך המושג פודקאסט?
רוביק עונה:
פודקאסט הוא קיצור של הצירוף האנגלי Ipod broadcasting. הרכיב Ipod שבצירוף הוא שם המותג לקבוצת מוצרים דיגיטליים של נגני מולטימדיה ניידים של אפל. נראה שהוא נקבע כסימן מסחרי בעקבות Ipad, כדי לקשור בין שני המותגים. Pad הוא באנגלית רפידה או כרית. גם למילה pod משמעות באנגלית: תרמיל של אפונים, ובהרחבה משמעויות נוספות, אך לא נראה שמשמעות זו רלוונטית למוצר.
7
אביחי שואל/ת: בפיוט "אבינו מלכנו" מופיע המשפט: "לך פרשנו שעל אָבִינוּ אָתָּה המציא לנו תעל אֵין לָנוּ אֶלָּא אָתָּה". מה משמעות המילה תעל?
רוביק עונה:
תַעַל פירושה רפואה. זו מילה מלשון ימי הביניים, הנשענת על פסוק בירמיה: "לשווא הרבית רפואות – תְעָלָה אין לך".
8
אורן שואל/ת: ברצוני לשאול מה משמעות המילה רַקָּה, והאם יש לה מקבילה בשפות שמיות אחרות. כיום האיזור הצידי של הראש נקרא רקה (בין האוזן למצח), אבל האם המשמעות הזו מסתדרת עם הפסוק משיר השירים: "כפלח הרימון רקתך, מבעד לצמתך"? האם ניתן ליחס לרקה את הלחי? מבין הצמות שמסתירות את הלחיים האדומות כרימון? ואם לא מה באיזור הרקה דומה לפלח רימון?
רוביק עונה:
'רקה' פירושה דקה (בניגוד לעבה), כלומר, האזור הדק בראש. וזאת על פי שורש נפוץ בשפות שמיות הקשורות בכך, כמו ארמית סורית, ערבית, אתיופית ואכדית. רש"י סבור אכן שהכוונה לחלק אחר של הפנים: "רקה היא גובה הפנים שקורין פומי"ליש בלע"ז אצל העינים ובלשון גמרא קורין אותו רומני דאפי (לסתות הלחיים), ודומין לפלח חצי רמון בחוץ שהוא אדום וסגלגל". אבן עזרא לעומתו קובע שהרקה היא החלק שבין המצח והעין, והשיער הגולש שהוא הצמה מסתיר אותו.
9
גילי שואל/ת: לְעַבֵּר במשמעות אחת היא להכניס להריון... האם זה נכון שבמשמעות נוספת לְעַבֵּר פירושו להתל במישהו, "למרוח" מישהו...?? האם זו מילה בעברית, או האם זה סלנג?
רוביק עונה:
ל'עיבר' כמה משמעויות: הכניס להיריון, הפך דבר מה לעברי, ובצורה ארכאית עָבַר. כמו כן 'התעַבֵר' פירושו התקצף, ומכאן 'עֶבְרָה' במשמעות כעס. לא מצאתי שימוש כלשהו, בוודאי לא בסלנג, לפועל זה במשמעות היתול או מריחה.
10
דור שואל/ת: נתקלתי במקרה בקטע מהקומדי סטור עם צביקה הדר שאומר "הביאו לי את החלסטרה", כלומר הביאו לי את הקריזה, עיצבנו אותי. באחד מספריך כתבת ש"חלסטרה" זה כנופיה ברוסית. איך המילה קיבלה את הפירוש "עצבים" בעברית המדוברת?
רוביק עונה:
'חלסטרה' היא כנופיה בפולנית, והייתה נהוגה בסלנג עוד לפני ימי קומדי סטור, ואף מופיעה במשמעות זו במילון הסלנג הראשון של דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה. הפיתוח 'הביא את החלסטרה' הוא של צביקה הדר: "הביא לי את הכנופיה", ומכאן גרם לי לכעס ולעצבים.
11
משה מגן שואל/ת: לעיתים כשאני משחק ששבש במחשב מופיע כותרת בעברית "היריב מציע ביור". אבקש לדעת מה זה ביור.
רוביק עונה:
הזירה הלשונית מבקשת את עזרת הציבור, לאחר שכמה שחקני ששבש הודו שאינם מכירים את הביטוי.
12
יוחאי שואל/ת: בעיזבון של דודי, הצייר ערי גל שהוא אביו של עוזי , (ממציא ה״עוזי״) נמצאה מודעה המזמינה את חברי קיבוץ יגור לתערוכת קריקטורות שכותרתה היא ״מקופל - קיווע ועד צבא ההגנה לישראל״, על רקע של לוחם עם כובע גרב וסטן ביד. אני מקווה שתוכל לעזור לנו לפענח במה מדובר. אין ממצאים נוספים שיכולים לסייע.
רוביק עונה:
לזירה הלשונית אין קצה חוט מהו 'קופל קיווע'. כל מידע יתקבל בברכה.
13
עידן שואל/ת: בפוסט שרשמתי לפני כמה ימים רשמתי שאני מתגאה להזמין את ילדי האיזור להיבחן בקבוצת הספורט שלי. האם נכון לרשום ככה, או שהייתי צריך לרשום שאני גאה ולא מתגאה. או ששתי הדרכים טובות?
רוביק עונה:
אין פסול באף אחת משתי הצורות, אבל 'גאה' עדיף ואלגנטי יותר. ב'מתגאה' יש נימה מעט שחצנית.
14
נאוה אליגון שואל/ת: מה פירושה של המילה עבוט (בית עבוט)?
רוביק עונה:
'עבוט' היא מילה מקראית שפירושה משכוֹן (שהיא מילה משנאית). בתנ"ך מופיע גם הפועל עבט, שפירושו מִשְכֵן.
15
יעקב שואל/ת: המילה זאטוט משמשת בעברית של היום כילד קטן. אבל במסכת מגילה דף ט עמוד א היא מופיעה כאיש בעל חשיבות (כך לפי פירוש רש"י שם, ולא מצאתי פירוש חולק). מהו המקור למשמעות המילה בימינו?
רוביק עונה:
'זאטוט' פירושה מאז ומתמיד נער או ילד קטן, והמילה נקשרת גם ל'זוטא', שפירושה בארמית קטן. בדיון התלמודי החליפה המילה 'זאטוטֵי' את המילה 'נערֵי' ובפעם השנייה מונח נוסף, ורש"י סבור שיש בכך "לשון חשיבות', אך משמעות המילה נותרה בעינה.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >