שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
איציק שואל/ת: האם ״מושמוש״ בסלנג הכוונה לאבר מין הנשי? למשל ״צורב לי במושמוש״. השתמשו בביטוי לפני 40-50 שנים?
רוביק עונה:
הכינוי לאיבר המין הנשי היה בעבר פושפוש, מעין תגובה ל'בולבול'. 'מושמוש' שימש ומשמש ככינוי חיבה דביק בין בני זוג.
2
גלעד אדמוני שואל/ת: מה הפירוש של המילה מקיף, בהקשר של בית ספר מקיף. אני מצאתי כי הדעות חלוקות בין: א. מקיף - שש שנתי ז'-י''ב בשונה מחט''ב ותיכון עצמאיים. ב. מקיף - המתייחס לאזור מסוים, מקיף אותו. ג. מקיף במובן של מקיף גם מקצועות טכנולוגיים, חקלאיים וכו' וגם עיוניים.
רוביק עונה:
התשובה הנכונה היא השלישית. בית ספר מקיף הוא בית ספר שיש בו נתיבים לימודיים מגוונים, עיוניים טכנולוגיים, והוא מתייחס לבתי ספר תיכוניים, חט"ב וחטיבה עליונה. היום הולך מספר בתי הספר המקיפים ומתמעט.
3
מנחם דסקל שואל/ת: מה פירוש המילה טמיון בביטוי ירד לטמיון, זכור לי שאורי אבנרי בהיותו חבר כנסת פנה לספיר כשר הטמיון.
רוביק עונה:
טמיון הוא אוצר. לשון חכמים: "כל אילו אינן שלי יורדין לטמיון, של טמיון הם" (פסיקתא רבתי י). למרות הקרבה לפועל לטמון, 'טמיון' מקורה אינו שמי אלא יווני, tameion, אוצר הממשלה. יורד לטמיון – הכסף הולך לממשלה, ובהרחבה, נעלם ואיננו.
4
יעקב שואל/ת: האם נכון לומר אני 'גאה' בבני או אני 'מתגאה' בבני? גאה או מתגאה?
רוביק עונה:
'גאה' מתאר מצב קבוע, תחושה קבועה. 'מתגאה' מרמז על פעולה ולכן יתאים בעיקר אם מתארים דיבורי גאווה מפורשים של האב על בנו.
5
אבישי לבנה שואל/ת: מה נכון יותר, מקצועה (מלרע, נקבה) או מקצוע (מלעיל, זכר)?
רוביק עונה:
כוונת השאלה לכלי הנגרים המשמש להקצעה. המילה המקראית היא מַקְצוּעה, על פי ספר ישעיהו. מַקְצוּעַ היא מילה נדירה שנשכחה במשמעות סכין לחיתוך דבלי תאנים או מקום לייבוש התאנים. המילה הנפוצה יותר, מִקְצוֹעַ, פירושה זווית או פינה, וכן משלח יד, או תחום דעת ולימוד.
6
אלי בן דוד שואל/ת: קראתי באיגרת-המידע של השבוע על נכד ונין בהקשר אחר. תשובתך מגלה שנין הופיע במקרא לפני נכד על פי סדר הכתיבה או האותיות. מתי אם כן נקבע ריבע לנין ושילש לנכד?
רוביק עונה:
'נין' נקבע כבן הנכד בעברית המודרנית. מכאן שהוא זוהה עם הריבע המקראי - הרביעי בסדר הצאצאים, ו'חימש' נקבע כבן הנין, בציבור ובקביעות אחרונות של האקדמיה ללשון.
7
גדי בלום שואל/ת: מכיר מילה מלפני היות ה"חנון" וה"יורם"?
רוביק עונה:
המילה הקרובה ביותר והקדומה יותר במשמעות הייתה 'סבון'. פירושה היה אדם שקל לעבוד עליו, בעקבות פועל גרמני. בהרחבה הכינוי התייחס לאנשים בגילים שונים, הלוקים בנאיביות ובחולשה חברתית.
8
תמר שחל שואל/ת: רציתי לשאול על משמעות המושג 'מלעון'. באיזו קונוטציה משתמשים במילה הזאת.
רוביק עונה:
'מלעון' פירושו רשע, ובערבית: מקולל וארור, ומשורש זה גם הקללה 'ילען אבוך': יקולל אביך', ששובשה ל'אינעל אבוק'. הביטוי מופיע בכמה מערכונים ושירים של הגשש: "תתביישי לך, יה סוררת, יה מלעונה" (כותב הבקשות); "ושאין לו למלעון אשה אחרת" (אף אחד לא קם).
9
בלה שואל/ת: מה משמעות המילה התנכית בינותינו? בחיפוש בגוגל מצאתי כי היא מופיעה פעמיים בספר בראשית ובספר שופטים: 1. וַיֹּאמְרוּ רָאוֹ רָאִינוּ כִּי הָיָה יְהֹוָה עִמָּךְ וַנֹּאמֶר תְּהִי נָא אָלָה בֵּינוֹתֵינוּ בֵּינֵינוּ וּבֵינֶךָ וְנִכְרְתָה בְרִית עִמָּךְ. (בראשית כ״ו:כ״ח ) 2. וַיֹּאמְרוּ זִקְנֵי גִלְעָד אֶל יִפְתָּח יְהֹוָה יִהְיֶה שֹׁמֵעַ בֵּינוֹתֵינוּ אִם לֹא כִדְבָרְךָ כֵּן נַעֲשֶׂה. (שופטים י״א:י׳). האם המשמעות היא ביננו?
רוביק עונה:
'בינות' היא צורה מורחבת של מילת היחס הנפוצה 'בין', ומופיעה כעשר פעמים במקרא. 'בינותינו' זהה במשמעותו ל'בינינו'. כמו ל'בין' גם ל'בינות' נטיות, אבל המשמעות זהה לכל הופעות 'בין'.
10
דורון כהן שואל/ת: מה המקור וההסבר ל"שרירותי"? ומצד שני ל"שריר וקיים"?
רוביק עונה:
השורש העברי-ארמי שׁר"ר נקשר לכוח ולחוזק. מכאן 'שריר וקיים' – קיים בעוצמה, שרירות לב – פעילות כוחנית, 'שרירותי' – מתוך כוח וכפייה, השרירים שבגופנו ועוד. אין לבלבל עם השורש שׂר"ר בשין שמאלית, הקשור בשלטון.
11
אילן ירמיהו שואל/ת: במזמור תהילים כתוב "כְּרֻם זֻלּוּת לִבְנֵי אָדָם". מה משמעות'כְּרֻם זֻלּוּת'? אם מדובר בגובה רום -- מנוקד בחולם או שורוק? זולות, האם מלשון זול או זלזול?
רוביק עונה:
הפרשנויות רבות. על פי רש"י מדובר ברשעים הדומים לרְאֵם הזולל. על פי אבן עזרא, מדובר ברשעים המגביהים עצמם בדרך זלזול. זו גם עמדתו של רד"ק, ונראה כי הפעם הצדק אתם, ופרשנותו של רש"י נראית במידת מה מאולצת.
12
רותם שואל/ת: בשיר הוי ארצי מולדתי, למה "ביר סוד יתום בגו"? 'בור' אני מבינה, אבל ביר? בגלל הערבית?
רוביק עונה:
'בַּיִר' היא צורת ארכאית של באר, מופיעה בספר ירמיהו וקרובה למילה הארמית המקבילה בירא. בַיָיר בתלמוד הוא חופר בארות. היא שייכת למשולש מילים קרובות במשמעות ובהגייה: באר-ביר- בור.
13
דרור אלון שואל/ת: שלוש מילים שנתקלתי בהן בתרגום ישן לספר של תומאס מאן ולא הצלחתי למצוא את פירושן. טמומות: "... היה יושב בבית הספר ובוהה אל ספר החשבון בפנים טמומות בלא תקווה להבין בו דבר וחצי דבר.."; בשופי" "..הופיע מיד. בשופי ונחת נכנס אל חדר הנופים..."; תחרים: "...פימתו נחה ברחבות, בארשת של נחת רוח על תחרימי הצוואר הצחורים."
רוביק עונה:
'טמום' פירושו מטומטם או חסר דעה, מילה המופיעה בכתבי רש"י. היא צורת הבינוני של הפועל התלמודי טמם שפירושו סתם או אטם, ואכן, בעברית של ימינו אטום וסתום הם כינויים לאדם טיפש וחסר דעה. 'בשופי ובנחת', ביטוי המוכר גם מ"דירה להשכיר" של לאה גולדברג פירושו בשלווה ובנחת, בעקבות שופי – בריאות ונורמליות, ומכאן גם 'שפוי' ועוד. 'תחרים' הוא מעשה רקמה שיש בה חורים, מילה שחודשה בעקבות הערבית.
14
עמית דגן שואל/ת: "רק שתיקת האדמה בל תימור." מתוך "החיים כמשל". מה פירוש?
רוביק עונה:
'תימור' היא צורת הנפעל עתיד של נָמַר, מן השורש מור, ופירושו השתנה. שתיקת האדמה לא תשתנה.
15
אילן ירמיהו שואל/ת: מה משמעות המילה "זועכים" הנאמרת בסליחות. מה משמעות "דוכיים", נשמע כמו הדוכי שלהם: "זוֹעֲכִים אַף בְּלַחֲשָׁם, חֵמָה עָצְרוּ בְּשַׁוְּעָם, יִשְׂאוּ נְהָרות דָּכְיָם."
רוביק עונה:
'זעך' פירושו בלשון ימי הביניים כיבה או שיכך, צורת משנה של דעך. 'דוכי' הוא גל או משבר, מילה המופיעה פעם אחת בתנ"ך ומנוקדת דֳכִי.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >