שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אודי שואל/ת: מה פירוש המילה "מרוג" מהחומר "ברזל מרוג"? מהו השורש והאם יש לו עוד שימושים?
רוביק עונה:
פירוש המילה הוא מחורץ, שנון, בעל חריצים ושיניים. זוהי מילה חדשה, אך המקור הוא במורָג הקדום, שהוא כלי בעל שיניים. השורש מר"ג נגזר משם העצם מורג.
2
יעל רוזמן שואל/ת: מה משמעות המילים: ישופך ותשופנו (כפי שנאמר לנחש בספר בראשית), ומה שורש המילים הללו?
רוביק עונה:
השורש הוא שו"ף במשמעות דרס, פגע. אלוהים משית איבת עולם בין האדם לנחש, כאשר לכל אחד מהם אפשרות לפגוע ביריבו. האדם ידרוס וירוצץ את ראש הנחש, הנחש ידרוס ויכיש את האדם בעקבו.
3
משה מגן שואל/ת: נתקלתי בשיר "שיר הגפן", וכתוב שם: "דרוך גת דרוך והַז, ויזוב מפרי עז". מה זה הז??? ובאותו שיר כתוב גם לֶאֱרות. מה זה לארות? את השיר כתב מיכאל קשטן, לחן של גיל אלדמע.
רוביק עונה:
השיר נקרא גם "ריקוד היין". קשתן משתמש בצורות מקוצרות המוכרות מן המקרא כמו 'יעל', 'יך', ובמקרה זה הַז – קיצור של הַזֶּה (זלוף או שפוך), ובהמשך דרוך והַך (והַכֶּה) ותירוש יְפַך (יפַכֶּה). לֶאֱרות משמעותו לקטוף ולאסוף, בעיקר תאנים ודבש, ובמקרה זה – ענבי היין.
4
שלמה שואל/ת: רטט או רתת? בספרו של דויד גרוסמן ”ספר הדקדוק הפנימי” מופיעה המילה רתת. למה? מאיפה צצה המילה הזו?
רוביק עונה:
רְתֵת מופיעה פעם אחת במקרא, בספר הושע: כדַבֵּר אפרים רתת", פירושה פחד. היא קרובה למילה רטט במשמעות רעד, ומכאן 'רעדה' במשמעות פחד.
5
אמנון אלקבץ שואל/ת: מתוך עיון בתנ"ך, אני מגיע למסקנה שהמילה "נין", משמעותה היא "בן", כלומר בן שנולד להורים, והוא הראשון בשלשלת הדורות, ולא השלישי כפי שאנו מכירים היום כ-"נין". ראה נא: "ועתה השבעה לי באלוקים הנה, אם תשקור לי, ולניני ולנכדי..." ואונקלוס מתרגם: "בברי ובבר-ברי (בבני ובבן בני) (בראשית, כא/23), וכך במקומות נוספים. ובכן, האם הבן הנולד להורים נקרא "בן" או "נין"? ואולי "החימש" של היום הוא "הנכד" שבמקרא?
רוביק עונה:
אכן הקריאה שלך בתנ"ך נכונה. 'נין' הוא צאצא, ויכול להיות גם מן הדור הראשון אם כי לא בהכרח, ובכל מקרה הוא קודם לנכד. הסדר הזה קיבע את הנכד כדור השלישי. בעברית החדשה נוצר חסר, מאחר שצאצא מן הדור הראשון הוא בן או בת, צאצאו המוסכם של הבן הוא הנכד או הנכדה, ו'נין' נדחק לדור רביעי, ובעקבותיו בן הנין – החימש, מילה שחידש ביאליק ואושרה לאחרונה באקדמיה ללשון.
6
אלי בן דוד שואל/ת: ההסבר של האקדמיה בעניין 'רוח חרישית' הוא, שהמילה 'חרישית' מעידה על רוח סערה ולא רוח שקטה וקלה. לפי כך, האם היישוב 'חריש' בנוי על אותו עיקרון (רוח סער)? או שמא מדובר במונח חקלאי גרידא?
רוביק עונה:
לשורש חר"ש שתי משמעויות שונות: פילח את האדמה, ומכאן מחרשה, וכן חריש שהוא מקור שמו היישוב, במקביל ל'קציר' הסמוכה; והיה שקט, דמם, ומכאן חֶרֶש, האדם החירש ועוד. פרשנים שונים ניסו לקשור את משמעות 'חרישי' בפסוק בספר יונה 'רוח קדים חרישית' לאחת משתי המשמעויות. במשמעות השנייה, הרוח הייתה חזקה כל כך שהחרישה אוזניים, וכך גם על פי רש"י ואבן עזרא. על פי האמוראי רב יהודה, "בשעה שהרוח מנשבת הייתה עושה תלמים תלמים בים", כלומר, חורשת בו כפי שחורשים את האדמה. השערה מעניינת ומבוססת יחסית היא שמדובר ברוח חמה מאוד, בעקבות חֶרֶשׂ במשמעות שמש, והדבר מחוזק באמצעות המילה 'קדים'. ויש גם פרשנים המסתפקים בפְשָט: הרוח הייתה שקטה.
7
יורי מור שואל/ת: בזמנו עמנואל כץ ויוסף כהן-צדק ביחד תרגמו מרוסית לעברית את "השיר על הקפיטן השמח" מתוך הסרט הסובייטי "ילדי הקפיטן גראנט". השאלה: מה משמעות צירופי המילים "סער-לב" ו-"סער-ים" מתוך השורה "סער-לב מול סער-ים לא ייכנע"?
רוביק עונה:
במקור יש כאן פתגם רוסי, "רק התעוזה כובשת ערים" – שמקבילו בעברית: "המעז מנצח". המשמעות היא שכאשר לבו של הימאי סוער, כלומר, מלא תשוקה ואומץ, הוא ינצח את הים הסוער, ובהרחבה - אין דבר העומד בפני הרצון.
8
גידי שואל/ת: למה קליינטורה נקראת בעברית (נשמע כאילו מקורה בארמית) מערופיה? ואם כבר לקוח - האם זה קשור ללקיחה?
רוביק עונה:
המילה נוצרה בימי הביניים כהיתוך ערבי-ארמי. מקור המילה הוא בערבית, שבה מערוף פירושו אדם ידוע ומוכר, וכן בערבית המדוברת טובה או מעשה חסד. על בסיס זה נוצרה במבנה ארמי המילה מערופיא או מערופיה במשמעות קהל לקוחות. הקשר הוא משא ומתן בין אנשים המכירים זה את זה.
9
משה מגן שואל/ת: בשיר "לילה בגלבוע" בפי הגבעטרון נאמר "כי שרוי מותר הוא לי הזמר". אני יודע ש'שרוי' הוא משהו מושרה או הושרה במים. אנא הבהר.
רוביק עונה:
בלשון התלמוד 'שרוי' פירושו מותר: כך בטקסט התרת הנדרים: שרוי לך, מותר לך. אין לכך קשר ל'שרוי' במשמעות טבל במים. אלה שורשים זהים, אך מקורם ומשמעותם שונים.
10
אמציה רייז שואל/ת: כיצד מתפרש הביטוי 'אשה כי תזריע'? האם נבואה או טעות סופר של יוד שלא במקומה?
רוביק עונה:
פרשני התנ"ך עסקו בשאלה, והדעה הכללית היא שיצירת העובר היא מפגש של זרע הבא מן האשה וזרע הבא מן הגבר. המושגים המודרניים על מפגש הזרע והביצית אינם רלוונטיים לכאן. מכאן ש'האשה תזריע' פירושו 'האשה תתעבר', באמצעות זרעה.
11
אפרים קהת שואל/ת: מה פירוש "וזבחו לא יתגאל". מתוך הפיוט "יהי שלום בחילנו".
רוביק עונה:
הפירוש הוא שהזבח, המזון המוגש לשולחן, לא ייטמא. 'התגאל' כאן הוא מהשורש גא"ל במשמעות התלכלך ונטמא, ומכאן גועל, והוא צורת משנה של השורש גע"ל. הפועל מופיע במשמעות זו בספר דניאל. אין קשר לגא"ל במשמעות גאולה.
12
דן שריזלי שואל/ת: בתרגום ספר אודות תומס אדיסון משנות השלושים נכתב: "י'והן אדיסון קיבל שש מאות מורגים אדמה, ועשה אותה ניר". לא הצלחתי לברר מהי יחידת השטח "מורג".
רוביק עונה:
'מורְג' היא יחידת שטח שהייתה נהוגה באזורים שונים במזרח אירופה. מורג שווה ל-5.5 דונם.
13
ציפי שואל/ת: האם נכון לומר, מי שנעלב הוא עלוב?
רוביק עונה:
במשנה 'עלוב' הוא מי שעלבו בו ופגעו בכבודו, אבל השימוש בו הורחב לכל אדם מסכן ונחות. זה השימוש היום, ולכן אין לומר על כל מי שעלבו בו שהוא 'עלוב', כדי למנוע הבנה שגויה של הכוונה.
14
יסמין שואל/ת: מה פירוש המילה לערות מתוך ספר "שערי הלכה": "אין לערות את התבשילים או את המים החמים"?
רוביק עונה:
עֵרָה, שורש ער"ה בניין פיעל, פירושו הריק נוזלים מכלי לכלי. הפועל מופיע בספר בראשית: "ותמהר וַתְּעַר כַדָהּ אל השוקת".
15
שדמה שואל/ת: בעברית המקראית "קדר" נקרא "יוצר" והמשמעות המקורית של "קדר" היא מוכר קדרות. מדוע בעברית של ימינו ה"יוצר" הפך ל"קדר" במשמעות של מי שמייצר כלי חרס?
רוביק עונה:
יוצר הוא מי שיוצר כלי חרס, בתנ"ך כמו היום, אם כי השימוש היום במשמעות זו כמעט נעלם. קדר הוא המונח התלמודי לבעל אותו מקצוע. השם התגלגל מן הקדרה, אך בפועל הוא מתייחס לעבודה בחומר של הכלי, החרס.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >