שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אביב שואל/ת: נתקלתי בציטוט מהמשנה, מסכת חלה, פרק ד', משנה ד': "כאלו חוט מתוח מקפלריא ועד אוקיינוס". הייתי רוצה לדעת מה המשמעות של המילה קפלריא.
רוביק עונה:
מדובר בשם מקום, קֶפָלוֹרְיָא, המצוי בצפון, בסוריה הקדומה, באזור הקרוי טורי אמנון.
2
משה מגן שואל/ת: בשיר הפרטיזנים [בבית האחרון] יש מילה 'נאגאנים'. לא מצאתי באף מילון פירוש למילה שכזאת.
רוביק עונה:
בשיר הפרטיזנים שר אברהם שלונסקי: נכתב: "כי בין שורות נופלים שרוהו כל העם, יחדיו שרוהו ונגאנים בידם". הנגאנים אינם כלי נגינה, אלא אקדחים שנוצרו בבלגיה ושימשו בצבאו רוסיה, פולין וגם את הפרטיזנים.
3
אנה שטיין שואל/ת: האם הפטריות למיניהן הן צמח או מה?
רוביק עונה:
פטריות אינן צמחים. הן מוגדרות כתת-ממלכה נפרדת במגוון הטבע, ומשתייכות לממלכת האיקַריוטים הכוללת מגוון גדול של אורגניזמים.
4
יפתח אגמון שואל/ת: נתקלתי בזה, האם תוכל לבאר? סִסְמָה מַרְהֶבֶת-עַיִן אַף הִיא כְּלִי-זַיִן טוֹב; אוּלָם עָדִיף הַזַיִן, אֲשֶׁר נִקְרָא: הָרֹב. חנניה רייכמן, פתגמים ומכתמים 1955.
רוביק עונה:
על פי ההקשר מדובר בסיסמה ככלי נשק ולא ככלי משגל. זה בוודאי נכון לגבי 'הרוב'. בעבר היה שימוש נרחב ב'זין ו'מזוין' בהקשר למשמעות המקורית של המילה – כלי נשק, אך נראה שהוא הולך ופוחת מסיבות מובנות.
5
יוחאי שואל/ת: אני מודה שכבר הרבה שנים אינני מצליח להבין בדיוק מהו האפיקומן וכל הכרוך בו. אני חושב שזה בגלל שאינני רגיל ואמון על הסגנון ההלכתי. אגי מבקש לקבל הסבר המתאים לאנשים כמוני מהו האפיקומן ומה הציווי ההלכתי הקשור אליו, וכמו כן מה מקור המילה.
רוביק עונה:
מקור המילה הוא ביוונית, epikomion, שהוא טקס פולחני לאחר הארוחה. המילה אפיקומיון פירושה ביוונית 'על המשתה או המסיבה': epi – על, komios – מסיבה, שמחה, ומכאן המילה קומדיה. במקור משמעותו של האפיקומן בטקס הפסח היא שבירת מצה כאות לסיום הארוחה. מנהג החבאת המצה מאוחר יותר.
6
יוחאי שואל/ת: מה הן המשמעויות של המילה 'עבודה' בתנ״ך?
רוביק עונה:
'עבודה' משמשת במקרא בדרך כלל במשמעות המוכרת לנו היום: פעילות לצורך ייצור, פרנסה וכדומה. בכמה מקרים העבודה היא של משרתי האל, עבודת הפולחן. בלשון חכמים התייחד השימוש ב'עבודה' לתחום הדתי. בעברית החדשה חזר השימוש המקראי. תהליך דומה חל על הפועל לעבוד.
7
חררדו שואל/ת: מה הפרוש של הפועל "להנבִיעַ"?
רוביק עונה:
להַנְבּיע פירושו לגרום למשהו לנבוע. השורש הוא נב"ע. צורת הפעיל נוספת בשורש זה היא להַבּיע: לבטא רעיון.
8
אלה רהט שואל/ת: מה פירוש המילה ״טמום״? היא מופיעה בעמוד 31 בספרה החדש של מאיה ערד ״קנאת סופרות״ - המשפט המלא הוא ״עדר צייתני וטמום מבט״.
רוביק עונה:
'טמום' פירושו חסר דעה, אטום. המילה מופיעה בלשון ימי הביניים, ומיוחסת לשורש הכפול טמט"ם. אפשר לומר שטמום הוא מטומטם.
9
יאיר טננבוים שואל/ת: בתלמוד מסכת סנהדרין צט' ב': "וימצא דודאים בשדה. מאי דודאים? אמר רב: יברוחי. לוי אמר סיגלי. ר' יונתן אמר סיבסוך [סביסקי]. יברוחי, סיגלי, סיבסוך. כנראה צמחים, מה הם?
רוביק עונה:
יברוח פירושה דודאים, בדומה או בעקבות המילה הערבית לצמח זה – יבּרוח. סיגלי הוא הסגל הריחני ממשפחת הסגליים, עשב נוי רב שנתי הפורח באביב. סיבסוך או סביסקי פירושה דודאים, בעקבות המילה הפרסית סביזאק, דודאים.
10
עופר שואל/ת: שטיק בגרמנית זה מקל, אבל מה הקשר לסלנג בעברית, למשל, טריקים ושטיקים?
רוביק עונה:
'שטיק' ביידיש, כמו בגרמנית (stück), לפירוש חתיכה, נתח או קטע, ביידיש היא זכתה למשמעות אירונית של מעשה קונדס או נוכלות קטנה.
11
אלי בן דוד שואל/ת: מוכר לי המושג "חרב פיפיות" (חרב חדה משני צידיה, סכנה כפולה וכו'), אך מהן "פיפיות", האם יש צורת יחיד לפיפיות?
רוביק עונה:
צורת היחיד היא 'פיפייה' אך זו צורה תאורטית שאינה בשימוש ואינה תואמת את המשמעות של חרב כפולת קצוות. פיפיות היא הכפלה של פה – שהרי לחרב שני פיות.
12
מנחם שינמן שואל/ת: מה זה חניץ? זה שם של חיה המופיע בספר עלילות הברון מינכהאוזן מ-1974 בתרגומו של ישראל זמורה. איזו חיה זו? בהמשך כתוב שם שזה צאצא של חזיר.
רוביק עונה:
לא נמצא כל זכר למילה 'חניץ'. מידע יתקבל בעניין.
13
מיכל שואל/ת: אשמורת - חלק מהלילה. 1) מדוע נקרא מועדון ההטבות של הסתדרות המורים בשם זה? 2) מה הסיבה לתרגום שם הסרט reservoir dogs - ל"כלבי אשמורת"?
רוביק עונה:
כדי לענות על השאלות המצוינות האלה יש לאתר דמויות עלומות מן העבר, מייסדי מועדון אשמורת, ומי שהביא את "כלבי אשמורת" לישראל. לא נותר לנו אלא לצפות שמי מהם יקרא את השאלה ויגאל אותנו מייסודי אי הידיעה.
14
סיגל ברק שואל/ת: נתקלתי לראשונה (כשעזרתי לאימי במילוי תשבץ) במילה 'אף' כמילה נרדפת ל'כעס, זעם'. טרחתי וקראתי במילון אבן שושן וגיליתי שזו השאלה מהצירוף 'חרה אפו', אבל ממש לא הבנתי את ההיגיון - כיצד מהצירוף הזה יוצא שהמילה 'אף' לבדה במשמעות זעם? אודה לעזרתך בפענוח התעלומה.
רוביק עונה:
הקשר בין האף לבין כעס רב הוא דימוי רגש הכעס לנשיפת האף הנמרצת של האדם הכועס. רוב השימושים במקרא אינם בצירוף 'חרה אפו' אלא ב'אף' כמילה עצמאית. במקרה זה יש כאן אליפסה, השמט. המילה 'אף' מייצגת את משמעות הצירוף השלם: חרה אפו.
15
רפאל קרן שואל/ת: המילה לתקתק בסלנג העברי. מה הפירושים השונים שלה? מה המקור?
רוביק עונה:
לפועל שלושה שימושים בסלנג. 1. ביצע במהירות וביעילות, וכאן בעקבות 'תיק-תק' שהוא גלגול של צ'יקצ'ק, וגם רמז לפעולת השעון. 2. הפעיל מערכת קלידים במכונת כתיבה או מחשב, על פי צליל ההקלדה. 3. שגל, וכאן ברמז לפעילות מינית חפוזה.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >