שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אבישי סימון שואל/ת: בשירו של יעקב שרת 'נגן לי ירדן' נאמר: "ולאור הלבנה עת אקשיב לך מוזרת, אשמע כבחלום הד רחל המשוררת." מה פירוש הפועל מוּזֶרֶת? ומה מקורו?
רוביק עונה:
מחבר השיר יעקב שרת מספר לשאלת "הזירה הלשונית", שהנוסח המקורי היה "עת אקשיב לך מוֹזֶרֶת', והוא מתייחס לביטוי 'מוֹזֶרֶת בלבנה' המופיע במסכת סוטה, ועוסק באשה שנטמאה: "עד שישאו ויתנו בה מוֹזְרות בלבנה, והכוונה לנשים הטוות בלילה, לאור הלבנה, ומדברות על האשה הטמאה. מָזַר פירושו ארג, טווה חוטים. מאחר שהמונח לא היה מוכר למבצעי השיר שינוי אותו ל'מוֶּזֶרת', צורת משנה של 'מוזָרָה', למרות שזאת לא הייתה כוונת המשורר.
2
חררדו שואל/ת: אני שואל על מילה לא ברורה בספר שופטים פרק ח' ט"ז: וַיֹּדַע בָּהֶם אֵת אַנְשֵׁי סֻכּוֹת". מה זה ויודַע? בתרגומים של מלומדים יהודים בגולה מקובלת המונח הענשה, אבל לא מצאתי במילונים עבריים שורש ידע במובן זה.
רוביק עונה:
פרשני התנ"ך חלוקים בנושא. אין ספק שהכוונה היא להעניש. מכאן שאפשר לפרש את המילה: "לימד אותם לקח", כלומר גרם להם לדעת שעשו מעשה רע. הסבר אחר הוא שיש כאן טעות סופר, והשורש הוא דו"ש, והכוונה שדשו את בשרם של אנשי סוכות בקוצים וברקנים.
3
מקים שואל/ת: בפסוק 'שיויתי ה׳ לנגדי תמיד', מה משמעות המילה שיויתי?
רוביק עונה:
הפועל שיווה נקשר לשורש שו"ה שמשמעותו היה דומה, היה שווה במראהו, בכוחו ועוד. בבניין פיעל הוא משמש גם במשמעות דימה: שיוויתי ה' לנגדי – דימיתי את מראהו של האל לנגדי.
4
אסף שואל/ת: מדוע שמות הקבוצות בצבא ברובן הן מלשון פירוד - מחלקה - מחלק, פלוגה - מפלג, גדוד - גדיד, חטיבה - חוטב, מלבד אוגדה וגייס. מה ההיגיון שעומד מאחורי שמות אלו, כאשר ברור הרעיון של החיילים בקבוצות אלו הוא דווקא - להיות מאוחדים, לפעול ולהגן יחד?
רוביק עונה:
שמות הקבוצות בצבא נקבעו בשלב הראשון בעקבות המקרא, ומכאן מחלקה ופלוגה וגדוד. העיקרון העומד מאחורי מילים אלה, וכן המודרניות כגון חטיבה וכיתה, הוא שהקבוצה מתפצלת מהכוח הכללי. במקרה של אוגדה הדגש הוא על כך שכוחות שונים שפעלו בנפרד מתאגדות תחת מטרייה אחת.
5
חגית שואל/ת: מה משמעות חיק. מהאקדמיה ענו שזה חלל, או האזור בחלק העליון של הגוף, באזור השחי. אז למה, עצם הפוביס שנמצאת הרחק למטה, נקראת עצם החיק? וזה מסביר גם את משמעות "אשת חיקו".
רוביק עונה:
'חיק' משמש כבר במקרא לפעולת החיבוק וההיצמדות, אם בחלק העליון (נשא את התרמיל בחיקו) ואם בחלק התחתון (ובחיקו תשכב), בעיקר כשמדובר בגבר או אשה יושבים ובן הזוג מניח את ראשו באזור המפשעה. מכאן גם 'אשת חיק'. בשפות שמיות המילה המקבילה קשורה להיצמדות, הקפה וחיבוק. מפעולת החיבוק התפתחה המילה כבר במקרא למשמעות פיזית-אנטומית, כשכאן הכוונה לחלק התחתון, שהוא מרכז הגוף.
6
נועם שואל/ת: ניצנים נראו בארץ, עת *זמיר* הגיעה: ניסיתי לחפש מה משמעות המילה "זמיר" ומצאתי שתי אפשרויות - חלק טוענים שמדובר בציפור הזמיר (שהגעתה משמעותה בוא האביב), ואחרים טוענים שמדובר בקטיף או גזם (pruning) של גפנים.
רוביק עונה:
האפשרות שמדובר בציפור קלושה. אמנם התקבולת מעידה לכאורה על ציפור, בהקבלה ל"קול התור נשמע בארצנו", אבל ציפור בשם זמיר אינה מופיעה במקום אחר במקרא או בלשון חכמים, אלא רק בספרות ימי הביניים, וגם לא ברור מה קושר בין הזמיר לאביב. לעומת זאת זמיר כפעולה חקלאית (כמו קיצוץ הזמורות) מתאים לכל יתר הפסוקים הסובבים את הפסוק, למשקל הפעולות החקלאיות כמו קציר, חריש, בציר ועוד, וגם ל'ירחֻ זמר' שבלוח גזר, אם כי הוא מיוחס לתמוז ואב. הסבר נוסף, לא בלתי הגיוני הוא של רש"י. זמיר מופיעה כמה פעמים במקרא במשמעות נגינה או זמרה, כמו ב'נעים זמירות', ורש"י כותב: עת זמרת הציפורים הגיעה, ומכאן התקבולת ל'קול התור'.
7
אדם אוהב אם שואל/ת: "לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי-אִישׁ" (דברים פרק א פסוק יז) - מהי משמעות המילה "תָגוּרוּ" בפסוק זה? פירושים של הכתוב הציעו את האפשרות שהפסוק אוסר לציית "ציות עיוור" לאדם הכופה רצונו על הזולת, כמו מנהיג כת. האם מהמילה "תָגוּרוּ" באה המילה "גוּרוּ" (כינוי למנהיג כת)? (למרות שהמילה משומשת גם בשפות לועזיות...).
רוביק עונה:
לא תגורו מפני איש פירושו, לא תפחדו מאף אחד, תפעלו באופן עצמאי. השורש גו"ר נקשר לפחד כמו במילה מָגוֹר, וכן בצורה המשנית 'יגוֹר'.
8
מאיר מינדל שואל/ת: מהי המשמעות של "סורר ומורה"? האם אוכל לומר - ארגונים סוררים, יחידות סוררות? האם ניתן לומר - אתם לא בסדר, אתם סררתם?
רוביק עונה:
'סורר ומורה' הוא מרדן, מי שאינו מציית. מורה מלשון מרי, סורר במשמעות דומה. בווידוי הידוע ליום הכיפורים 'סררנו' מייצג את האות ס': מרדנו, ניאצנו, סררנו, עווינו.
9
עופר שואל/ת: מה משמעות התואר 'שאנן' המופיע במספר שכונות בארץ? ובמיוחד שזה שם תואר בעל משמעות שלילית קמעא למשל, "נווה שאנן" ב-3 ערים מרכזיות, או "משכנות שאננים".
רוביק עונה:
'שאנן' אינה מילה שלילית במקורה, היא מרמזת על שלווה ותחושת ביטחון. עם זאת כבר בהופעות מקרא וכן השימוש העכשווי בה זוכים להיבט אירוני: שלווה וביטחון של מי שאינו מוכן להכיר בסכנות ובקושי של המציאות. הביטוי 'נווה שאנן' מופיע בתנ"ך בספר ישעיהו. השם 'משכנות שאננים' ניתן לשכונה שהוקמה באמצע המאה ה-19 והציעה מגורים מחוץ לעיר העתיקה, גם הוא בעקבות פסוק בישעיהו: "וישב עמי בנווה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחות שאננות".
10
יוסי מאירי שואל/ת: יש לי שאלה בנושא הצאן. נוקד - זהו השם של העובד בצאן ועושה את כל העבודות הקשורות בעבודה - האבסה, טילוף, רעיה, חליבה (כמו למשל מסגר - שחותך, מרתך, מכופף, קודח ועוד)? רועה צאן - אדם שעבודתו הבלעדית היא רעיית צאן (כמו הרתך, שעבודתו הבלעדית היא ריתוך)?
רוביק עונה:
נוקד הוא מגדל צאן. הוא הבעלים של העדר ובפועל יכול גם לבצע את העבודות הנדרשות, כולל יציאה למרעה. רועה צאן הוא מי שתפקידו לצאת למרעה, שנאמר "משה היה רועה את צאן יתרו חותנו".
11
משה מגן שואל/ת: ידוע כי ציוד היקפי הינו ציוד למחשבים. אך מדוע הוא היקפי, את מה הוא מקיף?
רוביק עונה:
ציוד היקפי מקיף את המחשב: מסך, מקלדת, עכבר, מצלמה ועוד, כל מה שאינו חלק מגוף המחשב. זהו תרגום מאנגלית: peripheral devices.
12
רותי שואל/ת: מה פירוש הפועל 'יצפור' בפסוק הבא? מִי-יָרֵא וְחָרֵד יָשֹׁב וְיִצְפֹּר מֵהַר הַגִּלְעָד (סיפור גדעון והמדיינים).
רוביק עונה:
הפרשנות המקובלת קושרת את הפועל למילה הארמית צפרא – בוקר, ממנה נגזרה גם 'צפריר', רוח בבוקר. יצפור מהר גלעד – יחזור אל ההר, והשכם בבוקר ישוב אל המחנה.
13
אודי שואל/ת: נסעתי במורדות דרום רמת הגולן וראיתי לאורך גדר הגבול שלט "אין לרדת לדרך הטשטוש ולשטח המדוסקס". מה כוונת המילה "מדוסקס" בהקשר זה?
רוביק עונה:
'מדוסקס' כאן נגזר מן הדיסקוס, הכלי הרתום לטרקטור ובו דיסקים גדולים המתחחים את האדמה. השטח מדוסקס – השטח עבר תיחוח. אין לכך קשר למדוסקס במשמעות מה שדיברו או התווכחו עליו, שמקורו בפועל האנגלי to discuss.
14
אלעד כ"ץ שואל/ת: מה המשמעות המדויקת של המילה "סלה", כמו בביטוי אמן סלה. לכאורה זו מילה כללית חסרת משמעות וזה מוזר, ייחודי ומסקרן.
רוביק עונה:
'סֶלָה' היא מילת פולחן המסיימת תפילות, והיא מופיעה במקרא 75 פעמים ומשמשת כסימן מוזיקלי. ככל הנראה היא גזורה מהשורש סל"ל שפירושו להרים, והמשמעות: להרים את הקול או את גובה הצליל. עם השנים היא נתפסה כחלק מהצירוף 'אמן סלה', הרחבה של 'אמן'.
15
עמליה סגל שואל/ת: מה זה ג'ורה? אומרים שיש לו פה ג'ורה. מבינה שזה פה מלוכלך, מניין הגיעה המילה? האם ג'ורה בערבית פירושה צואה?
רוביק עונה:
ג'ורה היא ביוב. פה ג'ורה, פה מלוכלך מאוד, ומה מלוכלך יותר מביוב?
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >