שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
136
אמנון ורנר שואל/ת: אני כותב סיפורים קצרים ולאחרונה הוכרזה תחרות חדשה, והנושא - "לכל אדם סיפֵּר". האם יש למילה סיפר משמעות נוספת מלבד היותה מילת פועל?
רוביק עונה:
סיפר היא מילה בעברית החדשה שפירושה נראטיב. כלומר, אין מדובר בסיפור קונקרטי, אלא באתוס הסיפורי, ברעיון המארגן של הסיפור בעולמם של האדם, הקבוצה או העם. המילה מופיעה במילוני האקדמיה ללשון משנת 2007 בתחום הספרות, ומשנת 2015 במונחי הסוציולוגיה.
137
דרורה כהן שואל/ת: המושג "מקורב" (מקורביו) מאין בא? הכוונה לחברים? אנשי סוד? שותפים למשהו? לדאבוני זה לא תמיד נשמע לי מושג חיובי.
רוביק עונה:
'מקורב' הוא מונח מהתחום הציבורי-תקשורתי. הוא מתייחס לאנשים במעגל הקרוב לאיש ציבור מרכזי, והוא משרת בעיקר את הצורך התקשורתי להביא דברים לא בשם אומרם, אבל בעקיפין לייחס אותם לדמות ציבורית מרכזית. המונח האנגלי המקביל הוא close associate, כלומר, איש קשר קרוב, ואולי מכאן התגלגל המונח העברי.
138
דליה יעקבי שואל/ת: מה פירוש הביטוי : מהמית קריה לדמיה כַּפְּרוּת, מתוך הספר "ירא הקהל וישפוט" מאת אלכסנדר צדרבוים, ולשם הרחבה אני מצרפת קטע מהספר : "אולם כל ממון קרח וכל הבטחות עושר וכבוד וחרות גמורה, לא יועילו ולא יצליחו לשנות טבע עם, מן הקצה אל הקצה, מחיי הרוח והמוח, לחיי החומר והכח הגשמי, מהמית קריה לדמיה כַּפְּרוּת, ממאכלי בשר ודגים וכל מטעמים ולחם סלת מנופה בשבע נפות, לנזיד עדשים עם פת קיבר".
רוביק עונה:
הביטוי מוזר ובוודאי ארכאי. על פי ההקשר הכוונה היא: מהרעש והחיים של העיר (הקריה), לשיממון והשקט של חיי הכפר.
139
אברהם תירוש שואל/ת: איך ולמה קיבלה המילה 'ממזר' משמעות סלנגית של ערמומי, פיקח? מה הקשר?
רוביק עונה:
גלגול המשמעות של 'ממזר' הוא מבית היוצר של היידיש, והדבר מתבטא גם בהגייה המלעילית של המילה. בעברית החדשה, גם בהשפעת היידיש, המשמעות העיקרית של המילה היא אכן פיקח וערמומי. ככל הנראה גלגול המשמעות נשען על האמרה מן התלמוד הירושלמי "רוב ממזרין – פקחין", המייחסת לממזרים תכונות של ערמומיות. על הממזרים נאמר גם במשנה כי "ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ", כלומר, אינטלגנציה לא הייתה הבעיה שלהם.
140
עזריה מן הירוקים שואל/ת: בספר הבדיחה והחידוד לדרויאנוב מוזכר מאכל בשם 'לפיתה' כמה פעמים, ונראה שזה סוג של מאכל חם הנאכל בשבת, ככל הנראה פשטידת אטריות. מהי אותה לפיתה?
רוביק עונה:
'לפיתה' היא חידוש של דרויאנוב. המילה מופיעה ככל הידוע רק בכתביו. דרויאנוב חידש את המילה בעקבות המילה התלמודית 'לפתן', שזכתה בעברית החדשה למשמעות קינוח.
141
ראובן גבע שואל/ת: מה בין איווה (מנוחה - כלשונו של מאיר שלו ברומן רוסי) לבין לא אובֶה שבסיפור המצורעים של רחל? ועוד מצטעצע מאיר שלו בספרו זה בכיהוי כלשהו, בתארו מפגש בין המורה הזקן של הכפר עם מורים חדשים, אשר הסניור מעולם לא כיהה בהם. מה טיבו של כיהוי זה?
רוביק עונה:
'איווה' הוא פועל מקראי, ופירושו רצה או חשק. 'אבה' אף הוא פועל מקראי במשמעות דומה, המופיע בדרך כלל בשלילה: לא אבה. נראה שאלה שתי צורות שהתפתחו מתוך שורש משותף. באשר לכיהוי, שלו אינו מצטעצע, אלא משתמש בביטוי נאה מהמקרא: לא כיהה בהם, כלומר, לא נזף בהם כאשר פשעו. הביטוי מופיע בספר שמואל, בסיפור עלי הכהן ובניו חפני ופנחס: "וְהִגַּדְתִּי לוֹ כִּי־שֹׁפֵט אֲנִי אֶת־בֵּיתוֹ עַד־עוֹלָם, בַּעֲוֹן אֲשֶׁר־יָדַע כִּי־מְקַֽלְלִים לָהֶם בָּנָיו, וְלֹא כִהָה בָּם".
142
טקטיקה שואל/ת: מה זו 'כרוכיה'?
רוביק עונה:
'כרוכיה' היא מילה תלמודית ופירושה עגור, ועל כן נאמר "צווח ככרוכיה".
143
אלכס שפי שואל/ת: מה משמעות הביטוי "ממבו ג'מבו"?
רוביק עונה:
ממבו ג'מבו, באנגלית mumbo-jumbo הוא דיבור חסר משמעות. הוא מיוחס באירוניה לטקסטים המורכבים ממשפטים תקינים אך אינם אומרים דבר, אך במקור הכוונה היא להברות חסרות משמעות שאינן מילים של ממש. מקור המילה בשמו של שד או אל של אנשי המנדיגוס במערב סודן, ומשמעותו 'האב הקדום החובש פומפון'.
144
מיכאל שואל/ת: מה הכוונה כאשר אנשים משתמשים במילים 'היינו' או 'דהיינו'?
רוביק עונה:
שתי התיבות הארמיות הַיְינוּ וכן דְהַיְינוּ מופיעות בספרות התלמודית. היינו פירושו: זה הוא, זה האיש. דהיינו: שזה הוא, שזה האיש, אבל יש שפירשו את השימוש בו במשמעות 'כלומר'. כלומר היא המשמעות שהשתרשה בעברית החדשה, בשתי הצורות: היינו ודהיינו.
145
אלכס שפי שואל/ת: מיהו דור הזד (generation Z), מה ההבדל בינו לבין דור ה-Y ומה ההבדל בין שני הדורות האלה לדור האיקס? האם יש תיחום ברור מבחינת התקופות בין שלושת הדורות האלה?
רוביק עונה:
דור ה-Z הוא כינוי לילדים שנולדו החל מאמצע שנות התשעים, כלומר, ילדיהם או אחיהם הקטנים של בני דור ה-Y. המאפיין המרכזי שלהם הוא טכנולוגי, הם גדלים מינקות בעולם המעוצב על ידי הטכנולוגיה הדיגיטלית (מחשבים) והסלולרית, ואלו מעצבות דפוסי שפה, חשיבה והתנהגות. יש קוראים להם גם 'נוער המסכים', באנגלית: screenagers, כשלאלה יש להוסיף את המסך הוותיק יותר, הטלוויזיה. מאחר שמדובר בנוער קשה עדיין להצביע על מאפיינים השוואתיים ביניהם לבין הדורות שקדמו להם.
146
אלימלך גזית שואל/ת: מה זה אשישה, אולי עוגת פירות יבשים?
רוביק עונה:
ההנחה המקובלת היא שבהופעתה של המילה בשיר השירים ("רפדוני באשישות") הכוונה לעוגת פירות יבשים. רש"י מפרש: "כמדת החולים באשישי ענבים או באשישות סלת נקיה". ואולם אבן עזרא קובע כי אלה "כלי זכוכית מליאות יין", וזה אכן פירוש נוסף למילה. אחת ההשערות היא שעוגת הפירות נקראת כך בהיותה 'יציבה ולא מתפוררת', מהשורש אש"ש, ובמסכתות קטנות נכתב: "אשישות – אלו הלכות המאוששות".
147
אילן שואל/ת: כשרוצים לברר מחיר שואלים 'כמה זה עולה?' איזה עלייה יש פה?
רוביק עונה:
מקור השימוש הזה, הייחודי לעברית, הוא במדרש: "פעם אחת נכנס יהודי לאכול שם ולא נטל ידיו, והיה סבור שהוא עובד כוכבים. נתן לפניו בשר חזיר, אכל ולא בירך. בא לעשות עמו חשבון על הפת ועל הבשר, אמר לו, יש לי עליך כך וכך מן הבשר שהאכלת, שחתיכה עולה עשרה מָנֶה. אמר לו אתמול אכלתי אותה בחינם והיום אתה רוצה ליטול ממני עשרה?" מָנֶה היא יחידת מטבע וגם משקל, והיא מופיעה בספר יחזקאל. יתכן שהמטבע היתה מעין יחידת שקילה שהונחה כנגד חפץ או מזון, וכאשר המאזניים עלו נקבע המחיר. כאמור, זוהי השערה, וכל השערה אחרת תתקבל בברכה.
148
רועי ס שואל/ת: מה פירוש המילים 'דיסוננס' ו'פרדוקס', והאם יש קשר ביניהן?
רוביק עונה:
'דיסוננס' הוא מצב של חוסר התאמה, והמילה משמשת במוזיקה, בפסיכולוגיה ועוד. 'פרדוכס' הוא מונח מתחום תורת ההיגיון, והוא מתייחס לטענה המכילה סתירה פנימית, ובהרחבה למצב כלשהו שיש בו סתירה פנימית. שתי המילים משמשות בשדה הסמנטי של 'התאמה', בתת הקבוצה של 'אי התאמה', אך משמעותן ושימושיהן שונים.
149
שרון שואל/ת: ברצוני להבין מה המשמעות של המילה "לרַצות". האם זה מתוך חובה או מתוך אהבה?
רוביק עונה:
ריצה פירושו פִייס, וזאת בהופעה בודדת בספר איוב: "בניו ירַצו דלים". משמעות קרובה יש גם בבניין התפעל: "ובמה יתרצה זה אל אדוניו", כלומר, מה יגרום לו להתפייס, וזאת בספר שמואל א'. כמו במקרים רבים גם כאן יש ניואנס סמנטי במעבר לעברית החדשה. כשמדובר היום על ריצוי הוא מעיד על תחושת אשמה, חובה או כפיפות היררכית.
150
צ.מ. שואל/ת: היום הוא יום עבודתי האחרון בשרות המדינה, ואני מתעמק בהקשר זה בפירושי המילים הפנטסטיות בשירו האלוהי של שלונסקי ״יום אחרון״. מילה אחת נשגבת ממני בסוף השורה הראשונה בבית האחרון: ״מלכד״ - me'le'ched. האם התכוון המשורר לכלוב?
רוביק עונה:
המילה היא מִלֶּכֶד, מילית היחס מִ' + לֶכֶד שפירושה מלכודת. לֶכֶד מופיעה בספר משלי, והיא צמודה גם שם למילית היחס, בצורת סוף פסוק, בקמץ: "כִּי־ה' יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּכֶד" (משלי ג 26).
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >