שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
166
מיכאל נצר שואל/ת: בעיתון "הצבי" של אליעזר בן יהודה משנת 1909, בתיאור חגיגות רחובות נכתב כי לרגל ביקורו של ח"נ ביאליק יערכו תחרויות רכיבה ויריות "זלפיות" (המרכאות במקור). מה פירוש המילה? השערתי הבלתי מבוססת היא כי ישנו כאן חילוף זלף עם צלף ויריות זלפיות הן קליעה למטרה.
רוביק עונה:
השערתך נכונה. אני משער שמצאת את המילה באתר עיתונות עברית היסטורית. האתר המצוין הזה בנוי על סריקת עיתונים, ובעיתונות מתקופות ראשית המאה ה-20 יש טעויות איתור רבות של מנוע החיפוש עקב טשטוש אותיות הדפוס. אין ספק שצ' התחלפה כאן בז'.
167
מיכל ניר שואל/ת: מה פירוש 'מדוהן' בביטוי "שיער מדוהן" בפרט, ומה הפירוש בכלל? אני קוראת סוף סוף את "עפיפונים" של רומאן גארי, וביטוי זה מופיע בו.
רוביק עונה:
דוהן הוא שמן לשיער, בעקבות מילים דומות בארמית ובערבית. שיער מדוהן הוא שיער משוח בשמן, ובמקרה שלנו בבריליאנטין, ג'ל וכדומה. לאלביס פרסלי היה שיער מדוהן.
168
אברהם שרון שואל/ת: מה פירוש המלה 'הֶחֱרָה' בביטוי 'החרה החזיק אחריו'?
רוביק עונה:
'החרה' הוא פועל עזר המופיע בספר נחמיה לראשונה, ופירושו 'בא אחרי', והוא קרוב במשמעות לצורת התפעל 'התחרה'. יש קושרים אותו למשמעות הבסיסית של חרה, כלומר, התרגז וכעס. המתרגז פורץ קדימה ומנסה לנצח את יריבו, וכמוהו המתחרה, או מי ש'מחרה מחזיק' אחרי מישהו אחר.
169
ורדה שואל/ת: מה פירוש המילה 'יילה' המופיעה אצל מאיר שלו בספר "יונה ונער"?
רוביק עונה:
המילה 'יילה' מופיעה בשיר של טשרניחובסקי "והיה בחשכת ערב", הקרויה גם "שיר טטרי". מי שמטייל בהרי בהרי טורקיה או הטטרים, התגורר בבקתות רועים הקרויות יילה. מקור השם רחב יותר, ומדובר באזור ההררי המשמש למרעה הקיץ. yayla היא מילה בשפה הטטרית של קרים ובטורקית, המציינת אדמת מרעה אלפינית, נטולת עצים עקב גובהה, או רמה הררית.
170
דורון מקיוטו שואל/ת: לאחרונה נתקלים בתקשורת בשימוש חדש, כמדומני, של הפועל 'הציף'. מה מקור השימוש ולמה הכוונה?
רוביק עונה:
כוונת השאלה בוודאי לשימוש בפועל בהקשר של ידע. זהו שימוש מטאפורי וכוונתו למי שמציג בפני מערכת מסוימת, קבוצת אנשים וכדומה את כל הידע הרלוונטי לעניין מסוים, או מעלה נושא לסדר היום באופן שאין להתעלם ממנו. המקור הוא בשימושים מטפוריים בפועל האנגלי to flood, אף כי בשימוש העברי העכשווי הדגש אינו על כמות גדולה של חומר, אלא על עצם הצגת המידע.
171
מתניה שואל/ת: בספר שופטים מסופר על גדעון הצופֵר מהר הגלעד. יהודה אליצור מפרש זאת כלשון סיבוב, ומפנה למסכת כלים: "הקופה, משיעשה שתי צפירות לרוחב שלה; והערק, משיעשה בו צפירה אחת". כן הוא פירוש ר"ע מברטנורא. חשבתי בלבי והתחזקתי לשאול: האם קיים קשר אטימולוגי למלה הערבית צפר – صفر שפירושה 'אפס', הספרה העגולה והמסובבת, ואולי גם למילה 'ספרה'?
רוביק עונה:
אחת ממשמעויות השורש 'צפ"ר' היא לשון סיבוב, והוא משמש בלשון חז"ל במשמעות קליעה או שזירה של צמות. על גדעון שעליו נאמר "ישוב ויצפור" יש שתי פרשנויות. האחת, שעליה מסכימים רש"י ורד"ק, קשורה לשעות הבוקר, בדומה ל'צפרא' ול'צפריר', ומכאן שגדעון השכים בבוקר; והשנייה, במשמעות הסיבוב: גדעון הסתובב ובא. המילה 'ספרה' היא מילה עברית חדשה, והיא נטבעה בהשפעת המילה הערבית סיפר, שפירושה אפס. השאלה אם המילה צפר הערבית שהוראתה אפס קשורה לצפ"ר התלמודית דורשת דיון באטימולוגיה הערבי, ועולה כי אין לה קשר לסיבוב. צפ"ר הוא שורש ערבי המייצג ריק ולא סיבוב.
172
אבישי טופול שואל/ת: חיפשתי תרגום למילה leek ויצאתי מבולבל. איך קוראים לירק בעברית: כרישה, לוף, פראסה? והאם זה קשור ללוף שרפול אכל עם ריבה?
רוביק עונה:
כרישה היא שמו התלמודי של הירק הנדון, שאומץ בעברית החדשה ויש לו מקבילה ערבית דומה: כרת'ה. לוף הוא צמח אחר, שמו הלועזי ארום, ויש שבטעות קוראים כך לכרישה. הוא גם אינו קשור ללוף הצה"לי, שהוא שיבוש של loaf, כיכר, קיצור של meatloaf, כיכר בשר. פּראסה הוא שם עממי נוסף לכרישה. מקורו בלדינו, והוא התגלגל משמה המדעי הלטיני של הכרשה, Allium ampeloprasum. פשטידת כרשה קרויה בלדינו פראסיפוצ'י. יאמי.
173
עוזי בייטלר שואל/ת: בשיר של אלתרמן, מהי 'לורנֶטָה'?
רוביק עונה:
לורנֶטה היא משקפת. זו הצורה הפולנית להגיית המילה, אך מילים דומות קיימות גם באנגלית וביידיש, וכן בצרפתית, שהיא כנראה מקור המילה.
174
נדב שרי שואל/ת: מה מקור המילה טורייה?
רוביק עונה:
המקור הוא המילה הערבית טוּרִיֶּה, שאומצה לעברית כמעט ללא שינוי.
175
אלכס שואל/ת: מה זה 'לואֵט'?
רוביק עונה:
לואט הוא אדם המדבר לאט ובלחש. המקור בספר איוב: "הַמְעַט מִמְּךָ תַּנְחֻמוֹת אֵל וְדָבָר לָאַט עִמָּֽךְ". אבן עזרא מסביר: "דיבר בלאט עמך, כמו בסתר".
176
אליעזר שואל/ת: מדוע במוסיקה מדברים על סולם, והאם יש שמות עבריים לתווים?
רוביק עונה:
סולם מוזיקלי הוא שאילת משמעות מן המילה האנגלית scale, שפירושה אמצעי מדידה המחלק תחום מסוים לשלבים. זאת בהשפעת המונח הלטיני סקאלה, שפירושו סולם פיזי, והוא התרחב למשמעויות נוספות. באנגלית נוצר בידול בין ladder, סולם פיזי, לבין scale, סולם מדידה. בעברית המונחים אוחדו תחת אותה מילה. שמות עבריים לתווים לא ניתנו, אך בשלב מסוים הוצע לקרוא לרֶה מינור רֶה זעיר, ולדו מז'ור דו רַבּיב.
177
דב שואל/ת: בפיוט על אפריים לייבל מ"רגע של פיוט" נכתב "ששת המָלָגים, אחֵי הכלה". מה זה 'מָלָגים'?
רוביק עונה:
'מָלָג' הוא מונח משפחה בעולם החרדי, ראשי תיבות של 'מיועד להיות גיס'. זהו מעמד האחים (והמָלָגות-אחיות) בתקופת הזמן שבין האירוסין לנישואין של האח או האחות.
178
רון שואל/ת: בספרך "מילון הסלנג המקיף" חיפשתי הגדרה ל'סלנג' ולא מצאתי. האם צדקתי, או רק מעיני נעלם הדבר?
רוביק עונה:
אכן אין במילון שלי ובספרות בכלל הגדרת מוסכמת ומדויקת לסלנג. זהו מונח חמקני ומתעתע, ממש כמו הסלנג עצמו. הספרות נדרשת להסבר מקיף, ונמנעת מהגדרות מובחנות מדי. עם זאת אני מוכן לספק לך הגדרה קצרה: "סלנג הוא אוצר מילים וביטויים תת-תקני, המשרת את לשון הדיבור, ונועד למלא תפקידים חברתיים ופסיכולוגיים שונים".
179
ארנון דומיניץ שואל/ת: כשעולים בסולם - מטפסים. מה עושים כשיורדים? בשיר "אהבת פועלי הבניין" נכתב " נטפס איש איש מהקומה החמישית לכביש". זה תקין?
רוביק עונה:
תקין בהחלט, אם כי אינו תואם בהכרח את האינטואיציה שלנו ביחס למילה. בתלמוד מטפס אינו מתייחס לעלייה ולירידה, אלא לתפיסת השלבים או המעצורים בדרך למעלה או למטה.
180
תמיר בלזר שואל/ת: מה משמעות המילה 'גרם' בביטוי 'חמור גרם'?
רוביק עונה:
'גרם' פירושה עצם. אדם שעצמותיו בולטות הוא 'גרום'. מכאן גם גרם שמיים, שהוא עצם הנמצא בשמיים. הביטוי 'גרם מדרגות' הוא גלגול מודרני של 'גרם המעלות' מספר מלכים. לכל אלה אין קשר לפועל 'לגרום' במשמעות להיות הסיבה לדבר מה, שמקורו ארמי. 'חמור גרם', כפי שכינה יעקב את בנו יששכר, הוא חמור שעצמותיו חזקות. רש"י מסביר: "חמור בעל עצמות, סובל עול תורה כחמור חזק שמטעינין אותו משאוי כבד". הסבר אחר הוא שעצמותיו בולטות, ככתוב בבראשית רבה: "מה חמור זה גרמיו ברורין, כך היה תלמודו של יששכר ברור עליו".
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >