שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
181
אורי לאור שואל/ת: המילה 'ידיד' קרובה למלה דוֹד במשמעות אוהב. ידוע לי שהיום 'חבר' קרוב יותר מ"ידיד", אבל לכאורה 'אוהב' קרוב מ'חבר'. האם התחלפו כאן היוצרות?
רוביק עונה:
הקשר בין 'ידיד' לבין 'דוד' אינו ברור. בשפות השמיות יש קשר עקבי בין 'דוד' במשמעות קרוב משפחה, בדרך כלל אחי האב או האם, לבין 'דוד' במשמעות בן זוג לאהבה. במקביל יש קשר בשפות השמיות השונות בין 'ידיד' לבין אדם אהוב והפועל לאהוב, כגון וַדַד: אהב בערבית. יתכן שיש כאן דוגמה נוספת למקור הדו-עיצורי של השפות השמיות, במקרה זה ד"ד. יש לזכור גם את המילה דַד, שרואים בה מילה אונומטופאית המבטאת את מלמול התינוק המבקש לינוק.
182
שואל/ת: בפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטת תל-אביב, התעורר דיון סוער באשר לשמות אצבעות הרגליים. שלוש אפשרויות הועלו: יש שטענו כי לאצבעות הרגליים שמות זהים לחברותיהן העליונות, אחרים טענו כי פרט לבוהן ולזרת, שלושת האצבעות האחרות מעולם לא זכו להיקרא בשם, ואילו אני, בראש קבוצת המיעוט המוחלט והנרדף טוען בתוקף כי לכולנו 10 בהונות בשתי כפות הרגליים. מי צודק?
רוביק עונה:
השם הכולל הוא אצבעות הרגליים, ולא בהונות, ועל ענק מקראי אחד נאמר שהיו לו 24 אצבעות: "אצבעות רגליו שש ושש". בוהן מתייחסת לאצבע העבה הן ביד והן ברגל, ומכאן הריבוי "בהונות", אבל לכל יתר האצבעות אין שמות. הביטוי "הולך על בהונות" מטעה לחשוב שמדובר בכל אצבעות הרגליים. "זרת הרגל" הוא ביטוי עממי הגיוני, אך לא זכה לחותמת התקינות.
183
שואל/ת: מה פשר המילה "אפיך" בפסוק "בזיעת אפיך תאבל כלחם", או בביטויים "ארך-אפיים", "וישתחו אפיים ארצה"? באיזה אף מדובר בביטוי "חרי אף"?
רוביק עונה:
צורת הזוגי של אף, "אפיים", פירושה גם זוג הנחיריים, וגם בהרחבה "פנים". מכאן "בזיעת אפיך": בזיעת פניך; "אפיים ארצה": על הפנים; "ויפח באפיו נשמת חיים": נפח אוויר בנחיריו. "אף" במשמעות כעס הוא התפתחות מהביטוי "חרון אף", המופיע מספר פעמים במקרא. רש"י מתייחס לפסוק בספר שמואל ב', "עלה עשן באפו": "כן דרך הכועס יוצא עשן מנחיריו, וכן עלה עשן באפו, וזהו כל לשון חרון אף, שהאף נוחר ומעלה הבל".
184
שואל/ת: איך הפכה המילה "עיצומים" לסוג של שביתה?
רוביק עונה:
המילה "עיצומים" חודשה בשנות השבעים על ידי האקדמיה ללשון העברית כמילה עברית ל"סנקציות", כשהכוונה היתה בעיקר לסנקציות משפטיות שמטילה מערכת המשפט או הקהילה הבינלאומית. "עיצומים" מופיעה פעמיים בתלמוד הירושלמי, ועל פי הפרשנים כוונתה חיזוק ומתן תוקף לתנאי חוזה. לאחר שנקבעה המילה התעורר באקדמיה ויכוח מר אם היא מתאימה גם לתיאור סנקציות של עובדים כאמצעי לחץ ומרי, שנתפשו כתופעה שלילית. היו שהציעו לקרוא לסנקציות של עובדים "ליחוצים", "איכופים", טירודים" ועוד. סוכם ש"עיצומים" תהיה תקפה לכל סוגי הסנקציות, מה גם שבמשמעות "עיצומים" כלול יסוד של התנצחות וקונפליקט, שהרי מכאן נגזרה המילה "עצומה". מחדשי המילה לא צפו שבתוך כמה שנים השימוש הכמעט בלעדי ב"עיצומים" יהיה סנקציות של עובדים.
185
שואל/ת: איך מבדילים בין נמר, ברדלס, טיגריס, פנתר, צ'יטה ושאר החתולים. ואולי מדובר באותה חיה?
רוביק עונה:
התשובה מורכבת וגם עליה יש מחלוקות. מבחינים בין נמרים מנומרים ("נמר חברבורות") ונמרים מפוספסים, ובעברית החדשה השם "נמר" מתייחס לשני הסוגים. במקרא "נמר" הוא מה שקרוי ליאופרד, שהוא אחד מנמרי החברבורות, ופירושו בלטינית "האריה המנומר". ברדלס התלמודי הוא נמר חברבורות אחר: צ'יטה, ששמו התגלגל מהמילה ההודית cita שפירושה מנומר. במשנה מבחינים בינו לבין הנמר, כמו בצירוף "הארי והדוב והנמר והברדלס והנחש". השם ברדלס מקורו ביוונית - פרדאליס, החיה המנומרת, אך כנראה שמילה יוונית זו מושפעת משפות שמיות שבהן "ברוד" (או מילים קרובות) פירושה מנומר, כדוגמת העברית. "פנתר" הוא שמו היווני של הליאופרד, אך היום הוא מתייחס בעיקר לגירסה השחורה שלו. טיגריס הוא השם הלטיני-יווני של נמר הפסים.
186
שואל/ת: אני לומדת בימים אלו לפסיכומטרי, ונתקלתי במילה "עיבור". מה פירושה?
רוביק עונה:
השימושים השונים של "עיבור" התפתחו מעיבור האשה, ומשמעותן הרחבה או תוספת. "עיבור השנה": הוספת חודש לשנה. "עיבורה של עיר": שולי העיר, סביבתה החיצונית. מקור השימוש הזה במסכת נדרים: "מותר להיכנס לתחומה של עיר, ואסור להיכנס לעיבורה".
187
שואל/ת: אני קונה לי ולאמי עלי סלק לבישול, שהם לדעתי עלים ירוקים ורחבים שבסיסם הוא לבן. אמא שלי טוענת שאלו עלי מנגולד ולא סלק. האם בכלל יש הבדל בין מנגולד לסלק?
רוביק עונה:
מנגולד הוא סוג של סלק, הקרוי גם סלק לבן או סִלקה, ועליו לבנים וגדולים. הסלק המוכר לנו יותר הוא הסלק האדום, שעליו קטנים וירוקים.
188
שואל/ת: בזמן האחרון נקרא כל יצרן תרופות או מכשירי הדברה "יצרן גנרי". האם זה תקין?
רוביק עונה:
יצרן גנרי של תרופה הינו יצרן של תכשיר רפואי שההגנה הפטנטית שלו הסתיימה, והוא מייצר תחליף זהה לתרופת המקור. טבע הישראלית, למשל, הינה יצרנית גנרית מהגדולות בעולם, תכשיריה אינם נופלים באיכותם מתכשיר המקור, והדבר נבדק ע"י רשויות הבריאות בעולם ובישראל כתנאי לרישום התכשיר. למותר לציין שהתכשיר הגנרי זול עשרות מונים מתכשיר המקור, ולכן הוא מועדף ע"י קופות החולים ומוסדות ממשלתיים, שתקציב התרופות שלהם מוגבל.
189
שואל/ת: במסגרת עבודתי קבלתי הוראה "לכבד כל אחד שיגיע עם גלויה או יישוג אחר". מה פירוש המילה יישוג?
רוביק עונה:
יישוג מתייחס למדיניות או דרך פעולה שבה "יורדים לשטח", באנגלית: reaching out. המונח משמש בעיקר בתחומי העבודה הסוציאלית והחינוך, ומייצג תפיסה שיש להגיע אל אתרי המצוקה ולא להמתין לכך שהבעיה תתפרץ ואז לטפל בה. המילה אינה מופיעה במילונים המרכזיים, ואין לה שורש המוכר בעברית.
190
שואל/ת: בספרי הפסיכומטרי אחד הפירושים למילה "כתיתה" הוא קציצה. האם יש דברים בגו?
רוביק עונה:
הפסיכומטרי טועה: מחדשי השפה הבחינו בין כתיתה לקציצה. את בשר הכתיתה כותשים או כותתים עד דק, וככה בעיקרון עושים שניצל, בעוד את בשר הקציצה קוצצים.
191
שואל/ת: בתוכנית הטלוויזיה "הכספת" נשאל המשתתף האם נכון או לא נכון שמשה דיין היה גיסו של עזר ויצמן. השניים היו נשואים לאחיות ולדעתי אינם גיסים. "הכספת" לעומת זאת אמרה "נכון". אז נכון או לא נכון?
רוביק עונה:
"הכספת" לא טעתה. המשנה, סנהדרין ג' ד', מפרטת בני משפחה: "אביו, ואחיו, ואחי אביו, ואחי אמו, ובעל אחותו, ובעל אחות אביו, ובעל אחות אמו, ובעל אמו, וחמיו, וגיסו". חנוך אלבק מפרש: "גיסו - בעל אחות אשתו", כלומר, משה דיין ועזר ויצמן. במקורות אחרים "גיסים" רחוקים אפילו יותר, ובספרות השו"ת אפשר למצוא שאלת שטר חוב הקשורה בשני גיסים, "האחד נשוי בת ראובן והשני נשוי בת שמעון אחיו", כלומר, נשואים לבנות דוד. במשפחה הישראלית המורחבת, בה כולם בני דודים של כולם, "גיסים" הם פחות או יותר כל מי שנשוי או היה נשוי למישהו במשפחה, ובוודאי משה דיין ועזר ויצמן.
192
שואל/ת: האם "פצוע אנוש" פירושו פצוע שתוצאתו מוות או רק פציעה קשה?
רוביק עונה:
"אנוש" הוא דרגה אחת מעל "קשה מאוד", והוא מצביע על סכנת חיים מובקהת, אך גם בעברית וגם בתרגום לשפות אחרות הוא כולל סיכוי של החלמה. על פי מילון המונחים של צה"ל (1988) "פצוע קשה" הוא מי שנפגע באיברים פנימיים, ואין שם הגדרה ל"פצוע אנוש". יש לציין שבלשון הרפואית היבשה מתקיימים רק שלושה מצבי פציעה שבהם משתמש הסגל הרפואי: קל, בינוני וקשה, על פי מידת החומרה והסכנה לחייו ולבריאותו של הפצוע. שאר הביטויים מקובלים בציבור ובתקשורת.
193
שואל/ת: טלה, שה, גדי - למי שייך כל אחד מהם?
רוביק עונה:
"טלה" הוא צאצא הכבשה בינקותו. "גדי" הוא צאצא העז. על פי המקרא "שה" הוא כל מי ששייך לצאן, כבש או עז, צעיר או מבוגר. בעברית החדשה השימוש ב"שה" הוא בדרך כלל כמילה נרדפת לטלה, כלומר, בן כבשים.
194
שואל/ת: ידוע כי למילה "עלול" יש משמעות שלילית, אך האם למילים "עשוי" ו"עתיד" יש משמעות חיובית, או שמא הן נייטרליות?
רוביק עונה:
"עשוי", "עתיד" וכן "אמור" המתייחסות לעתיד הן נייטרליות, ואפשר להשתמש בהן לחיוב ולשלילה. ל"עלול", שפירושה גם "חלש", משמש בעברית החדשה במשמעות שלילית בלבד, אך בשפת ימי הביניים היתה גם היא מילה נייטרלית.
195
שואל/ת: יש לנו ויכוח במשרד האם דו-שבועי פירושו פעם בשבועיים או פעמיים בשבוע, והאם יש מילה או מונח ל"פעם ב" (שבועיים, חודשיים וכו') מלבד "פעם ב-X"?
רוביק עונה:
דו-שבועי הוא מה שמופיע פעם בשבועיים, רו-ירחון הוא עיתון המופיע פעם בחודשיים, וכך ביחס למספרים נוספים: האולימפיאדה היא אירוע ארבע-שנתי. מה שמגיע פעמיים בשבוע ייקרא חצי שבועי, ורבעון יהיה על כן תלת חודשי או רבע שנתי. לגבי השאלה השנייה, אפשר ואף עדיף לומר "בתדירות של שלושה שבועות" במקום "פעם בשלושה שבועות".
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >