שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
211
שואל/ת: מה מקור הבלבול הרווח כל כך בציבור בין ארנב לשפן? הרי הארנב הוא אותו יצור פרוותי ארך אוזניים, קופצני וזריז, בעוד שפן הוא חיית סלעים קטנה, שמזכירה דווקא חולדה חסרת זנב או אוגר?
רוביק עונה:
הבלבול הוא חד סטרי: הארנב, המוכר יותר לכלל הציבור בעיקר בנקבה, ארנבת, נקרא גם שפן, וזו אחת השגיאות הנפוצות ביותר בדיבור העברי, למרות נסיונות הזואולוגים להפריד בין השתיים. הבלבול נובע ככל הנראה מהסמיכות שלהן במקורות, במסגרת החיות מעלות הגירה, כאשר הארנבת והשפן מופיעים כצמד כבר במקרא. מסתבר שגם דוברי האנגלית נוהגים להחליף בין שמות בעלי החיים. באגס באני הוא, ללא ספק, ארנב (rabbit), אך שם המשפחה לו זכה הוא שפן (bunny).
212
שואל/ת: מה מקור הכינוי "סבון" לאדם רכרוכי?
רוביק עונה:
לביטוי שני הסברים. האחד הוא הפועל הגרמני einseifen שפירושו "לסבן", ובסלנג הגרמני לסדר או להונות מישהו. מכאן הפועל העברי "לסבן", ומכאן "סבון": מישהו שקל לסדר אותו. על פי עדויות שונות, "סבון" היה בשנות הארבעים וראשית החמישים כינוי לעג לעולים החדשים על ידי הצברים באסוציאציה לשמועות על עשיית סבון מיהודים בשואה.
213
שואל/ת: מה מקורה של המילה סָלָדוֹת ("על השולחן סלדות שתיים") המופיעה בשירה של רחל "איכה ישבה בדד"?
רוביק עונה:
"סלדה" (סלדות ברבים), המופיעה גם בהמשך השיר: "והסלדה מתמעטת/ לאט לאט", אינה אלא סלט. הצורה האנגלית salad התגלגלה מצרפתית: salade, שמקורה בצורה salada בניב הפרובנסאלי.
214
שואל/ת: מה משמעות ראשי התיבות "נ.ב."?
רוביק עונה:
מקור ראשי התיבות הוא בביטוי הלטיני nota bene, שפירושו "עיין היטב". ראשי תיבות הלועזיים הנפוצים שנגזרו ממנו הם n.b., הנהוגים בשולי מכתב. אלה זכו לפרשנות עברית: "נכתב בצידו", ולפרשנות עממית נוספת: "נזכרתי בסוף" או "נזכרתי בדבר". ראשי תיבות אחרים לאותה מטרה הם p.s., וגם הם בלטינית: "פוסט סקריפטום", אחרי הכתוב.
215
שואל/ת: מה פירוש "עֶד" בביטוי "לעולם וָעֶד"?
רוביק עונה:
עַד פירושו נצח, והצורה המיוחדת שלו בסגול בצירוף "לעולם וָעֶד" (מופיעה בספר תהילים) היא בידול מן הקמץ שבו' החיבור. אין קשר בינה לבין עֵד במשמעות witness. "עַד" הוא גם מילת יחס, ורבים קושרים את שתי ההוראות לפועל מקובל בשפות השמיות "עדה" שפירושו "עבר". הפועל מופיע פעם אחת במקרא, בספר איוב: "לא הדריכוהו בני שחץ, לא עדה עליו שחל" (כח 8).
216
שואל/ת: מה פירוש "קור מצמית"?
רוביק עונה:
להצמית פירושו במקרא להשמיד. "קור מצמית" יכול על כן להיות מובן כ"קור משתק". הסבר נוסף: "צימת" פירושו גם כיווץ, ויתכן שיש כאן העברה לבניין הפעיל: קור מצמית – קור מכווץ.
217
שואל/ת: מה פירוש המונח "מנילה", אותו טופס צבאי שבו מפורטות למתגייס אפשרויות השיבוץ שלו?
רוביק עונה:
מקור המונח ב"נייר מנילה", נייר חזק בעל צבע בהיר העשוי מבד מנילה, המיוצר מעלי צמח הגדל בפיליפינים. מנייר זה מיוצרת תיקייה משרדית הקרויה "תיקיית מנילה" (manila folder).
218
שואל/ת: מה פירוש המילה "סַדָדִים", שבה השתמשנו בילדותנו במשמעות "השתווינו"?
רוביק עונה:
המקור ערבי. "סַדַּ" בערבית בלהגים שונים פירושו סגר, "סדאד" הוא פקק וגם תקע חשמלי, וגם שמה הערבי של מחלת הפקקת, הטרומבוזה. סדאד פירושו יישר את החוב, וגם פרעון חוב.
219
שואל/ת: מזה מספר שבועות מתדיינים החבר'ה בשאלה הרת גורל: כיצד מבחינים בין פירות לירקות? כמספר הנפשות כך מספר הדעות: לפירות יש זרעים (אז מהו למשל הפלפל?), פירות צומחים על העץ (אז מהם למשל האבטיח והמלון?), פירות זה מה שמתוק (אז מה עם האבוקדו והלימון?), ועוד כהנה וכהנה. אחת ולתמיד, מהם ההבדלים?
רוביק עונה:
הבלבול בין פירות וירקות הוא אכן רב. "פרי" (fruit)הוא ביסודו מונח בוטאני: החלק האכיל בצמח המכיל זרע. "יָרָק" (בניגוד ליֶרֶק, שהוא שם כולל לכל הצמחים הירוקים) ובאנגלית vegetable , אינו מונח בוטני אלא קולינרי, ככתוב במשלי, "טוב ארוחת ירק ואהבה שם, מבית מלא זבחי ריב". הוא שם כולל לסוג המזון המוגש בארוחות לצד המנה העיקרית, כסלט (ירקות!) חי או באופן מבושל. בגן ירק מגדלים צמחים שונים, המיועדים למאכל כירקות, או כפי שאמר אחאב לנבות: "תנה לי את כרמך ויהי לי לגן ירק". כשיגיעו הירקות לשולחן, בחלקם ננגוס בפרי (עגבנייה, פלפל ומלפפון), לאחרים נכרסם את העלים (חסה, כרוב), או את התפרחת (כרובית), לעתים נבשל את הפקעות (תפוחי אדמה), ובקבוצה מובחרת נרד אל השורש (סלק, גזר וצנון). אז למה אנחנו קוראים פרי? למה שהוא גם פרי בהגדרה הבוטנית (כלומר, מכיל זרע), וגם במשמעות קולינרית: בדרך כלל מתוק, בדרך כלל נאכל בנפרד מהארוחה, ומתאים לקינוח. חובבי הגיאומטריה מתבקשים לצייר שני עיגולים שיש להם חלק חופף: פירות, וירקות. בחלק החופף, הכולל "ירקות שהם פירות", נעשה סלט מעגבניה, מלפפון ופלפל, ונבשל חציל וקישוא. בחלק של "ירקות שאינם פירות" יסתופפו הבצל, הגזר, החסה וחבריהם. בחלק של "פירות שאינם ירקות" נמצא את האבטיח, הענבים, התפוזים ועוד. אתה הבנת את זה, אלברט?
220
שואל/ת: נתקלתי במהלך השירות הצבאי במילה מִרעול. מה פירושה ומקורה?
רוביק עונה:
"מִרעול" היא מיזוג של מרעה+משעול, והוראתה שביל שנוצר על ידי אדם או חיה לאחר שהלכו בו, בדרך כלל שביל עיזים על מדרונות תלולים. היא נכנסה לשימוש בצבא ובשפת המטיילים ואפילו כשם של חברת ספורט אתגרי: "מרעולים". הגיאוגרף מיכה נצר מסביר כי הדעה המקובלת כיום היא כי קווים אלה לא נוצרו על ידי עיזים, אלא הם סימנים של גלישות קרקע על מדרונות תלולים באזור מדברי.
221
שואל/ת: סרקתי את תעודת העלייה של אבי ז"ל, וגיליתי מונח שלא היה מוכר לי: "דַּרכִּיָה". על פי מילון גור התברר שפירושה ויזה, אולם מילון אבן שושן נותן למילה זו משמעות אחרת: תחנת משמר. לעומת זאת במילון גור אין מופיעה "דרכון" במשמעות פספורט. אשמח לדעת מתי נקבעה המילה "דרכון" כפספורט, ומה אירע ל"דרכייה"?
רוביק עונה:
מסע הפספורט למילה עברית מוסכמת היה ארוך ומייגע. בשנת 1865 מופיע עבורו הביטוי "כתב תעודה", וב-1891 מופיע "תעודת מסע". על המילה "דרכון" ניטש ויכוח נוקב בשנות החמישים, ויצחק אבינרי יצא למלחמה נגדה והציע לקרוא לפספורט "יָתוּר" או "מעברה" (ב' רפה). "דרכייה" במשמעות ויזה היתה נהוגה בראשית המאה הקודמת, ונזכרת גם ביומן שכתב המשורר יצחק למדן בשנת 1920. המילה אשרה שנקבעה מאוחר הרבה יותר מופיעה לראשונה במילוני האקדמיה בשנת 1985.
222
שואל/ת: על פי העברית החדשה העיט, eagle, הוא העוף הדורס המרשים ובעל העוצמה, ואילו הנשר ,vulture, אוכל נבלות. בתנ"ך לעומת זאת מצטיירת תמונה אחרת: העיט הוא אוכל הנבלות והנשר הוא העוף ההרואי. האם לא נפלה כאן טעות?
רוביק עונה:
העיט המקראי והעיט של היום אינם זהים. העיט של היום הוא אכן eagle המתואר בשאלה. העיט המקראי הוא שם קיבוצי לעופות דורסים אוכלי נבלות, שאחד מהם הוא הנשר. לעומת זאת, הנשר של המקרא והנשר של היום הם אותו עוף, והוא אכן vulture. במקרא גם אין סתירה בין הדימוי הגאה והמרשים של הנשר לבין היותו אוכל נבלות. בספר איוב נכתב: "כנשר יטוש עלי אוכל", ורש"י מסביר במקום אחר: "העיט - הוא עוף, ועל שם שהוא עט ושואף הנבלות (איוב ט כו) לטוש עלי אוכל". גם במקורות חוץ מקראיים עתיקים הנשר מתואר כאוכל נבלות. קשר נוסף לכאורה בין הנשר המקראי והמודרני הוא שמו – המצביע על קירחותו, אך האטימולוג קליין כופר בקשר הזה.
223
שואל/ת: פגשתי לאחרונה בחוזה משפטי מושג שהתמיהני: "להמחות", במובן "להעביר זכויות". זאת מניין?
רוביק עונה:
מקור המילה תלמודי. המחה פירושו, העביר כתב פקודה לאחר כדי שישולם הסכום המגיע לו. מכאן "המחאה" שפירושה גם במשמעות המקובלת צ'ק, אבל גם העברת זכויות שהיא באנגלית assignment .
224
שואל/ת: קניתי יין גראפה של סגל, ובתווית הבקבוק נאמר שגראפה נעשה מ"דורכאות ענבים". מה זה דורכאות?
רוביק עונה:
דורכאות ענבים הן סוג של גפת: שאריות ענבים, כמו חרצנים, קליפות ועוד, הנשארים לאחר פעולת דריכת הענבים, ומהווים חלק מיין הגראפה. המילה (ביחיד: דורכא) נעדרת מרוב המילונים ונתגלתה רק במילון אלקלעי האנגלי-עברי כתרגום למילה שמקורה צרפתי Marc. מקורה הקדום הוא "דָּרְכָא", מילה המופיעה בתרגום התורה לארמית של יונתן בן עוזיאל ומשמעותה שם "דישה" או "דיש". הפסוק "ותשיג לכם דיש את בציר" מספר ויקרא תורגם: "ויארע לכון דרכא ית קימפא". הערך מצוי במילון השימושי לתלמוד, מדרש ותרגום מאת ברוך קרוא.
225
שואל/ת: בפרקי אבות כתוב "בן תשעים לשוח". מה פירוש "לשוח"?
רוביק עונה:
לשוח (בש' ימנית!) על פי חנוך אלבק הוא "הולך שחוח וכפוף, שאין לו כוח לעשות מעשים".
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >