שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
211
צבי לבנקופף שואל/ת: ככל הידוע לי, בלשון הדיבור קיים בלבול בין בוטנים לאגוזי אדמה, המכונים בפי העם בטעות בוטנים. בתנ"ך מוזכרים בוטנים, אך אלה הם בוטני-עץ, pistacia vera, שהם בעצם פיסטוקים. האם זה נכון ואיך נולד השיבוש?
רוביק עונה:
בתנ"ך אכן הבוטן, המופיע בסיפור ירידת בני יעקב למצרים במסגרת הצירוף "בוטנים ושקדים" הוא פרי עץ הבוטנה, הקרוי היום פיסטוק. היום נדבק הבוטן למה שנקרא בראשית תחיית השפה "אגוז אדמה", שהוא תרגום מגרמנית, (erdnuss) ומאנגלית (groundnut), שפה בה הוא נקרא בעיקר peanut. השיבוש נולד כנראה מכך שהפיסטוקים נקראו על שמם הערבי-לטיני, והבוטן המקראי חיפש לו פרי משלו.
212
איסי שמש שואל/ת: מדוע אין העברית מבחינה בין דמיון במשמעות similarity, לבין דמיון במשמעות imagination?
רוביק עונה:
השורש דמ"ה פירושו שלדבר אחד מראה כלשהו הניתן לתיאור, ומכאן 'דמות'. המילה דמיון במשמעות הראשונה, הקרובה למילה דמות, מופיעה במקרא פעם אחת: "דמיונו כאריה יכסוף לטרוף", כלומר, הוא נראה כמו אריה השואף לטרף. המשמעות השנייה נוצרה בספרות החדשה, בהשפעת הביטוי מימי הביניים לעניין זה, "הכוח המדמה", העומד בניגוד ל"כוח השכלי". בין שתי המילים הלועזיות שבשאלה דווקא imagination, מן המילה image שפירושה דמות או תמונה, קרובה יותר לשורש העברי דמ"ה.
213
עופר רוזנברג שואל/ת: בעברית משתמשים במילה קלמנטינה כפרי ההדר הכתום הקטן, ובמנדרינה כתערובת (היבריד) בין קלמנטינה לתפוז. אשתי שבאה מרוסיה טוענת שזה בעצם הפוך, לפחות ברוסית. איזו שפה צודקת?
רוביק עונה:
אכן, אשתך והרוסית צודקים, ובעברית התהפכו היוצרות. מנדרינה, שהזן הנפוץ שלו בעולם הוא טנג'רינה, היא פרי הדר מקורי, מקורו בסין ומכאן שמו. קלמנטינה היא הרכבה חדשה יחסית של תפוז ומנדרינה, והיא נקראת על שם יוצר הפרי, האב קלמנט.
214
אורי הייטנר שואל/ת: שירה של דליה רביקוביץ' "תקופות השנה" נפתח במילים "הרוח נושבת בחריגים". מה פירוש חריגים?
רוביק עונה:
דליה רביקוביץ נשאלה על כך בראיון לורד לוי ברזילי בהארץ ב-27.10.04, וזו תשובתה: "זה שיר שכתבתי על חילופי העונות, וזה פשוט היה שימוש מוטעה במלה. התבלבלתי. מה שרציתי לומר הוא 'בחרכים' ויצא 'בחריגים'. וזה נשאר. מאוחר יותר הבנתי שכנראה רציתי גם לומר משהו על הרוח שנושבת באנשים חריגים. לפעמים צריך לתת למלים לצאת ולזרום גם אם הן לא בדיוק מותאמות עם חוקי השפה".
215
אורי שואל/ת: בילדותי היו רק בחינות או מבחנים בביה"ס. אחר כך נולד הבוחן בתבנית מבחן קצר ופתאומי. אחר כך צץ המבדק, ולאחרונה ראיתי "תבחין של וועדת קבלה". מה הלהיטות מאחורי הוואריאציות האלה, ולאן עוד נגיע?
רוביק עונה:
"תבחין" היא מילה עתיקה יחסית, והיא נטבעה על ידי אליעזר בן יהודה בהוראת קריטריון או אבן בוחן. בנו איתמר הרחיב את משמעותה לדיאגנוזה רפואית. המילה צצה שוב בשנות התשעים במילוני האקדמיה ללשון, בעיקר בתחומי הרפואה והמיקרוביולוגיה, בהוראה קרובה להוראת בן אב"י, במשמעות מבחן כלשהו המאפשר לקבוע דיאגנוזה, כגון "תבחין וסרמן" (המוכר בספרות הרפואית כ"מבחן וסרמן") ועוד. המקרים אלה עומדים כנגד המילה האנגלית test, ובתחומים אחרים כנגד assay. השימוש עליו שואל אורי הוא ככל הנראה ניסיון פלצני להעניק למבחן רגיל אופי מדעי. בכל מקרה, "תבחין" שייך למשקל הפופולרי תפעיל, שבמסגרתו מיוצרות מילים חדשות רבות כגון תמסיר (טקסט מרוכז עם דוגמאות המלווה הרצאה), תמהיל וכדומה.
216
שואל/ת: אושר משדרות כותב/ת: האם יש הבדל במשמעות בין המילים 'חריגה' ו'סטייה', וכן בין 'חריג' לבין 'סוטה'?
רוביק עונה:
'חריגה' ו'סטייה' הן בבסיס המשמעות שלהן מילים נרדפות לכל דבר, בהוראת יציאה ממסלול מסודר ומהנורמות המקובלות. בשימוש מתקדם יותר נוצר בידול. 'חריגה' נתפסת כיציאה זמנית, לעיתים טכנית ("חריגה מנוהלים"), בעוד 'סטייה' היא לעיתים קרובות מהלך דרמטי עם תיוג שלילי חמור (סטייה מינית, סטייה אידיאולוגית). ההבדל הזה מתחדד בהבחנה בין 'חריג', שהתייחד בין היתר לאנשים בעלי מוגבלויות, לבין 'סוטה', המשמש בעיקר כקיצור של "סוטה מין".
217
איזה גורן שואל/ת: מהו ההבדל בין חם וחותן, ובין חמות וחותנת?
רוביק עונה:
אלו מילים שונות לאותו עניין. יש מבחינים במקרא בין חמות (אם הבעל) לחותנת (אם האשה), אך ייתכן שהבחנה זו מקרית. מן התלמוד ואילך הכול מתערבב.
218
אילנה שואל/ת: מה המשמעות של המלה 'חרבונייך' מתוך השורה 'רוח רב חרבוניך הרתיח' בשיר 'על גבעות שייך אברק' של אלכסנדר פן?
רוביק עונה:
אז ככה, חֲרָבוֹן פירושה חמסין, שרב, והיא מילה מהתנ"ך. בספר תהילים נכתב: "נהפך לשדי בחרבוני קיץ", כלומר, שמני גופי התייבשו בחמסין.
219
איתמר מתל אביב שואל/ת: בספר "הוא הלך בשדות" מאת משה שמיר נתקלתי במילה זסשצרנת: "דינקה היתה זסשצרנת שבעולם". מה משמעות המילה?
רוביק עונה:
זסשץ הם העיצורים השורקים, הניתזים בין הלשון והשיניים, ומי שמזסשץ משמיע אותם בשריקה. האות ר' אינו שייכת ונכנסה כנראה כדי להקל על ביטוי השורש הבלתי ניתן להגייה הזה.
220
אלי מתל אביב שואל/ת: בשירו של ביאליק "הולכת את מעימי" נתקלתי במילה "ייף" (כָּל-עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ יִיף). מה זה "ייף"?
רוביק עונה:
ייף פירושו נעשה יפה, היה יפה. זוהי צורה מליצית המופיעה במקרא, בספר יחזקאל: "וייף בגודלו באורך דליותיו, כי היה שורשו אל מים רבים". צורה זו מייצגת את צורת העתיד המקוצר (במקרה זה בהוראת עבר, בצירוף ו' ההיפוך). הנפוצה במקרא. רד"ק, שהיה חובב דקדוק, מסביר: "היו"ד הראשונה מאית"ן, והשנייה פ"א הפועל, ... ובחסרון למ"ד הפעל".
221
אפרים כץ מדרום אפריקה שואל/ת: מה זה "קרפיף"?
רוביק עונה:
קרפיף היא בתלמוד חצר המוקפת גדר. המילה נעלמה כמעט משימוש בעברית החדשה.
222
אפרים כץ מדרום אפריקה שואל/ת: איזה מן דג הוא השיבוטא?
רוביק עונה:
לא ידוע מהו דג השיבוט או השיבוטא, ולכן ניסו לקרוא לו בעברית החדשה בשמות דגים שונים, וביניהם הקרפיון, דג הסול, דגים מסוג גדוס ודג הרומבוס. היום הוא שט רק במילונים.
223
אראלה שואל/ת: בשיר "שם הרי גולן" של רחל, שהולחן על ידי נעמי שמר, נכתב "מה ירבו פרחים בחורף על הכרך". בשיר "האיר השחר" של נתן אלתרמן נכתב: "כנרת שלי... הקברים על הכרך". מה משמעות המילה "כֶּרַךּ"? האם זה סוג פרח?
רוביק עונה:
כרךּ (קוראים כֶּרָק) אינו סוג של פרח אלא גבעה גדולה על חוף הכינרת, המשתרעת בין בית הקברות של כינרת המצוי בשיפוליה הצפוניים ועד שפך הירדן ודגניה. אורכה 400 מטרים ורוחבה עד 200 מטר, והיא מתרוממת לגובה 15 מטר מעל פני הכינרת. כרך הוא השם שנתנו הערבים לגבעה בעקבות העיר הקדומה בית ירח, ובנבכיה מצויים שרידים של עיר רומי גדולה, פילטריה. כשחודש היישוב היהודי בשנת 1908 ונבנתה חצר כינרת אימצו היהודים את השם הערבי. שמואל חדש, מבניה הראשונים של כינרת, מספר שהגבעה היתה אתר השיטוטים האהוב על ילדי הקבוצה.
224
ארז מבאר שבע שואל/ת: בשיר "שי" של הפרברים נכתב "שֶׁקְּדִים-הַזַּעַם לֹא שָׁדַף עוֹד בִּי". למה הכוונה?
רוביק עונה:
קְדִים בשירה של רחל היא צורת הסמיכות של קָדִים, הרוח השרבית המזרחית מן המקרא. "קְדים הזעם" היא אם כן הרוח השורפת של הכעס, הגורמת לשידפון.
225
שואל/ת: אריה סעדה מצטט את לשון החוק: "אחד מהורי הפעוט אינו מתפקד כראוי מסיבות שונות, לרבות מחלת נפש, אלכוהוליזם, התמכרות לסמים, פיגור, נכות ועוד". מה המשמעות של המונח 'לרבות'?
רוביק עונה:
'לרבות' כאן פירושו "כולל", והיא קובעת כי "כל מה שנכלל ברשימה הבאה משתייך לקטגוריה שהוגדרה כאן". התוספת נועדה להסיר ספק. המונח נפוץ מאוד בלשון חכמים, החל מן המשנה, ופירושו שם שונה מעט: 'להוסיף', 'להגדיל'.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >