שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
241
שואל/ת: אני קונה לי ולאמי עלי סלק לבישול, שהם לדעתי עלים ירוקים ורחבים שבסיסם הוא לבן. אמא שלי טוענת שאלו עלי מנגולד ולא סלק. האם בכלל יש הבדל בין מנגולד לסלק?
רוביק עונה:
מנגולד הוא סוג של סלק, הקרוי גם סלק לבן או סִלקה, ועליו לבנים וגדולים. הסלק המוכר לנו יותר הוא הסלק האדום, שעליו קטנים וירוקים.
242
שואל/ת: בזמן האחרון נקרא כל יצרן תרופות או מכשירי הדברה "יצרן גנרי". האם זה תקין?
רוביק עונה:
יצרן גנרי של תרופה הינו יצרן של תכשיר רפואי שההגנה הפטנטית שלו הסתיימה, והוא מייצר תחליף זהה לתרופת המקור. טבע הישראלית, למשל, הינה יצרנית גנרית מהגדולות בעולם, תכשיריה אינם נופלים באיכותם מתכשיר המקור, והדבר נבדק ע"י רשויות הבריאות בעולם ובישראל כתנאי לרישום התכשיר. למותר לציין שהתכשיר הגנרי זול עשרות מונים מתכשיר המקור, ולכן הוא מועדף ע"י קופות החולים ומוסדות ממשלתיים, שתקציב התרופות שלהם מוגבל.
243
שואל/ת: במסגרת עבודתי קבלתי הוראה "לכבד כל אחד שיגיע עם גלויה או יישוג אחר". מה פירוש המילה יישוג?
רוביק עונה:
יישוג מתייחס למדיניות או דרך פעולה שבה "יורדים לשטח", באנגלית: reaching out. המונח משמש בעיקר בתחומי העבודה הסוציאלית והחינוך, ומייצג תפיסה שיש להגיע אל אתרי המצוקה ולא להמתין לכך שהבעיה תתפרץ ואז לטפל בה. המילה אינה מופיעה במילונים המרכזיים, ואין לה שורש המוכר בעברית.
244
שואל/ת: בספרי הפסיכומטרי אחד הפירושים למילה "כתיתה" הוא קציצה. האם יש דברים בגו?
רוביק עונה:
הפסיכומטרי טועה: מחדשי השפה הבחינו בין כתיתה לקציצה. את בשר הכתיתה כותשים או כותתים עד דק, וככה בעיקרון עושים שניצל, בעוד את בשר הקציצה קוצצים.
245
שואל/ת: בתוכנית הטלוויזיה "הכספת" נשאל המשתתף האם נכון או לא נכון שמשה דיין היה גיסו של עזר ויצמן. השניים היו נשואים לאחיות ולדעתי אינם גיסים. "הכספת" לעומת זאת אמרה "נכון". אז נכון או לא נכון?
רוביק עונה:
"הכספת" לא טעתה. המשנה, סנהדרין ג' ד', מפרטת בני משפחה: "אביו, ואחיו, ואחי אביו, ואחי אמו, ובעל אחותו, ובעל אחות אביו, ובעל אחות אמו, ובעל אמו, וחמיו, וגיסו". חנוך אלבק מפרש: "גיסו - בעל אחות אשתו", כלומר, משה דיין ועזר ויצמן. במקורות אחרים "גיסים" רחוקים אפילו יותר, ובספרות השו"ת אפשר למצוא שאלת שטר חוב הקשורה בשני גיסים, "האחד נשוי בת ראובן והשני נשוי בת שמעון אחיו", כלומר, נשואים לבנות דוד. במשפחה הישראלית המורחבת, בה כולם בני דודים של כולם, "גיסים" הם פחות או יותר כל מי שנשוי או היה נשוי למישהו במשפחה, ובוודאי משה דיין ועזר ויצמן.
246
שואל/ת: האם "פצוע אנוש" פירושו פצוע שתוצאתו מוות או רק פציעה קשה?
רוביק עונה:
"אנוש" הוא דרגה אחת מעל "קשה מאוד", והוא מצביע על סכנת חיים מובקהת, אך גם בעברית וגם בתרגום לשפות אחרות הוא כולל סיכוי של החלמה. על פי מילון המונחים של צה"ל (1988) "פצוע קשה" הוא מי שנפגע באיברים פנימיים, ואין שם הגדרה ל"פצוע אנוש". יש לציין שבלשון הרפואית היבשה מתקיימים רק שלושה מצבי פציעה שבהם משתמש הסגל הרפואי: קל, בינוני וקשה, על פי מידת החומרה והסכנה לחייו ולבריאותו של הפצוע. שאר הביטויים מקובלים בציבור ובתקשורת.
247
שואל/ת: טלה, שה, גדי - למי שייך כל אחד מהם?
רוביק עונה:
"טלה" הוא צאצא הכבשה בינקותו. "גדי" הוא צאצא העז. על פי המקרא "שה" הוא כל מי ששייך לצאן, כבש או עז, צעיר או מבוגר. בעברית החדשה השימוש ב"שה" הוא בדרך כלל כמילה נרדפת לטלה, כלומר, בן כבשים.
248
שואל/ת: ידוע כי למילה "עלול" יש משמעות שלילית, אך האם למילים "עשוי" ו"עתיד" יש משמעות חיובית, או שמא הן נייטרליות?
רוביק עונה:
"עשוי", "עתיד" וכן "אמור" המתייחסות לעתיד הן נייטרליות, ואפשר להשתמש בהן לחיוב ולשלילה. ל"עלול", שפירושה גם "חלש", משמש בעברית החדשה במשמעות שלילית בלבד, אך בשפת ימי הביניים היתה גם היא מילה נייטרלית.
249
שואל/ת: יש לנו ויכוח במשרד האם דו-שבועי פירושו פעם בשבועיים או פעמיים בשבוע, והאם יש מילה או מונח ל"פעם ב" (שבועיים, חודשיים וכו') מלבד "פעם ב-X"?
רוביק עונה:
דו-שבועי הוא מה שמופיע פעם בשבועיים, רו-ירחון הוא עיתון המופיע פעם בחודשיים, וכך ביחס למספרים נוספים: האולימפיאדה היא אירוע ארבע-שנתי. מה שמגיע פעמיים בשבוע ייקרא חצי שבועי, ורבעון יהיה על כן תלת חודשי או רבע שנתי. לגבי השאלה השנייה, אפשר ואף עדיף לומר "בתדירות של שלושה שבועות" במקום "פעם בשלושה שבועות".
250
שואל/ת: כאחראי על האכסניות של החברה להגנת הטבע אני מתמודד רבות עם בעיית מיחזור מי ביוב לצורך השקיה. כיום משתמשים במספר מונחים ולא ברור לי מי הנכון - מים אפורים, מים מושבים, מי קולחים, מי קולחין, שפכים ועוד. האם תוכל לעשות סדר?
רוביק עונה:
והרי סדר הדברים, מהמלוכלך אל הנקי: מי שפכים: מי ביוב. מי קולחים: מי ביוב לפני, תוך כדי או אחרי תהליך טיהור. מים שחורים: מי ביוב כוללים מי אסלות השירותים, מי מדיחי כלים ומי כיורי מטבח. מים אפורים: מי אמבטיה, כיורי רחצה, כביסה, מזגנים ועוד. מים מושבים: מי קולחים מטוהרים לשימוש חוזר, בעיקר בחקלאות. מים שפירים: מים הטובים לשתייה. מישהו נשאר צמא?
251
שואל/ת: למה אומרים "הכניס אותה להריון" או "נכנסה להריון"? ולי נדמה היה תמיד שההריון נכנס בה.
רוביק עונה:
הביטוי הוא ישראלי-חדש ונחשב סלנג, אבל הוא לא נולד בחלל ריק. הדגם "להיכנס (או להכניס) למצב חיים חדש" קיים כבר במקורות: "הכניס לברית", "נכנס למצוות" ו"נכנסת לחופה". ביידיש אפשר למצוא את הצירוף "שוואנגער מאכן" ובאנגלית make pregnant שפירושם המילולי "לעשות (מישהי) הרה".
252
שואל/ת: למילה שיפון בעברית שתי משמעויות: סוג של דגן (rye) וסוג של בד. איך מבדילים ביניהן?
רוביק עונה:
הבד נקרא כדרך שהוא נהגה בצרפתית ובאנגלית chiffon, בפ' רפה. כך גם נהגה הדגן בתלמוד בעקבות שמו ביוונית, אך בעברית החדשה נוהגים להגות את המילה בפ' דגושה.
253
שואל/ת: מדוע משתמשים דווקא במונח "פקק" לתיאור עומס תנועה?
רוביק עונה:
הדימוי פשוט: פקק הוא סתימה בזרימה. בצרפת קוראים לפקק תנועה embouteillage שפירושו המילולי "ביקבוק".
254
שואל/ת: מה ההבדל בין "לורד" ל"טוש"?
רוביק עונה:
שני המונחים מתייחסים לעט סימון. לורד הוא שם מסחרי, טוש היא מילה גרמנית לסוג מסוים של דיו. במקומות שונים נוצר לגביהם בידול. בירושלים קוראים טוש לעט הסימון העבה ולורד לעט הדק. בתל אביב ובחיפה – להיפך. האקדמיה קוראת לטוש וללורד גם יחד "מַצְבֵּעַ".
255
שואל/ת: מה ההבדל בין "בעבוע" ו"פעפוע", ואיך יש לקרוא לתופעה כדוגמת בדיקת דליפת אויר בנקר של צמיג בתוך מיכל מים, כאשר בועות אויר עולות במעלה מיכל המים?
רוביק עונה:
"בעבוע" פירושה כבר מאז התלמוד היווצרות ותנועה של שלפוחיות מלאות אוויר ומכאן מים ש"מבעבעים", "אבעבועות" (שלפוחיות הנוצרות על העור), ולאלה קשורה הצורה המאוחרת יותר "בועה". "פעפוע" התלמודי משמעותה דומה, אבל לצידה משמעות של "חדר באיטיות", וקושרים אותה לפועל "בצבץ". היום יש בידול משמעות בין המילים. "פעפוע" התייחדה לחדירה איטית, "בעבוע" להיווצרות שלפוחיות, בעיקר בעת רתיחת המים. "בעבוע" מתאימה יותר בבדיקת צמיגים, אך "פעפוע" אינה נחשבת כאן שגיאה.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >