שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
דפנה שואל/ת: מה פרוש המילה "התפלבל"? נתקלתי במילה הזו בספר 'דולי סיטי' (עמ' 66): "עיניו של המסורס התפלבלו. הוא זעק וקפץ מהחלון."
רוביק עונה:
הפועל התפלבל מופיע המדרשים ומתייחס לעיניים המרצדות מצד לצד בבלבול. ככל הנראה זו צורת משנה של התבלבל. בעברית החדשה השימוש הוא בעיקר בבניין פיעל: פלבל בעיניו.
17
יוחאי שואל/ת: בספר שאני קורא עכשיו מופיעה המילה הגרמנית בילדונג, בלי הסבר מספיק. אז מה זה בדיוק בערך.
רוביק עונה:
'בילדונג' פירושה בגרמנית חינוך. ההקשרים שבהם משתמשים במילה הם הוראה, אוריינות, צבירת נכסים תרבותיים ועוד.
18
נילי אור שואל/ת: בספרו של גרוסמן "בגוף אני מבינה" נתקלתי במילה "מכיתות". חיפשתי במילונים ולא מצאתי פירוש, אם איני טועה היה קשור בעיניים או במבט. אשמח אם תסייע במשמעות המילה.
רוביק עונה:
'מכיתה' היא מילה מקראית שפירושה שברים ורסיסים. השורש הוא כת"ת והניקוד מְכִתָּה, ומכאן גם כתיתה.
19
אריאלה שואל/ת: המילה number נפוצה עכשיו בכל מקום, לכל מקרה ואירוע. מה התרגום/הפירוש בעברית?
רוביק עונה:
מקור השימוש הוא באנגלית. המילה, שפירושה הבסיסי הוא מִסְפָר מתחום האריתמטיקה, משמשת גם במשמעות פריט במופע מוזיקלי או קברטי, וכן במשמעות פריט לבוש או מצרך בתוך מערכת פריטים רחבה, וכך בין הישראלים. כמו כן שימשה המלה בסלנג של פעם ככינוי לגבר מרשים, "איזה נאמבר הוא", וגם בעברית: "איזה מספר!"
20
מאיר צמח שואל/ת: יש לעברית שיטה להנמכת עוצמה של מלים מסוימות, ע"י הכפלת שני העיצורים האחרונים. זה עובד מצוין בצבעים: אדמדם לא כ"כ אדום; אפרפר לא אפור לגמרי, וכך ורדרד, כחלחל וכיו"ב. כלבלב הוא רק גור כלבים, כך זקנקן, שפמפם וזנבנב. גם שמנמן וגברבר הם הקטנה של גבר ושל שמן. איך קרה אפוא, שהמילה 'קטנטן' מציינת דווקא העצמה של 'קטן', ולא החלשתו?
רוביק עונה:
בניתוח לוגי יבש יש ממש בטענה ש'קטנטן' מעצים את הקוטן, אבל השפה אינה בנויה על לוגיקה יבשה. בהיגיון הלשוני הטבעי 'קטנטן' אינו מעצים, אלא מקטין עוד יותר את מה שכבר קטן ממילא.
21
אייל שואל/ת: מהו המקצוע בו עובדים אחיות ואחים? האם סיעוד משקף את העשייה שלהם? ומאיפה בכלל באו ״בני המשפחה״ למקצוע הזה? אולי בכלל צריך לומר כי אח מוסמך הוא זה שלמד את מקצוע ה״אחות״ או ה״אחיות״?
רוביק עונה:
אכן לא נקבע שם למקצוע האחות, באנגלית - nursing. כאשר נקבעו מסלולים אקדמיים ללימוד המקצוע הם הוגדרו כ'לימודי סיעוד' או 'מדעי סיעוד', וזהו גם המונח המקביל במילוני האקדמיה. בשיח הכללי 'סיעוד' מתייחס לחולים קשים ומוגבלים הזקוקים לתמיכה, היינו 'חולים סיעודיים', ואכן נוצר כאן דיסוננס מסוים. באשר לשמה של האחות, זה תרגום שאילה מגרמנית, Schwester, שפירושה בגרמנית גם אחות במשפחה וגם אחות במקצוע, בעקבות העובדה שבעבר אחיות המנזרים מילאו את תפקידי האחיות של היום.
22
עופר שואל/ת: המילה ז'לוב משמשת בעברית כבריון על שתי משמעותיה: 1. אדם גס. 2. אדם חזק. אולם מדוברי הרוסית הבנתי שהמקור הוא קמצן. אז כיצד השתרשה בעברית משמעות זו?
רוביק עונה:
'ז'לוב' פירושו ביידיש וברוסית בריון קשה תפיסה. לצידו התפתחה גם גירסה ישראלית: ז'לובאת, שהיא סיומת הרבים הערבית –אָת לז'לוב. יתכן שמשמעות הקמצן התפתחה בסלנג הרוסי, אך זה אינו מקור המילה. קמצן ברוסית הוא סְקְרְיָגֶה או סְקוּפֶּץ.
23
מוטי שלגי שואל/ת: מה פירוש "סגולה" בביטוי "עם סגולה"? שמעתי הסבר חדש: עבד, עם ישראל הוא עבד לה'. הסבר זה מתבסס על מקורות עתיקים. האם הסבר זה נכון?
רוביק עונה:
גלגולי המילה סגולה מובילים אל האכדית, שם sugullu פירושה עדר בקר. 'סגולה' במקורה היא רכוש, ומכאן התגלגלה והתרחבה לנכס יקר, אוצר. עם סגולה הוא עם שהוא אוצר, הוא נכס לאלוהיו ולאומות. משמעות 'סגולה' כתכונה מיוחדת מאוחרת יותר, בלשון ימי הביניים, ונגזרת מאותו ערוץ משמעות. לא מוכרת לי הפרשנות של 'סגולה' כעבד.
24
עינבל שואל/ת: מה משמעות המילה בועה. איך אפשר להסביר אותה?
רוביק עונה:
'בועה' היא אוויר הנלכד בתוך קרום דק כלשהו, בדרך כלל לזמן קצר. הוא עשוי להתנפח ולגדול, להתכווץ ולהיעלם. המילה זכתה גם להרחבה מטפורית: מגמה או סדרת אירועים ההולכים וגדלים והשפעתם גוברת למרות שאין בהן ממש וסופן להתנפץ.
25
איילה סילמן שואל/ת: נתקלתי בתעודה מימי בית שני בצירוף המילים: איש פותי. בחיפושי אחר פירוש נאות פטרו אותי כל יודעי דבר ועוסקים בעניין באמרה כי הפירוש הינו איש קל להשפעה, וכי זו היתה הלשון הנהוגה בימי בית שני. העוסקים בלשון ימי בית שני הביאו הוכחות כי הכוונה לפירוש לעיל. אולם נתקלתי גם באפשרות כי המילה באה מהמילה פוֹת. אם כך אולי הכוונה בביטוי הינה לכל איש השוכב עם אשה. מהו הפירוש אם כן?
רוביק עונה:
במגילות ים המלח נמצא המשפט "וכול איש פותי אל יבוא בגורל להתיצב על עדת ישראל". מכאן הסברה המתקבלת על הדעת שהכוונה לפתי, אדם ללא כישורים שכליים, ולכן אינו יכול להתייצב לגורל. המילה פוֹת מופיעה פעם אחת במקרא ויש מחלוקת על משמעותה, והיא גם אינה נקשרת למשגל. אין לראות קשר משמעות כלשהו בינה לבין 'פוּתי'.
26
אבישי לבנה שואל/ת: : מהי "מצה"? כוונתי להוראתה התנכית של המילה. בבראשית ובשמות מופיעה המילה בהקשר שיכול להתפרש כסתם לחם, אבל בויקרא היא כבר מופיעה בסמיכות למילים שמקשות על ההבנה, כגון: "חלות מצות" וכן: "רקיקי מצות". האם יש לה מקבילה בשפות שמיות נוספות?
רוביק עונה:
לדעת רוב הפרשנים 'מצה' היא מן השורש מצ"ץ: מאפה שיובש, ש'נמצצו' ממנו הנוזלים,. המצה עשויה מבצק שלא החמיץ. בספר שמות נכתב: "וְלֶחֶם מַצּוֹת וְחַלֹּת מַצֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן", ועל פי המסורת אלה מאפים המרובכים בשמן. על פי השימוש במילה בפסוק מדובר ככל הנראה בבצק שלא החמיץ, שממנו נאפים המאפים, אך הפרשנים לא נהגו להיכנס לעובי הקורה של הסוגיה.
27
דן כהן שואל/ת: בקדיש מופיע המילה ״ בעגלה״: בעגלה ובזמן קריב. מה פרוש המילה עגלא? האם מילה ארמית?
רוביק עונה:
'בעגלא' היא מילה ארמית, ופירושה במהרה. בעגלא ובזמן קריב – במהרה ובזמן קרוב.
28
ימית שואל/ת: האם יש מילה כזו "לגרוב" ( גרביים).
רוביק עונה:
יש ויש. 'גרב' היא מילה חדשה, שחודשה על ידי בן יהודה בעקבות הערבית, ובאופן טבעי נוצר הפועל לגרוב, בדומה לפועל הוותיק לנעול (נעליים), והנוהג העברי המבורך להעניק פעלים נפרדים לפעולות לבישה.
29
יעקב שואל/ת: מהו פירושה המדויק של מילת הסלנג "בונקר"? במילון הסלנג המקיף יש התייחסות לתחום הכדורגל בלבד.
רוביק עונה:
משמעות נוספת ל'בונקר' בסלנג היא כינוי לקמצן, רמז לכך שהוא מחזיק את כספו מתחת לאדמה ושומר עליו מכל משמר. לפעמים מתייחסים במילה גם לאדם שאינו מסגיר את סודותיו.
30
יצחק שואל/ת: בשירו של נפתלי הרץ אימבר "הלאה ירדן הלאה זול" הוא מזכיר את הירדן, שתפקידו, בין השאר "... שטוף וגול חלאת ארצך". האם כשנכתב השיר היתה משמעות אחרת למלה "חלאה", כלומר, האם הכוונה היא רק לאשפה או ליותר מכך?
רוביק עונה:
'חלאה' משמשת כאן ללכלוך או לאשפה. השימוש ב'חלאה' ביחס לבני אדם מקורו אמנם בשפה הרוסית, אך לא נראה שזו הכוונה כאן.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >