שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
יצחק שואל/ת: בשירו של נפתלי הרץ אימבר "הלאה ירדן הלאה זול" הוא מזכיר את הירדן, שתפקידו, בין השאר "... שטוף וגול חלאת ארצך". האם כשנכתב השיר היתה משמעות אחרת למלה "חלאה", כלומר, האם הכוונה היא רק לאשפה או ליותר מכך?
רוביק עונה:
'חלאה' משמשת כאן ללכלוך או לאשפה. השימוש ב'חלאה' ביחס לבני אדם מקורו אמנם בשפה הרוסית, אך לא נראה שזו הכוונה כאן.
17
משה שואל/ת: האם תוכל להחכים אותי מתי השתנתה המילה 'תמימות' מהמובן התנ"כי שלה כמבטאת שלמות [צדיק תמים, כבשים תמימים וכדומה] למובן הנוכחי של נאיביות או לפחות מחסור [ידע] ולא שלמות. והאם בכל זאת ישנו מכנה משותף לשני הפכים אלו.
רוביק עונה:
'תמים', אדם שלם, בגופו או באמונתו, עבר מה שאני מכנה בספרי "מדברים בשפת התנ"ך" 'מעתק אירוני'. בעיני המשתמש המודרני אדם תמים הוא אדם נאיבי, מי שאינו מבין את המנגנונים שעל פיהם פועלות המציאות והחברה. הצירוף 'שֵׂיה תמימה' המתייחס לאדם חסר כוונות זדון, נאמר לפעמים באירוניה או בלשון שלילה, כגון 'הוא לא שיה תמימה'.
18
מוחמד שואל/ת: מה פרוש המילה נחישות במובן המורחב של המילה, והאם היא נכנסת להבליט גסות למען ההגעה למטרה?
רוביק עונה:
'נחישות' היא שם העצם הכללי שנגזר משם התואר נחוש, שהתגלגל מהמילה נחושת. 'נחוש' היא מילה המופיעה בספר איוב ופירושה חזק וקשה. השימוש המטפורי במשמעות עקשנות ודבקות במטרה נעשה בעברית החדשה. אין לכך קשר לגסות.
19
המורה לימור שואל/ת: בשיעור כישורי חיים, מה שפעם היה נקרא שיעור חברה, התלמידות בכתה ד' חילקו מחמאות אחת לשנייה. את המחמאות אכניס כצ'ופר (עוד מילה בסלנג...) לתעודה. איך אכתוב בעברית תקינה את המחמאה "זורמת"? (מדובר על בנות בכיתה ד)?
רוביק עונה:
בשום פנים לא הייתי נמנע מהכנסת 'זורמת' לתעודה. המשמעות הכללית של 'זורמת' חיובית בהחלט – מי שיוצרת דיאלוג נוח ולא נוטה לעימותים. יש למילה גם משמעות מינית אבל לא נראה שילדות בכיתה ד' מתכוונות לכך. כדי למנוע תגובות הורים בלתי צפויות הייתי מכניס את המילה זורמת, ומוסיף הסבר – בעלת אופי נוח ומוכנה לשיתוף פעולה.
20
תמר שואל/ת: מהי משמעות המילה "מעולה" ב"מלח ים מעולה"?
רוביק עונה:
מעולה פירושו משובח. מלח ים מעולה הוא מלח ים משובח, ובאמצעות שם התואר הזה מנסים לשווק אותו. בלשון הדיבור 'מעולה' משמש כתגובה חיובית משבחת: "הפגישה הוקדמה למחר" - "מעולה!"
21
נועה שואל/ת: מה מקור המילה בזבוז, ומתי היא התחילה לשמש בהוראה של הוצאה מיותרת ולא נצרכת? נראה שבתקנת אושא של חז"ל לגבי צדקה, "המבזבז אל יבזבז יותר מחומש" (כתובות דף נ), המשמעות עדיין אינה כמו בימינו, אלא רק במובן של הוצאה.
רוביק עונה:
המשמעות השלילית של בזבז מופיעה כבר במדרש. על פי מדרש תנחומא, יעקב חשב ואמר כי "נכסי חוץ לארץ אין בהם ברכה, ולכן היה מבזבזן". אגב, גם היום כש"יוצאים לבזבוזים" הקונוטציה אינה בהכרח שלילית.
22
אודי כתריאל שואל/ת: פירוש המילה דווקא בארמית - לדייק. פירוש המילה דווקא בעברית - להכעיס. איך ומתי השתנה מובן המילה דווקא?
רוביק עונה:
המשמעות החדשה של 'דווקא' או 'לעשות דווקא' וכן שם הפועל 'דווקני' היא עקשנות. זהו שינוי משמעות אירוני: מי שמדייק ומתעקש על קוצו של יוד הוא אדם מעצבן ומכעיס. המקור למעתק האירוני הזה היא יידיש, שהיא שפה הספוגה באירוניה.
23
נאור שואל/ת: מה משמעות המילה "סאברעס"? ולמה מהגרי העלייה השנייה והשלישית הדביקו את כינוי הגנאי הזה למהגרי העלייה הראשונה?
רוביק עונה:
סברעס הם צמחי הצבר בדרך ההגייה הערבית ובתוספת סיומת יידישאית, והם אינם כינוי גנאי לאנשי העלייה הראשונה אלא כינוי חיבה עוקצני לילידי הארץ בשלב מאוחר יותר. הכינוי מיוחס לעיתונאי אורי קיסרי, שגם קבע שהם "קוצניים מבחוץ ומתוקים מבפנים".
24
אורי לונדון שואל/ת: המילה "כן" מופיעה בתנ"ך במשמעות "כך" ("כן תעשו"). מתי קיבלה המילה את המשמעות המודרנית, כתשובה חיובית לשאלה?
רוביק עונה:
כפי שנכתב בשאלה, המילה 'כן' איננה משמשת בתנ"ך כניגוד של 'לא' אלא כתואר פועל, במשמעות כך או ככה: "לֹא־יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ לָתֵת הַצְּעִירָה לִפְנֵי הַבְּכִירָֽה" (בראשית כט 26). השימוש בה כמילת חיוב ואישור מופיע בספרות ימי הביניים, יתכן שכתרגום של המילה הערבית נעם.
25
גיורא שנר שואל/ת: : ..."אין לי זמן פנוי", אמרה רעייתי באחד הערבים. "אפשר לומר 'זמן פנוי' במילה אחת - פנאי", השבתי. "לא!" השיבה לי 'זמן פנוי' ו'פנאי' אינם זהים במשמעותם". מי צודק?
רוביק עונה:
אשתך צודקת. 'זמן פנוי' הוא חלון בזמן שבו ניתן לקיים פעילות כלשהי באין פעילות אחרת מתוכננת. – מתי נקיים את הישיבה? – אני אבדוק אם יש לי זמן פנוי (אבל לא: אני אבדוק אם יש לי פנאי). 'פנאי' הוא זמן שבו אין כוונה לקיים פעילות פורמלית כלשהי ולכן הוא פנוי לפעילות בלתי פורמלית, ומכאן הביטויים 'שעות הפנאי', 'תרבות פנאי'. "אין לי רגע פנאי": אין לי רגע שבו אני יכולה לעשות מה שבא לי או סתם לנוח, ולא מה שאני חייבת.
26
יהושע רחמים שואל/ת: מה הפירוש המילולי של שוואנץ ביידיש? כמו כן, מהם שימושיו השונים בהשאלה לשפות אחרות, אם בכלל?
רוביק עונה:
'שוואנץ' פירושו בגרמנית, ומכאן ביידיש, זנב. מכאן זכה לשתי משמעויות שהתגלגלו זו מזו. האחת: איבר המין הגברי, המזכיר זנב. השנייה, בעקבות הראשונה: אדם מרושע או אנוכי. המילה העברית-סלנגית 'זין' היא צורת עידון של 'זנב' באמצעות שימוש באות הראשונה במילה. ביידיש קיימת גם 'שווֹנץ' (נכתבת שוואָנץ), שהיא הפתיל או החוט היוצא מבגד, וילון וכדומה, גם כאן כדימוי לזנב.
27
אורי קליין שואל/ת: בעברית של שנות תרפפו (ראשית המאה העשרים) השתמשו לעתים במילה "מוכני". האין הכוונה לאוטומטי? אם לא, אז מה הכוונה?
רוביק עונה:
אכן, מוכְני היתה המילה שהוצעה כחלופה עברית ל'אוטומטי'. בדרך כלל היא יוחסה לאופן דיבור הנעשה באופן שגרתי ומכאני, וללא כוונה פנימית: "דיבורו היה מוכְני", "הוא דיבר מוכנית". בלשון חז"ל 'מוכני' פירושה מכונה, בהשפעת השפה היוונית.
28
יעקב שני שואל/ת: מה פירוש המילה 'אח' בשיר אח מילת מפתח של אהוד מנור?
רוביק עונה:
'אח' בשיר הזה היא אנחה. אהוד מנור מראה בשיר איך מילת האנחה הזו יכולה לבטא רגשות שונים: שמחה, עונג, צער וכדומה.
29
דני ב. שואל/ת: שיר האינטרנציונל נפתח במילים [התרגום של שלונסקי] "קום התנערה עם חלֵכה". מניין המילה חלכה - מה המקור ומה השורש. באחד הפירושים - חלכה פירושו מיסכן, אומלל , מדוכא וכ'ו. יש גם פירוש/ים אחר/ים.
רוביק עונה:
המילה המקראית חֵלְכָה, ובצורת ההפסק חֵלֵכָה, מופיעה בתנ"ך שלוש פעמים. צורת הריבוי היא חלכאים, ומכאן "חלכאים ונדכאים". המשמעות המקובלת היא אדם עני ומסכן, וזו בוודאי המשמעות באינטרנציונל המתורגם. פרשני התנ"ך נחלקו ביניהם. רש"י סבור שיש לקרוא את המילה חֵילֵךָ – החיל שלך, חיל ה'. רד"ק סבור שהכוונה לעני, וקושר זאת למילה הימי-ביניימית חֵלֶך שפירושה עני.
30
אלעד שואל/ת: מה זה צירוף לשוני?
רוביק עונה:
צירוף לשוני הוא שתי מילים או יותר הבאות ברצף בתוך משפט. אנחנו מבחינים בין צירוף חופשי, כלומר, צירוף מזדמן במשפט כלשהו; לבין צירוף כבול, או מטבע לשון, כאשר למילים המצטרפות משמעות שאינה סכום המשמעות של כל מילה בנפרד. במשפט "הוא מילא את הכד", "מילא את הכד" הוא צירוף חופשי, את המילים 'מילא' ו'כד' אפשר להחליף במילים אחרות בהקשרים שונים. במשפט "הוא מילא פיו מים", 'מילא פיו מים' הוא ניב או צירוף כבול שמשמעותו שתק, ואין אפשרות להחליף את המילים. בספרי "מילון הצירופים" מובאים אלפי צירופים כבולים, ניבים ומטבעות לשון.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >