שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
31
בנצי שואל/ת: "שמן תוּרַק שמיך, על כן עלמות אהבוך". מה זה תורק?
רוביק עונה:
'תורק' היא צורת הופעל של השורש רי"ק, בנסתרת, שמן שהריקו אותו. רש"י מפרש: "דרך שמן ערב בכל עת שהוא בצלוחית חתומה אין ריחו נודף, פותחה ומריק שמנה לכלי אחר, ריחו נודף". אבן עזרא מוסיף: "כשמן שיוּרַק שריחו נודף ועודף". אבן עזרא גם מסביר מדוע נבחרת כאן צורת הנקבה, למרות שמדובר בזכר (שמן).
32
נילי לב-רן שואל/ת: מה פירוש המילה בין (bin) שמופיעה בד"כ בצירופים "בין רגע", "בין לילה"?
רוביק עונה:
'בִן' היא צורת סמיכות ייחודית של בֵן', כמו יהושע בִן נון, או הביטוי המקראי 'בִן לילה'.
33
תומר שואל/ת: בספר שאני קורא מופיעה המילה יוּמנוּתה (היומנות שלה נראה לי, כך היה מנוקד בספר) ורציתי לדעת מה משמעות המילה?
רוביק עונה:
'יֻמַּן' הוא פועל שמקורו בימי הביניים, לצד צורת הפיעל יִמֵּן שפירושו זימן או הכין, ומכאן יומן – זומן והוכן. פייטני ימי הביניים השתמשו בו אך הוא נעלם מהשימוש פרט לצורת הבינוני, 'מיומן', ונראה שהכוונה בספר למוכנות או זמינות. מכל מקום, זו אינו צורה מקובלת של שם פעולה בבניין פועל.
34
ישי לקס שואל/ת: לאריה שמות רבים, ידוע שכפיר הוא גור אריות. האם יש משמעות שונה גם לשמותיו האחרים - אריה/ארי, לביא, ליש ושחל? במקרא ישנם מספר פסוקים בהם יש כפילות בכינוייו של האריה שאולי רומזת על משמעות שונה. (עם כלביא יקום וכארי יתנשא וכו').
רוביק עונה:
תיאורי התנ”ך מבחינים בין השמות הנרדפים. אריה הוא בעל החיים המבוגר והכבד, שאינו מסוגל לצאת לציד ויש להביא לו את המזון. את המזון מביאים הכפירים, האריות הצעירים: "שַׁאֲגַת אַרְיֵה וְקוֹל שָׁחַל, וְשִׁנֵּי כְפִירִים נִתָּֽעוּ; לַיִשׁ אֹבֵד מִבְּלִי־טָרֶף, וּבְנֵי לָבִיא יִתְפָּרָֽדוּ" (איוב ד 11-10). השחל מתואר בפסוק זה כאריה נרגז המעורר פחד בשאגתו. אבחנות אלה היטשטשו עם השנים, ופרט ל'אריה' ו'לביאה' משמשים יתר השמות במשלב הספרותי.
35
דליה גנור שואל/ת: נכדתי נתקלה במלה "מסד" בטקסט משפטי. למראית עין זה נשמע כחלק קשור ליסוד הבניין.
רוביק עונה:
'מַסָּד' היא מילה מקראית ופירושה אכן יסוד הבניין. היא התרחבה במשמעותה לתחומים מופשטים יותר, כמו 'מסד נתונים' בעקבות database. בתחום המשפט מדובר על 'מסד הראיות', כלומר, הבסיס הראייתי להרשעה או אישום.
36
מורן שואל/ת: רציתי לשאול לגבי המילה "אליבא" - תרגומה מהארמית הוא לב או על לב, אם כך למה מפרשים אותה כיום כ'לפי שיטת'?
רוביק עונה:
המשמעות המילולית של 'אליבא ד-' היא 'לפי ליבו של', ומכאן 'על פי דעתו', 'על פי מחשבותיו'. בעברית המקראית וגם בלשון חז"ל בעקבותיה הלב הוא מקור המחשבות, לצד היותו מקור הרגשות.
37
ניצן חנין שואל/ת: המילה קונפייטר שלפי דבריך היא מילה מומצאת, מופיעה בשיר אוכל של בומבה צור. נכתב שם קונפייטר מתפוזים ונראה לי שהכוונה למיץ כלשהו.
רוביק עונה:
השיר "אוכל, קדימה אוכל" נכתב על ידי שאול ביבר, ובו אכן השורה "גבינת כבשים, גבינת עיזים, וקונפייטר עם תפוזים". כמו בהווי הפלמ"ח והיישוב בכלל, גם כאן אין ל'קונפייטר' משמעות מוסכמת או מקור כלשהו, והוא מתאים לאופי ההיתולי של השיר.
38
שוש בר חן שואל/ת: השבוע באחד מתשבצי האתגר, נתקלתי במילה שימו ובתשובה כינו. לא הכרתי מילה זו עד היום. האם ליישם זה לתת שם למישהו? לכנות? מילה שימושית או לתשבצים בלבד?
רוביק עונה:
השורש שׁי"ם מתייחס להענקת שמות. מכאן שיום, קביעת שמות, לשיים, לקבוע שמות וכדומה. השורש נטבע בעברית החדשה והוא משמש בעיקר בהקשרים אקדמיים או מוסדיים.
39
משה מגן שואל/ת: בתהילים כתוב: על נהרות בבל.... וכתוב שם, ותוללינו שמחה. אבקש לדעת מה זה ותוללינו.
רוביק עונה:
המילה תוֹלָלֵינוּ אכן הטרידה את פרשני התנ"ך. מנחם בן סרוק קבע שמדובר בכלי שיר התלויים על המנגן. רש"י סבור שמדובר באויבים "שהם מהוללים ומשטים בנו". פרשנים אחרים קשרו את המילה ליללה או להר תלול. על פי ההקשר פירושו של רש"י הוא הסביר ביותר, אך בכל מקרה מדובר במילה סתומה.
40
דפנה שואל/ת: מה פרוש המילה "התפלבל"? נתקלתי במילה הזו בספר 'דולי סיטי' (עמ' 66): "עיניו של המסורס התפלבלו. הוא זעק וקפץ מהחלון."
רוביק עונה:
הפועל התפלבל מופיע המדרשים ומתייחס לעיניים המרצדות מצד לצד בבלבול. ככל הנראה זו צורת משנה של התבלבל. בעברית החדשה השימוש הוא בעיקר בבניין פיעל: פלבל בעיניו.
41
יוחאי שואל/ת: בספר שאני קורא עכשיו מופיעה המילה הגרמנית בילדונג, בלי הסבר מספיק. אז מה זה בדיוק בערך.
רוביק עונה:
'בילדונג' פירושה בגרמנית חינוך. ההקשרים שבהם משתמשים במילה הם הוראה, אוריינות, צבירת נכסים תרבותיים ועוד.
42
נילי אור שואל/ת: בספרו של גרוסמן "בגוף אני מבינה" נתקלתי במילה "מכיתות". חיפשתי במילונים ולא מצאתי פירוש, אם איני טועה היה קשור בעיניים או במבט. אשמח אם תסייע במשמעות המילה.
רוביק עונה:
'מכיתה' היא מילה מקראית שפירושה שברים ורסיסים. השורש הוא כת"ת והניקוד מְכִתָּה, ומכאן גם כתיתה.
43
אריאלה שואל/ת: המילה number נפוצה עכשיו בכל מקום, לכל מקרה ואירוע. מה התרגום/הפירוש בעברית?
רוביק עונה:
מקור השימוש הוא באנגלית. המילה, שפירושה הבסיסי הוא מִסְפָר מתחום האריתמטיקה, משמשת גם במשמעות פריט במופע מוזיקלי או קברטי, וכן במשמעות פריט לבוש או מצרך בתוך מערכת פריטים רחבה, וכך בין הישראלים. כמו כן שימשה המלה בסלנג של פעם ככינוי לגבר מרשים, "איזה נאמבר הוא", וגם בעברית: "איזה מספר!"
44
מאיר צמח שואל/ת: יש לעברית שיטה להנמכת עוצמה של מלים מסוימות, ע"י הכפלת שני העיצורים האחרונים. זה עובד מצוין בצבעים: אדמדם לא כ"כ אדום; אפרפר לא אפור לגמרי, וכך ורדרד, כחלחל וכיו"ב. כלבלב הוא רק גור כלבים, כך זקנקן, שפמפם וזנבנב. גם שמנמן וגברבר הם הקטנה של גבר ושל שמן. איך קרה אפוא, שהמילה 'קטנטן' מציינת דווקא העצמה של 'קטן', ולא החלשתו?
רוביק עונה:
בניתוח לוגי יבש יש ממש בטענה ש'קטנטן' מעצים את הקוטן, אבל השפה אינה בנויה על לוגיקה יבשה. בהיגיון הלשוני הטבעי 'קטנטן' אינו מעצים, אלא מקטין עוד יותר את מה שכבר קטן ממילא.
45
אייל שואל/ת: מהו המקצוע בו עובדים אחיות ואחים? האם סיעוד משקף את העשייה שלהם? ומאיפה בכלל באו ״בני המשפחה״ למקצוע הזה? אולי בכלל צריך לומר כי אח מוסמך הוא זה שלמד את מקצוע ה״אחות״ או ה״אחיות״?
רוביק עונה:
אכן לא נקבע שם למקצוע האחות, באנגלית - nursing. כאשר נקבעו מסלולים אקדמיים ללימוד המקצוע הם הוגדרו כ'לימודי סיעוד' או 'מדעי סיעוד', וזהו גם המונח המקביל במילוני האקדמיה. בשיח הכללי 'סיעוד' מתייחס לחולים קשים ומוגבלים הזקוקים לתמיכה, היינו 'חולים סיעודיים', ואכן נוצר כאן דיסוננס מסוים. באשר לשמה של האחות, זה תרגום שאילה מגרמנית, Schwester, שפירושה בגרמנית גם אחות במשפחה וגם אחות במקצוע, בעקבות העובדה שבעבר אחיות המנזרים מילאו את תפקידי האחיות של היום.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >