שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
46
עופר שואל/ת: המילה ז'לוב משמשת בעברית כבריון על שתי משמעותיה: 1. אדם גס. 2. אדם חזק. אולם מדוברי הרוסית הבנתי שהמקור הוא קמצן. אז כיצד השתרשה בעברית משמעות זו?
רוביק עונה:
'ז'לוב' פירושו ביידיש וברוסית בריון קשה תפיסה. לצידו התפתחה גם גירסה ישראלית: ז'לובאת, שהיא סיומת הרבים הערבית –אָת לז'לוב. יתכן שמשמעות הקמצן התפתחה בסלנג הרוסי, אך זה אינו מקור המילה. קמצן ברוסית הוא סְקְרְיָגֶה או סְקוּפֶּץ.
47
מוטי שלגי שואל/ת: מה פירוש "סגולה" בביטוי "עם סגולה"? שמעתי הסבר חדש: עבד, עם ישראל הוא עבד לה'. הסבר זה מתבסס על מקורות עתיקים. האם הסבר זה נכון?
רוביק עונה:
גלגולי המילה סגולה מובילים אל האכדית, שם sugullu פירושה עדר בקר. 'סגולה' במקורה היא רכוש, ומכאן התגלגלה והתרחבה לנכס יקר, אוצר. עם סגולה הוא עם שהוא אוצר, הוא נכס לאלוהיו ולאומות. משמעות 'סגולה' כתכונה מיוחדת מאוחרת יותר, בלשון ימי הביניים, ונגזרת מאותו ערוץ משמעות. לא מוכרת לי הפרשנות של 'סגולה' כעבד.
48
עינבל שואל/ת: מה משמעות המילה בועה. איך אפשר להסביר אותה?
רוביק עונה:
'בועה' היא אוויר הנלכד בתוך קרום דק כלשהו, בדרך כלל לזמן קצר. הוא עשוי להתנפח ולגדול, להתכווץ ולהיעלם. המילה זכתה גם להרחבה מטפורית: מגמה או סדרת אירועים ההולכים וגדלים והשפעתם גוברת למרות שאין בהן ממש וסופן להתנפץ.
49
איילה סילמן שואל/ת: נתקלתי בתעודה מימי בית שני בצירוף המילים: איש פותי. בחיפושי אחר פירוש נאות פטרו אותי כל יודעי דבר ועוסקים בעניין באמרה כי הפירוש הינו איש קל להשפעה, וכי זו היתה הלשון הנהוגה בימי בית שני. העוסקים בלשון ימי בית שני הביאו הוכחות כי הכוונה לפירוש לעיל. אולם נתקלתי גם באפשרות כי המילה באה מהמילה פוֹת. אם כך אולי הכוונה בביטוי הינה לכל איש השוכב עם אשה. מהו הפירוש אם כן?
רוביק עונה:
במגילות ים המלח נמצא המשפט "וכול איש פותי אל יבוא בגורל להתיצב על עדת ישראל". מכאן הסברה המתקבלת על הדעת שהכוונה לפתי, אדם ללא כישורים שכליים, ולכן אינו יכול להתייצב לגורל. המילה פוֹת מופיעה פעם אחת במקרא ויש מחלוקת על משמעותה, והיא גם אינה נקשרת למשגל. אין לראות קשר משמעות כלשהו בינה לבין 'פוּתי'.
50
אבישי לבנה שואל/ת: : מהי "מצה"? כוונתי להוראתה התנכית של המילה. בבראשית ובשמות מופיעה המילה בהקשר שיכול להתפרש כסתם לחם, אבל בויקרא היא כבר מופיעה בסמיכות למילים שמקשות על ההבנה, כגון: "חלות מצות" וכן: "רקיקי מצות". האם יש לה מקבילה בשפות שמיות נוספות?
רוביק עונה:
לדעת רוב הפרשנים 'מצה' היא מן השורש מצ"ץ: מאפה שיובש, ש'נמצצו' ממנו הנוזלים,. המצה עשויה מבצק שלא החמיץ. בספר שמות נכתב: "וְלֶחֶם מַצּוֹת וְחַלֹּת מַצֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן", ועל פי המסורת אלה מאפים המרובכים בשמן. על פי השימוש במילה בפסוק מדובר ככל הנראה בבצק שלא החמיץ, שממנו נאפים המאפים, אך הפרשנים לא נהגו להיכנס לעובי הקורה של הסוגיה.
51
דן כהן שואל/ת: בקדיש מופיע המילה ״ בעגלה״: בעגלה ובזמן קריב. מה פרוש המילה עגלא? האם מילה ארמית?
רוביק עונה:
'בעגלא' היא מילה ארמית, ופירושה במהרה. בעגלא ובזמן קריב – במהרה ובזמן קרוב.
52
ימית שואל/ת: האם יש מילה כזו "לגרוב" ( גרביים).
רוביק עונה:
יש ויש. 'גרב' היא מילה חדשה, שחודשה על ידי בן יהודה בעקבות הערבית, ובאופן טבעי נוצר הפועל לגרוב, בדומה לפועל הוותיק לנעול (נעליים), והנוהג העברי המבורך להעניק פעלים נפרדים לפעולות לבישה.
53
יעקב שואל/ת: מהו פירושה המדויק של מילת הסלנג "בונקר"? במילון הסלנג המקיף יש התייחסות לתחום הכדורגל בלבד.
רוביק עונה:
משמעות נוספת ל'בונקר' בסלנג היא כינוי לקמצן, רמז לכך שהוא מחזיק את כספו מתחת לאדמה ושומר עליו מכל משמר. לפעמים מתייחסים במילה גם לאדם שאינו מסגיר את סודותיו.
54
יצחק שואל/ת: בשירו של נפתלי הרץ אימבר "הלאה ירדן הלאה זול" הוא מזכיר את הירדן, שתפקידו, בין השאר "... שטוף וגול חלאת ארצך". האם כשנכתב השיר היתה משמעות אחרת למלה "חלאה", כלומר, האם הכוונה היא רק לאשפה או ליותר מכך?
רוביק עונה:
'חלאה' משמשת כאן ללכלוך או לאשפה. השימוש ב'חלאה' ביחס לבני אדם מקורו אמנם בשפה הרוסית, אך לא נראה שזו הכוונה כאן.
55
משה שואל/ת: האם תוכל להחכים אותי מתי השתנתה המילה 'תמימות' מהמובן התנ"כי שלה כמבטאת שלמות [צדיק תמים, כבשים תמימים וכדומה] למובן הנוכחי של נאיביות או לפחות מחסור [ידע] ולא שלמות. והאם בכל זאת ישנו מכנה משותף לשני הפכים אלו.
רוביק עונה:
'תמים', אדם שלם, בגופו או באמונתו, עבר מה שאני מכנה בספרי "מדברים בשפת התנ"ך" 'מעתק אירוני'. בעיני המשתמש המודרני אדם תמים הוא אדם נאיבי, מי שאינו מבין את המנגנונים שעל פיהם פועלות המציאות והחברה. הצירוף 'שֵׂיה תמימה' המתייחס לאדם חסר כוונות זדון, נאמר לפעמים באירוניה או בלשון שלילה, כגון 'הוא לא שיה תמימה'.
56
מוחמד שואל/ת: מה פרוש המילה נחישות במובן המורחב של המילה, והאם היא נכנסת להבליט גסות למען ההגעה למטרה?
רוביק עונה:
'נחישות' היא שם העצם הכללי שנגזר משם התואר נחוש, שהתגלגל מהמילה נחושת. 'נחוש' היא מילה המופיעה בספר איוב ופירושה חזק וקשה. השימוש המטפורי במשמעות עקשנות ודבקות במטרה נעשה בעברית החדשה. אין לכך קשר לגסות.
57
המורה לימור שואל/ת: בשיעור כישורי חיים, מה שפעם היה נקרא שיעור חברה, התלמידות בכתה ד' חילקו מחמאות אחת לשנייה. את המחמאות אכניס כצ'ופר (עוד מילה בסלנג...) לתעודה. איך אכתוב בעברית תקינה את המחמאה "זורמת"? (מדובר על בנות בכיתה ד)?
רוביק עונה:
בשום פנים לא הייתי נמנע מהכנסת 'זורמת' לתעודה. המשמעות הכללית של 'זורמת' חיובית בהחלט – מי שיוצרת דיאלוג נוח ולא נוטה לעימותים. יש למילה גם משמעות מינית אבל לא נראה שילדות בכיתה ד' מתכוונות לכך. כדי למנוע תגובות הורים בלתי צפויות הייתי מכניס את המילה זורמת, ומוסיף הסבר – בעלת אופי נוח ומוכנה לשיתוף פעולה.
58
תמר שואל/ת: מהי משמעות המילה "מעולה" ב"מלח ים מעולה"?
רוביק עונה:
מעולה פירושו משובח. מלח ים מעולה הוא מלח ים משובח, ובאמצעות שם התואר הזה מנסים לשווק אותו. בלשון הדיבור 'מעולה' משמש כתגובה חיובית משבחת: "הפגישה הוקדמה למחר" - "מעולה!"
59
נועה שואל/ת: מה מקור המילה בזבוז, ומתי היא התחילה לשמש בהוראה של הוצאה מיותרת ולא נצרכת? נראה שבתקנת אושא של חז"ל לגבי צדקה, "המבזבז אל יבזבז יותר מחומש" (כתובות דף נ), המשמעות עדיין אינה כמו בימינו, אלא רק במובן של הוצאה.
רוביק עונה:
המשמעות השלילית של בזבז מופיעה כבר במדרש. על פי מדרש תנחומא, יעקב חשב ואמר כי "נכסי חוץ לארץ אין בהם ברכה, ולכן היה מבזבזן". אגב, גם היום כש"יוצאים לבזבוזים" הקונוטציה אינה בהכרח שלילית.
60
אודי כתריאל שואל/ת: פירוש המילה דווקא בארמית - לדייק. פירוש המילה דווקא בעברית - להכעיס. איך ומתי השתנה מובן המילה דווקא?
רוביק עונה:
המשמעות החדשה של 'דווקא' או 'לעשות דווקא' וכן שם הפועל 'דווקני' היא עקשנות. זהו שינוי משמעות אירוני: מי שמדייק ומתעקש על קוצו של יוד הוא אדם מעצבן ומכעיס. המקור למעתק האירוני הזה היא יידיש, שהיא שפה הספוגה באירוניה.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >