שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
46
איציק שואל/ת: מתי נקבעה המשמעות של חדק כאף ארוך? ולמה?
רוביק עונה:
'חדק' פירושה במקרא ובספרות חז"ל קוץ. הופעתו במשמעות החוטם של בעלי חיים שונים, מהפיל ועד היתוש, מוכרת בספרות ימי הביניים. בן יהודה מצטט במילונו את "צל עולם" של מתתיהו דלקארט מן המאה ה-16, המתאר את חדק הפיל. על פי הנכתב במילון יש כאן השפעה של המילה הערבית חַדַק באותה משמעות.
47
אור ברק שואל/ת: משמ אור ברק לפי הגדרת האקדמיה ללשון, המילה "הכרעה" היא החלטה, קביעה, פסיקה (למשל, החלטת שופט בבית משפט, הכרעת דין בהלכה וגם הכרעת שופט כדורגל במשחק). אולם, במלחמה צבאית אין הרי מי "שעומד בשדה הקרב ומכריע" (כלומר - פוסק מי ניצח ומי הפסיד). ומכאן שלדעתי, אין דבר כזה 'הכרעה צבאית' אלא רק 'ניצחון' או 'הפסד'. יתכן אולי ומקור המונח 'הכרעה צבאית' נולד בקרב אנשי צבא, שהשאילו את מונח ההכרעה מעולם המשפט לתוך העולם הצבאי(?) המילה "הכרעה" אמנם מופיעה פעמים בודדות בתנ"ך, אך הפרשנויות לגבי המשמעות חלוקות, ולא בהכרח מעידות על הכרעה צבאית כפי שאנו מפרשים אותה כיום.
רוביק עונה:
'הכרעה' היא ניצחון סופי, הבסת האויב, בעוד ניצחון סתם יכול להיות זמני. זו גם אחת ההגדרות בכל המילונים. המקור במקרא, והוא ברור מאוד: "ותזרני חיל למלחמה, תכריע קמיי (אויביי) תחתיי". מקור הפועל הוא הכֶּרַע, הכנעת האויב הגורמת לו לכרוע על ברכיו. 'הכרעה' במובן המשפטי מאוחרת יותר, ומושאלת מהמשמעות הצבאית המקראית.
48
מאיר מינדל שואל/ת: "דגול מרבבה"- בשפה שלנו - מצטיין, איכותי, מבריק. רבבה - המלה ברורה לי. המלה "דגול" - לא ברורה לי. (לדגול? דגל?) התוכל להאיר את עיניי?
רוביק עונה:
הפועל 'דגל' במקרא פירושו שיבח, פיאר. דגל ברעיון – האמין שרעיון מסוים הוא הנכון והחשוב. כל אלה נקשרים לדֶגֶל שהוא סמל מכונן של קבוצה או רעיון. 'דגול מרבבה' – זה שמעלים אותו על נס ומפארים אותו מתוך רבבה.
49
טלי ארז שואל/ת: האם "לנחור חזיר" מתייחס לאופן שחיטת החזיר? ואם כן, מהו האופן?
רוביק עונה:
נחירת חזיר היא אכן דרך שחיטת החזיר באמצעות דקירה בגרונו. הפועל לנחור במשמעות זו הוא תלמודי, וקושרים אותו לשורש חר"ר. הזהות שלו עם השמעת קולות הקשורות בנחיריים מקרית.
50
משה מגן שואל/ת: ידוע מה פשר "על מנת", אבל מה זה מנת?
רוביק עונה:
'מנת' היא צורת משנה של 'מנה' במשמעות חלק, ובמקרה זה, חלק הנדרש כתנאי לקיום דבר מה. 'על מנת' זכה לשינוי משמעות. במקור המשנאי כתוב: "הלומד על מנת ללמד מספיקין בידו ללמוד וללמד" (אבות ד ה), וכאן בהוראת בתנאי, בדרך זו ולא אחרת. השימוש המקובל היום, במשמעות 'כדי' נפוץ החל משנות השלושים של המאה העשרים, וזכה לביקורת רבה מצד בלשנים, אך קשה לקבל את הביקורת, מה גם שבמדרש משמשת 'מנת' גם במשמעות כדי.
51
קלמן הרץ שואל/ת: איך קיבל השיעור התלמודי משמעות של lesson?
רוביק עונה:
השם ניתן בעברית החדשה, בעקבות המילה התלמודית 'שיעור' שפירושה מידה של חלק מן השלם. מחלקים שדה, מחלקים תשלום לחלקים קטנים ומכאן גם 'תשלומים לשיעורין'. בהקשר שלנו שיעור הוא חלק מיום הלימודים. נראה שיש כאן השפעה גרמנית, שבה שיעור נקרא גם Stunde, שעה, על פי מידת הזמן המחלקת את היום.
52
רחל גרשוני שואל/ת: האם יש פועל "להטרים" בעברית? נתקלתי בשימוש בפועל זה בעבודה של סטודנט שנקט לשון "אטרים" במובן של - אפתח ב.....
רוביק עונה:
יש ויש. להטרים – להקדים, גזירה מן המילה 'טרם', ומכאן גם 'טרום' במשמעות לפני. בדרך כלל הפועל מתייחס לרעיונות ומחשבות.
53
חיים אייל שואל/ת: משאבה היא מכשיר לשאיבה (מים, אויר וכו׳). הכלי לניפוח אויר בצמיגים נקרא גם כן משאבה. לפני שנים רבות אמר לי מורי לעברית בתיכון שהמונח הנכון הוא משבה, שכן אנו נושפים אויר לתוך הצמיג ולא שואבים אותו החוצה. האם צדק?
רוביק עונה:
המורה לא צדק מסיבה פשוטה: המילה משבה (כנראה מנוקדת מַשָּׁבָה) אינה קיימת בעברית ואינה משמשת בעניין כלשהו. השם משאבה ניתן למכשיר הניפוח מאחר שהפעולה הנעשית בו דומה לפעולת המשאבה, ולמעשה כדי לנפח, להכניס אוויר לצמיג, יש לכאורה לשאוב את האוויר תחילה לתוך מכשיר הניפוח.
54
גדעון נח שואל/ת: נתקלתי במילים טור-סיני, טור מלכא, טור כספא. מהי המילה טור והחיבור שלה? באיזו תקופה נכתבה הסיומת א?
רוביק עונה:
'טור' פירושה הר, מילה המופיעה בספר דניאל, ובארמית: טורא. 'טור מלכא' הוא בארמית הר המלך, יישוב באזור ירושלים הנזכר בסיפור קמצא ובר קמצא, הסיומת א' היא ארמית. לשמות המשפחה בעברית החדשה 'טור כספא' ו'טור סיני' אין בסיס במקורות, אך הם נטבעו בהשראת 'טור מלכא'. הר סיני אינו צריך הסבר, ופרופ' נפתלי טורטשינר, נשיא ועד הלשון, קבע את 'טור סיני' כשם הדומה בצלילו לשמו הלועזי. 'טור כספא' הוא אולי תרגום של זילברברג.
55
דניאל דורון שואל/ת: במקורות על העלייה הראשונה משתמשים במילה 'שכלול' במשמעות של עזרה/מתן הטבה. "זקוקים לשכלולים" כדוגמא. האם תוכל לעזור לי בהסברת המשמעות של השימוש במילה זו? להלן שני קטעים מתוך "הצפירה": " ...בעת השכלול אי אפשר למסור העניין להקולוניסטים עצמם, אך תיכף אחרי השכלול צריך להרחיק מעליהם את האפוטרופסות, ..." ובהמשך: "הפועלים יעריכו תכנית כזו וחושבים ע"ד שכלול מאה משפחות, מפני שהאחרונים באו לאה"ק לא כל כך בשאיפות מוסריות כמו בתקווה לשכלול. ..." בחלק הראשון זה מתייחס לעזרה כספית, שאכן ניתנה, ואילו בשני 'תקווה לשיפור מצבם'.
רוביק עונה:
הפעלים שכלל, שוכלל והשתכלל הם פעלים ארמיים המופיעים בספר עזרא. הופעתם בעברית היא בלשון חז"ל. משמעותם דומה לזו היום: שיפור, תיקון וייפוי, והם מתייחסים בעיקר לערים ולבניינים. עיתונות התחייה הרבתה להשתמש ב'שכלול' במשמעות הטבה ושיפור, ומדי פעם ייחסה את המילה להטבת מצבם של בני אדם. בעיתון הפועל הצעיר משנת 1909 נכתב על "שכלול צעירי המושבה". המשמעות הזו אינה שונה בהרבה מזו המקורית: שכלול פירושה שיפור, עשיית דבר מה לטוב יותר. היום 'שכלול' מתייחסת כמו בלשון חכמים בעיקר לתחומים כמו טכנולוגיה, שיטות עבודה וכדומה.
56
איציק שואל/ת: האם ״מושמוש״ בסלנג הכוונה לאבר מין הנשי? למשל ״צורב לי במושמוש״. השתמשו בביטוי לפני 40-50 שנים?
רוביק עונה:
הכינוי לאיבר המין הנשי היה בעבר פושפוש, מעין תגובה ל'בולבול'. 'מושמוש' שימש ומשמש ככינוי חיבה דביק בין בני זוג.
57
גלעד אדמוני שואל/ת: מה הפירוש של המילה מקיף, בהקשר של בית ספר מקיף. אני מצאתי כי הדעות חלוקות בין: א. מקיף - שש שנתי ז'-י''ב בשונה מחט''ב ותיכון עצמאיים. ב. מקיף - המתייחס לאזור מסוים, מקיף אותו. ג. מקיף במובן של מקיף גם מקצועות טכנולוגיים, חקלאיים וכו' וגם עיוניים.
רוביק עונה:
התשובה הנכונה היא השלישית. בית ספר מקיף הוא בית ספר שיש בו נתיבים לימודיים מגוונים, עיוניים טכנולוגיים, והוא מתייחס לבתי ספר תיכוניים, חט"ב וחטיבה עליונה. היום הולך מספר בתי הספר המקיפים ומתמעט.
58
מנחם דסקל שואל/ת: מה פירוש המילה טמיון בביטוי ירד לטמיון, זכור לי שאורי אבנרי בהיותו חבר כנסת פנה לספיר כשר הטמיון.
רוביק עונה:
טמיון הוא אוצר. לשון חכמים: "כל אילו אינן שלי יורדין לטמיון, של טמיון הם" (פסיקתא רבתי י). למרות הקרבה לפועל לטמון, 'טמיון' מקורה אינו שמי אלא יווני, tameion, אוצר הממשלה. יורד לטמיון – הכסף הולך לממשלה, ובהרחבה, נעלם ואיננו.
59
יעקב שואל/ת: האם נכון לומר אני 'גאה' בבני או אני 'מתגאה' בבני? גאה או מתגאה?
רוביק עונה:
'גאה' מתאר מצב קבוע, תחושה קבועה. 'מתגאה' מרמז על פעולה ולכן יתאים בעיקר אם מתארים דיבורי גאווה מפורשים של האב על בנו.
60
אבישי לבנה שואל/ת: מה נכון יותר, מקצועה (מלרע, נקבה) או מקצוע (מלעיל, זכר)?
רוביק עונה:
כוונת השאלה לכלי הנגרים המשמש להקצעה. המילה המקראית היא מַקְצוּעה, על פי ספר ישעיהו. מַקְצוּעַ היא מילה נדירה שנשכחה במשמעות סכין לחיתוך דבלי תאנים או מקום לייבוש התאנים. המילה הנפוצה יותר, מִקְצוֹעַ, פירושה זווית או פינה, וכן משלח יד, או תחום דעת ולימוד.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >