שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
46
אבישי לבנה שואל/ת: : מהי "מצה"? כוונתי להוראתה התנכית של המילה. בבראשית ובשמות מופיעה המילה בהקשר שיכול להתפרש כסתם לחם, אבל בויקרא היא כבר מופיעה בסמיכות למילים שמקשות על ההבנה, כגון: "חלות מצות" וכן: "רקיקי מצות". האם יש לה מקבילה בשפות שמיות נוספות?
רוביק עונה:
לדעת רוב הפרשנים 'מצה' היא מן השורש מצ"ץ: מאפה שיובש, ש'נמצצו' ממנו הנוזלים,. המצה עשויה מבצק שלא החמיץ. בספר שמות נכתב: "וְלֶחֶם מַצּוֹת וְחַלֹּת מַצֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן", ועל פי המסורת אלה מאפים המרובכים בשמן. על פי השימוש במילה בפסוק מדובר ככל הנראה בבצק שלא החמיץ, שממנו נאפים המאפים, אך הפרשנים לא נהגו להיכנס לעובי הקורה של הסוגיה.
47
דן כהן שואל/ת: בקדיש מופיע המילה ״ בעגלה״: בעגלה ובזמן קריב. מה פרוש המילה עגלא? האם מילה ארמית?
רוביק עונה:
'בעגלא' היא מילה ארמית, ופירושה במהרה. בעגלא ובזמן קריב – במהרה ובזמן קרוב.
48
ימית שואל/ת: האם יש מילה כזו "לגרוב" ( גרביים).
רוביק עונה:
יש ויש. 'גרב' היא מילה חדשה, שחודשה על ידי בן יהודה בעקבות הערבית, ובאופן טבעי נוצר הפועל לגרוב, בדומה לפועל הוותיק לנעול (נעליים), והנוהג העברי המבורך להעניק פעלים נפרדים לפעולות לבישה.
49
יעקב שואל/ת: מהו פירושה המדויק של מילת הסלנג "בונקר"? במילון הסלנג המקיף יש התייחסות לתחום הכדורגל בלבד.
רוביק עונה:
משמעות נוספת ל'בונקר' בסלנג היא כינוי לקמצן, רמז לכך שהוא מחזיק את כספו מתחת לאדמה ושומר עליו מכל משמר. לפעמים מתייחסים במילה גם לאדם שאינו מסגיר את סודותיו.
50
יצחק שואל/ת: בשירו של נפתלי הרץ אימבר "הלאה ירדן הלאה זול" הוא מזכיר את הירדן, שתפקידו, בין השאר "... שטוף וגול חלאת ארצך". האם כשנכתב השיר היתה משמעות אחרת למלה "חלאה", כלומר, האם הכוונה היא רק לאשפה או ליותר מכך?
רוביק עונה:
'חלאה' משמשת כאן ללכלוך או לאשפה. השימוש ב'חלאה' ביחס לבני אדם מקורו אמנם בשפה הרוסית, אך לא נראה שזו הכוונה כאן.
51
משה שואל/ת: האם תוכל להחכים אותי מתי השתנתה המילה 'תמימות' מהמובן התנ"כי שלה כמבטאת שלמות [צדיק תמים, כבשים תמימים וכדומה] למובן הנוכחי של נאיביות או לפחות מחסור [ידע] ולא שלמות. והאם בכל זאת ישנו מכנה משותף לשני הפכים אלו.
רוביק עונה:
'תמים', אדם שלם, בגופו או באמונתו, עבר מה שאני מכנה בספרי "מדברים בשפת התנ"ך" 'מעתק אירוני'. בעיני המשתמש המודרני אדם תמים הוא אדם נאיבי, מי שאינו מבין את המנגנונים שעל פיהם פועלות המציאות והחברה. הצירוף 'שֵׂיה תמימה' המתייחס לאדם חסר כוונות זדון, נאמר לפעמים באירוניה או בלשון שלילה, כגון 'הוא לא שיה תמימה'.
52
מוחמד שואל/ת: מה פרוש המילה נחישות במובן המורחב של המילה, והאם היא נכנסת להבליט גסות למען ההגעה למטרה?
רוביק עונה:
'נחישות' היא שם העצם הכללי שנגזר משם התואר נחוש, שהתגלגל מהמילה נחושת. 'נחוש' היא מילה המופיעה בספר איוב ופירושה חזק וקשה. השימוש המטפורי במשמעות עקשנות ודבקות במטרה נעשה בעברית החדשה. אין לכך קשר לגסות.
53
המורה לימור שואל/ת: בשיעור כישורי חיים, מה שפעם היה נקרא שיעור חברה, התלמידות בכתה ד' חילקו מחמאות אחת לשנייה. את המחמאות אכניס כצ'ופר (עוד מילה בסלנג...) לתעודה. איך אכתוב בעברית תקינה את המחמאה "זורמת"? (מדובר על בנות בכיתה ד)?
רוביק עונה:
בשום פנים לא הייתי נמנע מהכנסת 'זורמת' לתעודה. המשמעות הכללית של 'זורמת' חיובית בהחלט – מי שיוצרת דיאלוג נוח ולא נוטה לעימותים. יש למילה גם משמעות מינית אבל לא נראה שילדות בכיתה ד' מתכוונות לכך. כדי למנוע תגובות הורים בלתי צפויות הייתי מכניס את המילה זורמת, ומוסיף הסבר – בעלת אופי נוח ומוכנה לשיתוף פעולה.
54
תמר שואל/ת: מהי משמעות המילה "מעולה" ב"מלח ים מעולה"?
רוביק עונה:
מעולה פירושו משובח. מלח ים מעולה הוא מלח ים משובח, ובאמצעות שם התואר הזה מנסים לשווק אותו. בלשון הדיבור 'מעולה' משמש כתגובה חיובית משבחת: "הפגישה הוקדמה למחר" - "מעולה!"
55
נועה שואל/ת: מה מקור המילה בזבוז, ומתי היא התחילה לשמש בהוראה של הוצאה מיותרת ולא נצרכת? נראה שבתקנת אושא של חז"ל לגבי צדקה, "המבזבז אל יבזבז יותר מחומש" (כתובות דף נ), המשמעות עדיין אינה כמו בימינו, אלא רק במובן של הוצאה.
רוביק עונה:
המשמעות השלילית של בזבז מופיעה כבר במדרש. על פי מדרש תנחומא, יעקב חשב ואמר כי "נכסי חוץ לארץ אין בהם ברכה, ולכן היה מבזבזן". אגב, גם היום כש"יוצאים לבזבוזים" הקונוטציה אינה בהכרח שלילית.
56
אודי כתריאל שואל/ת: פירוש המילה דווקא בארמית - לדייק. פירוש המילה דווקא בעברית - להכעיס. איך ומתי השתנה מובן המילה דווקא?
רוביק עונה:
המשמעות החדשה של 'דווקא' או 'לעשות דווקא' וכן שם הפועל 'דווקני' היא עקשנות. זהו שינוי משמעות אירוני: מי שמדייק ומתעקש על קוצו של יוד הוא אדם מעצבן ומכעיס. המקור למעתק האירוני הזה היא יידיש, שהיא שפה הספוגה באירוניה.
57
נאור שואל/ת: מה משמעות המילה "סאברעס"? ולמה מהגרי העלייה השנייה והשלישית הדביקו את כינוי הגנאי הזה למהגרי העלייה הראשונה?
רוביק עונה:
סברעס הם צמחי הצבר בדרך ההגייה הערבית ובתוספת סיומת יידישאית, והם אינם כינוי גנאי לאנשי העלייה הראשונה אלא כינוי חיבה עוקצני לילידי הארץ בשלב מאוחר יותר. הכינוי מיוחס לעיתונאי אורי קיסרי, שגם קבע שהם "קוצניים מבחוץ ומתוקים מבפנים".
58
אורי לונדון שואל/ת: המילה "כן" מופיעה בתנ"ך במשמעות "כך" ("כן תעשו"). מתי קיבלה המילה את המשמעות המודרנית, כתשובה חיובית לשאלה?
רוביק עונה:
כפי שנכתב בשאלה, המילה 'כן' איננה משמשת בתנ"ך כניגוד של 'לא' אלא כתואר פועל, במשמעות כך או ככה: "לֹא־יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ לָתֵת הַצְּעִירָה לִפְנֵי הַבְּכִירָֽה" (בראשית כט 26). השימוש בה כמילת חיוב ואישור מופיע בספרות ימי הביניים, יתכן שכתרגום של המילה הערבית נעם.
59
גיורא שנר שואל/ת: : ..."אין לי זמן פנוי", אמרה רעייתי באחד הערבים. "אפשר לומר 'זמן פנוי' במילה אחת - פנאי", השבתי. "לא!" השיבה לי 'זמן פנוי' ו'פנאי' אינם זהים במשמעותם". מי צודק?
רוביק עונה:
אשתך צודקת. 'זמן פנוי' הוא חלון בזמן שבו ניתן לקיים פעילות כלשהי באין פעילות אחרת מתוכננת. – מתי נקיים את הישיבה? – אני אבדוק אם יש לי זמן פנוי (אבל לא: אני אבדוק אם יש לי פנאי). 'פנאי' הוא זמן שבו אין כוונה לקיים פעילות פורמלית כלשהי ולכן הוא פנוי לפעילות בלתי פורמלית, ומכאן הביטויים 'שעות הפנאי', 'תרבות פנאי'. "אין לי רגע פנאי": אין לי רגע שבו אני יכולה לעשות מה שבא לי או סתם לנוח, ולא מה שאני חייבת.
60
יהושע רחמים שואל/ת: מה הפירוש המילולי של שוואנץ ביידיש? כמו כן, מהם שימושיו השונים בהשאלה לשפות אחרות, אם בכלל?
רוביק עונה:
'שוואנץ' פירושו בגרמנית, ומכאן ביידיש, זנב. מכאן זכה לשתי משמעויות שהתגלגלו זו מזו. האחת: איבר המין הגברי, המזכיר זנב. השנייה, בעקבות הראשונה: אדם מרושע או אנוכי. המילה העברית-סלנגית 'זין' היא צורת עידון של 'זנב' באמצעות שימוש באות הראשונה במילה. ביידיש קיימת גם 'שווֹנץ' (נכתבת שוואָנץ), שהיא הפתיל או החוט היוצא מבגד, וילון וכדומה, גם כאן כדימוי לזנב.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >