שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
46
אודי כתריאל שואל/ת: פירוש המילה דווקא בארמית - לדייק. פירוש המילה דווקא בעברית - להכעיס. איך ומתי השתנה מובן המילה דווקא?
רוביק עונה:
המשמעות החדשה של 'דווקא' או 'לעשות דווקא' וכן שם הפועל 'דווקני' היא עקשנות. זהו שינוי משמעות אירוני: מי שמדייק ומתעקש על קוצו של יוד הוא אדם מעצבן ומכעיס. המקור למעתק האירוני הזה היא יידיש, שהיא שפה הספוגה באירוניה.
47
נאור שואל/ת: מה משמעות המילה "סאברעס"? ולמה מהגרי העלייה השנייה והשלישית הדביקו את כינוי הגנאי הזה למהגרי העלייה הראשונה?
רוביק עונה:
סברעס הם צמחי הצבר בדרך ההגייה הערבית ובתוספת סיומת יידישאית, והם אינם כינוי גנאי לאנשי העלייה הראשונה אלא כינוי חיבה עוקצני לילידי הארץ בשלב מאוחר יותר. הכינוי מיוחס לעיתונאי אורי קיסרי, שגם קבע שהם "קוצניים מבחוץ ומתוקים מבפנים".
48
אורי לונדון שואל/ת: המילה "כן" מופיעה בתנ"ך במשמעות "כך" ("כן תעשו"). מתי קיבלה המילה את המשמעות המודרנית, כתשובה חיובית לשאלה?
רוביק עונה:
כפי שנכתב בשאלה, המילה 'כן' איננה משמשת בתנ"ך כניגוד של 'לא' אלא כתואר פועל, במשמעות כך או ככה: "לֹא־יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ לָתֵת הַצְּעִירָה לִפְנֵי הַבְּכִירָֽה" (בראשית כט 26). השימוש בה כמילת חיוב ואישור מופיע בספרות ימי הביניים, יתכן שכתרגום של המילה הערבית נעם.
49
גיורא שנר שואל/ת: : ..."אין לי זמן פנוי", אמרה רעייתי באחד הערבים. "אפשר לומר 'זמן פנוי' במילה אחת - פנאי", השבתי. "לא!" השיבה לי 'זמן פנוי' ו'פנאי' אינם זהים במשמעותם". מי צודק?
רוביק עונה:
אשתך צודקת. 'זמן פנוי' הוא חלון בזמן שבו ניתן לקיים פעילות כלשהי באין פעילות אחרת מתוכננת. – מתי נקיים את הישיבה? – אני אבדוק אם יש לי זמן פנוי (אבל לא: אני אבדוק אם יש לי פנאי). 'פנאי' הוא זמן שבו אין כוונה לקיים פעילות פורמלית כלשהי ולכן הוא פנוי לפעילות בלתי פורמלית, ומכאן הביטויים 'שעות הפנאי', 'תרבות פנאי'. "אין לי רגע פנאי": אין לי רגע שבו אני יכולה לעשות מה שבא לי או סתם לנוח, ולא מה שאני חייבת.
50
יהושע רחמים שואל/ת: מה הפירוש המילולי של שוואנץ ביידיש? כמו כן, מהם שימושיו השונים בהשאלה לשפות אחרות, אם בכלל?
רוביק עונה:
'שוואנץ' פירושו בגרמנית, ומכאן ביידיש, זנב. מכאן זכה לשתי משמעויות שהתגלגלו זו מזו. האחת: איבר המין הגברי, המזכיר זנב. השנייה, בעקבות הראשונה: אדם מרושע או אנוכי. המילה העברית-סלנגית 'זין' היא צורת עידון של 'זנב' באמצעות שימוש באות הראשונה במילה. ביידיש קיימת גם 'שווֹנץ' (נכתבת שוואָנץ), שהיא הפתיל או החוט היוצא מבגד, וילון וכדומה, גם כאן כדימוי לזנב.
51
אורי קליין שואל/ת: בעברית של שנות תרפפו (ראשית המאה העשרים) השתמשו לעתים במילה "מוכני". האין הכוונה לאוטומטי? אם לא, אז מה הכוונה?
רוביק עונה:
אכן, מוכְני היתה המילה שהוצעה כחלופה עברית ל'אוטומטי'. בדרך כלל היא יוחסה לאופן דיבור הנעשה באופן שגרתי ומכאני, וללא כוונה פנימית: "דיבורו היה מוכְני", "הוא דיבר מוכנית". בלשון חז"ל 'מוכני' פירושה מכונה, בהשפעת השפה היוונית.
52
יעקב שני שואל/ת: מה פירוש המילה 'אח' בשיר אח מילת מפתח של אהוד מנור?
רוביק עונה:
'אח' בשיר הזה היא אנחה. אהוד מנור מראה בשיר איך מילת האנחה הזו יכולה לבטא רגשות שונים: שמחה, עונג, צער וכדומה.
53
דני ב. שואל/ת: שיר האינטרנציונל נפתח במילים [התרגום של שלונסקי] "קום התנערה עם חלֵכה". מניין המילה חלכה - מה המקור ומה השורש. באחד הפירושים - חלכה פירושו מיסכן, אומלל , מדוכא וכ'ו. יש גם פירוש/ים אחר/ים.
רוביק עונה:
המילה המקראית חֵלְכָה, ובצורת ההפסק חֵלֵכָה, מופיעה בתנ"ך שלוש פעמים. צורת הריבוי היא חלכאים, ומכאן "חלכאים ונדכאים". המשמעות המקובלת היא אדם עני ומסכן, וזו בוודאי המשמעות באינטרנציונל המתורגם. פרשני התנ"ך נחלקו ביניהם. רש"י סבור שיש לקרוא את המילה חֵילֵךָ – החיל שלך, חיל ה'. רד"ק סבור שהכוונה לעני, וקושר זאת למילה הימי-ביניימית חֵלֶך שפירושה עני.
54
אלעד שואל/ת: מה זה צירוף לשוני?
רוביק עונה:
צירוף לשוני הוא שתי מילים או יותר הבאות ברצף בתוך משפט. אנחנו מבחינים בין צירוף חופשי, כלומר, צירוף מזדמן במשפט כלשהו; לבין צירוף כבול, או מטבע לשון, כאשר למילים המצטרפות משמעות שאינה סכום המשמעות של כל מילה בנפרד. במשפט "הוא מילא את הכד", "מילא את הכד" הוא צירוף חופשי, את המילים 'מילא' ו'כד' אפשר להחליף במילים אחרות בהקשרים שונים. במשפט "הוא מילא פיו מים", 'מילא פיו מים' הוא ניב או צירוף כבול שמשמעותו שתק, ואין אפשרות להחליף את המילים. בספרי "מילון הצירופים" מובאים אלפי צירופים כבולים, ניבים ומטבעות לשון.
55
אודיה אשל שואל/ת: רציתי לדעת קצת יותר על המילה לְבָאֵר, ראיתי שמופיעה רק פעמיים בתורה, אך כיצד התגלגלה משם? האם הכוונה שם היא כמו היום (לפרש, להסביר)? והאם יש קשר בין לבאר ולהבהיר?
רוביק עונה:
הפועל 'בֵאֵר' מופיע בתנ"ך שלוש פעמים. פעמיים הוא מתייחס לכתיבה: "וכתבת על האבנים ... בָּאֵר היטב", כלומר, בכתב ברור. פעם אחת המשמעות היא המוכרת לנו: "משה בֵאֵר את התורה". הקירבה בצליל ובמשמעות לשורש בה"ר רבה, אך אין ביטחון שמקורם של הפעלים דומה. יש קושרים את בה"ר למילה 'בר' במשמעות נקי וטהור (בר לבב).
56
אליאס שואל/ת: בספר תהילים מצויה המילה "רוזנים" לצד מלכים. האם הפירוש המקראי למילה הוא יועצים או אנשי סוד (מהשורש ר.ז)?
רוביק עונה:
'רוזן' מקבילה למלך, ובוודאי שאין מדובר ביועץ. על פי שפות שמיות מקבילות השורש הוא רז"ן, שפירושו חשוב ומכובד.
57
ג'ודי כהן שואל/ת: בעלי חיפש משהו בספרית אוני' תל אביב, קשור לאיזה ציטוט של זאב וילנאי בכתב העת "מאזנים" מינואר 1938. הוא נתקל בצירוף המילים המשונה "ישבנים אמריקאים-נוצרים ויהודי ארץ-ישראל". האם אז קראו למתישבים כך????
רוביק עונה:
אכן, כאשר חיפשו שם עברי למי שמגיע מארץ זרה ועשירה ומתיישב בארץ ענייה, מושבה, הקרויה גם קולוניה, נטבע השם ישבן, ולקולוניאליזם – ישבנות. המילה יצאה מהמחזור כלעומת שבאה, בין היתר עקב הקונוטציות האנטומיות שלה.
58
מיק שואל/ת: הבנתי מהמילון ש"פוחלץ" היא מילה שנוצרה בעקבות שיבוש. אבל למה לא נשמר המשמע המקורי של "פוחלין" = "זוג שַׂקים על גב בהמה"? איך הודבק למילה המשובשת הזאת המשמע של "עור ממולא". מאבן שושן אפשר אולי להבין שעגנון היה הראשון שהשתמש כך ב"פוחלץ". איך הגיע לזה?
רוביק עונה:
המשמעות של 'עור ממולא' התגלגלה מהמשמעות של פוחלין – שקים שמילאו אותם תבן. השקים היו עשויים לעיתים מעור בהמה, ובן יהודה מגדיר את 'פוחל', צורת היחיד של פוחלין, "שק של עור". וכך זכה פוחלץ, כאמור שיבוש של פוחלין, למשמעות עור של בעל חיים שמילאוהו במילוי כלשהו. ההופעה הראשונה בעיתונות של 'פוחלץ' היא בעיתון דבר משנת 1933, ובמשמעות מטפורית-אירונית. אין סיבה להניח שעגנון המציא את המשמעות הזו.
59
מירב תורגמן שואל/ת: האם יש משמעות למילה פעלנות? האם נכון לומר שמשמעות המילה היא פעילות עצמית?
רוביק עונה:
המילה 'פעלנות' נקבעה על ידי האקדמיה ללשון כתרגום למילה agency, במסגרת הצירוף 'פעלנות יוזמת' במילון לסוציולוגיה שהופיע בשנת 2015. פירושה הוא היכולת והכישורים של אדם לפעול באופן עצמאי, לגלות יוזמה ויצירתיות, ולקבל החלטות על פי רצונו, ולא על פי תכתיבים חברתיים. כמו כן מופיע הצירוף 'פעלנות אנושית' במילון לגיאוגרפיה משנת 2017.
60
עודד מיוחס שואל/ת: אחדים מאבותי הרבנים, בני הקהילה הספרדית בירושלים, נהגו להוסיף לחתימתם את התואר 'הצעיר', גם אם היו באים בימים. מה משמעותו של נוהג זה ומה מקורו?
רוביק עונה:
התואר 'הצעיר' מקובל בכמה חצרות חסידיות, כגון סאטמר בעלז ועוד, כשהכוונה אינו לגילו של האדם אלא למעמדו כיורש של המנהיג הדתי, לאדמו"ר. בדרך כלל זהו אחד מבניו של האדמו"ר, ולפעמים אדם המקורב אליו.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >