שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
61
משה מגן שואל/ת: בשיר "בשדמות בית לחם" כתוב "ארץ עיפתה". אני יודע שזה מספר איוב, אך כל ניסיונותי לברר מה זה עיפתה עלו בתוהו.
רוביק עונה:
'עֵיפָה' היא מילה מקראית נדירה שפירושה חושך, קדרות. 'עֵיפָתָה' היא צורת משנה של עיפה, בדומה ל'אימָתָה ופחד', שם אימָתָה היא צורת משנה של אֵימה.
62
רותי ארז שואל/ת: מה פירוש המילה רבתי? למשל ירושלים רבתי ועוד. האם זה שם תואר? איזה חלק דיבור זה?
רוביק עונה:
'רבתי' היא שם תואר. המילה מופיעה פעמיים בתנ"ך, בספר איכה, במשמעות הגדולה: "רבתי בגויים", "רבתי עם". המילה ארמית במקורה, צורת משנה של רבתא, הגדולה, ואפשר לראות בסיומת -ִי יחסה קפואה. מכאן ירושלים רבתי – ירושלים הגדולה.
63
אילת שואל/ת: ממש לכבוד טו בשבט, שמעתי שהשקד הוא פרי עץ השקד, ושקדייה היא מטע השקדים. מכיוון שלא מצאתי לכך סימוכין, ומכיוון שלידיעתי שקדייה=עץ השקד, כמו דובדבניה=עץ הדובדבן, אשמח לדעת האם יש בסיס/סימוכין לשמועה.
רוביק עונה:
לוין קיפניס תרם את המילה 'שקדייה' עבור עץ השקד בשירו "לשנה טובה, שקדייה" משנת 1919. המילה הפכה לנחלת הכלל מאוחר יותר בעקבות שירו של ישראל דושמן "השקדייה פורחת". מטע שקדים? ממש לא.
64
גדעון נח שואל/ת: ראיתי שמברכים את הרב אריאל על זכייתו בפרס ישראל בכינוי "ראש משביר". המונח משביר קשור לבני יעקב שירדו מצריימה לשבור שבר כלומר להשיג מזון. לראש משביר לא נמצא פירוש. מה הקשר לספרות תורנית?
רוביק עונה:
הפועל שבר פירושו גם פתר, כגון בספר שופטים: "החלום ושברו", במשמעות החלום ופתרונו. זהו ככל הנראה המקור לשם הספר "ראש משביר" של משה בן אברהם בירדוגו מן המאה ה-18, ומכאן לשימושים נוספים עבור פרשנים מרכזיים של המסורת.
65
יוסף רוטמן שואל/ת: בתשובתך לשאלה בעניין צורה ו-תצורה, הבאת גם את המונח האנגלי formation. מה בנוגע למונח configuration, הנמצא בשימוש רב בתחומי הטכנולוגיה?
רוביק עונה:
לפועל to configure נקבע הפועל 'לְתַצֵר', ומכאן שם הפעולה תיצוּר, לצד הפועל בלשון ההייטקיסטים 'לקנפג'. אפשר לתרגם את configuration לתצורה, וזה גם מקור הפועל העברי.
66
משה אליאב שואל/ת: מה פירוש המילה אמות למשל אמות השקעות?
רוביק עונה:
'אמות' הוא שם מותג. מילולית 'אמות' פירושן 'מידות באורך אמה'. 'אמת מידה' פירושה נתון מוסכם המהווה בסיס לבחינת הופעות שונות, קריטריון. זאת בהשפעת פסוק ביחזקאל: "וְאֵלֶּה מִדּוֹת הַמִּזְבֵּחַ בָּאַמּוֹת" (יחזקאל מג 13). הצירוף מופיע בלשון ימי הביניים המאוחרים: "קנה – אמת המדה שהיתה רגילה להיות ביד הגזבר" (ר' עובדיה מברטנורא מנחות ח ז), וכאן בהוראת אמצעי מדידה פיזי. ייתכן שיש כאן השפעה של הצירוף המשנאי 'אמת הבניין'.
67
אבישי לבנה שואל/ת: כיצד הפך "מפורז" ל"ללא נשק"? הרי במקרא פרוז הוא ללא חומה (אולי קשור לפרוץ)? וללא קשר כלשהו לנשק?
רוביק עונה:
השורש פר"ז הוא שורש גזור שם, נגזר מהמילים המקראיות פרָזון, פרָזות ופרָזי, הקשורות כולם לערים לא מבוצרות, ומכאן שלא היו ערים שהתכוונו להילחם, או שחששו ממלחמה נגדן. בעיתונות החדשה נדרשו מונחים עבור המונח הבינלאומי demilitarization, והמשמעות הורחבה ליישוב או אזור שאינו בעל צבא ונשק, ואין לתקוף אותו. הופעות ראשונות לשימוש הזה ניתן למצוא כבר בשנות השלושים של המאה הקודמת, שבה נושא הפירוז עלה בהסכמים מדיניים רבים.
68
איציק ב. שואל/ת: איך המילה מוסד קיבלה את המשמעות של גוף?
רוביק עונה:
בתנ"ך 'מוסד' פירושה יסוד או בסיס, במשמעות הפיזית של המילה. הרחבת המשמעות לארגון נעשתה בהשפעת שפות אירופה, כגון גרמנית, אנגלית וצרפתית. באנגלית ובדומה לכך בשפות האחרות המילה עבור ארגון היא institute, ומקורה במילה לטינית שפירושה להיות מבוסס על דבר מה, להיווסד.
69
איציק שואל/ת: מתי נקבעה המשמעות של חדק כאף ארוך? ולמה?
רוביק עונה:
'חדק' פירושה במקרא ובספרות חז"ל קוץ. הופעתו במשמעות החוטם של בעלי חיים שונים, מהפיל ועד היתוש, מוכרת בספרות ימי הביניים. בן יהודה מצטט במילונו את "צל עולם" של מתתיהו דלקארט מן המאה ה-16, המתאר את חדק הפיל. על פי הנכתב במילון יש כאן השפעה של המילה הערבית חַדַק באותה משמעות.
70
אור ברק שואל/ת: משמ אור ברק לפי הגדרת האקדמיה ללשון, המילה "הכרעה" היא החלטה, קביעה, פסיקה (למשל, החלטת שופט בבית משפט, הכרעת דין בהלכה וגם הכרעת שופט כדורגל במשחק). אולם, במלחמה צבאית אין הרי מי "שעומד בשדה הקרב ומכריע" (כלומר - פוסק מי ניצח ומי הפסיד). ומכאן שלדעתי, אין דבר כזה 'הכרעה צבאית' אלא רק 'ניצחון' או 'הפסד'. יתכן אולי ומקור המונח 'הכרעה צבאית' נולד בקרב אנשי צבא, שהשאילו את מונח ההכרעה מעולם המשפט לתוך העולם הצבאי(?) המילה "הכרעה" אמנם מופיעה פעמים בודדות בתנ"ך, אך הפרשנויות לגבי המשמעות חלוקות, ולא בהכרח מעידות על הכרעה צבאית כפי שאנו מפרשים אותה כיום.
רוביק עונה:
'הכרעה' היא ניצחון סופי, הבסת האויב, בעוד ניצחון סתם יכול להיות זמני. זו גם אחת ההגדרות בכל המילונים. המקור במקרא, והוא ברור מאוד: "ותזרני חיל למלחמה, תכריע קמיי (אויביי) תחתיי". מקור הפועל הוא הכֶּרַע, הכנעת האויב הגורמת לו לכרוע על ברכיו. 'הכרעה' במובן המשפטי מאוחרת יותר, ומושאלת מהמשמעות הצבאית המקראית.
71
מאיר מינדל שואל/ת: "דגול מרבבה"- בשפה שלנו - מצטיין, איכותי, מבריק. רבבה - המלה ברורה לי. המלה "דגול" - לא ברורה לי. (לדגול? דגל?) התוכל להאיר את עיניי?
רוביק עונה:
הפועל 'דגל' במקרא פירושו שיבח, פיאר. דגל ברעיון – האמין שרעיון מסוים הוא הנכון והחשוב. כל אלה נקשרים לדֶגֶל שהוא סמל מכונן של קבוצה או רעיון. 'דגול מרבבה' – זה שמעלים אותו על נס ומפארים אותו מתוך רבבה.
72
טלי ארז שואל/ת: האם "לנחור חזיר" מתייחס לאופן שחיטת החזיר? ואם כן, מהו האופן?
רוביק עונה:
נחירת חזיר היא אכן דרך שחיטת החזיר באמצעות דקירה בגרונו. הפועל לנחור במשמעות זו הוא תלמודי, וקושרים אותו לשורש חר"ר. הזהות שלו עם השמעת קולות הקשורות בנחיריים מקרית.
73
משה מגן שואל/ת: ידוע מה פשר "על מנת", אבל מה זה מנת?
רוביק עונה:
'מנת' היא צורת משנה של 'מנה' במשמעות חלק, ובמקרה זה, חלק הנדרש כתנאי לקיום דבר מה. 'על מנת' זכה לשינוי משמעות. במקור המשנאי כתוב: "הלומד על מנת ללמד מספיקין בידו ללמוד וללמד" (אבות ד ה), וכאן בהוראת בתנאי, בדרך זו ולא אחרת. השימוש המקובל היום, במשמעות 'כדי' נפוץ החל משנות השלושים של המאה העשרים, וזכה לביקורת רבה מצד בלשנים, אך קשה לקבל את הביקורת, מה גם שבמדרש משמשת 'מנת' גם במשמעות כדי.
74
קלמן הרץ שואל/ת: איך קיבל השיעור התלמודי משמעות של lesson?
רוביק עונה:
השם ניתן בעברית החדשה, בעקבות המילה התלמודית 'שיעור' שפירושה מידה של חלק מן השלם. מחלקים שדה, מחלקים תשלום לחלקים קטנים ומכאן גם 'תשלומים לשיעורין'. בהקשר שלנו שיעור הוא חלק מיום הלימודים. נראה שיש כאן השפעה גרמנית, שבה שיעור נקרא גם Stunde, שעה, על פי מידת הזמן המחלקת את היום.
75
רחל גרשוני שואל/ת: האם יש פועל "להטרים" בעברית? נתקלתי בשימוש בפועל זה בעבודה של סטודנט שנקט לשון "אטרים" במובן של - אפתח ב.....
רוביק עונה:
יש ויש. להטרים – להקדים, גזירה מן המילה 'טרם', ומכאן גם 'טרום' במשמעות לפני. בדרך כלל הפועל מתייחס לרעיונות ומחשבות.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >