שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
61
סימונה שואל/ת: מה המשמעות המודרנית של המושג כלאיים והאם יש למילה משמעות שלילית?
רוביק עונה:
בתנ"ך 'כלאיים' משמשת בכמה הופעות בהצגת זיווג בין שני מינים, בעלי חיים, צמחים ואריגים. בעברית החדשה השימוש התרחב לזיווג בין עניינים שאין ביניהם קשר ושאינם מתאימים, וזאת בתחומי הלשון, חקר הספרות, וגם בחיי הציבור.
62
רותי יודוביץ שואל/ת: מה פירוש המילה 'כלח' בביטוי: 'אבד עליו הכלח'?
רוביק עונה:
המילה 'כֶּלַח' נשמרה בצירוף 'אבד עליו הכלח' בעקבות פסוק מאיוב: "עָלֵימוֹ אָבַד כָּלַח" (ל 2). על משמעות המילה ניטש ויכוח שלא הוכרע. יש קובעים שמדובר בזִקנה ואחרים בעלומים, ברעננות או בקציר. משמעות 'קציר' היא גם על פי ההופעה השנייה של המילה, גם היא באיוב: "תָּבוֹא בְכֶלַח אֱלֵי־קָבֶר, כַּעֲלוֹת גָּדִישׁ בְּעִתּוֹ" (ה 26).
63
רונן שבתאי שואל/ת: הפועל בסלנג: לרפרר מלשון reference. מה משמעותו בדיוק? זה עלה לי כששאלתי את עצמי האם לדוגמה לצרף לקטע כתוב קישור לאתר כלשהו זה לרפרר אליו?
רוביק עונה:
הפועל 'לרפרר' שייך לקבוצה רחבה של פעלים חדשים שנוצרו ממילים לועזיות, בעיקר מאנגלית, והשימוש בו רב אף כי לא זכה לתו תקן. פירושו בדרך כלל 'להפנות למראה מקום או לאזכור קודם כלשהו', בעקבות reference. על פי המילה האנגלית צריך היה לומר לכאורה לרָפֵר, או לרַפְרֵן, אבל בפעלים לא מעטים בעברית נמצא הכפלה של ל' הפועל, כמו 'לשרטט' מן התלמוד, או 'לפקסס' מימינו אנו.
64
חגית ברקאי שואל/ת: לעיתים מופיעה המילה 'ירוקת' בשירים, סיפורים. יש צמח הנקרא ירוקת החמור (מפיץ זרעיו למרחק , הפרי מבשיל בתקופה זו, ומפתיע את אלה שנוגעים בו, ואז ניתק ויוצא שפריץ). אני חושבת שאין צמח כזה שנקרא ירוקת. לטענתי, המשתמשים בה, נוטים לתאר אצות באזורים ימיים, או לחים. ייתכן והתיאור מתייחס לטחבים. אז מה אתה חושב? דבר נוסף : בהרבה סיפורים אני מוצאת את המספר מדבר על ריח טחוב, ולדעתי זה לא קשור לטחבים אלא לפטריית העובש שגדלה במקומות לחים. מה התשובה?
רוביק עונה:
'ירוקת' היא שכבת טחב או שכבת צמחים ירוקים העולים על פני המים אך אין לה מעמד של צמח עצמאי. 'ירוקת החמור' הוא שם ספציפי לצמח ספציפי, המתייחס לאפקט היריקה ולא לצבע הירוק. באשר ל'טחב', יש אכן שימוש העשוי לבלבל במילים. טַחַב על פי השימוש התלמודי היא רטיבות קלה, לחות, באנגלית moisture. טָחוב הוא מקום הספוג רטיבות. טְחָב הוא צמח חסר זרעים הנצמד למקומות לחים ומתרבה באמצעות נבגים. הוא נקרא באנגלית moss ונראה שהוא הגורם לריח העובש הקרוי ריח טָחוב. השם ניתן בעברית החדשה בעקבות נוהגו של הצמח להיצמד למקומות לחים, ואולי בהשפעת הדמיון (המקרי) בין המילים באנגלית.
65
שרה שואל/ת: בשיר מחג הפסח - מה פירוש 'שלושה עשר מדיע' (חיריק תחת ה מ')
רוביק עונה:
המילה היא 'מידייא', שפירושה בארמית מידות, והיא מתייחסת לשלוש עשרה המידות שהן הסגולות המיוחדות של האל. זאת על פי פסוקי ספר שמות: "וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת: נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים". באמירת "סליחות" בתפילה בתעניות, בחודש אלול ובימים נוראים מפסיקים אחרי "ונקה", שכן המשך הפסוק הוא מידת הדין, ואילו י"ג המידות הן מידות רחמים. ככל הנראה לאלה הכוונה בפיוט "אחד מי יודע". לצד אלה מופיעות ביהדות שלוש עשרה המידות התלמודיות, שהן בסיס הלוגיקה החז"לית (כולל קל וחומר, בניין אב ועוד).
66
אסנת גדיר שואל/ת: 'סוּף' ו'קָנֶה' הם שני צמחי גדות שונים. האם אין זו טעות להשתמש בצירוף הרווח 'קְנֵה-סוּף'?
רוביק עונה:
האמת הבוטנית-מדעית אינה שנויה במחלוקת: קנה הוא קנה, סוף הוא סוף, ולצמח הסוף אין קנה. עם זאת הצירוף 'קנה סוף' נפוץ מאוד בדיבור, ומופיע בעיתונות ובספרות, בין היתר בשיר "הבלדה על יואל משה סלומון", מעין שם גנרי לצמחי ביצה.
67
נתן פוזניאק שואל/ת: מהו ה"נזעי" בנזעי חשמל?
רוביק עונה:
'נזע חשמלי' הוא חידוש שנוצר בתוככי מערכת הרפואה, מונח עברי ל'שוֹק חשמלי'. החידוש לא אומץ על ידי האקדמיה וכמעט אינו מופיע במילונים. זוהי הרחבה של המילה התלמודית 'זיע' שפירושה רטט או רעדה בלשון התלמוד, בעקבות זע (נע, התנועע), המתייחס גם ל'זעזע'. על סמך מה נוספה למילה האת נ', מי המחדשים ומתי חודשה המילה? כל מידע בעניין יתקבל בברכה.
68
אריה שואל/ת: מה הפירוש של אספסוף?
רוביק עונה:
המילה 'אספסוף' מופיעה פעם אחת בתנ"ך, בספר במדבר: "והאספסוף אשר בקרבו", והכוונה לערב רב של בני עמים שונים שנספחו אל בני ישראל במדבר. במדרש יש טענה שהכוונה דווקא לאנשי הסנהדרין שאותם 'אספו' ליצירת המוסד. השימוש היום אינו מתייחס למוצא האתני של האספסוף, אלא לציבור אנשים חסר השכלה המתנהג באופן אלים ויצרי. ככל הנראה מקור המילה הוא בשורש אס"ף, שזכה להכפלה תוך השמטת האות הראשונה, כדוגמת אדם=אדמדם שרק=שרקרק, אך יש למילה גם קשר למילה הערבית סַפְסַפ שפירושה נחוּת.
69
יהודה שואל/ת: על בלעם כתוב "נאום הגבר שׁתום העין". המילה "שׁתום" כוונתה סתום או רואה? ומה מקור המילה?
רוביק עונה:
'שׁתום עין' פירושו פקוח עיניים. שׁתם וסתם (וכם שׂתם בתנ"ך) הם פעלים הפוכים במשמעותם: פתח מול סגר, ובתלמוד נכתב על חבית: "כדי שישׁתום ויסתום". שֶׁתֶם הוא נקב או חור ושַׁתָּם הוא מי שמקצועו קדיחת חורים בחביות יין. עקב הדמיון בהגייה והנדירות של הפועל שׁתם בעברית החדשה רווח השימוש ב'שתום עין' במשמעות מי שעיוור בעינו האחת. באתר מאקו נכתב לאחרונה על משה דיין: "מצביא, מאהב, גנב עתיקות, שתום עין. כל הדברים שאישה מחפשת בגבר".
70
חגית ברקאי שואל/ת: בספר של ברונו שולץ, בסיפור 'חנויות קינמון' כתוב: "חמילת עזים מארכות". שמא הנך יודע מה זה? אולי צואה?
רוביק עונה:
'חמילה' היא מילה תלמודית שפירושה אריג עבה עשוי עור כבשים או עזים, צמר גמלים וכדומה. היא קרובה למילה הארמית חמלתא, וכן למילה הערבית ח'מיל, כולן באותה משמעות.
71
אורי טל שואל/ת: בביקור בבית כנסת מונסטירליס בסלוניקי נתקלתי בשלט הכניסה בראשי תיבות יככ"ץ. מה משמעותם?
רוביק עונה:
גהכוונה היא ככל הנראה ליכב"ץ, ראשי תיבות של 'ייכון בצדק'. על עיר נאמרים ראשי התיבות תכב"ץ, תיכון בצדק.
72
איתי שואל/ת: בעת טיול אינטרנטי נתקלתי במילה 'שֹחקוּנא', ומכל ההקשרים שלה נראה שזו מילה נפוצה ברחוב החרדי, והייתי שמח לדעת מה פשרהּ.
רוביק עונה:
'שחקונא' אינה מילה אלא שם של פרויקט חרדי שנועד לאפשר לילדים חרדים פעילות פנאי במהלך הקיץ, ומורכב מהמילים 'שחקו נא'. פעילים קיצוניים ברחוב החרדי נלחמים בפרויקט ורואים בו כפירה ונוהג נוצרי.
73
דב פוניו שואל/ת: מדי פעם כאשר המדור בוקע מצג המחשב, ליבי שב ומתמוגג. אם כן, מה זה בדיוק "מתמוגג" ? אבן שושן מדבר על "נמס". אני שלמדתי את השפה בעיקר מקריאת ספרים והדבקת פשר למילים לפי הקשר, ההמסה לא ממש מתקשרת.
רוביק עונה:
הפועל 'להתמוגג' מציין בעברית החדשה שמחה העולה על גדותיה. 'התמוגג' הוא מהשורש מו"ג, שממנו גזורה המילה 'נמוג', נעלם, נמס. 'מוג לב' הוא מי שלבו נמס מפחד. בפסוק "וְהִטִּיפוּ הֶֽהָרִים עָסִיס, וְכָל־הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַֽגְנָה" (עמוס ט 13), מסופר שהגבעות נמסו והיו למשקה משובב נפש, ממש כמו ההרים. הפסוק זכה בתקופת הזמר המוקדם למנגינה קצבית. הגבעות הנמסות ייצגו שמחה ותחושת שפע, וכך דבקה בפועל 'להתמוגג' בימינו משמעות השמחה וההתרגשות.
74
מיכה שואל/ת: הייתי שמח לדעת מה פירוש המלה שלוך?
רוביק עונה:
ביידיש שלאָך (נהגה שלוך) הוא רשלן. ביהודית המרוקאית, על פי השימוש במרוקו, שְלוּח הוא אדם נבער מדעת, פרימיטיבי. הדמיון בין המילים מקרי.
75
י שואל/ת: האם המילה 'חולי' בהגדה של פסח ('מלפני אדון חולי ארץ') מתכוונת לציווי לחוֹלְלִי=רִקְדִי? אני סברתי שהכוונה היא ל'רעדי' (כמו ב'חיל ורעדה').
רוביק עונה:
על פי רש"י 'חולי ארץ' אינן משפט פעלי אלא שמני: "מפני אדון מחולל הארץ", הי' יתרה, כמו במקרים אחרים בתנ"ך. אבן עזרא סבור שהכוונה היא לריקוד: רִקְדי ארץ, והדבר נקשר גם לפסוקים אחרים בפרק: "ההרים רקדו/תרקדו כאילים". רד"ק סבור שמדובר בפחד: פַחְדִי ארץ, וכך מקובל גם בקרב פרשנים נוספים. נטיית לבי היא דווקא לאבן עזרא, בזכות ההקשר באותו פרק.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >