שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
76
חיים אייל שואל/ת: משאבה היא מכשיר לשאיבה (מים, אויר וכו׳). הכלי לניפוח אויר בצמיגים נקרא גם כן משאבה. לפני שנים רבות אמר לי מורי לעברית בתיכון שהמונח הנכון הוא משבה, שכן אנו נושפים אויר לתוך הצמיג ולא שואבים אותו החוצה. האם צדק?
רוביק עונה:
המורה לא צדק מסיבה פשוטה: המילה משבה (כנראה מנוקדת מַשָּׁבָה) אינה קיימת בעברית ואינה משמשת בעניין כלשהו. השם משאבה ניתן למכשיר הניפוח מאחר שהפעולה הנעשית בו דומה לפעולת המשאבה, ולמעשה כדי לנפח, להכניס אוויר לצמיג, יש לכאורה לשאוב את האוויר תחילה לתוך מכשיר הניפוח.
77
גדעון נח שואל/ת: נתקלתי במילים טור-סיני, טור מלכא, טור כספא. מהי המילה טור והחיבור שלה? באיזו תקופה נכתבה הסיומת א?
רוביק עונה:
'טור' פירושה הר, מילה המופיעה בספר דניאל, ובארמית: טורא. 'טור מלכא' הוא בארמית הר המלך, יישוב באזור ירושלים הנזכר בסיפור קמצא ובר קמצא, הסיומת א' היא ארמית. לשמות המשפחה בעברית החדשה 'טור כספא' ו'טור סיני' אין בסיס במקורות, אך הם נטבעו בהשראת 'טור מלכא'. הר סיני אינו צריך הסבר, ופרופ' נפתלי טורטשינר, נשיא ועד הלשון, קבע את 'טור סיני' כשם הדומה בצלילו לשמו הלועזי. 'טור כספא' הוא אולי תרגום של זילברברג.
78
דניאל דורון שואל/ת: במקורות על העלייה הראשונה משתמשים במילה 'שכלול' במשמעות של עזרה/מתן הטבה. "זקוקים לשכלולים" כדוגמא. האם תוכל לעזור לי בהסברת המשמעות של השימוש במילה זו? להלן שני קטעים מתוך "הצפירה": " ...בעת השכלול אי אפשר למסור העניין להקולוניסטים עצמם, אך תיכף אחרי השכלול צריך להרחיק מעליהם את האפוטרופסות, ..." ובהמשך: "הפועלים יעריכו תכנית כזו וחושבים ע"ד שכלול מאה משפחות, מפני שהאחרונים באו לאה"ק לא כל כך בשאיפות מוסריות כמו בתקווה לשכלול. ..." בחלק הראשון זה מתייחס לעזרה כספית, שאכן ניתנה, ואילו בשני 'תקווה לשיפור מצבם'.
רוביק עונה:
הפעלים שכלל, שוכלל והשתכלל הם פעלים ארמיים המופיעים בספר עזרא. הופעתם בעברית היא בלשון חז"ל. משמעותם דומה לזו היום: שיפור, תיקון וייפוי, והם מתייחסים בעיקר לערים ולבניינים. עיתונות התחייה הרבתה להשתמש ב'שכלול' במשמעות הטבה ושיפור, ומדי פעם ייחסה את המילה להטבת מצבם של בני אדם. בעיתון הפועל הצעיר משנת 1909 נכתב על "שכלול צעירי המושבה". המשמעות הזו אינה שונה בהרבה מזו המקורית: שכלול פירושה שיפור, עשיית דבר מה לטוב יותר. היום 'שכלול' מתייחסת כמו בלשון חכמים בעיקר לתחומים כמו טכנולוגיה, שיטות עבודה וכדומה.
79
איציק שואל/ת: האם ״מושמוש״ בסלנג הכוונה לאבר מין הנשי? למשל ״צורב לי במושמוש״. השתמשו בביטוי לפני 40-50 שנים?
רוביק עונה:
הכינוי לאיבר המין הנשי היה בעבר פושפוש, מעין תגובה ל'בולבול'. 'מושמוש' שימש ומשמש ככינוי חיבה דביק בין בני זוג.
80
גלעד אדמוני שואל/ת: מה הפירוש של המילה מקיף, בהקשר של בית ספר מקיף. אני מצאתי כי הדעות חלוקות בין: א. מקיף - שש שנתי ז'-י''ב בשונה מחט''ב ותיכון עצמאיים. ב. מקיף - המתייחס לאזור מסוים, מקיף אותו. ג. מקיף במובן של מקיף גם מקצועות טכנולוגיים, חקלאיים וכו' וגם עיוניים.
רוביק עונה:
התשובה הנכונה היא השלישית. בית ספר מקיף הוא בית ספר שיש בו נתיבים לימודיים מגוונים, עיוניים טכנולוגיים, והוא מתייחס לבתי ספר תיכוניים, חט"ב וחטיבה עליונה. היום הולך מספר בתי הספר המקיפים ומתמעט.
81
מנחם דסקל שואל/ת: מה פירוש המילה טמיון בביטוי ירד לטמיון, זכור לי שאורי אבנרי בהיותו חבר כנסת פנה לספיר כשר הטמיון.
רוביק עונה:
טמיון הוא אוצר. לשון חכמים: "כל אילו אינן שלי יורדין לטמיון, של טמיון הם" (פסיקתא רבתי י). למרות הקרבה לפועל לטמון, 'טמיון' מקורה אינו שמי אלא יווני, tameion, אוצר הממשלה. יורד לטמיון – הכסף הולך לממשלה, ובהרחבה, נעלם ואיננו.
82
יעקב שואל/ת: האם נכון לומר אני 'גאה' בבני או אני 'מתגאה' בבני? גאה או מתגאה?
רוביק עונה:
'גאה' מתאר מצב קבוע, תחושה קבועה. 'מתגאה' מרמז על פעולה ולכן יתאים בעיקר אם מתארים דיבורי גאווה מפורשים של האב על בנו.
83
אבישי לבנה שואל/ת: מה נכון יותר, מקצועה (מלרע, נקבה) או מקצוע (מלעיל, זכר)?
רוביק עונה:
כוונת השאלה לכלי הנגרים המשמש להקצעה. המילה המקראית היא מַקְצוּעה, על פי ספר ישעיהו. מַקְצוּעַ היא מילה נדירה שנשכחה במשמעות סכין לחיתוך דבלי תאנים או מקום לייבוש התאנים. המילה הנפוצה יותר, מִקְצוֹעַ, פירושה זווית או פינה, וכן משלח יד, או תחום דעת ולימוד.
84
אלי בן דוד שואל/ת: קראתי באיגרת-המידע של השבוע על נכד ונין בהקשר אחר. תשובתך מגלה שנין הופיע במקרא לפני נכד על פי סדר הכתיבה או האותיות. מתי אם כן נקבע ריבע לנין ושילש לנכד?
רוביק עונה:
'נין' נקבע כבן הנכד בעברית המודרנית. מכאן שהוא זוהה עם הריבע המקראי - הרביעי בסדר הצאצאים, ו'חימש' נקבע כבן הנין, בציבור ובקביעות אחרונות של האקדמיה ללשון.
85
גדי בלום שואל/ת: מכיר מילה מלפני היות ה"חנון" וה"יורם"?
רוביק עונה:
המילה הקרובה ביותר והקדומה יותר במשמעות הייתה 'סבון'. פירושה היה אדם שקל לעבוד עליו, בעקבות פועל גרמני. בהרחבה הכינוי התייחס לאנשים בגילים שונים, הלוקים בנאיביות ובחולשה חברתית.
86
תמר שחל שואל/ת: רציתי לשאול על משמעות המושג 'מלעון'. באיזו קונוטציה משתמשים במילה הזאת.
רוביק עונה:
'מלעון' פירושו רשע, ובערבית: מקולל וארור, ומשורש זה גם הקללה 'ילען אבוך': יקולל אביך', ששובשה ל'אינעל אבוק'. הביטוי מופיע בכמה מערכונים ושירים של הגשש: "תתביישי לך, יה סוררת, יה מלעונה" (כותב הבקשות); "ושאין לו למלעון אשה אחרת" (אף אחד לא קם).
87
בלה שואל/ת: מה משמעות המילה התנכית בינותינו? בחיפוש בגוגל מצאתי כי היא מופיעה פעמיים בספר בראשית ובספר שופטים: 1. וַיֹּאמְרוּ רָאוֹ רָאִינוּ כִּי הָיָה יְהֹוָה עִמָּךְ וַנֹּאמֶר תְּהִי נָא אָלָה בֵּינוֹתֵינוּ בֵּינֵינוּ וּבֵינֶךָ וְנִכְרְתָה בְרִית עִמָּךְ. (בראשית כ״ו:כ״ח ) 2. וַיֹּאמְרוּ זִקְנֵי גִלְעָד אֶל יִפְתָּח יְהֹוָה יִהְיֶה שֹׁמֵעַ בֵּינוֹתֵינוּ אִם לֹא כִדְבָרְךָ כֵּן נַעֲשֶׂה. (שופטים י״א:י׳). האם המשמעות היא ביננו?
רוביק עונה:
'בינות' היא צורה מורחבת של מילת היחס הנפוצה 'בין', ומופיעה כעשר פעמים במקרא. 'בינותינו' זהה במשמעותו ל'בינינו'. כמו ל'בין' גם ל'בינות' נטיות, אבל המשמעות זהה לכל הופעות 'בין'.
88
דורון כהן שואל/ת: מה המקור וההסבר ל"שרירותי"? ומצד שני ל"שריר וקיים"?
רוביק עונה:
השורש העברי-ארמי שׁר"ר נקשר לכוח ולחוזק. מכאן 'שריר וקיים' – קיים בעוצמה, שרירות לב – פעילות כוחנית, 'שרירותי' – מתוך כוח וכפייה, השרירים שבגופנו ועוד. אין לבלבל עם השורש שׂר"ר בשין שמאלית, הקשור בשלטון.
89
אילן ירמיהו שואל/ת: במזמור תהילים כתוב "כְּרֻם זֻלּוּת לִבְנֵי אָדָם". מה משמעות'כְּרֻם זֻלּוּת'? אם מדובר בגובה רום -- מנוקד בחולם או שורוק? זולות, האם מלשון זול או זלזול?
רוביק עונה:
הפרשנויות רבות. על פי רש"י מדובר ברשעים הדומים לרְאֵם הזולל. על פי אבן עזרא, מדובר ברשעים המגביהים עצמם בדרך זלזול. זו גם עמדתו של רד"ק, ונראה כי הפעם הצדק אתם, ופרשנותו של רש"י נראית במידת מה מאולצת.
90
רותם שואל/ת: בשיר הוי ארצי מולדתי, למה "ביר סוד יתום בגו"? 'בור' אני מבינה, אבל ביר? בגלל הערבית?
רוביק עונה:
'בַּיִר' היא צורת ארכאית של באר, מופיעה בספר ירמיהו וקרובה למילה הארמית המקבילה בירא. בַיָיר בתלמוד הוא חופר בארות. היא שייכת למשולש מילים קרובות במשמעות ובהגייה: באר-ביר- בור.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >