שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
76
עדי שואל/ת: אשמח לדעת מה מקור המילה 'מופקרת', ומה הייתה המשמעות המקורית של המילה.
רוביק עונה:
השורש פק"ר מופיע במשנה ובתקופות המאוחרות יותר של העברית, והוא קשור לזניחה ונטישה בתחומים שונים. מכאן גם הפועל 'התפקר', ו'הפקר' שהוא שטח שאין לו בעלים. 'מופקר' היא צורת הבינוני-הופעל של השורש (אדמה מופקרת). פעם אחת פירושה בתלמוד זונה, על פי רבי עקיבא.
77
אלימלך גזית שואל/ת: התנהגות פלצנית מהי?
רוביק עונה:
התנהגות פלצנית היא מה שקרוי בלועזית פומפוזית. הפלצן מבליט את ידיעותיו, תאריו או מעמדו החברתי באמצעים מוגזמים, ויוצר בכך התנגדות ואפילו לעג.
78
יוסי זיו שואל/ת: בפרשת השבוע נאמר (בראשית כא, כ): 'וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת הַנַּעַר וַיִּגְדָּל וַיֵּשֶׁב בַּמִּדְבָּר וַיְהִי רֹבֶה קַשָּׁת'. מה זה רובה קשת? הרי המילה רובה ככלי מלחמה אינה במקרא.
רוביק עונה:
רובה בפסוק זה היא צורת בינונית ייחודית של הפעל רב"ב בבניין קל, המופיע כמה פעמים בתנ"ך במשמעות ירה או השליך. מחדשי השפה השמשו בפסוק כדי להעניק לכלי הנשק רובה את שמו העברי.
79
ארד שואל/ת: מה פירוש המילה פרחחית?
רוביק עונה:
פרחחית היא נקבה של פרחח, נערה שובבה וקלת דעת. למילה פרחח היסטוריה מעניינת. המקור בספר איוב: "עַל־יָמִין פִּרְחָח יָקוּמוּ" (ל 12). המילה הדירה שינה מעיני חוקרי השפה המקראית, מה גם שבכמה כתבי יד של המקרא היא נכתבת 'פרחה'. נ"ה טור סיני טען שיש כאן חיבור שתי מילים, ויש לקרוא "עלימו נפר חח". יש טענה שהמילה היא במשקל קטלל – הכפלת ל' הפועל של השורש פר"ח. דעה אחרת היא שמשמעות 'פרחח' הוא פריחת החוח, פירוש המתאים להמשך הפסוק ולפרשנות אבן עזרא. המשמעות העכשווית, צעיר בעל הליכות פרועות, מופיעה בספרות ימי הביניים ובכתבי יל"ג.
80
קבוצת בלוך שואל/ת: משפחת בלוך מקבוצת הילדים של אבוש (קבוצת וואטצפ) התכתבה על סיפורי נוסטלגיה מהעבר הרחוק-רחוק, ואחת המילים שנזרקו הייתה הפירוש של המילה ״קאקר״. כל אחד ואחת כתבה למילה משמעות אחרת. מה המשמעות ומאיפה המקור?
רוביק עונה:
'קאקר' היא מילת גנאי המתייחסת לאדם בזוי, לעיתים עקב רשעותו ולעיתים עקב היותו לא יוצלח ומסכן. מכאן גם הביטוי 'אַלְטֶה קאקר', אדם זקן שכבר אינו יכול להביא תועלת ומהווה נטל על הסביבה. המילה מקורה ביידיש. קאקער ביידיש פירושו המילולי מטיל צואה (או קקי), וכדימוי – אדם אובד עצות.
81
נתן שואל/ת: תהליך היבום ידוע ומוכר במקרא. שאלתי: מדוע יבמה משמעה גיסה (מגילת רות)?
רוביק עונה:
כאשר מדובר במערכת היחסים בדור המבוגר מתפצל השימוש בין 'יבם' בלשון המקרא ל'גיס' בלשון חכמים. 'יבם' הוא אחי הבעל, אך לא ברור אם הכוונה לכל אחד מהאחים, או רק לזה שחייב לשאת את האלמנה. כך יבמה, זו האמורה לשאת היבם, או לחילופין אחות כלשהי. על פי מסכת סנהדרין 'גיס' הוא כל מי שנמצא במישור הגיל בקשרי אח ואחות, ולא חלים עליו הגבלות השימוש של 'יבם'.
82
שרון שואל/ת: מה משמעות המילה להתאבד. האם קשור ללכת לאיבוד?
רוביק עונה:
הפועל 'התאבד' מתייחס בעברית החדשה למי שממית את עצמו. הוא פיתוח של הביטוי 'איבד את עצמו לדעת' המופיע במדרש. מי ש"מאבד את עצמו [באופן מודע]" - מתאבד. הפועל 'התאבד' מופיע גם במדרש, אך במשמעות שונה: התבלבל, איבד את עשתונותיו.
83
ראובן גבע שואל/ת: כרר מהו?
רוביק עונה:
כָּרָר הוא בעל מקצוע המתמחה בהכנת כרים ואוכפים לבהמות. המילה מופיעה בתלמוד.
84
אורי שואל/ת: מה פירוש המילה לימבו בשימוש בעגה יומיומית?
רוביק עונה:
'לימבו' הוא מונח לועזי שפירושו אי יכולת להגיע להכרעה, מבוי סתום זמני הגורם לדחיית החלטות וסגירת נושאים שעל הפרק, בדרך כלל בעקבות סבך של נסיבות, ומקורו לטיני. הריקוד הידוע 'לימבו', הליכה לאחור מתחת למקל, הוא ריקוד אינדיאני ואין לו קשר למשמעות הראשונה.
85
אלה שואל/ת: בניגוד לשימוש בתארים ״חלק״/״גלי״ כשמתארים שיער, ״מתולתל״ יכול להוות גם שם תואר (אני מתולתלת), גם בעברית וגם באנגלית (I'm curly vs. I'm straight). חשבתי שזה אולי ככה כי המשמעות החזקה יותר והשימוש הנפוץ יותר של ״אני חלקה״ מתייחסת לעור, ו'אני סטרייט' מתייחס לנטיה מינית קודם כל, בעוד שלמתולתל אין משמעות נפוצה נוספת. אבל אולי יש תהליך לשוני שהוביל לתופעה הזאת?
רוביק עונה:
Straight פירושה באנגלית ישר או חלק, במובן הפיזי הפשוט, ומכאן שהוא הניגוד של 'מתולתל'. מן המשמעות הבסיסית הזו נוצרו באמצעות מטפורות משמעויות רבות נוספות, כגון אדם תמים, אדם ישר, אדם ההולך בדרך המקובלת וכדומה. מאחר שההומוסקסואליות נחשבה לאורך כל הדורות, ובמקומות רבים גם היום סטייה מדרך הישר, ההיפוך שלה הוא Straight - מי שאינו סוטה מן הדרך. בעברית הישראלית לא נמצאה מילה להטרוסקסואל, שנחשב הדרך המקובלת שאינה צריכה מונח עצמאי. כאשר התבקש מונח, אומץ המונח האנגלי במשמעות המינית: סטרייט.
86
דביר שואל/ת: האם המילה "מעריץ" מתכוונת במקור לאדם ששם עליו אדם אחר לעריץ?
רוביק עונה:
הפועל העריץ מופיע בתנ"ך במשמעות כפולה, בישעיהו. עָרַץ פירושו פחד. העריץ פירושו גם התייחס בכבוד, מתוך יראה, משמעות הקרובה למשמעות היום, וגם במשמעות הפוכה: הפחיד, הטיל מורא.
87
יפתח שואל/ת: בשיר ישן מאוד של נתן זך כתוב: "יש איזה שורש עמוק שאיננו מצמיח/ יש איזה רוש מסותר אשר ממתיק" מה זה "מסותר"? לא הצלחתי להחליט האם הוא קרוב של סתור או של מוסתר. האם זו פשוט שגיאת דפוס?
רוביק עונה:
ממש לא שגיאת דפוס אלא פועל נאה המופיע בתנ"ך: "טובה תוכַחַת מגולה מאהבה מסוּתֶרֶת" (משלי כז 5). אין הבדל משמעות בין 'מוסתר' ל'מסותר' והשימוש ב'מסותר' הוא לצרכים ספרותיים.
88
לאה שואל/ת: המילה הצרחה. אני שומעת לאחרונה הרבה את המילה הזאת. לא ברורה לי המילה, לא מה היא אמורה לבטא ומה המקור שלה. אולי זה בכלל הצרכה? גם במקרה זה אני לא מבינה.
רוביק עונה:
שתי המילים, הצרחה והצרכה, קיימות אך אין ביניהן קשר. 'הצרחה' היא מהלך שבו מוחלפים שני בעלי תפקידים באותו מעמד זה בזה. המקור הוא במשחק השחמט, שבו החלפת עמדות בין המלך והצריח היא שלב חוקי לצורך הגנה על המלך. 'הצרכה' היא שם הפעולה של הפועל הצריך, כלומר, דרש. בדרך כלל לא משתמשים בו, אך יש לו שימוש בדקדוק בדיון על "מושא מוצרך".
89
נועם שואל/ת: חז"ל מספרים על אדם הראשון שכבר ביומו הראשון יצא בדימוס, וכוונתם שחזר בתשובה. מה לחזרה בתשובה ולגמלאות, דימוס?
רוביק עונה:
'דימוס' פירושו חופש, שחרור, בעקבות המילה הלטינית dimissus והפועל dimittere, לשלח לחופשי. 'יצא בדימוס' – יצא לחופשי. אדם הראשון יצא לחופשי מפני שחזר בתשובה, אך זו הסיבה לשחרורו ולא משמעות הביטוי.
90
רננה שואל/ת: בשירה של רחל המשוררת "כאן על פני האדמה" מופיע המשפט: "בְּטֶרֶם אָתָא הַלֵּיל – בּוֹאוּ, בּוֹאוּ הַכֹּל!" מה זה אתא? פירוש? שורש? מאיזה מילה ומה הכוונה?
רוביק עונה:
'אתא' הוא פועל עברי קדום שפירושו בא, והוא נכתב גם 'אתה'. הוא מוכר גם משפות נוספות כמו ארמית, ערבית ואוגריתית. הפועל מופיע בתנ"ך 21 פעמים, למשל: "אתה בוקר גם לילה", בישעיהו.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >