שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
76
מאיר מינדל שואל/ת: בהמנון נגבה, שמילותיו חוברו ב1944 ע"י שלום סמיד נכתב "שירו, חולו, רונו". משמעות המלה "חולו" מהי? האם "חוללו" בציווי? האם מהמילה "לחול" - להיווצר, להתגשם? כיצד יש לנקד- בחולם או בשורוק/קובוץ?
רוביק עונה:
חוּלו בשורוק פירושו רִקְדו. השורש הוא חו"ל, ציווי בבניין קל, שממנו נגזרה גם הצורה היחידה בתנ"ך בשם הפועל: לָחוּל במשמעות לרקוד. הצורות המוכפלות הן בבניין פיעל: חוללו (בעבר) יחוללו (בעתיד), לחולל (שם הפועל) וכן חולל (בציווי).
77
עמית הדר שואל/ת: במסגרת סטודיו ריהוט (סטודנט לעיצוב תעשייתי), נתקלתי במלה "שרפרפול". גוגל מאשר שאכן יש שימוש במונח כזה, אם כי אינני מוצא תמונות שלו. כמובן שהרושם הראשוני הוא שזה כינוי חיבה לשרפרף כלשהו מסביבתו, אולי זמנו, של רפול.
רוביק עונה:
רפול היה נגר, ובין היתר ייצר שרפרפים בצורה ייחודית הנקראים על שמו: שרפרפול. פרטים על צורתו המיוחדת של השרפרפול כולל תמונה יתקבלו ויפורסמו.
78
יעוד גונן שואל/ת: אני מבקש להעלות תמיהה לשונית, והיא במונח 'תזמורת': לפי משמעות הפועל מדובר בהשמעת מנגינה ע"י קול אנושי, וכך הוא ב'זֶמֶר' וב'זַמָּר''', אך משום-מה המונח 'תזמורת' מציין קבוצה המשמיעה מנגינה בעזרת כלים. התוכל להסביר היכן השתבשה המשמעות?
רוביק עונה:
כאשר חידש בן יהודה את 'תזמורת' הוא נשאל אותה שאלה, וענה, ובצדק, שבתנ"ך השורש זמ"ר מתייחס הן לשירה והן לנגינה בכלים. כך נעים זמירות ישראל, דוד, היה נגן נבל ולא ידוע על נוהגו לשיר. כלי זמר הם כלי נגינה. 'המורה לזמרה' נחשבה מורה למוזיקה, על פי אותה הבנה. עם זאת כבר מראשית תחיית הלשון נוצר בידול: זֶמֶר, זַמָּר ומזמור למוזיקה קולית, נַגָּן ונגינה למוזיקה כלית.
79
יוחאי שואל/ת: בסוף ספר עמוס כתוב ״ולא ינתשו עוד מעל אדמתם״. נטישה כותבים באות ט׳. מה זה נתישה באות ת׳?
רוביק עונה:
יש דמיון בהגייה אבל אין קשר בין נָטַש לנָתַש. נטש פירושו עזב, נתש פירושו עקר, והוא קרוב לפועל נתץ. הצורה בבניין נפעל היא ניתש, ובעתיד: יינָתֵש. לא יינָתשו: לא ייעקרו עוד מאדמתם.
80
נתי שואל/ת: על השורש מ.ש.כ. - לאחרונה הייתי שותף לפלפול בעיין הביטוי "נושא משך הזרע" מתהלים קכ"ו. יהודה לייב בן זאב ורוב פרשני המקרא מקשרים את הביטוי במשמעותו המוכרת של אורך וזמן, אבל בחלק מהמילונים (למשל אבן-שושן, מנדלקרן) הביטוי מקושר למילה האכדית masku והארמית משכא, שמשמען עור (משך הזרע = שק הזרעים של האיכר), ואילו "משיכה" מקושרת לאוגרית וערבית. יש גם ביטוי "מושך בעורלתו". האם ייתכן שיש קשר בין כל הללו?
רוביק עונה:
אני נוטה לעמדתו של אבן שושן, המתאימה יותר לפשוטו של הפסוק, וזו גם עמדתו של קאסוטו. לפרשני התנ"ך לא היה ידע בשפות שמיות עתיקות והם נטו לדרשנות, ולכן הן המדרש והן אבן עזרא למשל נוטים לקשור את משך הזרע למשמעות הזמן, אבל אלה קישורים מאולצים. לגבי 'מושך בעורלתו', כאן מדובר במשיכה ממש, כשהכוונה למי שמנסה להסתיר את יהדותו על ידי משיכה בעורלה.
81
מאיר מינדל שואל/ת: שמעתי בהרצאה שהמלה "מוסר" באה מן המלה "ייסורים". האמנם בבחירת האדם להיות מוסרי ולא אדיש לצער הזולת יש גם אלמנט של ייסורים? האם יש הבדל בין אדם אתי לבין אדם מוסרי?
רוביק עונה:
הקישור בין מוסר לייסורים מופיע בתנ"ך. הוא נתפס במסגרת היחסים בין אלוהים לאדם, כאשר האדם מתייסר על חטאיו כלפי האל, וכך גם בין אדם לאדם בסיטואציה היררכית: "שמע בני מוסר אביך". התפיסה המודרנית של 'מוסר' אינה כורכת אותו בייסורים אלא במעשי האדם ואישיותו התואמים עולם ערכים המייצג את 'הטוב'. עם זאת אתי' ו'מוסרי' אינן מילים נרדפות לכל עניין. אדם אתי הוא מי שפועל על פי קוד מקובל,' אדם מוסרי מעיד שערכי הטוב מנחים אותו ומהווים חלק מעולמו הפנימי.
82
חיים דגן שואל/ת: בשירו המופלא של אלכסנדר פן. שנכתב כמדומני לאזכרה לידידו אלכסנדר זייד. מופיע השורה "לי יהוד עמלי" לא מובנת לי המילה "יהוד". האם מלשון הדר היא באה?
רוביק עונה:
יֵהוֹד נוצרה על פי ההקשר מן המילה הוד, והכוונה היא שהעבודה, העמל, יעניקו לי הוד והדר. למילה 'הוד' אין למעשה שורש, ואלכסנדר פן לקח לעצמו כאן את חירות המשורר ביצירת צורה פעלית.
83
משה אליאב שואל/ת: מה פירוש המילה הארמית "מסתפינא"?
רוביק עונה:
הביטוי "לולא דְמִסְתְפִינָא" מבטא היסוס לפני הצגת רעיון נועז. פירושו בארמית: אם לא הייתי חושש. הביטוי נפוץ בספרות הרבנית, כגון מן המאה ה-13. נוסחים חלופיים: 'לולי דמסתפינא', 'אלמלא דמסתפינא'.
84
אריה שואל/ת: סליחה על הבורות, אבל מה זה "מצרפי"?
רוביק עונה:
מִצְרָפִי הוא שם תואר המתייחס לסך הכל של עניינים שיש להם מכנה משותף, תרגום של המונח האנגלי aggregative. הוא משמש בעיקר בכלכלה. המילה מופיעה לראשונה במילון לסטטיסטיקה של ועד הלשון משנת 1946.
85
דניאל קורן שואל/ת: מה משמעות המילה דיאלוגיקה.
רוביק עונה:
דיאלוגיקה היא מילה מומצאת, המשמשת ככל הידוע בישראל בלבד, בסדנאות לפיתוח אישי ועסקי, ניהול משא ומתן, העצמה ואימון אישי למיניהן. היא נוצרה כהרחבה של 'דיאלוג', דו שיח. מילה באותה משפחה שהומצאה ככל הידוע גם היא בארץ הקודש היא הומניקיישן, שגם משמעותה עמומה משהו. בסדנאות דיאלוגיקה לומדים הומניקיישן, ולהיפך.
86
יוסי לונטר שואל/ת: : מהי משמעות השם נער? כידוע, כיום הפרשנות הרווחת מתייחסת לצעיר בגיל ההתבגרות. אך מקור המילה המקראית מציגה פרשנות שונה. לדוגמא, כשמתגלה משה התינוק בתיבה נכתב כי ראתה בת פרעה "והנה נער בכה". או בעקידת יצחק, כשמופיע המלאך נכתב "אל תשלח ידך אל הנער", והרי בן 37 שנים היה יצחק על פי המדרש... והאם קשורות המילים ניעור, התנערות, ערנות, רעננות, ואף נעירת החמור...?
רוביק עונה:
ככלל נער הוא אדם צעיר, אבל מילים במסלול החיים זוכות לשימושים שונים. כך 'תינוק' בתלמוד הוא ילד, כמו בביטוי "תינוקות של בית רבן". יצחק היה בן 37, אבל בספירת השנים באותה תקופה זה היה גיל צעיר מאוד. ביחס למקור המילה 'נער' וכן נוער ונעורים יש שתי דעות. השערה אחת היא שמדובר בניעור, בטלטול, בפריצה קדימה. לאפשרות זו מקבילה בגרמנית, שבה werfen פירושה גם השלכה, התפרצות קדימה וגם להיות צעיר. השערה שנייה היא שמדובר בקולו המתחלף של הנער, הנשמע כנערת חמור, אך היא נראית סבירה פחות.
87
אלימלך גזית שואל/ת: קניתי קופסה גבינה חמוצה ועליה כתוב לַבַּנֶה אסלי. מה זה אסלי, והאם יש גבינה חמוצה שאיננה אסלי?
רוביק עונה:
אסלי הוא מיתוג שיווקי שנועד להדגיש שמדובר בלבנה מקורית, בדרך כלל בייצור של ערבים, או לבנה שדומה בטעמה ובדרך הייצור ללבנה בייצור ביתי. אסלי פירושו בערבית גזעי, מקורי.
88
אריה שואל/ת: בשבועות האחרונים יש פרסומות ברדיו של בנק ישראל על השטרות החדשים. מתעקשים לומר שהם בעריך של 20 ו-100 ש"ח. מדוע "עריך" ולא "ערך"?
רוביק עונה:
'עריך' היא מילה שנקבעה על ידי האקדמיה ללשון, תחילה עבור המילון לבולאות בשנת 1991. פירושה: ערך נקוב. היא מייחדת את המילה 'ערך' שיש לה שימושים נרחבים לתחום המוניטרי. השימוש בה נדיר.
89
שמואל פולק שואל/ת: מה זה "הקל-פקל"? (Hakel-Pakel)
רוביק עונה:
הכוונה כנראה לביטוי היידישאי 'האקל באקל', שהיא צורה אשכנזית של הביטוי 'הכל בכל', קיצור של 'מלחמת הכל בכל', ומתייחס למצבי עימות או מלחמה.
90
עדי שואל/ת: אשמח לדעת מה מקור המילה 'מופקרת', ומה הייתה המשמעות המקורית של המילה.
רוביק עונה:
השורש פק"ר מופיע במשנה ובתקופות המאוחרות יותר של העברית, והוא קשור לזניחה ונטישה בתחומים שונים. מכאן גם הפועל 'התפקר', ו'הפקר' שהוא שטח שאין לו בעלים. 'מופקר' היא צורת הבינוני-הופעל של השורש (אדמה מופקרת). פעם אחת פירושה בתלמוד זונה, על פי רבי עקיבא.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >