שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
76
רוני שואל/ת: רציתי לדעת מה מקור המילה "לשבוק"? מה הפרוש המדוייק שלה?
רוביק עונה:
'שבק חיים' פירושו מת, 'שבק' היא מילה ארמית שפירושה הניח. 'שבק חיים', (אלוהים) הניח את חייו. לביטוי גם גירסה מורחבת: 'שבק חיים לכל חי'. במסכת ברכות נכתב: "אמר ליה אביי: לא שביק מר חיי לכל בריה! [אם כן אין אדוני מניח חיים לכל ברייה]". הניב המלא בגירסתו העברית מצוי בספרות השו"ת של המאה ה-18. עם הזמן דבקה ב'שבק' משמעות המוות. בסלנג הישראלי 'שבק' פירושו התעייף מאוד, כנאמר 'הייתי עייף מת', או 'עייף עד מוות".
77
אלמוג שואל/ת: בשיר "הולכת את מעִמי" של חיים נחמן ביאליק נתקלתי בשתי מילים שאשמח לדעת את פירושן: "ייף" (כל עוד השמש ייף), "נילאו" (כוכבי אל לא נילאו).
רוביק עונה:
'ייף' היא צורה עתיד מקוצרת של יפ"ה בבניין קל. הצורה מופיעה פעם אחת בתנ"ך, בספר יחזקאל. ייף פירושו: יהיה יפה. 'נִלאו' פירושו התעייפו: "כוכבי אל לא נלאו עוד מרמוז לי": לא התעייפו מלרמוז לי.
78
ירון ליבאי שואל/ת: בשנות הארבעים קראתי את ספרי ז׳ול ורן בתרגום עברי. באחד הספרים (אולי ״מיכאל סטרוגוב״) הופיעה משפט שמישהו שלח ״דפשה״. מה פירוש המילה, שכנראה לא נמצא לה אז תרגום עברי?
רוביק עונה:
דֶפֶּשָׁה היא מברק. המילה הופיעה גם בעיתונות העברית של סוף המאה ה-19. המקור הוא במילה הפולנית depesza. היו שניסו לקרוא בעקבות זאת למברק "דע פתע". בן יהודה חידש את "מברק", ודפשה נעלמה מהשפה.
79
אילן שואל/ת: מה משמעות המילים קונמי-קונחי-קונסי-כינויי באשר להתרת נדרים אסורים ושבועות בתפילת כל נדרי?
רוביק עונה:
רצף המהלכים והטקסים שניתן למחול ולוותר עליהם ביום הכיפורים הוא בארמית: "כל נדרי ואסרי ושבועי וחרמי וקונמי וקונסי וכנויי". תרגום: כל הנדרים, והאיסורים, והחרמות, והשבועות, והאלות (קונם: שבועת איסור או חרם), והעונשים (קונסי, ובגירסה אחרת קינוסי, המזכירה את המילה קנס), והכינויים שבהם נתכנו. 'קונח' הוא שם נרדף ל'קונם'. המילה האחרונה, 'כינויי', מתייחסת לשמות הנרדפים למילים נדר ושבועה, ועל כך נאמר בתלמוד "כל כינויי נדרים כנדרים", וזאת בעקבות מסכת נדרים במשנה: "האומר לחבירו קונם קונח קונס, הרי אלו כנויין לקרבן".
80
נילי משיטה שואל/ת: מהי המשמעות של המילה כרוכה במשפט "נטילת תרופות מסוימות כרוכה בסכנה"?
רוביק עונה:
כרוך פירושו בלשון חז"ל קשור ומחובר, במשמעות הפיזית. בעברית החדשה הוא התרחב למשמעות של קשר בין פעולות או עניינים שונים, ובמקרה זה: בין נטילת התרופות לבין הסכנה ממנה. רמז לשימוש המושאל אפשר למצוא כבר בביטוי מן המדרש "ירדו כרוכים מן השמים", המתייחס לחרב וספר, וכן לכיכר ומקל.
81
יוחאי שואל/ת: ביצירה ״המתמיד״ משתמש ביאליק במילה ״מקצוע״ כמה פעמים, וברור שאינו מתכוון ל-occupation. אז מה זה בדיוק?
רוביק עונה:
פירוש המילה 'מקצוע' בשיר של ביאליק הוא זווית, כמו בשורה "אל עבר הקיר במקצוע האפל". המקור בספר נחמיה: "עַד־הַמִּקְצוֹעַ וְעַד־הַפִּנָּה" (ג 24), במשמעות זווית. במסכת בבא בתרא במשנה נכתב: "הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות, שאין לך מקצוע בתורה גדול מהן". במדרש מופיע הביטוי "מקצועֵי תורה". חכמי התלמוד והמדרש ראו את המקצוע כפינה או זווית מסוימת בעולם הדעת ובעולם התורה. על כך כתב ביאליק במאמרו "לכינוסה של האגדה": "אין לך מקצוע של הרגש והמחשבה שלא נגעה בו האגדה". משמעות 'מקצוע' כמשלח יד נקבעה בימי תחיית הלשון, שהרי כפי שיש מקצועות לימוד – יש מקצועות עבודה.
82
סימונה שואל/ת: מה המשמעות המודרנית של המושג כלאיים והאם יש למילה משמעות שלילית?
רוביק עונה:
בתנ"ך 'כלאיים' משמשת בכמה הופעות בהצגת זיווג בין שני מינים, בעלי חיים, צמחים ואריגים. בעברית החדשה השימוש התרחב לזיווג בין עניינים שאין ביניהם קשר ושאינם מתאימים, וזאת בתחומי הלשון, חקר הספרות, וגם בחיי הציבור.
83
רותי יודוביץ שואל/ת: מה פירוש המילה 'כלח' בביטוי: 'אבד עליו הכלח'?
רוביק עונה:
המילה 'כֶּלַח' נשמרה בצירוף 'אבד עליו הכלח' בעקבות פסוק מאיוב: "עָלֵימוֹ אָבַד כָּלַח" (ל 2). על משמעות המילה ניטש ויכוח שלא הוכרע. יש קובעים שמדובר בזִקנה ואחרים בעלומים, ברעננות או בקציר. משמעות 'קציר' היא גם על פי ההופעה השנייה של המילה, גם היא באיוב: "תָּבוֹא בְכֶלַח אֱלֵי־קָבֶר, כַּעֲלוֹת גָּדִישׁ בְּעִתּוֹ" (ה 26).
84
רונן שבתאי שואל/ת: הפועל בסלנג: לרפרר מלשון reference. מה משמעותו בדיוק? זה עלה לי כששאלתי את עצמי האם לדוגמה לצרף לקטע כתוב קישור לאתר כלשהו זה לרפרר אליו?
רוביק עונה:
הפועל 'לרפרר' שייך לקבוצה רחבה של פעלים חדשים שנוצרו ממילים לועזיות, בעיקר מאנגלית, והשימוש בו רב אף כי לא זכה לתו תקן. פירושו בדרך כלל 'להפנות למראה מקום או לאזכור קודם כלשהו', בעקבות reference. על פי המילה האנגלית צריך היה לומר לכאורה לרָפֵר, או לרַפְרֵן, אבל בפעלים לא מעטים בעברית נמצא הכפלה של ל' הפועל, כמו 'לשרטט' מן התלמוד, או 'לפקסס' מימינו אנו.
85
חגית ברקאי שואל/ת: לעיתים מופיעה המילה 'ירוקת' בשירים, סיפורים. יש צמח הנקרא ירוקת החמור (מפיץ זרעיו למרחק , הפרי מבשיל בתקופה זו, ומפתיע את אלה שנוגעים בו, ואז ניתק ויוצא שפריץ). אני חושבת שאין צמח כזה שנקרא ירוקת. לטענתי, המשתמשים בה, נוטים לתאר אצות באזורים ימיים, או לחים. ייתכן והתיאור מתייחס לטחבים. אז מה אתה חושב? דבר נוסף : בהרבה סיפורים אני מוצאת את המספר מדבר על ריח טחוב, ולדעתי זה לא קשור לטחבים אלא לפטריית העובש שגדלה במקומות לחים. מה התשובה?
רוביק עונה:
'ירוקת' היא שכבת טחב או שכבת צמחים ירוקים העולים על פני המים אך אין לה מעמד של צמח עצמאי. 'ירוקת החמור' הוא שם ספציפי לצמח ספציפי, המתייחס לאפקט היריקה ולא לצבע הירוק. באשר ל'טחב', יש אכן שימוש העשוי לבלבל במילים. טַחַב על פי השימוש התלמודי היא רטיבות קלה, לחות, באנגלית moisture. טָחוב הוא מקום הספוג רטיבות. טְחָב הוא צמח חסר זרעים הנצמד למקומות לחים ומתרבה באמצעות נבגים. הוא נקרא באנגלית moss ונראה שהוא הגורם לריח העובש הקרוי ריח טָחוב. השם ניתן בעברית החדשה בעקבות נוהגו של הצמח להיצמד למקומות לחים, ואולי בהשפעת הדמיון (המקרי) בין המילים באנגלית.
86
שרה שואל/ת: בשיר מחג הפסח - מה פירוש 'שלושה עשר מדיע' (חיריק תחת ה מ')
רוביק עונה:
המילה היא 'מידייא', שפירושה בארמית מידות, והיא מתייחסת לשלוש עשרה המידות שהן הסגולות המיוחדות של האל. זאת על פי פסוקי ספר שמות: "וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת: נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים". באמירת "סליחות" בתפילה בתעניות, בחודש אלול ובימים נוראים מפסיקים אחרי "ונקה", שכן המשך הפסוק הוא מידת הדין, ואילו י"ג המידות הן מידות רחמים. ככל הנראה לאלה הכוונה בפיוט "אחד מי יודע". לצד אלה מופיעות ביהדות שלוש עשרה המידות התלמודיות, שהן בסיס הלוגיקה החז"לית (כולל קל וחומר, בניין אב ועוד).
87
אסנת גדיר שואל/ת: 'סוּף' ו'קָנֶה' הם שני צמחי גדות שונים. האם אין זו טעות להשתמש בצירוף הרווח 'קְנֵה-סוּף'?
רוביק עונה:
האמת הבוטנית-מדעית אינה שנויה במחלוקת: קנה הוא קנה, סוף הוא סוף, ולצמח הסוף אין קנה. עם זאת הצירוף 'קנה סוף' נפוץ מאוד בדיבור, ומופיע בעיתונות ובספרות, בין היתר בשיר "הבלדה על יואל משה סלומון", מעין שם גנרי לצמחי ביצה.
88
נתן פוזניאק שואל/ת: מהו ה"נזעי" בנזעי חשמל?
רוביק עונה:
'נזע חשמלי' הוא חידוש שנוצר בתוככי מערכת הרפואה, מונח עברי ל'שוֹק חשמלי'. החידוש לא אומץ על ידי האקדמיה וכמעט אינו מופיע במילונים. זוהי הרחבה של המילה התלמודית 'זיע' שפירושה רטט או רעדה בלשון התלמוד, בעקבות זע (נע, התנועע), המתייחס גם ל'זעזע'. על סמך מה נוספה למילה האת נ', מי המחדשים ומתי חודשה המילה? כל מידע בעניין יתקבל בברכה.
89
אריה שואל/ת: מה הפירוש של אספסוף?
רוביק עונה:
המילה 'אספסוף' מופיעה פעם אחת בתנ"ך, בספר במדבר: "והאספסוף אשר בקרבו", והכוונה לערב רב של בני עמים שונים שנספחו אל בני ישראל במדבר. במדרש יש טענה שהכוונה דווקא לאנשי הסנהדרין שאותם 'אספו' ליצירת המוסד. השימוש היום אינו מתייחס למוצא האתני של האספסוף, אלא לציבור אנשים חסר השכלה המתנהג באופן אלים ויצרי. ככל הנראה מקור המילה הוא בשורש אס"ף, שזכה להכפלה תוך השמטת האות הראשונה, כדוגמת אדם=אדמדם שרק=שרקרק, אך יש למילה גם קשר למילה הערבית סַפְסַפ שפירושה נחוּת.
90
יהודה שואל/ת: על בלעם כתוב "נאום הגבר שׁתום העין". המילה "שׁתום" כוונתה סתום או רואה? ומה מקור המילה?
רוביק עונה:
'שׁתום עין' פירושו פקוח עיניים. שׁתם וסתם (וכם שׂתם בתנ"ך) הם פעלים הפוכים במשמעותם: פתח מול סגר, ובתלמוד נכתב על חבית: "כדי שישׁתום ויסתום". שֶׁתֶם הוא נקב או חור ושַׁתָּם הוא מי שמקצועו קדיחת חורים בחביות יין. עקב הדמיון בהגייה והנדירות של הפועל שׁתם בעברית החדשה רווח השימוש ב'שתום עין' במשמעות מי שעיוור בעינו האחת. באתר מאקו נכתב לאחרונה על משה דיין: "מצביא, מאהב, גנב עתיקות, שתום עין. כל הדברים שאישה מחפשת בגבר".
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >