שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
106
אלה שואל/ת: בניגוד לשימוש בתארים ״חלק״/״גלי״ כשמתארים שיער, ״מתולתל״ יכול להוות גם שם תואר (אני מתולתלת), גם בעברית וגם באנגלית (I'm curly vs. I'm straight). חשבתי שזה אולי ככה כי המשמעות החזקה יותר והשימוש הנפוץ יותר של ״אני חלקה״ מתייחסת לעור, ו'אני סטרייט' מתייחס לנטיה מינית קודם כל, בעוד שלמתולתל אין משמעות נפוצה נוספת. אבל אולי יש תהליך לשוני שהוביל לתופעה הזאת?
רוביק עונה:
Straight פירושה באנגלית ישר או חלק, במובן הפיזי הפשוט, ומכאן שהוא הניגוד של 'מתולתל'. מן המשמעות הבסיסית הזו נוצרו באמצעות מטפורות משמעויות רבות נוספות, כגון אדם תמים, אדם ישר, אדם ההולך בדרך המקובלת וכדומה. מאחר שההומוסקסואליות נחשבה לאורך כל הדורות, ובמקומות רבים גם היום סטייה מדרך הישר, ההיפוך שלה הוא Straight - מי שאינו סוטה מן הדרך. בעברית הישראלית לא נמצאה מילה להטרוסקסואל, שנחשב הדרך המקובלת שאינה צריכה מונח עצמאי. כאשר התבקש מונח, אומץ המונח האנגלי במשמעות המינית: סטרייט.
107
דביר שואל/ת: האם המילה "מעריץ" מתכוונת במקור לאדם ששם עליו אדם אחר לעריץ?
רוביק עונה:
הפועל העריץ מופיע בתנ"ך במשמעות כפולה, בישעיהו. עָרַץ פירושו פחד. העריץ פירושו גם התייחס בכבוד, מתוך יראה, משמעות הקרובה למשמעות היום, וגם במשמעות הפוכה: הפחיד, הטיל מורא.
108
יפתח שואל/ת: בשיר ישן מאוד של נתן זך כתוב: "יש איזה שורש עמוק שאיננו מצמיח/ יש איזה רוש מסותר אשר ממתיק" מה זה "מסותר"? לא הצלחתי להחליט האם הוא קרוב של סתור או של מוסתר. האם זו פשוט שגיאת דפוס?
רוביק עונה:
ממש לא שגיאת דפוס אלא פועל נאה המופיע בתנ"ך: "טובה תוכַחַת מגולה מאהבה מסוּתֶרֶת" (משלי כז 5). אין הבדל משמעות בין 'מוסתר' ל'מסותר' והשימוש ב'מסותר' הוא לצרכים ספרותיים.
109
לאה שואל/ת: המילה הצרחה. אני שומעת לאחרונה הרבה את המילה הזאת. לא ברורה לי המילה, לא מה היא אמורה לבטא ומה המקור שלה. אולי זה בכלל הצרכה? גם במקרה זה אני לא מבינה.
רוביק עונה:
שתי המילים, הצרחה והצרכה, קיימות אך אין ביניהן קשר. 'הצרחה' היא מהלך שבו מוחלפים שני בעלי תפקידים באותו מעמד זה בזה. המקור הוא במשחק השחמט, שבו החלפת עמדות בין המלך והצריח היא שלב חוקי לצורך הגנה על המלך. 'הצרכה' היא שם הפעולה של הפועל הצריך, כלומר, דרש. בדרך כלל לא משתמשים בו, אך יש לו שימוש בדקדוק בדיון על "מושא מוצרך".
110
נועם שואל/ת: חז"ל מספרים על אדם הראשון שכבר ביומו הראשון יצא בדימוס, וכוונתם שחזר בתשובה. מה לחזרה בתשובה ולגמלאות, דימוס?
רוביק עונה:
'דימוס' פירושו חופש, שחרור, בעקבות המילה הלטינית dimissus והפועל dimittere, לשלח לחופשי. 'יצא בדימוס' – יצא לחופשי. אדם הראשון יצא לחופשי מפני שחזר בתשובה, אך זו הסיבה לשחרורו ולא משמעות הביטוי.
111
רננה שואל/ת: בשירה של רחל המשוררת "כאן על פני האדמה" מופיע המשפט: "בְּטֶרֶם אָתָא הַלֵּיל – בּוֹאוּ, בּוֹאוּ הַכֹּל!" מה זה אתא? פירוש? שורש? מאיזה מילה ומה הכוונה?
רוביק עונה:
'אתא' הוא פועל עברי קדום שפירושו בא, והוא נכתב גם 'אתה'. הוא מוכר גם משפות נוספות כמו ארמית, ערבית ואוגריתית. הפועל מופיע בתנ"ך 21 פעמים, למשל: "אתה בוקר גם לילה", בישעיהו.
112
מאור שואל/ת: בסדרה ״מטומטמת״ אומרת שירי, הגיבורה: ״על הפאפון שלי״, וגם באתר pickore.co בפוסט מה-24 בנובמבר כתבה בת חן סבג: עכשיו שכבר על הפאפון שלי ספויילרים... אז מה זה בעצם פאפון?
רוביק עונה:
לזירה הלשונית לא ידוע המקור. יש רמזים לכך שהמקור עיראקי אבל אין אסמכתאות. אפשרות נוספת היא שזו חלופה נשית ל'על .... שלי' הגברי. כל מידע יתקבל בברכה. הסבר מבת חן סבג עצמה יתקבל בברכה כפולה.
113
משה שואל/ת: הייטה זה טיול (כמאמר השיר 'אחינו הנהג')? עברית זה לא, לא נראה כגרמנית, וגם... לא כמו שום שפה אחרת.
רוביק עונה:
ההסבר היחיד המוכר לי הוא שמדובר במילה שהומצאה לצורך החרוז בשיר המוזכר בשאלה: "לא רוצים הביתה, רוצים ללכת הייטה".
114
יצחק קרמר שואל/ת: מה פירוש המילה 'תבלול?
רוביק עונה:
'תבלול' הוא קרום המעכיר את קרנית העין וגורם לכהות ראייה ואפילו לעיוורון ולו הופעה בודדת בתנ"ך. בלשון חכמים הוא נקרא 'חורור' או 'יָרוֹד'.
115
גליה שואל/ת: איך הפועל "נשא" קשור לנושא כללי, לדוגמה חיות, או גוף האדם? למה הם באותו השורש?
רוביק עונה:
בספרות העברית של ימי הביניים המוקדמים נקבעו מילים שונות לתיאור מונחים מופשטים ודקדוקיים. כך נקבעה המילה 'נושא', שמשמעותה המקורית 'מחזיק את', 'זה שהדברים עומדים עליו', על דרך הדימוי. העניין שעלו מדברים 'מחזיק' את הדיון, הוא נושא הדיון. ובמשפט, הנושא 'מחזיק על גבו' את המשפט, והנשוא מתייחס אליו.
116
מיכל שהם בן זאב שואל/ת: באתר של מט"ח מופיע קטע שכתבו אפרים ומנחם תלמי על פועלי ציון. בקטע נכתב כך: "בוועידת וינה (1920) חל פילוג בין השמאל, שדרש להסתפק במלחמת מעמדות ובהגירה לארץ-ישראל כתהליך סטיכי בלבד, לבין הימין, שכלל את אחדות העבודה בארץ-ישראל, ואת המפלגות בארצות מערב-אירופה ואמריקה, שדגלו בפעולה התיישבותית-חלוצית, בהשתייכות לתנועה הציונית ובהשתתפות בקונגרסים הציוניים". למה הכוונה ב'תהליך סטיכי'?
רוביק עונה:
תהליך סטיכי משמעותו תהליך ללא התערבות חיצונית, שאין כוונה או אפשרות להשפיע עליו. השמאל המוזכר בשאלה העדיף לפעול באופן אקטיבי במדינות המוצא ולהילחם את מלחמת הפועלים, כאשר מי שבוחר לעלות לישראל יעשה זאת כאדם פרטי. הדעה שכנגד היתה שיש לפעול באופן אקטיבי לחיזוק העלייה וההתיישבות ולשים עליה את הדגש. מקור המילה 'סטיכי' הוא במילה היוונית 'סטויכיאון', שפירושה כוח טבע שאינו בשליטת בני האדם.
117
שרי כהן שואל/ת: האם תקני לשאול״ מי נכנס בתוך הדלת״?
רוביק עונה:
המשפט תקני רק אם הדלת נשארה סגורה ומי שנכנס נחבט בה. אחרת יש לומר "מי נכנס בדלת". בעוד 'בתוך' משמש במשמעות מצומצמת של חדירה אל פנים הדבר, ב' היא מילת יחס בשימושים רבים ומגוונים, ולא רק במשמעות הדומה ל'בתוך'.
118
זאב הדני שואל/ת: נכדתי בת 4.5 אמרה לי "סבא אתה מתחרפן", ולא הצליחה להסביר לי את הפירוש. לכן אני שואל אותך למשמעות המילה.
רוביק עונה:
בסלנג הישראלי 'מתחרפן' מיוחס למי שמתנהג בצורה מוזרה. לפעמים זהו גילוי קיצוני של כעס לא מוסבר, ולעתים התנהגות של אדם מבולבל, תלוי בנסיבות. המקור הוא בערבית, שבה ח'רפאן פירושה סנילי, אדם חסר דעת.
119
משה מגן שואל/ת: כשהיינו בצבא כולנו הכרנו את קריאת המפקדים: הכתף שֵק. מה זה הכתף זאת אני יודע. אבל מה זה שֵק?
רוביק עונה:
שֵק היא צורה מקוצרת של המילה נשק. הבלעת ההברה הראשונה בפקודות מסדרים נהוגה בצבאות שונים בעולם, ובמקרה של 'הכתף שק' ופקודות אחרות 'שֵק' הפכה לצורה עצמאית מחייבת.
120
חנה שהם שואל/ת: בעיתון הארץ ב"התעמלות בוקר" הופיעה שאלה על המילה "משוגש". התשובה שניתנה היתה שפירושה - "משובש". האם מוכרת לך המילה הזאת? ואם כן, מה מקורה? מאיזה שורש היא? מאיזו תקופה? (מעולם לא נתקלתי במילה הזאת...)
רוביק עונה:
המילה אכן אינה בשימוש היום, אך יש לה בסיס במקורות. בבניין קל, שָגַש, היא מופיעה במדרשים ופירושה חיטט ונבר. בבניין פיעל, שיגֵש, היא מופיעה במדרשים במשמעות בלבל, ומסופר על אסתר שאמרה על אחשוורוש: "אֲשַגֵּש אותו ביינו". מכאן גם צורות בבניין פועל: שוּגַש ומשוגש, ובהתפעל, השתגש, התבלבל. שלונסקי אהב את הפעלים בשורש הזה והשתמש בהם לא מעט.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >