שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
106
מיכל שהם בן זאב שואל/ת: באתר של מט"ח מופיע קטע שכתבו אפרים ומנחם תלמי על פועלי ציון. בקטע נכתב כך: "בוועידת וינה (1920) חל פילוג בין השמאל, שדרש להסתפק במלחמת מעמדות ובהגירה לארץ-ישראל כתהליך סטיכי בלבד, לבין הימין, שכלל את אחדות העבודה בארץ-ישראל, ואת המפלגות בארצות מערב-אירופה ואמריקה, שדגלו בפעולה התיישבותית-חלוצית, בהשתייכות לתנועה הציונית ובהשתתפות בקונגרסים הציוניים". למה הכוונה ב'תהליך סטיכי'?
רוביק עונה:
תהליך סטיכי משמעותו תהליך ללא התערבות חיצונית, שאין כוונה או אפשרות להשפיע עליו. השמאל המוזכר בשאלה העדיף לפעול באופן אקטיבי במדינות המוצא ולהילחם את מלחמת הפועלים, כאשר מי שבוחר לעלות לישראל יעשה זאת כאדם פרטי. הדעה שכנגד היתה שיש לפעול באופן אקטיבי לחיזוק העלייה וההתיישבות ולשים עליה את הדגש. מקור המילה 'סטיכי' הוא במילה היוונית 'סטויכיאון', שפירושה כוח טבע שאינו בשליטת בני האדם.
107
שרי כהן שואל/ת: האם תקני לשאול״ מי נכנס בתוך הדלת״?
רוביק עונה:
המשפט תקני רק אם הדלת נשארה סגורה ומי שנכנס נחבט בה. אחרת יש לומר "מי נכנס בדלת". בעוד 'בתוך' משמש במשמעות מצומצמת של חדירה אל פנים הדבר, ב' היא מילת יחס בשימושים רבים ומגוונים, ולא רק במשמעות הדומה ל'בתוך'.
108
זאב הדני שואל/ת: נכדתי בת 4.5 אמרה לי "סבא אתה מתחרפן", ולא הצליחה להסביר לי את הפירוש. לכן אני שואל אותך למשמעות המילה.
רוביק עונה:
בסלנג הישראלי 'מתחרפן' מיוחס למי שמתנהג בצורה מוזרה. לפעמים זהו גילוי קיצוני של כעס לא מוסבר, ולעתים התנהגות של אדם מבולבל, תלוי בנסיבות. המקור הוא בערבית, שבה ח'רפאן פירושה סנילי, אדם חסר דעת.
109
משה מגן שואל/ת: כשהיינו בצבא כולנו הכרנו את קריאת המפקדים: הכתף שֵק. מה זה הכתף זאת אני יודע. אבל מה זה שֵק?
רוביק עונה:
שֵק היא צורה מקוצרת של המילה נשק. הבלעת ההברה הראשונה בפקודות מסדרים נהוגה בצבאות שונים בעולם, ובמקרה של 'הכתף שק' ופקודות אחרות 'שֵק' הפכה לצורה עצמאית מחייבת.
110
חנה שהם שואל/ת: בעיתון הארץ ב"התעמלות בוקר" הופיעה שאלה על המילה "משוגש". התשובה שניתנה היתה שפירושה - "משובש". האם מוכרת לך המילה הזאת? ואם כן, מה מקורה? מאיזה שורש היא? מאיזו תקופה? (מעולם לא נתקלתי במילה הזאת...)
רוביק עונה:
המילה אכן אינה בשימוש היום, אך יש לה בסיס במקורות. בבניין קל, שָגַש, היא מופיעה במדרשים ופירושה חיטט ונבר. בבניין פיעל, שיגֵש, היא מופיעה במדרשים במשמעות בלבל, ומסופר על אסתר שאמרה על אחשוורוש: "אֲשַגֵּש אותו ביינו". מכאן גם צורות בבניין פועל: שוּגַש ומשוגש, ובהתפעל, השתגש, התבלבל. שלונסקי אהב את הפעלים בשורש הזה והשתמש בהם לא מעט.
111
משה מגן שואל/ת: ג'ו עמר המנוח שר שיר בשם "נתן, נתן", ובהמשך הוא שר: "והרוח בשדות הכותן". האם כותן היא צורה אחרת של כותנה?
רוביק עונה:
המילה 'כוּתָן' היא צורה מקוצרת של 'כותנה', שנוצרה לצורכי חריזה ומשקל, אך אינה מופיעה במילונים כמילה תקנית. היא מופיעה גם בשיר של נעמי שמר, תרגום לשיר אמריקני: "עלבון מגלב חובט בגב חשוף/ ובכתפים שעמסו כותן", וכן בשיר "אלף עיניים לליל" של הדודאים: "ביקשתיך, ביקשתיך/ בין כרי הכותן".
112
עמיחי גינסבורג שואל/ת: לאחרונה נגלעו חילוקי דעות ביני לבין חבר באשר לפירוש המדויק של המלה 'אדרה'. באוכלנו דג, הזהרתי אותו שישים לב לאדרות, דהיינו לדמויי המחטים הדקים הטבועים בבשר הדג. הוא טען כי האִדרה היא עצם השלד הארוכה העוברת לאורכו של הדג. האם תוכל להשכיל אותי מי מאתנו צדק?
רוביק עונה:
על פי המקור התלמודי, אדרה היא עצם כלשהי של הדג. בשימוש היום מתכוונים בדרך כלל לשלד הדג, וכך נוצרו למילה שתי הגדרות שונות. מכאן ששניכם צודקים.
113
אברהם תירוש שואל/ת: מה פירוש מילת הסלנג שמקורה ביידיש נוֹכשלֶפֶּר?
רוביק עונה:
נאָכשלעפּער פירושו ביידיש טיפוס שנסחב או נגרר, אדם שאין לו רצון עצמי אלא נגרר אחרי אחרים. הפועל נאכשלעפּן פירושו לגרור. הוא מורכב מהמילים נאָך: עוד, שלעפן: לסחוב. הביטוי התיישן ואינו מופיע אפילו במילוני הסלנג של דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה.
114
משה מגן שואל/ת: בשיר "היורד דרומה" כתוב: "אזי עמי צפונה לקחתיה, ואל נבי הגענו במהרה". מה זה נבי, או אולי נביא?
רוביק עונה:
השיר אומר: "ואל נווי הגעתי במהרה", כלומר, אל ביתי.
115
אהרן לביא שואל/ת: ראיתי לאחרונה סרט טוב בשם "גיבורים קטנים." בסרט זה נשמעים הרבה ביטויי עגה. אני סקרן לגבי אחד מהם. בשלהי הסרט שואלת הילדה (אליסיה) את הנער (ארז) "יַבַּקִמָה?" והוא עונה לה "יבקמה!" מה פרושו של ביטוי זה? ומה מקורו?
רוביק עונה:
לזירה הלשונית אין קצה רמז לביטוי המוזר הזה, שגם אינו נוכח ברשת. יוסף חלמר מוסיף בעניין זה: האם זה מקור המלה יבקמה? Athpahariya Dictionary "याबाक्माD" = jabakma.
116
אלכס שפי שואל/ת: מה משמעות המושג האינטרנטי "סטוקר"?
רוביק עונה:
סטוקר אינו דווקא מונח אינטרנטי. משמעותו עוקב-מטריד, אדם העוקב אחרי אדם אחר, לעיתים קרובות ידוען, באופן אובססיבי ואפילו מאיים, וזאת גם באמצעים אינטרנטיים.
117
יאיר ראופמן שואל/ת: למה מתכוון אלתרמן כשהוא כותב 'עינות הליל' בשיר 'פגישה לאין קץ'. האם הכוונה למחזות הלילה?
רוביק עונה:
הביטוי אכן סתום. 'עינות' היא צורת הריבוי של עין במשמעות מעיין, ומופיעה כך במקרא, ולא מוכרת משמעות אחרת. חוקרי אלתרמן מוזמנים לסייע בפתרון החידה.
118
מיכל שואל/ת: מה פירוש "מַעֲרֶה" בשירו של משה טבנקין "ביום מסה" ("מערה יער - אטום")?
רוביק עונה:
המילים מַעֲרֶה וכנראה גם מְעָרָה המופיעות בתנ"ך מייצגות מקום פנוי וריק, שאין בו דבר. הן נגזרות מן השורש ער"ה שממנו נגזרות גם מילים כמו עריה, ערווה ועירום. מערה יער הוא אזור ריק ביער, משמעות המתיישבת גם עם מילות השיר של טבנקין.
119
משה מגן שואל/ת: מה זה בונדאי? המילה מופיעה בשיר "עשרה ציונים היינו".
רוביק עונה:
בונדאי הוא חבר תנועת הבונד, תנועה יהודית אנטי-ציונית שפעלה באירופה. הבונדאי פרש מן הציונים, על פי מתכונת השיר.
120
גולי לולי שואל/ת: מה פירוש המילה מחוון?
רוביק עונה:
מַחְוָון הוא מחוג או אמצעי אחר המצביע על מצב הדברים בכלי כלשהו, מכונה, רכב וכדומה. מחוון הדלק במכונית מצביע על מצב מכל הדלק. המילה גזורה מן השורש חווה: הראה, הציג. המונח האנגלי dashboard פירושו לוח המחוונים במכונית.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >