שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
121
נאוה אליגון שואל/ת: מה פירושה של המילה עבוט (בית עבוט)?
רוביק עונה:
'עבוט' היא מילה מקראית שפירושה משכוֹן (שהיא מילה משנאית). בתנ"ך מופיע גם הפועל עבט, שפירושו מִשְכֵן.
122
יעקב שואל/ת: המילה זאטוט משמשת בעברית של היום כילד קטן. אבל במסכת מגילה דף ט עמוד א היא מופיעה כאיש בעל חשיבות (כך לפי פירוש רש"י שם, ולא מצאתי פירוש חולק). מהו המקור למשמעות המילה בימינו?
רוביק עונה:
'זאטוט' פירושה מאז ומתמיד נער או ילד קטן, והמילה נקשרת גם ל'זוטא', שפירושה בארמית קטן. בדיון התלמודי החליפה המילה 'זאטוטֵי' את המילה 'נערֵי' ובפעם השנייה מונח נוסף, ורש"י סבור שיש בכך "לשון חשיבות', אך משמעות המילה נותרה בעינה.
123
ריבי זינר טויבין שואל/ת: איך קיבלה המילה ״חוג״ את משמעותה כקבוצה, כגון: חוג כדורגל, חוג ריקוד?
רוביק עונה:
השימוש הזה נעשה בדרך הקרויה שאילת משמעות. 'חוג' במקורה פירושה עיגול או היקף. באנגלית הרחיבה המילה המקבילה circle את משמעותה לקבוצת אנשים המתאספים לעניין מסוים, ובעקבות זאת הורחבה 'חוג' העברית למשמעות זו.
124
בנצי שואל/ת: "שמן תוּרַק שמיך, על כן עלמות אהבוך". מה זה תורק?
רוביק עונה:
'תורק' היא צורת הופעל של השורש רי"ק, בנסתרת, שמן שהריקו אותו. רש"י מפרש: "דרך שמן ערב בכל עת שהוא בצלוחית חתומה אין ריחו נודף, פותחה ומריק שמנה לכלי אחר, ריחו נודף". אבן עזרא מוסיף: "כשמן שיוּרַק שריחו נודף ועודף". אבן עזרא גם מסביר מדוע נבחרת כאן צורת הנקבה, למרות שמדובר בזכר (שמן).
125
נילי לב-רן שואל/ת: מה פירוש המילה בין (bin) שמופיעה בד"כ בצירופים "בין רגע", "בין לילה"?
רוביק עונה:
'בִן' היא צורת סמיכות ייחודית של בֵן', כמו יהושע בִן נון, או הביטוי המקראי 'בִן לילה'.
126
תומר שואל/ת: בספר שאני קורא מופיעה המילה יוּמנוּתה (היומנות שלה נראה לי, כך היה מנוקד בספר) ורציתי לדעת מה משמעות המילה?
רוביק עונה:
'יֻמַּן' הוא פועל שמקורו בימי הביניים, לצד צורת הפיעל יִמֵּן שפירושו זימן או הכין, ומכאן יומן – זומן והוכן. פייטני ימי הביניים השתמשו בו אך הוא נעלם מהשימוש פרט לצורת הבינוני, 'מיומן', ונראה שהכוונה בספר למוכנות או זמינות. מכל מקום, זו אינו צורה מקובלת של שם פעולה בבניין פועל.
127
ישי לקס שואל/ת: לאריה שמות רבים, ידוע שכפיר הוא גור אריות. האם יש משמעות שונה גם לשמותיו האחרים - אריה/ארי, לביא, ליש ושחל? במקרא ישנם מספר פסוקים בהם יש כפילות בכינוייו של האריה שאולי רומזת על משמעות שונה. (עם כלביא יקום וכארי יתנשא וכו').
רוביק עונה:
תיאורי התנ”ך מבחינים בין השמות הנרדפים. אריה הוא בעל החיים המבוגר והכבד, שאינו מסוגל לצאת לציד ויש להביא לו את המזון. את המזון מביאים הכפירים, האריות הצעירים: "שַׁאֲגַת אַרְיֵה וְקוֹל שָׁחַל, וְשִׁנֵּי כְפִירִים נִתָּֽעוּ; לַיִשׁ אֹבֵד מִבְּלִי־טָרֶף, וּבְנֵי לָבִיא יִתְפָּרָֽדוּ" (איוב ד 11-10). השחל מתואר בפסוק זה כאריה נרגז המעורר פחד בשאגתו. אבחנות אלה היטשטשו עם השנים, ופרט ל'אריה' ו'לביאה' משמשים יתר השמות במשלב הספרותי.
128
דליה גנור שואל/ת: נכדתי נתקלה במלה "מסד" בטקסט משפטי. למראית עין זה נשמע כחלק קשור ליסוד הבניין.
רוביק עונה:
'מַסָּד' היא מילה מקראית ופירושה אכן יסוד הבניין. היא התרחבה במשמעותה לתחומים מופשטים יותר, כמו 'מסד נתונים' בעקבות database. בתחום המשפט מדובר על 'מסד הראיות', כלומר, הבסיס הראייתי להרשעה או אישום.
129
מורן שואל/ת: רציתי לשאול לגבי המילה "אליבא" - תרגומה מהארמית הוא לב או על לב, אם כך למה מפרשים אותה כיום כ'לפי שיטת'?
רוביק עונה:
המשמעות המילולית של 'אליבא ד-' היא 'לפי ליבו של', ומכאן 'על פי דעתו', 'על פי מחשבותיו'. בעברית המקראית וגם בלשון חז"ל בעקבותיה הלב הוא מקור המחשבות, לצד היותו מקור הרגשות.
130
ניצן חנין שואל/ת: המילה קונפייטר שלפי דבריך היא מילה מומצאת, מופיעה בשיר אוכל של בומבה צור. נכתב שם קונפייטר מתפוזים ונראה לי שהכוונה למיץ כלשהו.
רוביק עונה:
השיר "אוכל, קדימה אוכל" נכתב על ידי שאול ביבר, ובו אכן השורה "גבינת כבשים, גבינת עיזים, וקונפייטר עם תפוזים". כמו בהווי הפלמ"ח והיישוב בכלל, גם כאן אין ל'קונפייטר' משמעות מוסכמת או מקור כלשהו, והוא מתאים לאופי ההיתולי של השיר.
131
שוש בר חן שואל/ת: השבוע באחד מתשבצי האתגר, נתקלתי במילה שימו ובתשובה כינו. לא הכרתי מילה זו עד היום. האם ליישם זה לתת שם למישהו? לכנות? מילה שימושית או לתשבצים בלבד?
רוביק עונה:
השורש שׁי"ם מתייחס להענקת שמות. מכאן שיום, קביעת שמות, לשיים, לקבוע שמות וכדומה. השורש נטבע בעברית החדשה והוא משמש בעיקר בהקשרים אקדמיים או מוסדיים.
132
משה מגן שואל/ת: בתהילים כתוב: על נהרות בבל.... וכתוב שם, ותוללינו שמחה. אבקש לדעת מה זה ותוללינו.
רוביק עונה:
המילה תוֹלָלֵינוּ אכן הטרידה את פרשני התנ"ך. מנחם בן סרוק קבע שמדובר בכלי שיר התלויים על המנגן. רש"י סבור שמדובר באויבים "שהם מהוללים ומשטים בנו". פרשנים אחרים קשרו את המילה ליללה או להר תלול. על פי ההקשר פירושו של רש"י הוא הסביר ביותר, אך בכל מקרה מדובר במילה סתומה.
133
דפנה שואל/ת: מה פרוש המילה "התפלבל"? נתקלתי במילה הזו בספר 'דולי סיטי' (עמ' 66): "עיניו של המסורס התפלבלו. הוא זעק וקפץ מהחלון."
רוביק עונה:
הפועל התפלבל מופיע המדרשים ומתייחס לעיניים המרצדות מצד לצד בבלבול. ככל הנראה זו צורת משנה של התבלבל. בעברית החדשה השימוש הוא בעיקר בבניין פיעל: פלבל בעיניו.
134
יוחאי שואל/ת: בספר שאני קורא עכשיו מופיעה המילה הגרמנית בילדונג, בלי הסבר מספיק. אז מה זה בדיוק בערך.
רוביק עונה:
'בילדונג' פירושה בגרמנית חינוך. ההקשרים שבהם משתמשים במילה הם הוראה, אוריינות, צבירת נכסים תרבותיים ועוד.
135
נילי אור שואל/ת: בספרו של גרוסמן "בגוף אני מבינה" נתקלתי במילה "מכיתות". חיפשתי במילונים ולא מצאתי פירוש, אם איני טועה היה קשור בעיניים או במבט. אשמח אם תסייע במשמעות המילה.
רוביק עונה:
'מכיתה' היא מילה מקראית שפירושה שברים ורסיסים. השורש הוא כת"ת והניקוד מְכִתָּה, ומכאן גם כתיתה.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >