שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
אלעד כ"ץ שואל/ת: מה המשמעות המדויקת של המילה "סלה", כמו בביטוי אמן סלה. לכאורה זו מילה כללית חסרת משמעות וזה מוזר, ייחודי ומסקרן.
רוביק עונה:
'סֶלָה' היא מילת פולחן המסיימת תפילות, והיא מופיעה במקרא 75 פעמים ומשמשת כסימן מוזיקלי. ככל הנראה היא גזורה מהשורש סל"ל שפירושו להרים, והמשמעות: להרים את הקול או את גובה הצליל. עם השנים היא נתפסה כחלק מהצירוף 'אמן סלה', הרחבה של 'אמן'.
17
עמליה סגל שואל/ת: מה זה ג'ורה? אומרים שיש לו פה ג'ורה. מבינה שזה פה מלוכלך, מניין הגיעה המילה? האם ג'ורה בערבית פירושה צואה?
רוביק עונה:
ג'ורה היא ביוב. פה ג'ורה, פה מלוכלך מאוד, ומה מלוכלך יותר מביוב?
18
עדה שואל/ת: נתקלתי בתואר ״לרופש״ בשמות, למשל (גברת שלוה בת רבקה רחל לרופ"ש). מה פרוש לרופ״ש?
רוביק עונה:
זהו שיבוש קל המקובל בחברה החרדית של ראשי התיבות לרפו"ש, שפירושם 'לרפואה שלמה', המוצמדות לאדם חולה כדי שיברכו אותו להחלמה. ציטוט מאתר חב"ד: "הזמר ר' יוסי פיאמנטה זקוק לרפו"ש. התפללו".
19
יורי מור שואל/ת: מה המשמעות של המילה "מדי" בפתגם ארמי: "גמלא במדי אקבא רקדא. הא קבא והא גמלא והא מדי ולא רקדא". יש לצידו גם תרגום הפתגם וגם משמעו: "גמל רוקד על קב במדי. הנה קב והנה גמל והנה מדי - ולא רוקד". במשמעות: התיאוריה שלך לא מתקיימת במציאות. אך מה זה - "מדי"? שם המדינה הקדומה?
רוביק עונה:
הפתגם מופיע במסכת יבמות, מה ע"א. הכוונה כאן אכן לארץ הרחוקה מָדַי, מהצמד 'פרס ומדי'. אדם מספר שבארץ רחוקה (מדי) גמל רוקד על קב, ואתה מוכיח לו שהדבר לא יכול להתרחש.
20
יורי מור שואל/ת: מה המשמעות של המילה "מכות" בפתגם "הוא לא בא אלא בין סוכות למכות, ובין פסח לשבועות"? סוכות, פסח ושבועות הם חגים, ומה לגבי "מכות"? מדובר באיזו תפילה, טקס דתי, מנהג? ואם כן - אז מתי זה קורה?
רוביק עונה:
'מכות' הוא שם קוד לחג הפסח ולעשר המכות. השימוש כאן הוא לצורך החרוז, וגם כדי לא לחזור על 'פסח' פעמיים, ויש בו קורטוב של אירוניה יידישאית.
21
אביב שואל/ת: מה פשר המילה צ'ונגו לציון שניצלוני עוף? נתקלתי במילה לראשונה במוצר החדש של עוף טוב, אבל חיפוש בגוגל העלה שהמילה קיימת מלפני כן.
רוביק עונה:
צ'ונגו הוא שם מסחרי. בספרדית-מקסיקנית פירושו בית זונות, ובסלנג אמריקני בהשפעה היספנית גבר המתרוצץ בין נשים. לאוזן ישראלית הוא מזכיר דווקא מאכל סיני כלשהו, אולי בהתייחס לציפוי השומשום. צ'ונג הוא כינוי לחייל חדש בסלנג הצבאי.
22
גלי שואל/ת: מצאתי בספר פלמניקים. האם זה בעצם פלמחניקים? אם כן, למה שתי הצורות?
רוביק עונה:
הפל"מניקים הם הלוחמים ששירתו בחיל המשמר של ההגנה, שהוקם ב-1939 (חי"ם). פל"ם הוא ראשי תיבות של 'פלוגות משמר', ולחילופין: 'פטרול לוחם'.
23
משה מגן שואל/ת: בשירו של עמנואל הרוסי "תשרי סבא". לא מצאתי הסבר איך מתקשר החודש הראשון בלוח העברי לסבא? ובהמשך כתוב "הרי האלף", לא מצאתי באף מקום הרים שכאלה. אנא הבהר.
רוביק עונה:
הרי האלף הם 'הררי אלף' בתהלים: "כִּי-לִי כָל-חַיְתוֹ-יָעַר; בְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי-אָלֶף". רש"י מפרש: הוא (שור) שהוא רועה אלף הרים ליום וכל יום ויום הם צומחים, רד"ק כותב: "באלף הרים. כלומר, בהרים רבים שאין לך דרך בהם". 'תשרי סבא' הוא תשרי הזקן, כלומר, חודש עתיק יומין החוזר אלינו כל שנה.
24
נוני שואל/ת: שלום מה פרוש צילי ידיים, מתוך שיר של אהוד מנור? ב?"
רוביק עונה:
השורות בשיר "עד סוף הקיץ" הן "אני רוצה פתאום לחזור הביתה/ אבל צילך שוב בצילי כמעט נוגע/ הנה אנחנו שניים/ שלובי צילי ידיים,/ מה עוד יכולתי לבקש/ באמצע הרחוב?" השיר מדבר על מפגש צל בצל. צילי ידיים היא צורת הרבים הנטויה של 'צל'. מנור לקח כאן חרות משורר, שכן הריבוי של 'צל' הוא צללים, ובנטייה צללי.
25
אודי שואל/ת: מה פירוש המילה "מרוג" מהחומר "ברזל מרוג"? מהו השורש והאם יש לו עוד שימושים?
רוביק עונה:
פירוש המילה הוא מחורץ, שנון, בעל חריצים ושיניים. זוהי מילה חדשה, אך המקור הוא במורָג הקדום, שהוא כלי בעל שיניים. השורש מר"ג נגזר משם העצם מורג.
26
יעל רוזמן שואל/ת: מה משמעות המילים: ישופך ותשופנו (כפי שנאמר לנחש בספר בראשית), ומה שורש המילים הללו?
רוביק עונה:
השורש הוא שו"ף במשמעות דרס, פגע. אלוהים משית איבת עולם בין האדם לנחש, כאשר לכל אחד מהם אפשרות לפגוע ביריבו. האדם ידרוס וירוצץ את ראש הנחש, הנחש ידרוס ויכיש את האדם בעקבו.
27
משה מגן שואל/ת: נתקלתי בשיר "שיר הגפן", וכתוב שם: "דרוך גת דרוך והַז, ויזוב מפרי עז". מה זה הז??? ובאותו שיר כתוב גם לֶאֱרות. מה זה לארות? את השיר כתב מיכאל קשטן, לחן של גיל אלדמע.
רוביק עונה:
השיר נקרא גם "ריקוד היין". קשתן משתמש בצורות מקוצרות המוכרות מן המקרא כמו 'יעל', 'יך', ובמקרה זה הַז – קיצור של הַזֶּה (זלוף או שפוך), ובהמשך דרוך והַך (והַכֶּה) ותירוש יְפַך (יפַכֶּה). לֶאֱרות משמעותו לקטוף ולאסוף, בעיקר תאנים ודבש, ובמקרה זה – ענבי היין.
28
שלמה שואל/ת: רטט או רתת? בספרו של דויד גרוסמן ”ספר הדקדוק הפנימי” מופיעה המילה רתת. למה? מאיפה צצה המילה הזו?
רוביק עונה:
רְתֵת מופיעה פעם אחת במקרא, בספר הושע: כדַבֵּר אפרים רתת", פירושה פחד. היא קרובה למילה רטט במשמעות רעד, ומכאן 'רעדה' במשמעות פחד.
29
אמנון אלקבץ שואל/ת: מתוך עיון בתנ"ך, אני מגיע למסקנה שהמילה "נין", משמעותה היא "בן", כלומר בן שנולד להורים, והוא הראשון בשלשלת הדורות, ולא השלישי כפי שאנו מכירים היום כ-"נין". ראה נא: "ועתה השבעה לי באלוקים הנה, אם תשקור לי, ולניני ולנכדי..." ואונקלוס מתרגם: "בברי ובבר-ברי (בבני ובבן בני) (בראשית, כא/23), וכך במקומות נוספים. ובכן, האם הבן הנולד להורים נקרא "בן" או "נין"? ואולי "החימש" של היום הוא "הנכד" שבמקרא?
רוביק עונה:
אכן הקריאה שלך בתנ"ך נכונה. 'נין' הוא צאצא, ויכול להיות גם מן הדור הראשון אם כי לא בהכרח, ובכל מקרה הוא קודם לנכד. הסדר הזה קיבע את הנכד כדור השלישי. בעברית החדשה נוצר חסר, מאחר שצאצא מן הדור הראשון הוא בן או בת, צאצאו המוסכם של הבן הוא הנכד או הנכדה, ו'נין' נדחק לדור רביעי, ובעקבותיו בן הנין – החימש, מילה שחידש ביאליק ואושרה לאחרונה באקדמיה ללשון.
30
אלי בן דוד שואל/ת: ההסבר של האקדמיה בעניין 'רוח חרישית' הוא, שהמילה 'חרישית' מעידה על רוח סערה ולא רוח שקטה וקלה. לפי כך, האם היישוב 'חריש' בנוי על אותו עיקרון (רוח סער)? או שמא מדובר במונח חקלאי גרידא?
רוביק עונה:
לשורש חר"ש שתי משמעויות שונות: פילח את האדמה, ומכאן מחרשה, וכן חריש שהוא מקור שמו היישוב, במקביל ל'קציר' הסמוכה; והיה שקט, דמם, ומכאן חֶרֶש, האדם החירש ועוד. פרשנים שונים ניסו לקשור את משמעות 'חרישי' בפסוק בספר יונה 'רוח קדים חרישית' לאחת משתי המשמעויות. במשמעות השנייה, הרוח הייתה חזקה כל כך שהחרישה אוזניים, וכך גם על פי רש"י ואבן עזרא. על פי האמוראי רב יהודה, "בשעה שהרוח מנשבת הייתה עושה תלמים תלמים בים", כלומר, חורשת בו כפי שחורשים את האדמה. השערה מעניינת ומבוססת יחסית היא שמדובר ברוח חמה מאוד, בעקבות חֶרֶשׂ במשמעות שמש, והדבר מחוזק באמצעות המילה 'קדים'. ויש גם פרשנים המסתפקים בפְשָט: הרוח הייתה שקטה.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >