שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
31
יורי מור שואל/ת: בזמנו עמנואל כץ ויוסף כהן-צדק ביחד תרגמו מרוסית לעברית את "השיר על הקפיטן השמח" מתוך הסרט הסובייטי "ילדי הקפיטן גראנט". השאלה: מה משמעות צירופי המילים "סער-לב" ו-"סער-ים" מתוך השורה "סער-לב מול סער-ים לא ייכנע"?
רוביק עונה:
במקור יש כאן פתגם רוסי, "רק התעוזה כובשת ערים" – שמקבילו בעברית: "המעז מנצח". המשמעות היא שכאשר לבו של הימאי סוער, כלומר, מלא תשוקה ואומץ, הוא ינצח את הים הסוער, ובהרחבה - אין דבר העומד בפני הרצון.
32
גידי שואל/ת: למה קליינטורה נקראת בעברית (נשמע כאילו מקורה בארמית) מערופיה? ואם כבר לקוח - האם זה קשור ללקיחה?
רוביק עונה:
המילה נוצרה בימי הביניים כהיתוך ערבי-ארמי. מקור המילה הוא בערבית, שבה מערוף פירושו אדם ידוע ומוכר, וכן בערבית המדוברת טובה או מעשה חסד. על בסיס זה נוצרה במבנה ארמי המילה מערופיא או מערופיה במשמעות קהל לקוחות. הקשר הוא משא ומתן בין אנשים המכירים זה את זה.
33
משה מגן שואל/ת: בשיר "לילה בגלבוע" בפי הגבעטרון נאמר "כי שרוי מותר הוא לי הזמר". אני יודע ש'שרוי' הוא משהו מושרה או הושרה במים. אנא הבהר.
רוביק עונה:
בלשון התלמוד 'שרוי' פירושו מותר: כך בטקסט התרת הנדרים: שרוי לך, מותר לך. אין לכך קשר ל'שרוי' במשמעות טבל במים. אלה שורשים זהים, אך מקורם ומשמעותם שונים.
34
אמציה רייז שואל/ת: כיצד מתפרש הביטוי 'אשה כי תזריע'? האם נבואה או טעות סופר של יוד שלא במקומה?
רוביק עונה:
פרשני התנ"ך עסקו בשאלה, והדעה הכללית היא שיצירת העובר היא מפגש של זרע הבא מן האשה וזרע הבא מן הגבר. המושגים המודרניים על מפגש הזרע והביצית אינם רלוונטיים לכאן. מכאן ש'האשה תזריע' פירושו 'האשה תתעבר', באמצעות זרעה.
35
אפרים קהת שואל/ת: מה פירוש "וזבחו לא יתגאל". מתוך הפיוט "יהי שלום בחילנו".
רוביק עונה:
הפירוש הוא שהזבח, המזון המוגש לשולחן, לא ייטמא. 'התגאל' כאן הוא מהשורש גא"ל במשמעות התלכלך ונטמא, ומכאן גועל, והוא צורת משנה של השורש גע"ל. הפועל מופיע במשמעות זו בספר דניאל. אין קשר לגא"ל במשמעות גאולה.
36
דן שריזלי שואל/ת: בתרגום ספר אודות תומס אדיסון משנות השלושים נכתב: "י'והן אדיסון קיבל שש מאות מורגים אדמה, ועשה אותה ניר". לא הצלחתי לברר מהי יחידת השטח "מורג".
רוביק עונה:
'מורְג' היא יחידת שטח שהייתה נהוגה באזורים שונים במזרח אירופה. מורג שווה ל-5.5 דונם.
37
ציפי שואל/ת: האם נכון לומר, מי שנעלב הוא עלוב?
רוביק עונה:
במשנה 'עלוב' הוא מי שעלבו בו ופגעו בכבודו, אבל השימוש בו הורחב לכל אדם מסכן ונחות. זה השימוש היום, ולכן אין לומר על כל מי שעלבו בו שהוא 'עלוב', כדי למנוע הבנה שגויה של הכוונה.
38
יסמין שואל/ת: מה פירוש המילה לערות מתוך ספר "שערי הלכה": "אין לערות את התבשילים או את המים החמים"?
רוביק עונה:
עֵרָה, שורש ער"ה בניין פיעל, פירושו הריק נוזלים מכלי לכלי. הפועל מופיע בספר בראשית: "ותמהר וַתְּעַר כַדָהּ אל השוקת".
39
שדמה שואל/ת: בעברית המקראית "קדר" נקרא "יוצר" והמשמעות המקורית של "קדר" היא מוכר קדרות. מדוע בעברית של ימינו ה"יוצר" הפך ל"קדר" במשמעות של מי שמייצר כלי חרס?
רוביק עונה:
יוצר הוא מי שיוצר כלי חרס, בתנ"ך כמו היום, אם כי השימוש היום במשמעות זו כמעט נעלם. קדר הוא המונח התלמודי לבעל אותו מקצוע. השם התגלגל מן הקדרה, אך בפועל הוא מתייחס לעבודה בחומר של הכלי, החרס.
40
אדם שואל/ת: בעבר היה משחק מחשב ידוע בשם "שולה המוקשים" שהיה מובנה במערכת ההפעלה של המחשב. האם יש פירוש למילה "שולה"?
רוביק עונה:
שָלָה הוא פועל תלמודי שפירושו מָשָה מתוך המים, ומכאן השם שלדג, חידוש של ביאליק: שולה דגים. במקרה של 'שולה המוקשים' הורחבה המשמעות גם אל היבשה, כתרגום של minesweeper.
41
שרה פנקסי שואל/ת: בשירו של אלתרמן "ליל חניה" מה פירוש "איש זונק"?
רוביק עונה:
איש זונק הוא איש מזנק. השימוש בשורש זנ"ק במשקל קל אופייני לשירה העברית. בניין פיעל: זינק, מזנק וכדומה מקורו במקרא.
42
דקלה יפת שואל/ת: "אינטרנט" מה פירוש בעברית? והאם יש להתייחס לשם בזכר או נקבה?
רוביק עונה:
אינטרנט זכתה למילה עברית נאה – מרשתת, השימוש בה מוגבל בינתיים. המשמעות המילולית של 'אינטרנט' היא בין+רשת, רשת מתווכת או קושרת. מינו של האינטרנט הוא זכר ("האינטרנט מכיל מידע רב"), אבל נהוג ואף רצוי לכתוב בהרחבה: "רשת האינטרנט מכילה מידע רב". 'מרשתת' היא כמובן מילה בנקבה.
43
משה מגן שואל/ת: לחדוה ודוד יש שיר בשם "דבש", וכתוב שם "ייז הדבש". המחשב לא מכיר מילה שכזאת, וכך גם אבן שושן. אז מה זה ייז?
רוביק עונה:
יֵיז היא צורת מקוצרת של 'יַזֶּה', כלומר, יתיז, מן השורש נז"ה. במקביל, יִיף היא צורה מקוצרת ייפה (יהיה יפה), יֵשְת של ישתה, אך אלה פעלים מגזרות אחרת. יינון נאמן כתב את השיר בשפה נמלצת, בחר ליצור צורה ארכאית במכוון, אך יש לציין שהיא אינה מקובלת, ואין לה מקבילות בשורשים אחרים.
44
איציק שואל/ת: מה מקור המשמעות "הריבועית" של המילה משבצת?
רוביק עונה:
השימוש המודרני של 'תשבץ' ו'משבצת' בנוי על הבנה שגויה של המילה תשבץ במקורות. בתיאור בספר שמות 'מעשה תשבץ' אינו מדבר על צורה משובצת אלא על מעשה רקמה. תיאור כתונת התשבץ המתאים יותר למקור הוא של מעוינים ולא ריבועים, מעין כר פרחים. משוררי ישראל כבר בימי הביניים, בהשפעת אבני החושן, דימו את כתונת הכהן לרקמת ריבועים, ומכאן השימוש המודרני.
45
דב שגב שואל/ת: מהם חמישה מטרים רבועים? ריבוע ששטחו חמישה מטרים מרובעים, או, ריבוע שאורך כל אחת מצלעותיו 5 מטרים.
רוביק עונה:
חמישה מטרים רבועים הם מידת שטח, לא בהכרח ריבוע, שסכומו חמישה ריבועים בשטח של מטר רבוע כל אחד. ריבוע שאורך כל אחת מצלעותיו חמישה מטרים מכיל 25 מטרים רבועים.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >