שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
31
חגית שואל/ת: מה משמעות חיק. מהאקדמיה ענו שזה חלל, או האזור בחלק העליון של הגוף, באזור השחי. אז למה, עצם הפוביס שנמצאת הרחק למטה, נקראת עצם החיק? וזה מסביר גם את משמעות "אשת חיקו".
רוביק עונה:
'חיק' משמש כבר במקרא לפעולת החיבוק וההיצמדות, אם בחלק העליון (נשא את התרמיל בחיקו) ואם בחלק התחתון (ובחיקו תשכב), בעיקר כשמדובר בגבר או אשה יושבים ובן הזוג מניח את ראשו באזור המפשעה. מכאן גם 'אשת חיק'. בשפות שמיות המילה המקבילה קשורה להיצמדות, הקפה וחיבוק. מפעולת החיבוק התפתחה המילה כבר במקרא למשמעות פיזית-אנטומית, כשכאן הכוונה לחלק התחתון, שהוא מרכז הגוף.
32
נועם שואל/ת: ניצנים נראו בארץ, עת *זמיר* הגיעה: ניסיתי לחפש מה משמעות המילה "זמיר" ומצאתי שתי אפשרויות - חלק טוענים שמדובר בציפור הזמיר (שהגעתה משמעותה בוא האביב), ואחרים טוענים שמדובר בקטיף או גזם (pruning) של גפנים.
רוביק עונה:
האפשרות שמדובר בציפור קלושה. אמנם התקבולת מעידה לכאורה על ציפור, בהקבלה ל"קול התור נשמע בארצנו", אבל ציפור בשם זמיר אינה מופיעה במקום אחר במקרא או בלשון חכמים, אלא רק בספרות ימי הביניים, וגם לא ברור מה קושר בין הזמיר לאביב. לעומת זאת זמיר כפעולה חקלאית (כמו קיצוץ הזמורות) מתאים לכל יתר הפסוקים הסובבים את הפסוק, למשקל הפעולות החקלאיות כמו קציר, חריש, בציר ועוד, וגם ל'ירחֻ זמר' שבלוח גזר, אם כי הוא מיוחס לתמוז ואב. הסבר נוסף, לא בלתי הגיוני הוא של רש"י. זמיר מופיעה כמה פעמים במקרא במשמעות נגינה או זמרה, כמו ב'נעים זמירות', ורש"י כותב: עת זמרת הציפורים הגיעה, ומכאן התקבולת ל'קול התור'.
33
אדם אוהב אם שואל/ת: "לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי-אִישׁ" (דברים פרק א פסוק יז) - מהי משמעות המילה "תָגוּרוּ" בפסוק זה? פירושים של הכתוב הציעו את האפשרות שהפסוק אוסר לציית "ציות עיוור" לאדם הכופה רצונו על הזולת, כמו מנהיג כת. האם מהמילה "תָגוּרוּ" באה המילה "גוּרוּ" (כינוי למנהיג כת)? (למרות שהמילה משומשת גם בשפות לועזיות...).
רוביק עונה:
לא תגורו מפני איש פירושו, לא תפחדו מאף אחד, תפעלו באופן עצמאי. השורש גו"ר נקשר לפחד כמו במילה מָגוֹר, וכן בצורה המשנית 'יגוֹר'.
34
מאיר מינדל שואל/ת: מהי המשמעות של "סורר ומורה"? האם אוכל לומר - ארגונים סוררים, יחידות סוררות? האם ניתן לומר - אתם לא בסדר, אתם סררתם?
רוביק עונה:
'סורר ומורה' הוא מרדן, מי שאינו מציית. מורה מלשון מרי, סורר במשמעות דומה. בווידוי הידוע ליום הכיפורים 'סררנו' מייצג את האות ס': מרדנו, ניאצנו, סררנו, עווינו.
35
עופר שואל/ת: מה משמעות התואר 'שאנן' המופיע במספר שכונות בארץ? ובמיוחד שזה שם תואר בעל משמעות שלילית קמעא למשל, "נווה שאנן" ב-3 ערים מרכזיות, או "משכנות שאננים".
רוביק עונה:
'שאנן' אינה מילה שלילית במקורה, היא מרמזת על שלווה ותחושת ביטחון. עם זאת כבר בהופעות מקרא וכן השימוש העכשווי בה זוכים להיבט אירוני: שלווה וביטחון של מי שאינו מוכן להכיר בסכנות ובקושי של המציאות. הביטוי 'נווה שאנן' מופיע בתנ"ך בספר ישעיהו. השם 'משכנות שאננים' ניתן לשכונה שהוקמה באמצע המאה ה-19 והציעה מגורים מחוץ לעיר העתיקה, גם הוא בעקבות פסוק בישעיהו: "וישב עמי בנווה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחות שאננות".
36
יוסי מאירי שואל/ת: יש לי שאלה בנושא הצאן. נוקד - זהו השם של העובד בצאן ועושה את כל העבודות הקשורות בעבודה - האבסה, טילוף, רעיה, חליבה (כמו למשל מסגר - שחותך, מרתך, מכופף, קודח ועוד)? רועה צאן - אדם שעבודתו הבלעדית היא רעיית צאן (כמו הרתך, שעבודתו הבלעדית היא ריתוך)?
רוביק עונה:
נוקד הוא מגדל צאן. הוא הבעלים של העדר ובפועל יכול גם לבצע את העבודות הנדרשות, כולל יציאה למרעה. רועה צאן הוא מי שתפקידו לצאת למרעה, שנאמר "משה היה רועה את צאן יתרו חותנו".
37
משה מגן שואל/ת: ידוע כי ציוד היקפי הינו ציוד למחשבים. אך מדוע הוא היקפי, את מה הוא מקיף?
רוביק עונה:
ציוד היקפי מקיף את המחשב: מסך, מקלדת, עכבר, מצלמה ועוד, כל מה שאינו חלק מגוף המחשב. זהו תרגום מאנגלית: peripheral devices.
38
רותי שואל/ת: מה פירוש הפועל 'יצפור' בפסוק הבא? מִי-יָרֵא וְחָרֵד יָשֹׁב וְיִצְפֹּר מֵהַר הַגִּלְעָד (סיפור גדעון והמדיינים).
רוביק עונה:
הפרשנות המקובלת קושרת את הפועל למילה הארמית צפרא – בוקר, ממנה נגזרה גם 'צפריר', רוח בבוקר. יצפור מהר גלעד – יחזור אל ההר, והשכם בבוקר ישוב אל המחנה.
39
אודי שואל/ת: נסעתי במורדות דרום רמת הגולן וראיתי לאורך גדר הגבול שלט "אין לרדת לדרך הטשטוש ולשטח המדוסקס". מה כוונת המילה "מדוסקס" בהקשר זה?
רוביק עונה:
'מדוסקס' כאן נגזר מן הדיסקוס, הכלי הרתום לטרקטור ובו דיסקים גדולים המתחחים את האדמה. השטח מדוסקס – השטח עבר תיחוח. אין לכך קשר למדוסקס במשמעות מה שדיברו או התווכחו עליו, שמקורו בפועל האנגלי to discuss.
40
אלעד כ"ץ שואל/ת: מה המשמעות המדויקת של המילה "סלה", כמו בביטוי אמן סלה. לכאורה זו מילה כללית חסרת משמעות וזה מוזר, ייחודי ומסקרן.
רוביק עונה:
'סֶלָה' היא מילת פולחן המסיימת תפילות, והיא מופיעה במקרא 75 פעמים ומשמשת כסימן מוזיקלי. ככל הנראה היא גזורה מהשורש סל"ל שפירושו להרים, והמשמעות: להרים את הקול או את גובה הצליל. עם השנים היא נתפסה כחלק מהצירוף 'אמן סלה', הרחבה של 'אמן'.
41
עמליה סגל שואל/ת: מה זה ג'ורה? אומרים שיש לו פה ג'ורה. מבינה שזה פה מלוכלך, מניין הגיעה המילה? האם ג'ורה בערבית פירושה צואה?
רוביק עונה:
ג'ורה היא ביוב. פה ג'ורה, פה מלוכלך מאוד, ומה מלוכלך יותר מביוב?
42
עדה שואל/ת: נתקלתי בתואר ״לרופש״ בשמות, למשל (גברת שלוה בת רבקה רחל לרופ"ש). מה פרוש לרופ״ש?
רוביק עונה:
זהו שיבוש קל המקובל בחברה החרדית של ראשי התיבות לרפו"ש, שפירושם 'לרפואה שלמה', המוצמדות לאדם חולה כדי שיברכו אותו להחלמה. ציטוט מאתר חב"ד: "הזמר ר' יוסי פיאמנטה זקוק לרפו"ש. התפללו".
43
יורי מור שואל/ת: מה המשמעות של המילה "מדי" בפתגם ארמי: "גמלא במדי אקבא רקדא. הא קבא והא גמלא והא מדי ולא רקדא". יש לצידו גם תרגום הפתגם וגם משמעו: "גמל רוקד על קב במדי. הנה קב והנה גמל והנה מדי - ולא רוקד". במשמעות: התיאוריה שלך לא מתקיימת במציאות. אך מה זה - "מדי"? שם המדינה הקדומה?
רוביק עונה:
הפתגם מופיע במסכת יבמות, מה ע"א. הכוונה כאן אכן לארץ הרחוקה מָדַי, מהצמד 'פרס ומדי'. אדם מספר שבארץ רחוקה (מדי) גמל רוקד על קב, ואתה מוכיח לו שהדבר לא יכול להתרחש.
44
יורי מור שואל/ת: מה המשמעות של המילה "מכות" בפתגם "הוא לא בא אלא בין סוכות למכות, ובין פסח לשבועות"? סוכות, פסח ושבועות הם חגים, ומה לגבי "מכות"? מדובר באיזו תפילה, טקס דתי, מנהג? ואם כן - אז מתי זה קורה?
רוביק עונה:
'מכות' הוא שם קוד לחג הפסח ולעשר המכות. השימוש כאן הוא לצורך החרוז, וגם כדי לא לחזור על 'פסח' פעמיים, ויש בו קורטוב של אירוניה יידישאית.
45
אביב שואל/ת: מה פשר המילה צ'ונגו לציון שניצלוני עוף? נתקלתי במילה לראשונה במוצר החדש של עוף טוב, אבל חיפוש בגוגל העלה שהמילה קיימת מלפני כן.
רוביק עונה:
צ'ונגו הוא שם מסחרי. בספרדית-מקסיקנית פירושו בית זונות, ובסלנג אמריקני בהשפעה היספנית גבר המתרוצץ בין נשים. לאוזן ישראלית הוא מזכיר דווקא מאכל סיני כלשהו, אולי בהתייחס לציפוי השומשום. צ'ונג הוא כינוי לחייל חדש בסלנג הצבאי.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >