שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
151
אלכס שפי שואל/ת: מה משמעות הביטוי "ממבו ג'מבו"?
רוביק עונה:
ממבו ג'מבו, באנגלית mumbo-jumbo הוא דיבור חסר משמעות. הוא מיוחס באירוניה לטקסטים המורכבים ממשפטים תקינים אך אינם אומרים דבר, אך במקור הכוונה היא להברות חסרות משמעות שאינן מילים של ממש. מקור המילה בשמו של שד או אל של אנשי המנדיגוס במערב סודן, ומשמעותו 'האב הקדום החובש פומפון'.
152
מיכאל שואל/ת: מה הכוונה כאשר אנשים משתמשים במילים 'היינו' או 'דהיינו'?
רוביק עונה:
שתי התיבות הארמיות הַיְינוּ וכן דְהַיְינוּ מופיעות בספרות התלמודית. היינו פירושו: זה הוא, זה האיש. דהיינו: שזה הוא, שזה האיש, אבל יש שפירשו את השימוש בו במשמעות 'כלומר'. כלומר היא המשמעות שהשתרשה בעברית החדשה, בשתי הצורות: היינו ודהיינו.
153
אלכס שפי שואל/ת: מיהו דור הזד (generation Z), מה ההבדל בינו לבין דור ה-Y ומה ההבדל בין שני הדורות האלה לדור האיקס? האם יש תיחום ברור מבחינת התקופות בין שלושת הדורות האלה?
רוביק עונה:
דור ה-Z הוא כינוי לילדים שנולדו החל מאמצע שנות התשעים, כלומר, ילדיהם או אחיהם הקטנים של בני דור ה-Y. המאפיין המרכזי שלהם הוא טכנולוגי, הם גדלים מינקות בעולם המעוצב על ידי הטכנולוגיה הדיגיטלית (מחשבים) והסלולרית, ואלו מעצבות דפוסי שפה, חשיבה והתנהגות. יש קוראים להם גם 'נוער המסכים', באנגלית: screenagers, כשלאלה יש להוסיף את המסך הוותיק יותר, הטלוויזיה. מאחר שמדובר בנוער קשה עדיין להצביע על מאפיינים השוואתיים ביניהם לבין הדורות שקדמו להם.
154
אלימלך גזית שואל/ת: מה זה אשישה, אולי עוגת פירות יבשים?
רוביק עונה:
ההנחה המקובלת היא שבהופעתה של המילה בשיר השירים ("רפדוני באשישות") הכוונה לעוגת פירות יבשים. רש"י מפרש: "כמדת החולים באשישי ענבים או באשישות סלת נקיה". ואולם אבן עזרא קובע כי אלה "כלי זכוכית מליאות יין", וזה אכן פירוש נוסף למילה. אחת ההשערות היא שעוגת הפירות נקראת כך בהיותה 'יציבה ולא מתפוררת', מהשורש אש"ש, ובמסכתות קטנות נכתב: "אשישות – אלו הלכות המאוששות".
155
אילן שואל/ת: כשרוצים לברר מחיר שואלים 'כמה זה עולה?' איזה עלייה יש פה?
רוביק עונה:
מקור השימוש הזה, הייחודי לעברית, הוא במדרש: "פעם אחת נכנס יהודי לאכול שם ולא נטל ידיו, והיה סבור שהוא עובד כוכבים. נתן לפניו בשר חזיר, אכל ולא בירך. בא לעשות עמו חשבון על הפת ועל הבשר, אמר לו, יש לי עליך כך וכך מן הבשר שהאכלת, שחתיכה עולה עשרה מָנֶה. אמר לו אתמול אכלתי אותה בחינם והיום אתה רוצה ליטול ממני עשרה?" מָנֶה היא יחידת מטבע וגם משקל, והיא מופיעה בספר יחזקאל. יתכן שהמטבע היתה מעין יחידת שקילה שהונחה כנגד חפץ או מזון, וכאשר המאזניים עלו נקבע המחיר. כאמור, זוהי השערה, וכל השערה אחרת תתקבל בברכה.
156
רועי ס שואל/ת: מה פירוש המילים 'דיסוננס' ו'פרדוקס', והאם יש קשר ביניהן?
רוביק עונה:
'דיסוננס' הוא מצב של חוסר התאמה, והמילה משמשת במוזיקה, בפסיכולוגיה ועוד. 'פרדוכס' הוא מונח מתחום תורת ההיגיון, והוא מתייחס לטענה המכילה סתירה פנימית, ובהרחבה למצב כלשהו שיש בו סתירה פנימית. שתי המילים משמשות בשדה הסמנטי של 'התאמה', בתת הקבוצה של 'אי התאמה', אך משמעותן ושימושיהן שונים.
157
שרון שואל/ת: ברצוני להבין מה המשמעות של המילה "לרַצות". האם זה מתוך חובה או מתוך אהבה?
רוביק עונה:
ריצה פירושו פִייס, וזאת בהופעה בודדת בספר איוב: "בניו ירַצו דלים". משמעות קרובה יש גם בבניין התפעל: "ובמה יתרצה זה אל אדוניו", כלומר, מה יגרום לו להתפייס, וזאת בספר שמואל א'. כמו במקרים רבים גם כאן יש ניואנס סמנטי במעבר לעברית החדשה. כשמדובר היום על ריצוי הוא מעיד על תחושת אשמה, חובה או כפיפות היררכית.
158
צ.מ. שואל/ת: היום הוא יום עבודתי האחרון בשרות המדינה, ואני מתעמק בהקשר זה בפירושי המילים הפנטסטיות בשירו האלוהי של שלונסקי ״יום אחרון״. מילה אחת נשגבת ממני בסוף השורה הראשונה בבית האחרון: ״מלכד״ - me'le'ched. האם התכוון המשורר לכלוב?
רוביק עונה:
המילה היא מִלֶּכֶד, מילית היחס מִ' + לֶכֶד שפירושה מלכודת. לֶכֶד מופיעה בספר משלי, והיא צמודה גם שם למילית היחס, בצורת סוף פסוק, בקמץ: "כִּי־ה' יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּכֶד" (משלי ג 26).
159
גיא שואל/ת: מה פירוש המילה 'שפיר' בצירוף 'מי שפיר'?
רוביק עונה:
השָפיר כבר בתלמוד הוא הקרום החיצוני של הביצית, ומי השפיר הם בעקבות זאת המים העוטפים את הביצית ברחם האשה. אין לכך קשר למילה שַפּיר, שפירושה יפה, נכון וטוב.
160
יואב שואל/ת: אני בעלים של רשת חנויות למוצרי תינוקות וילדים בשם ״טפליא״. למיטב ידיעתי וכך גם אני עונה לשואלים, פירוש המילה הנו צורת רבים נוספת למילה טף. אשמח לשמוע את פירושך.
רוביק עונה:
טַפְלַיָא היא הגירסה הארמית של המילה טף, צורת הרבים של המילה טפלא, שפירושה בארמית ילד. אין הסכמה לגבי הקשר בין טף לטפליא, שתי המילים מופיעות במשמעות ילד בכמה שפות שמיות. יש טענה שהדמיון מקרי, אחרים סבורים שהמקור של טפלא הוא 'טף', שאליו נוספה ל' ונוצר שורש חדש. ובאותו עניין, הביטוי 'מטופל בילדים' אין פירושו שפלוני מטפל בילדים, אלא שיש לו ילדים (טפליא) רבים.
161
מלכה ירון שואל/ת: בספרו של סמי מיכאל מעוף הברבורים, עמ' 30 הוא כותב: "מיטל עימצה את עיניה". מה פירוש 'עימצה את עיניה'? אולי מצמוץ?
רוביק עונה:
עימץ את עיניו פירושו עצם את עיניו. הצורה מופיעה בלשון ימי הביניים, אבל בלשון חכמים מופיע הפועל אימץ באותה משמעות. בשני המקרים מדובר בשיכול אותיות של הפועל הוותיק עצם.
162
אורנה שואל/ת: מה הקשר בין המילה 'טחונים' לבין אנשים עשירים?
רוביק עונה:
'טחון' במשמעות עשיר הוא ביטוי סלנג ותיק יחסית, ושייך לשימושים הרבים של הפועל 'טחן', המתייחסים לפעולה חוזרת וכוחנית. למה 'טחונים'? כי הם טחונים בכסף. לא משכנע? פנו בתלונות לאקדמיה למדעי הסלנג. מכל מקום, למכללה הבין תחומית בהרצליה כבר נמצא שם חדש: המכללה הבין-טחונית, הסברים מיותרים.
163
יואל שואל/ת: נתקלתי מספר פעמים בצירוף "פִגמת המגדל" בספר ישן, המציין, ככל הנראה, גג של מגדל. לא מצאתי מילה כזו במילונים, וההשערה היחידה שלי היא כי מקורה ב-pegma ביוונית; משם, אליבא דאבן שושן, מקור המילה פיגום. האם זו מילה קיימת?
רוביק עונה:
המילה פִגמה מופיעה במילון בן יהודה במשמעות פגם, כצורת משנה, וזו ודאי אינה הכוונה כאן. פִגמין היא מילה ארמית-תלמודית בריבוי ופירושה אצטבאות או מדפים, ומקורה גם כן כמו שמציינים גם אבן שושן וגם קליין במילה היוונית pegma, מבנה, חיבור בין דברים. יתכן שהכוונה כאן היא לשלד המגדל.
164
יעוד גונן שואל/ת: נתקלתי מספר פעמים בהתייחסות לביטוי גנאי כמו 'טיפש' כאל קללה; האם זה נכון לפי משמעות המילה? לפי מיטב הבנתי, קללה היא ביטוי המאחל רע, ולא מציין תכונה שלילית.
רוביק עונה:
אכן יש ערבוב של שתי חטיבות לשוניות, ששתיהן זכו לתואר קללות. האחת היא איחולים מהסוג השלילי, וזו הקללה הקלאסית. השנייה היא מה שקרוי במינוח המדויק יותר גידופים. נראה שבחיי המעשה גידופים וקללות מתערבבים זה בזה לבלי הכר, כמו במשפט הכה ישראלי "שתתפגר, יה מניאק".
165
ניצן שואל/ת: מה פירוש המילה 'היוון' בהקשר של השקעות ושוק ההון, או בכלל.
רוביק עונה:
היוון היא הפיכת נכס כלשהו להון על ידי מכירתו או המרתו בדרך כלשהי לכסף שניתן להשתמש בו באופן שוטף או בשוק ההון. היא נגזרת מן המילה הון, כתרגום של המונח האנגלי capitalization. המונח נקבע לראשונה במילון האקדמיה לביטוח בשנת 1960.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >