שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
166
אורנה שואל/ת: מה הקשר בין המילה 'טחונים' לבין אנשים עשירים?
רוביק עונה:
'טחון' במשמעות עשיר הוא ביטוי סלנג ותיק יחסית, ושייך לשימושים הרבים של הפועל 'טחן', המתייחסים לפעולה חוזרת וכוחנית. למה 'טחונים'? כי הם טחונים בכסף. לא משכנע? פנו בתלונות לאקדמיה למדעי הסלנג. מכל מקום, למכללה הבין תחומית בהרצליה כבר נמצא שם חדש: המכללה הבין-טחונית, הסברים מיותרים.
167
יואל שואל/ת: נתקלתי מספר פעמים בצירוף "פִגמת המגדל" בספר ישן, המציין, ככל הנראה, גג של מגדל. לא מצאתי מילה כזו במילונים, וההשערה היחידה שלי היא כי מקורה ב-pegma ביוונית; משם, אליבא דאבן שושן, מקור המילה פיגום. האם זו מילה קיימת?
רוביק עונה:
המילה פִגמה מופיעה במילון בן יהודה במשמעות פגם, כצורת משנה, וזו ודאי אינה הכוונה כאן. פִגמין היא מילה ארמית-תלמודית בריבוי ופירושה אצטבאות או מדפים, ומקורה גם כן כמו שמציינים גם אבן שושן וגם קליין במילה היוונית pegma, מבנה, חיבור בין דברים. יתכן שהכוונה כאן היא לשלד המגדל.
168
יעוד גונן שואל/ת: נתקלתי מספר פעמים בהתייחסות לביטוי גנאי כמו 'טיפש' כאל קללה; האם זה נכון לפי משמעות המילה? לפי מיטב הבנתי, קללה היא ביטוי המאחל רע, ולא מציין תכונה שלילית.
רוביק עונה:
אכן יש ערבוב של שתי חטיבות לשוניות, ששתיהן זכו לתואר קללות. האחת היא איחולים מהסוג השלילי, וזו הקללה הקלאסית. השנייה היא מה שקרוי במינוח המדויק יותר גידופים. נראה שבחיי המעשה גידופים וקללות מתערבבים זה בזה לבלי הכר, כמו במשפט הכה ישראלי "שתתפגר, יה מניאק".
169
ניצן שואל/ת: מה פירוש המילה 'היוון' בהקשר של השקעות ושוק ההון, או בכלל.
רוביק עונה:
היוון היא הפיכת נכס כלשהו להון על ידי מכירתו או המרתו בדרך כלשהי לכסף שניתן להשתמש בו באופן שוטף או בשוק ההון. היא נגזרת מן המילה הון, כתרגום של המונח האנגלי capitalization. המונח נקבע לראשונה במילון האקדמיה לביטוח בשנת 1960.
170
תום שואל/ת: מה זה אקספוזיציה?
רוביק עונה:
'אקספוזיציה' היא הצגה מפורטת של דברים שונים כגון רעיון, תוכנית וכדומה. בהקשרים ספציפיים היא משמשת בספרות, בתיאטרון ובקולנוע כחלק הראשון של היצירה, שבו אנו מתוודעים אל הדמויות והתֶמות המרכזיות לפני שהסיפור מתפתח, ובמוזיקה במשמעות דומה.
171
אבישי טופול שואל/ת: הופתעתי כשרעייתי הסבירה לבננו הצעיר ש'אמש' פירושו אתמול בערב. חשבתי שאמש זה אתמול. לפי מילוג מסתבר ששתי המשמעויות תקינות. לפי אלקלעי אמש פירושו הלילה שעבר. פירוש נוסף - חושך, אפילה. האם זהו מעבר טבעי מהמקור לעממי?
רוביק עונה:
לא, כל הפירושים תקינים ומעוגנים במקורות. אמש מן המקרא פירושו הלילה או הערב שעבר, וכן בספר איוב במשמעות חושך. אמש במשמעות יום אתמול הוא הפירוש המקובל בלשון חכמים.
172
אורי בית אור שואל/ת: אני יודע איפה ימינה ואיפה שמאלה; במידה רבה, זה תלוי בעמדתי. ו'למעלה'? האם זה תמיד מעל ראשי, גם כשאני עומד על הראש? זהו וויכוח בין הפלדנקרייזיסטית לביני!
רוביק עונה:
'למעלה' אינו כפוף למקומו של הראש. כאשר אנחנו שוכבים, למשל, הראש והרגליים אינם מייצגים את הכיוונים 'מעלה' ו'מטה', אלא הרצפה והתקרה. המרכיב הקובע את המונח 'למעלה' הוא כוח המשיכה. הגופים נמשכים 'למטה', וכשהם מתגברים על כוח המשיכה הם נעים או מצויים 'למעלה'.
173
גלית שואל/ת: מה פירוש המילה אפצלוחס?
רוביק עונה:
'אַפְצֶלוּחֶס' וכן 'לעשות אפצלוחס' היא התנהגות פרובוקטיבית, עשיית 'דווקא'. המקור הוא ביידיש שבה נהוג הביטוי 'אויף צו להכעיס', 'כדי להכעיס'.
174
רננה שואל/ת: מה הכוונה ל'ארגזים' בפוליטיקה? אני יודעת שאלו אנשים שמתפקדים למפלגה לשם תמיכה במועמד מסוים, ולא בהכרח בערכיה של המפלגה. לכן, הבנתי שזה ביטוי גנאי.
רוביק עונה:
"מפקד הארגזים" הוא ביטוי שטבע אלדד יניב כאשר תיאר את דרכו של עמיר פרץ להביא מתפקדים למפלגת העבודה ב-2005. הכוונה כאן אינה דווקא לתמיכה באדם לעומת רעיון, אלא בהתפקדות המונית על פי חמולות וקבוצות ולא על פי חופש בחירה, ולכן מזהים אותה עם ציבורים מזרחיים או דרוזים וערבים שבהם יש לכאורה התנהגות שבטית וחמולתית. המשמעות הזו גם גררה תגובות נגדיות שהאשימו את מבקרי שיטת הארגזים בגזענות.
175
שרגא שואל/ת: אם נשדדתי, אני שדוד. האם נובע מכאן שאם נעלבתי, אז אני עלוב?
רוביק עונה:
הפירוש המילולי של המילה 'עלוב' הוא אכן 'מי שעלבו בו', באופן חד פעמי או מתמשך. ואולם כבר בתלמוד ובמדרשים המילה קיבלה משמעות כללית של אדם מסכן וראוי לרחמים: "העיד בהם את הנמלה, שנאמר 'לך אל נמלה עצל'. רבי שמעון בן אלעזר אומר: עלוב היה אדם זה שצריך ללמוד מן הנמלה אילו למד, ועשה עלוב היה אלא שצריך ללמוד מדרכיה ולא למד".
176
מיכאל נצר שואל/ת: בעיתון "הצבי" של אליעזר בן יהודה משנת 1909, בתיאור חגיגות רחובות נכתב כי לרגל ביקורו של ח"נ ביאליק יערכו תחרויות רכיבה ויריות "זלפיות" (המרכאות במקור). מה פירוש המילה? השערתי הבלתי מבוססת היא כי ישנו כאן חילוף זלף עם צלף ויריות זלפיות הן קליעה למטרה.
רוביק עונה:
השערתך נכונה. אני משער שמצאת את המילה באתר עיתונות עברית היסטורית. האתר המצוין הזה בנוי על סריקת עיתונים, ובעיתונות מתקופות ראשית המאה ה-20 יש טעויות איתור רבות של מנוע החיפוש עקב טשטוש אותיות הדפוס. אין ספק שצ' התחלפה כאן בז'.
177
מיכל ניר שואל/ת: מה פירוש 'מדוהן' בביטוי "שיער מדוהן" בפרט, ומה הפירוש בכלל? אני קוראת סוף סוף את "עפיפונים" של רומאן גארי, וביטוי זה מופיע בו.
רוביק עונה:
דוהן הוא שמן לשיער, בעקבות מילים דומות בארמית ובערבית. שיער מדוהן הוא שיער משוח בשמן, ובמקרה שלנו בבריליאנטין, ג'ל וכדומה. לאלביס פרסלי היה שיער מדוהן.
178
אברהם שרון שואל/ת: מה פירוש המלה 'הֶחֱרָה' בביטוי 'החרה החזיק אחריו'?
רוביק עונה:
'החרה' הוא פועל עזר המופיע בספר נחמיה לראשונה, ופירושו 'בא אחרי', והוא קרוב במשמעות לצורת התפעל 'התחרה'. יש קושרים אותו למשמעות הבסיסית של חרה, כלומר, התרגז וכעס. המתרגז פורץ קדימה ומנסה לנצח את יריבו, וכמוהו המתחרה, או מי ש'מחרה מחזיק' אחרי מישהו אחר.
179
ורדה שואל/ת: מה פירוש המילה 'יילה' המופיעה אצל מאיר שלו בספר "יונה ונער"?
רוביק עונה:
המילה 'יילה' מופיעה בשיר של טשרניחובסקי "והיה בחשכת ערב", הקרויה גם "שיר טטרי". מי שמטייל בהרי בהרי טורקיה או הטטרים, התגורר בבקתות רועים הקרויות יילה. מקור השם רחב יותר, ומדובר באזור ההררי המשמש למרעה הקיץ. yayla היא מילה בשפה הטטרית של קרים ובטורקית, המציינת אדמת מרעה אלפינית, נטולת עצים עקב גובהה, או רמה הררית.
180
דורון מקיוטו שואל/ת: לאחרונה נתקלים בתקשורת בשימוש חדש, כמדומני, של הפועל 'הציף'. מה מקור השימוש ולמה הכוונה?
רוביק עונה:
כוונת השאלה בוודאי לשימוש בפועל בהקשר של ידע. זהו שימוש מטאפורי וכוונתו למי שמציג בפני מערכת מסוימת, קבוצת אנשים וכדומה את כל הידע הרלוונטי לעניין מסוים, או מעלה נושא לסדר היום באופן שאין להתעלם ממנו. המקור הוא בשימושים מטפוריים בפועל האנגלי to flood, אף כי בשימוש העברי העכשווי הדגש אינו על כמות גדולה של חומר, אלא על עצם הצגת המידע.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >