שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
181
מתניה שואל/ת: בספר שופטים מסופר על גדעון הצופֵר מהר הגלעד. יהודה אליצור מפרש זאת כלשון סיבוב, ומפנה למסכת כלים: "הקופה, משיעשה שתי צפירות לרוחב שלה; והערק, משיעשה בו צפירה אחת". כן הוא פירוש ר"ע מברטנורא. חשבתי בלבי והתחזקתי לשאול: האם קיים קשר אטימולוגי למלה הערבית צפר – صفر שפירושה 'אפס', הספרה העגולה והמסובבת, ואולי גם למילה 'ספרה'?
רוביק עונה:
אחת ממשמעויות השורש 'צפ"ר' היא לשון סיבוב, והוא משמש בלשון חז"ל במשמעות קליעה או שזירה של צמות. על גדעון שעליו נאמר "ישוב ויצפור" יש שתי פרשנויות. האחת, שעליה מסכימים רש"י ורד"ק, קשורה לשעות הבוקר, בדומה ל'צפרא' ול'צפריר', ומכאן שגדעון השכים בבוקר; והשנייה, במשמעות הסיבוב: גדעון הסתובב ובא. המילה 'ספרה' היא מילה עברית חדשה, והיא נטבעה בהשפעת המילה הערבית סיפר, שפירושה אפס. השאלה אם המילה צפר הערבית שהוראתה אפס קשורה לצפ"ר התלמודית דורשת דיון באטימולוגיה הערבי, ועולה כי אין לה קשר לסיבוב. צפ"ר הוא שורש ערבי המייצג ריק ולא סיבוב.
182
אבישי טופול שואל/ת: חיפשתי תרגום למילה leek ויצאתי מבולבל. איך קוראים לירק בעברית: כרישה, לוף, פראסה? והאם זה קשור ללוף שרפול אכל עם ריבה?
רוביק עונה:
כרישה היא שמו התלמודי של הירק הנדון, שאומץ בעברית החדשה ויש לו מקבילה ערבית דומה: כרת'ה. לוף הוא צמח אחר, שמו הלועזי ארום, ויש שבטעות קוראים כך לכרישה. הוא גם אינו קשור ללוף הצה"לי, שהוא שיבוש של loaf, כיכר, קיצור של meatloaf, כיכר בשר. פּראסה הוא שם עממי נוסף לכרישה. מקורו בלדינו, והוא התגלגל משמה המדעי הלטיני של הכרשה, Allium ampeloprasum. פשטידת כרשה קרויה בלדינו פראסיפוצ'י. יאמי.
183
עוזי בייטלר שואל/ת: בשיר של אלתרמן, מהי 'לורנֶטָה'?
רוביק עונה:
לורנֶטה היא משקפת. זו הצורה הפולנית להגיית המילה, אך מילים דומות קיימות גם באנגלית וביידיש, וכן בצרפתית, שהיא כנראה מקור המילה.
184
נדב שרי שואל/ת: מה מקור המילה טורייה?
רוביק עונה:
המקור הוא המילה הערבית טוּרִיֶּה, שאומצה לעברית כמעט ללא שינוי.
185
אלכס שואל/ת: מה זה 'לואֵט'?
רוביק עונה:
לואט הוא אדם המדבר לאט ובלחש. המקור בספר איוב: "הַמְעַט מִמְּךָ תַּנְחֻמוֹת אֵל וְדָבָר לָאַט עִמָּֽךְ". אבן עזרא מסביר: "דיבר בלאט עמך, כמו בסתר".
186
אליעזר שואל/ת: מדוע במוסיקה מדברים על סולם, והאם יש שמות עבריים לתווים?
רוביק עונה:
סולם מוזיקלי הוא שאילת משמעות מן המילה האנגלית scale, שפירושה אמצעי מדידה המחלק תחום מסוים לשלבים. זאת בהשפעת המונח הלטיני סקאלה, שפירושו סולם פיזי, והוא התרחב למשמעויות נוספות. באנגלית נוצר בידול בין ladder, סולם פיזי, לבין scale, סולם מדידה. בעברית המונחים אוחדו תחת אותה מילה. שמות עבריים לתווים לא ניתנו, אך בשלב מסוים הוצע לקרוא לרֶה מינור רֶה זעיר, ולדו מז'ור דו רַבּיב.
187
דב שואל/ת: בפיוט על אפריים לייבל מ"רגע של פיוט" נכתב "ששת המָלָגים, אחֵי הכלה". מה זה 'מָלָגים'?
רוביק עונה:
'מָלָג' הוא מונח משפחה בעולם החרדי, ראשי תיבות של 'מיועד להיות גיס'. זהו מעמד האחים (והמָלָגות-אחיות) בתקופת הזמן שבין האירוסין לנישואין של האח או האחות.
188
רון שואל/ת: בספרך "מילון הסלנג המקיף" חיפשתי הגדרה ל'סלנג' ולא מצאתי. האם צדקתי, או רק מעיני נעלם הדבר?
רוביק עונה:
אכן אין במילון שלי ובספרות בכלל הגדרת מוסכמת ומדויקת לסלנג. זהו מונח חמקני ומתעתע, ממש כמו הסלנג עצמו. הספרות נדרשת להסבר מקיף, ונמנעת מהגדרות מובחנות מדי. עם זאת אני מוכן לספק לך הגדרה קצרה: "סלנג הוא אוצר מילים וביטויים תת-תקני, המשרת את לשון הדיבור, ונועד למלא תפקידים חברתיים ופסיכולוגיים שונים".
189
ארנון דומיניץ שואל/ת: כשעולים בסולם - מטפסים. מה עושים כשיורדים? בשיר "אהבת פועלי הבניין" נכתב " נטפס איש איש מהקומה החמישית לכביש". זה תקין?
רוביק עונה:
תקין בהחלט, אם כי אינו תואם בהכרח את האינטואיציה שלנו ביחס למילה. בתלמוד מטפס אינו מתייחס לעלייה ולירידה, אלא לתפיסת השלבים או המעצורים בדרך למעלה או למטה.
190
תמיר בלזר שואל/ת: מה משמעות המילה 'גרם' בביטוי 'חמור גרם'?
רוביק עונה:
'גרם' פירושה עצם. אדם שעצמותיו בולטות הוא 'גרום'. מכאן גם גרם שמיים, שהוא עצם הנמצא בשמיים. הביטוי 'גרם מדרגות' הוא גלגול מודרני של 'גרם המעלות' מספר מלכים. לכל אלה אין קשר לפועל 'לגרום' במשמעות להיות הסיבה לדבר מה, שמקורו ארמי. 'חמור גרם', כפי שכינה יעקב את בנו יששכר, הוא חמור שעצמותיו חזקות. רש"י מסביר: "חמור בעל עצמות, סובל עול תורה כחמור חזק שמטעינין אותו משאוי כבד". הסבר אחר הוא שעצמותיו בולטות, ככתוב בבראשית רבה: "מה חמור זה גרמיו ברורין, כך היה תלמודו של יששכר ברור עליו".
191
אורי לאור שואל/ת: המילה 'ידיד' קרובה למלה דוֹד במשמעות אוהב. ידוע לי שהיום 'חבר' קרוב יותר מ"ידיד", אבל לכאורה 'אוהב' קרוב מ'חבר'. האם התחלפו כאן היוצרות?
רוביק עונה:
הקשר בין 'ידיד' לבין 'דוד' אינו ברור. בשפות השמיות יש קשר עקבי בין 'דוד' במשמעות קרוב משפחה, בדרך כלל אחי האב או האם, לבין 'דוד' במשמעות בן זוג לאהבה. במקביל יש קשר בשפות השמיות השונות בין 'ידיד' לבין אדם אהוב והפועל לאהוב, כגון וַדַד: אהב בערבית. יתכן שיש כאן דוגמה נוספת למקור הדו-עיצורי של השפות השמיות, במקרה זה ד"ד. יש לזכור גם את המילה דַד, שרואים בה מילה אונומטופאית המבטאת את מלמול התינוק המבקש לינוק.
192
שואל/ת: בפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטת תל-אביב, התעורר דיון סוער באשר לשמות אצבעות הרגליים. שלוש אפשרויות הועלו: יש שטענו כי לאצבעות הרגליים שמות זהים לחברותיהן העליונות, אחרים טענו כי פרט לבוהן ולזרת, שלושת האצבעות האחרות מעולם לא זכו להיקרא בשם, ואילו אני, בראש קבוצת המיעוט המוחלט והנרדף טוען בתוקף כי לכולנו 10 בהונות בשתי כפות הרגליים. מי צודק?
רוביק עונה:
השם הכולל הוא אצבעות הרגליים, ולא בהונות, ועל ענק מקראי אחד נאמר שהיו לו 24 אצבעות: "אצבעות רגליו שש ושש". בוהן מתייחסת לאצבע העבה הן ביד והן ברגל, ומכאן הריבוי "בהונות", אבל לכל יתר האצבעות אין שמות. הביטוי "הולך על בהונות" מטעה לחשוב שמדובר בכל אצבעות הרגליים. "זרת הרגל" הוא ביטוי עממי הגיוני, אך לא זכה לחותמת התקינות.
193
שואל/ת: מה פשר המילה "אפיך" בפסוק "בזיעת אפיך תאבל כלחם", או בביטויים "ארך-אפיים", "וישתחו אפיים ארצה"? באיזה אף מדובר בביטוי "חרי אף"?
רוביק עונה:
צורת הזוגי של אף, "אפיים", פירושה גם זוג הנחיריים, וגם בהרחבה "פנים". מכאן "בזיעת אפיך": בזיעת פניך; "אפיים ארצה": על הפנים; "ויפח באפיו נשמת חיים": נפח אוויר בנחיריו. "אף" במשמעות כעס הוא התפתחות מהביטוי "חרון אף", המופיע מספר פעמים במקרא. רש"י מתייחס לפסוק בספר שמואל ב', "עלה עשן באפו": "כן דרך הכועס יוצא עשן מנחיריו, וכן עלה עשן באפו, וזהו כל לשון חרון אף, שהאף נוחר ומעלה הבל".
194
שואל/ת: איך הפכה המילה "עיצומים" לסוג של שביתה?
רוביק עונה:
המילה "עיצומים" חודשה בשנות השבעים על ידי האקדמיה ללשון העברית כמילה עברית ל"סנקציות", כשהכוונה היתה בעיקר לסנקציות משפטיות שמטילה מערכת המשפט או הקהילה הבינלאומית. "עיצומים" מופיעה פעמיים בתלמוד הירושלמי, ועל פי הפרשנים כוונתה חיזוק ומתן תוקף לתנאי חוזה. לאחר שנקבעה המילה התעורר באקדמיה ויכוח מר אם היא מתאימה גם לתיאור סנקציות של עובדים כאמצעי לחץ ומרי, שנתפשו כתופעה שלילית. היו שהציעו לקרוא לסנקציות של עובדים "ליחוצים", "איכופים", טירודים" ועוד. סוכם ש"עיצומים" תהיה תקפה לכל סוגי הסנקציות, מה גם שבמשמעות "עיצומים" כלול יסוד של התנצחות וקונפליקט, שהרי מכאן נגזרה המילה "עצומה". מחדשי המילה לא צפו שבתוך כמה שנים השימוש הכמעט בלעדי ב"עיצומים" יהיה סנקציות של עובדים.
195
שואל/ת: איך מבדילים בין נמר, ברדלס, טיגריס, פנתר, צ'יטה ושאר החתולים. ואולי מדובר באותה חיה?
רוביק עונה:
התשובה מורכבת וגם עליה יש מחלוקות. מבחינים בין נמרים מנומרים ("נמר חברבורות") ונמרים מפוספסים, ובעברית החדשה השם "נמר" מתייחס לשני הסוגים. במקרא "נמר" הוא מה שקרוי ליאופרד, שהוא אחד מנמרי החברבורות, ופירושו בלטינית "האריה המנומר". ברדלס התלמודי הוא נמר חברבורות אחר: צ'יטה, ששמו התגלגל מהמילה ההודית cita שפירושה מנומר. במשנה מבחינים בינו לבין הנמר, כמו בצירוף "הארי והדוב והנמר והברדלס והנחש". השם ברדלס מקורו ביוונית - פרדאליס, החיה המנומרת, אך כנראה שמילה יוונית זו מושפעת משפות שמיות שבהן "ברוד" (או מילים קרובות) פירושה מנומר, כדוגמת העברית. "פנתר" הוא שמו היווני של הליאופרד, אך היום הוא מתייחס בעיקר לגירסה השחורה שלו. טיגריס הוא השם הלטיני-יווני של נמר הפסים.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >