שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
226
שואל/ת: מה פירוש "קור מצמית"?
רוביק עונה:
להצמית פירושו במקרא להשמיד. "קור מצמית" יכול על כן להיות מובן כ"קור משתק". הסבר נוסף: "צימת" פירושו גם כיווץ, ויתכן שיש כאן העברה לבניין הפעיל: קור מצמית – קור מכווץ.
227
שואל/ת: מה פירוש המונח "מנילה", אותו טופס צבאי שבו מפורטות למתגייס אפשרויות השיבוץ שלו?
רוביק עונה:
מקור המונח ב"נייר מנילה", נייר חזק בעל צבע בהיר העשוי מבד מנילה, המיוצר מעלי צמח הגדל בפיליפינים. מנייר זה מיוצרת תיקייה משרדית הקרויה "תיקיית מנילה" (manila folder).
228
שואל/ת: מה פירוש המילה "סַדָדִים", שבה השתמשנו בילדותנו במשמעות "השתווינו"?
רוביק עונה:
המקור ערבי. "סַדַּ" בערבית בלהגים שונים פירושו סגר, "סדאד" הוא פקק וגם תקע חשמלי, וגם שמה הערבי של מחלת הפקקת, הטרומבוזה. סדאד פירושו יישר את החוב, וגם פרעון חוב.
229
שואל/ת: מזה מספר שבועות מתדיינים החבר'ה בשאלה הרת גורל: כיצד מבחינים בין פירות לירקות? כמספר הנפשות כך מספר הדעות: לפירות יש זרעים (אז מהו למשל הפלפל?), פירות צומחים על העץ (אז מהם למשל האבטיח והמלון?), פירות זה מה שמתוק (אז מה עם האבוקדו והלימון?), ועוד כהנה וכהנה. אחת ולתמיד, מהם ההבדלים?
רוביק עונה:
הבלבול בין פירות וירקות הוא אכן רב. "פרי" (fruit)הוא ביסודו מונח בוטאני: החלק האכיל בצמח המכיל זרע. "יָרָק" (בניגוד ליֶרֶק, שהוא שם כולל לכל הצמחים הירוקים) ובאנגלית vegetable , אינו מונח בוטני אלא קולינרי, ככתוב במשלי, "טוב ארוחת ירק ואהבה שם, מבית מלא זבחי ריב". הוא שם כולל לסוג המזון המוגש בארוחות לצד המנה העיקרית, כסלט (ירקות!) חי או באופן מבושל. בגן ירק מגדלים צמחים שונים, המיועדים למאכל כירקות, או כפי שאמר אחאב לנבות: "תנה לי את כרמך ויהי לי לגן ירק". כשיגיעו הירקות לשולחן, בחלקם ננגוס בפרי (עגבנייה, פלפל ומלפפון), לאחרים נכרסם את העלים (חסה, כרוב), או את התפרחת (כרובית), לעתים נבשל את הפקעות (תפוחי אדמה), ובקבוצה מובחרת נרד אל השורש (סלק, גזר וצנון). אז למה אנחנו קוראים פרי? למה שהוא גם פרי בהגדרה הבוטנית (כלומר, מכיל זרע), וגם במשמעות קולינרית: בדרך כלל מתוק, בדרך כלל נאכל בנפרד מהארוחה, ומתאים לקינוח. חובבי הגיאומטריה מתבקשים לצייר שני עיגולים שיש להם חלק חופף: פירות, וירקות. בחלק החופף, הכולל "ירקות שהם פירות", נעשה סלט מעגבניה, מלפפון ופלפל, ונבשל חציל וקישוא. בחלק של "ירקות שאינם פירות" יסתופפו הבצל, הגזר, החסה וחבריהם. בחלק של "פירות שאינם ירקות" נמצא את האבטיח, הענבים, התפוזים ועוד. אתה הבנת את זה, אלברט?
230
שואל/ת: נתקלתי במהלך השירות הצבאי במילה מִרעול. מה פירושה ומקורה?
רוביק עונה:
"מִרעול" היא מיזוג של מרעה+משעול, והוראתה שביל שנוצר על ידי אדם או חיה לאחר שהלכו בו, בדרך כלל שביל עיזים על מדרונות תלולים. היא נכנסה לשימוש בצבא ובשפת המטיילים ואפילו כשם של חברת ספורט אתגרי: "מרעולים". הגיאוגרף מיכה נצר מסביר כי הדעה המקובלת כיום היא כי קווים אלה לא נוצרו על ידי עיזים, אלא הם סימנים של גלישות קרקע על מדרונות תלולים באזור מדברי.
231
שואל/ת: סרקתי את תעודת העלייה של אבי ז"ל, וגיליתי מונח שלא היה מוכר לי: "דַּרכִּיָה". על פי מילון גור התברר שפירושה ויזה, אולם מילון אבן שושן נותן למילה זו משמעות אחרת: תחנת משמר. לעומת זאת במילון גור אין מופיעה "דרכון" במשמעות פספורט. אשמח לדעת מתי נקבעה המילה "דרכון" כפספורט, ומה אירע ל"דרכייה"?
רוביק עונה:
מסע הפספורט למילה עברית מוסכמת היה ארוך ומייגע. בשנת 1865 מופיע עבורו הביטוי "כתב תעודה", וב-1891 מופיע "תעודת מסע". על המילה "דרכון" ניטש ויכוח נוקב בשנות החמישים, ויצחק אבינרי יצא למלחמה נגדה והציע לקרוא לפספורט "יָתוּר" או "מעברה" (ב' רפה). "דרכייה" במשמעות ויזה היתה נהוגה בראשית המאה הקודמת, ונזכרת גם ביומן שכתב המשורר יצחק למדן בשנת 1920. המילה אשרה שנקבעה מאוחר הרבה יותר מופיעה לראשונה במילוני האקדמיה בשנת 1985.
232
שואל/ת: על פי העברית החדשה העיט, eagle, הוא העוף הדורס המרשים ובעל העוצמה, ואילו הנשר ,vulture, אוכל נבלות. בתנ"ך לעומת זאת מצטיירת תמונה אחרת: העיט הוא אוכל הנבלות והנשר הוא העוף ההרואי. האם לא נפלה כאן טעות?
רוביק עונה:
העיט המקראי והעיט של היום אינם זהים. העיט של היום הוא אכן eagle המתואר בשאלה. העיט המקראי הוא שם קיבוצי לעופות דורסים אוכלי נבלות, שאחד מהם הוא הנשר. לעומת זאת, הנשר של המקרא והנשר של היום הם אותו עוף, והוא אכן vulture. במקרא גם אין סתירה בין הדימוי הגאה והמרשים של הנשר לבין היותו אוכל נבלות. בספר איוב נכתב: "כנשר יטוש עלי אוכל", ורש"י מסביר במקום אחר: "העיט - הוא עוף, ועל שם שהוא עט ושואף הנבלות (איוב ט כו) לטוש עלי אוכל". גם במקורות חוץ מקראיים עתיקים הנשר מתואר כאוכל נבלות. קשר נוסף לכאורה בין הנשר המקראי והמודרני הוא שמו – המצביע על קירחותו, אך האטימולוג קליין כופר בקשר הזה.
233
שואל/ת: פגשתי לאחרונה בחוזה משפטי מושג שהתמיהני: "להמחות", במובן "להעביר זכויות". זאת מניין?
רוביק עונה:
מקור המילה תלמודי. המחה פירושו, העביר כתב פקודה לאחר כדי שישולם הסכום המגיע לו. מכאן "המחאה" שפירושה גם במשמעות המקובלת צ'ק, אבל גם העברת זכויות שהיא באנגלית assignment .
234
שואל/ת: קניתי יין גראפה של סגל, ובתווית הבקבוק נאמר שגראפה נעשה מ"דורכאות ענבים". מה זה דורכאות?
רוביק עונה:
דורכאות ענבים הן סוג של גפת: שאריות ענבים, כמו חרצנים, קליפות ועוד, הנשארים לאחר פעולת דריכת הענבים, ומהווים חלק מיין הגראפה. המילה (ביחיד: דורכא) נעדרת מרוב המילונים ונתגלתה רק במילון אלקלעי האנגלי-עברי כתרגום למילה שמקורה צרפתי Marc. מקורה הקדום הוא "דָּרְכָא", מילה המופיעה בתרגום התורה לארמית של יונתן בן עוזיאל ומשמעותה שם "דישה" או "דיש". הפסוק "ותשיג לכם דיש את בציר" מספר ויקרא תורגם: "ויארע לכון דרכא ית קימפא". הערך מצוי במילון השימושי לתלמוד, מדרש ותרגום מאת ברוך קרוא.
235
שואל/ת: בפרקי אבות כתוב "בן תשעים לשוח". מה פירוש "לשוח"?
רוביק עונה:
לשוח (בש' ימנית!) על פי חנוך אלבק הוא "הולך שחוח וכפוף, שאין לו כוח לעשות מעשים".
236
שואל/ת: בדיון משפחתי סביב נושאי חקלאות, הסטוריה ועברית, עלתה טענה שבעברית של היום קיימת שגיאה: החרמש ומגל הוצרחו במשמעותן. כאשר קוצרים ב"חרמש" התוצר הוא גל על פני הקרקע, בעוד ה"מגל" אכן צורת חרמש לו, בדיוק חצי סהר הלבנה בהולדתה?
רוביק עונה:
במקרא מופיעים המגל והחרמש פעמים מעטות, ובשני המקרים מדובר על הכלי המעוקל הדומה לירח המתמעט, ומכאן גם הדימוי מן העברית החדשה "חרמש הירח". במשנה מדובר על "מגל יד" ו"מגל קציר", ויש ביניהם הבדלים קטנים: מגל היד קטן מעט יותר, והוא החרמש המקראי. להבו של מגל הקציר משונן, והוא המגל המקראי. בערבית הם נקראים בהתאמה "חשישה" (מהמילה חשיש, עשב) ו"מנג'ל". הכלי שאנו קוראים לו היום חרמש הגיע מאירופה, וניתן לו השם חרמש כדי להבדילו מהמגל.
237
צבי לבנקופף שואל/ת: ככל הידוע לי, בלשון הדיבור קיים בלבול בין בוטנים לאגוזי אדמה, המכונים בפי העם בטעות בוטנים. בתנ"ך מוזכרים בוטנים, אך אלה הם בוטני-עץ, pistacia vera, שהם בעצם פיסטוקים. האם זה נכון ואיך נולד השיבוש?
רוביק עונה:
בתנ"ך אכן הבוטן, המופיע בסיפור ירידת בני יעקב למצרים במסגרת הצירוף "בוטנים ושקדים" הוא פרי עץ הבוטנה, הקרוי היום פיסטוק. היום נדבק הבוטן למה שנקרא בראשית תחיית השפה "אגוז אדמה", שהוא תרגום מגרמנית, (erdnuss) ומאנגלית (groundnut), שפה בה הוא נקרא בעיקר peanut. השיבוש נולד כנראה מכך שהפיסטוקים נקראו על שמם הערבי-לטיני, והבוטן המקראי חיפש לו פרי משלו.
238
איסי שמש שואל/ת: מדוע אין העברית מבחינה בין דמיון במשמעות similarity, לבין דמיון במשמעות imagination?
רוביק עונה:
השורש דמ"ה פירושו שלדבר אחד מראה כלשהו הניתן לתיאור, ומכאן 'דמות'. המילה דמיון במשמעות הראשונה, הקרובה למילה דמות, מופיעה במקרא פעם אחת: "דמיונו כאריה יכסוף לטרוף", כלומר, הוא נראה כמו אריה השואף לטרף. המשמעות השנייה נוצרה בספרות החדשה, בהשפעת הביטוי מימי הביניים לעניין זה, "הכוח המדמה", העומד בניגוד ל"כוח השכלי". בין שתי המילים הלועזיות שבשאלה דווקא imagination, מן המילה image שפירושה דמות או תמונה, קרובה יותר לשורש העברי דמ"ה.
239
עופר רוזנברג שואל/ת: בעברית משתמשים במילה קלמנטינה כפרי ההדר הכתום הקטן, ובמנדרינה כתערובת (היבריד) בין קלמנטינה לתפוז. אשתי שבאה מרוסיה טוענת שזה בעצם הפוך, לפחות ברוסית. איזו שפה צודקת?
רוביק עונה:
אכן, אשתך והרוסית צודקים, ובעברית התהפכו היוצרות. מנדרינה, שהזן הנפוץ שלו בעולם הוא טנג'רינה, היא פרי הדר מקורי, מקורו בסין ומכאן שמו. קלמנטינה היא הרכבה חדשה יחסית של תפוז ומנדרינה, והיא נקראת על שם יוצר הפרי, האב קלמנט.
240
אורי הייטנר שואל/ת: שירה של דליה רביקוביץ' "תקופות השנה" נפתח במילים "הרוח נושבת בחריגים". מה פירוש חריגים?
רוביק עונה:
דליה רביקוביץ נשאלה על כך בראיון לורד לוי ברזילי בהארץ ב-27.10.04, וזו תשובתה: "זה שיר שכתבתי על חילופי העונות, וזה פשוט היה שימוש מוטעה במלה. התבלבלתי. מה שרציתי לומר הוא 'בחרכים' ויצא 'בחריגים'. וזה נשאר. מאוחר יותר הבנתי שכנראה רציתי גם לומר משהו על הרוח שנושבת באנשים חריגים. לפעמים צריך לתת למלים לצאת ולזרום גם אם הן לא בדיוק מותאמות עם חוקי השפה".