שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
151
משה אליאב שואל/ת: מה פירוש המילה הארמית "מסתפינא"?
רוביק עונה:
הביטוי "לולא דְמִסְתְפִינָא" מבטא היסוס לפני הצגת רעיון נועז. פירושו בארמית: אם לא הייתי חושש. הביטוי נפוץ בספרות הרבנית, כגון מן המאה ה-13. נוסחים חלופיים: 'לולי דמסתפינא', 'אלמלא דמסתפינא'.
152
אריה שואל/ת: סליחה על הבורות, אבל מה זה "מצרפי"?
רוביק עונה:
מִצְרָפִי הוא שם תואר המתייחס לסך הכל של עניינים שיש להם מכנה משותף, תרגום של המונח האנגלי aggregative. הוא משמש בעיקר בכלכלה. המילה מופיעה לראשונה במילון לסטטיסטיקה של ועד הלשון משנת 1946.
153
דניאל קורן שואל/ת: מה משמעות המילה דיאלוגיקה.
רוביק עונה:
דיאלוגיקה היא מילה מומצאת, המשמשת ככל הידוע בישראל בלבד, בסדנאות לפיתוח אישי ועסקי, ניהול משא ומתן, העצמה ואימון אישי למיניהן. היא נוצרה כהרחבה של 'דיאלוג', דו שיח. מילה באותה משפחה שהומצאה ככל הידוע גם היא בארץ הקודש היא הומניקיישן, שגם משמעותה עמומה משהו. בסדנאות דיאלוגיקה לומדים הומניקיישן, ולהיפך.
154
יוסי לונטר שואל/ת: : מהי משמעות השם נער? כידוע, כיום הפרשנות הרווחת מתייחסת לצעיר בגיל ההתבגרות. אך מקור המילה המקראית מציגה פרשנות שונה. לדוגמא, כשמתגלה משה התינוק בתיבה נכתב כי ראתה בת פרעה "והנה נער בכה". או בעקידת יצחק, כשמופיע המלאך נכתב "אל תשלח ידך אל הנער", והרי בן 37 שנים היה יצחק על פי המדרש... והאם קשורות המילים ניעור, התנערות, ערנות, רעננות, ואף נעירת החמור...?
רוביק עונה:
ככלל נער הוא אדם צעיר, אבל מילים במסלול החיים זוכות לשימושים שונים. כך 'תינוק' בתלמוד הוא ילד, כמו בביטוי "תינוקות של בית רבן". יצחק היה בן 37, אבל בספירת השנים באותה תקופה זה היה גיל צעיר מאוד. ביחס למקור המילה 'נער' וכן נוער ונעורים יש שתי דעות. השערה אחת היא שמדובר בניעור, בטלטול, בפריצה קדימה. לאפשרות זו מקבילה בגרמנית, שבה werfen פירושה גם השלכה, התפרצות קדימה וגם להיות צעיר. השערה שנייה היא שמדובר בקולו המתחלף של הנער, הנשמע כנערת חמור, אך היא נראית סבירה פחות.
155
אלימלך גזית שואל/ת: קניתי קופסה גבינה חמוצה ועליה כתוב לַבַּנֶה אסלי. מה זה אסלי, והאם יש גבינה חמוצה שאיננה אסלי?
רוביק עונה:
אסלי הוא מיתוג שיווקי שנועד להדגיש שמדובר בלבנה מקורית, בדרך כלל בייצור של ערבים, או לבנה שדומה בטעמה ובדרך הייצור ללבנה בייצור ביתי. אסלי פירושו בערבית גזעי, מקורי.
156
אריה שואל/ת: בשבועות האחרונים יש פרסומות ברדיו של בנק ישראל על השטרות החדשים. מתעקשים לומר שהם בעריך של 20 ו-100 ש"ח. מדוע "עריך" ולא "ערך"?
רוביק עונה:
'עריך' היא מילה שנקבעה על ידי האקדמיה ללשון, תחילה עבור המילון לבולאות בשנת 1991. פירושה: ערך נקוב. היא מייחדת את המילה 'ערך' שיש לה שימושים נרחבים לתחום המוניטרי. השימוש בה נדיר.
157
שמואל פולק שואל/ת: מה זה "הקל-פקל"? (Hakel-Pakel)
רוביק עונה:
הכוונה כנראה לביטוי היידישאי 'האקל באקל', שהיא צורה אשכנזית של הביטוי 'הכל בכל', קיצור של 'מלחמת הכל בכל', ומתייחס למצבי עימות או מלחמה.
158
עדי שואל/ת: אשמח לדעת מה מקור המילה 'מופקרת', ומה הייתה המשמעות המקורית של המילה.
רוביק עונה:
השורש פק"ר מופיע במשנה ובתקופות המאוחרות יותר של העברית, והוא קשור לזניחה ונטישה בתחומים שונים. מכאן גם הפועל 'התפקר', ו'הפקר' שהוא שטח שאין לו בעלים. 'מופקר' היא צורת הבינוני-הופעל של השורש (אדמה מופקרת). פעם אחת פירושה בתלמוד זונה, על פי רבי עקיבא.
159
אלימלך גזית שואל/ת: התנהגות פלצנית מהי?
רוביק עונה:
התנהגות פלצנית היא מה שקרוי בלועזית פומפוזית. הפלצן מבליט את ידיעותיו, תאריו או מעמדו החברתי באמצעים מוגזמים, ויוצר בכך התנגדות ואפילו לעג.
160
יוסי זיו שואל/ת: בפרשת השבוע נאמר (בראשית כא, כ): 'וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת הַנַּעַר וַיִּגְדָּל וַיֵּשֶׁב בַּמִּדְבָּר וַיְהִי רֹבֶה קַשָּׁת'. מה זה רובה קשת? הרי המילה רובה ככלי מלחמה אינה במקרא.
רוביק עונה:
רובה בפסוק זה היא צורת בינונית ייחודית של הפעל רב"ב בבניין קל, המופיע כמה פעמים בתנ"ך במשמעות ירה או השליך. מחדשי השפה השמשו בפסוק כדי להעניק לכלי הנשק רובה את שמו העברי.
161
ארד שואל/ת: מה פירוש המילה פרחחית?
רוביק עונה:
פרחחית היא נקבה של פרחח, נערה שובבה וקלת דעת. למילה פרחח היסטוריה מעניינת. המקור בספר איוב: "עַל־יָמִין פִּרְחָח יָקוּמוּ" (ל 12). המילה הדירה שינה מעיני חוקרי השפה המקראית, מה גם שבכמה כתבי יד של המקרא היא נכתבת 'פרחה'. נ"ה טור סיני טען שיש כאן חיבור שתי מילים, ויש לקרוא "עלימו נפר חח". יש טענה שהמילה היא במשקל קטלל – הכפלת ל' הפועל של השורש פר"ח. דעה אחרת היא שמשמעות 'פרחח' הוא פריחת החוח, פירוש המתאים להמשך הפסוק ולפרשנות אבן עזרא. המשמעות העכשווית, צעיר בעל הליכות פרועות, מופיעה בספרות ימי הביניים ובכתבי יל"ג.
162
קבוצת בלוך שואל/ת: משפחת בלוך מקבוצת הילדים של אבוש (קבוצת וואטצפ) התכתבה על סיפורי נוסטלגיה מהעבר הרחוק-רחוק, ואחת המילים שנזרקו הייתה הפירוש של המילה ״קאקר״. כל אחד ואחת כתבה למילה משמעות אחרת. מה המשמעות ומאיפה המקור?
רוביק עונה:
'קאקר' היא מילת גנאי המתייחסת לאדם בזוי, לעיתים עקב רשעותו ולעיתים עקב היותו לא יוצלח ומסכן. מכאן גם הביטוי 'אַלְטֶה קאקר', אדם זקן שכבר אינו יכול להביא תועלת ומהווה נטל על הסביבה. המילה מקורה ביידיש. קאקער ביידיש פירושו המילולי מטיל צואה (או קקי), וכדימוי – אדם אובד עצות.
163
נתן שואל/ת: תהליך היבום ידוע ומוכר במקרא. שאלתי: מדוע יבמה משמעה גיסה (מגילת רות)?
רוביק עונה:
כאשר מדובר במערכת היחסים בדור המבוגר מתפצל השימוש בין 'יבם' בלשון המקרא ל'גיס' בלשון חכמים. 'יבם' הוא אחי הבעל, אך לא ברור אם הכוונה לכל אחד מהאחים, או רק לזה שחייב לשאת את האלמנה. כך יבמה, זו האמורה לשאת היבם, או לחילופין אחות כלשהי. על פי מסכת סנהדרין 'גיס' הוא כל מי שנמצא במישור הגיל בקשרי אח ואחות, ולא חלים עליו הגבלות השימוש של 'יבם'.
164
שרון שואל/ת: מה משמעות המילה להתאבד. האם קשור ללכת לאיבוד?
רוביק עונה:
הפועל 'התאבד' מתייחס בעברית החדשה למי שממית את עצמו. הוא פיתוח של הביטוי 'איבד את עצמו לדעת' המופיע במדרש. מי ש"מאבד את עצמו [באופן מודע]" - מתאבד. הפועל 'התאבד' מופיע גם במדרש, אך במשמעות שונה: התבלבל, איבד את עשתונותיו.
165
ראובן גבע שואל/ת: כרר מהו?
רוביק עונה:
כָּרָר הוא בעל מקצוע המתמחה בהכנת כרים ואוכפים לבהמות. המילה מופיעה בתלמוד.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >