שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
166
נתן פוזניאק שואל/ת: מהו ה"נזעי" בנזעי חשמל?
רוביק עונה:
'נזע חשמלי' הוא חידוש שנוצר בתוככי מערכת הרפואה, מונח עברי ל'שוֹק חשמלי'. החידוש לא אומץ על ידי האקדמיה וכמעט אינו מופיע במילונים. זוהי הרחבה של המילה התלמודית 'זיע' שפירושה רטט או רעדה בלשון התלמוד, בעקבות זע (נע, התנועע), המתייחס גם ל'זעזע'. על סמך מה נוספה למילה האת נ', מי המחדשים ומתי חודשה המילה? כל מידע בעניין יתקבל בברכה.
167
אריה שואל/ת: מה הפירוש של אספסוף?
רוביק עונה:
המילה 'אספסוף' מופיעה פעם אחת בתנ"ך, בספר במדבר: "והאספסוף אשר בקרבו", והכוונה לערב רב של בני עמים שונים שנספחו אל בני ישראל במדבר. במדרש יש טענה שהכוונה דווקא לאנשי הסנהדרין שאותם 'אספו' ליצירת המוסד. השימוש היום אינו מתייחס למוצא האתני של האספסוף, אלא לציבור אנשים חסר השכלה המתנהג באופן אלים ויצרי. ככל הנראה מקור המילה הוא בשורש אס"ף, שזכה להכפלה תוך השמטת האות הראשונה, כדוגמת אדם=אדמדם שרק=שרקרק, אך יש למילה גם קשר למילה הערבית סַפְסַפ שפירושה נחוּת.
168
יהודה שואל/ת: על בלעם כתוב "נאום הגבר שׁתום העין". המילה "שׁתום" כוונתה סתום או רואה? ומה מקור המילה?
רוביק עונה:
'שׁתום עין' פירושו פקוח עיניים. שׁתם וסתם (וכם שׂתם בתנ"ך) הם פעלים הפוכים במשמעותם: פתח מול סגר, ובתלמוד נכתב על חבית: "כדי שישׁתום ויסתום". שֶׁתֶם הוא נקב או חור ושַׁתָּם הוא מי שמקצועו קדיחת חורים בחביות יין. עקב הדמיון בהגייה והנדירות של הפועל שׁתם בעברית החדשה רווח השימוש ב'שתום עין' במשמעות מי שעיוור בעינו האחת. באתר מאקו נכתב לאחרונה על משה דיין: "מצביא, מאהב, גנב עתיקות, שתום עין. כל הדברים שאישה מחפשת בגבר".
169
חגית ברקאי שואל/ת: בספר של ברונו שולץ, בסיפור 'חנויות קינמון' כתוב: "חמילת עזים מארכות". שמא הנך יודע מה זה? אולי צואה?
רוביק עונה:
'חמילה' היא מילה תלמודית שפירושה אריג עבה עשוי עור כבשים או עזים, צמר גמלים וכדומה. היא קרובה למילה הארמית חמלתא, וכן למילה הערבית ח'מיל, כולן באותה משמעות.
170
אורי טל שואל/ת: בביקור בבית כנסת מונסטירליס בסלוניקי נתקלתי בשלט הכניסה בראשי תיבות יככ"ץ. מה משמעותם?
רוביק עונה:
גהכוונה היא ככל הנראה ליכב"ץ, ראשי תיבות של 'ייכון בצדק'. על עיר נאמרים ראשי התיבות תכב"ץ, תיכון בצדק.
171
איתי שואל/ת: בעת טיול אינטרנטי נתקלתי במילה 'שֹחקוּנא', ומכל ההקשרים שלה נראה שזו מילה נפוצה ברחוב החרדי, והייתי שמח לדעת מה פשרהּ.
רוביק עונה:
'שחקונא' אינה מילה אלא שם של פרויקט חרדי שנועד לאפשר לילדים חרדים פעילות פנאי במהלך הקיץ, ומורכב מהמילים 'שחקו נא'. פעילים קיצוניים ברחוב החרדי נלחמים בפרויקט ורואים בו כפירה ונוהג נוצרי.
172
דב פוניו שואל/ת: מדי פעם כאשר המדור בוקע מצג המחשב, ליבי שב ומתמוגג. אם כן, מה זה בדיוק "מתמוגג" ? אבן שושן מדבר על "נמס". אני שלמדתי את השפה בעיקר מקריאת ספרים והדבקת פשר למילים לפי הקשר, ההמסה לא ממש מתקשרת.
רוביק עונה:
הפועל 'להתמוגג' מציין בעברית החדשה שמחה העולה על גדותיה. 'התמוגג' הוא מהשורש מו"ג, שממנו גזורה המילה 'נמוג', נעלם, נמס. 'מוג לב' הוא מי שלבו נמס מפחד. בפסוק "וְהִטִּיפוּ הֶֽהָרִים עָסִיס, וְכָל־הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַֽגְנָה" (עמוס ט 13), מסופר שהגבעות נמסו והיו למשקה משובב נפש, ממש כמו ההרים. הפסוק זכה בתקופת הזמר המוקדם למנגינה קצבית. הגבעות הנמסות ייצגו שמחה ותחושת שפע, וכך דבקה בפועל 'להתמוגג' בימינו משמעות השמחה וההתרגשות.
173
מיכה שואל/ת: הייתי שמח לדעת מה פירוש המלה שלוך?
רוביק עונה:
ביידיש שלאָך (נהגה שלוך) הוא רשלן. ביהודית המרוקאית, על פי השימוש במרוקו, שְלוּח הוא אדם נבער מדעת, פרימיטיבי. הדמיון בין המילים מקרי.
174
י שואל/ת: האם המילה 'חולי' בהגדה של פסח ('מלפני אדון חולי ארץ') מתכוונת לציווי לחוֹלְלִי=רִקְדִי? אני סברתי שהכוונה היא ל'רעדי' (כמו ב'חיל ורעדה').
רוביק עונה:
על פי רש"י 'חולי ארץ' אינן משפט פעלי אלא שמני: "מפני אדון מחולל הארץ", הי' יתרה, כמו במקרים אחרים בתנ"ך. אבן עזרא סבור שהכוונה היא לריקוד: רִקְדי ארץ, והדבר נקשר גם לפסוקים אחרים בפרק: "ההרים רקדו/תרקדו כאילים". רד"ק סבור שמדובר בפחד: פַחְדִי ארץ, וכך מקובל גם בקרב פרשנים נוספים. נטיית לבי היא דווקא לאבן עזרא, בזכות ההקשר באותו פרק.
175
מאיר מינדל שואל/ת: בהמנון נגבה, שמילותיו חוברו ב1944 ע"י שלום סמיד נכתב "שירו, חולו, רונו". משמעות המלה "חולו" מהי? האם "חוללו" בציווי? האם מהמילה "לחול" - להיווצר, להתגשם? כיצד יש לנקד- בחולם או בשורוק/קובוץ?
רוביק עונה:
חוּלו בשורוק פירושו רִקְדו. השורש הוא חו"ל, ציווי בבניין קל, שממנו נגזרה גם הצורה היחידה בתנ"ך בשם הפועל: לָחוּל במשמעות לרקוד. הצורות המוכפלות הן בבניין פיעל: חוללו (בעבר) יחוללו (בעתיד), לחולל (שם הפועל) וכן חולל (בציווי).
176
עמית הדר שואל/ת: במסגרת סטודיו ריהוט (סטודנט לעיצוב תעשייתי), נתקלתי במלה "שרפרפול". גוגל מאשר שאכן יש שימוש במונח כזה, אם כי אינני מוצא תמונות שלו. כמובן שהרושם הראשוני הוא שזה כינוי חיבה לשרפרף כלשהו מסביבתו, אולי זמנו, של רפול.
רוביק עונה:
רפול היה נגר, ובין היתר ייצר שרפרפים בצורה ייחודית הנקראים על שמו: שרפרפול. פרטים על צורתו המיוחדת של השרפרפול כולל תמונה יתקבלו ויפורסמו.
177
יעוד גונן שואל/ת: אני מבקש להעלות תמיהה לשונית, והיא במונח 'תזמורת': לפי משמעות הפועל מדובר בהשמעת מנגינה ע"י קול אנושי, וכך הוא ב'זֶמֶר' וב'זַמָּר''', אך משום-מה המונח 'תזמורת' מציין קבוצה המשמיעה מנגינה בעזרת כלים. התוכל להסביר היכן השתבשה המשמעות?
רוביק עונה:
כאשר חידש בן יהודה את 'תזמורת' הוא נשאל אותה שאלה, וענה, ובצדק, שבתנ"ך השורש זמ"ר מתייחס הן לשירה והן לנגינה בכלים. כך נעים זמירות ישראל, דוד, היה נגן נבל ולא ידוע על נוהגו לשיר. כלי זמר הם כלי נגינה. 'המורה לזמרה' נחשבה מורה למוזיקה, על פי אותה הבנה. עם זאת כבר מראשית תחיית הלשון נוצר בידול: זֶמֶר, זַמָּר ומזמור למוזיקה קולית, נַגָּן ונגינה למוזיקה כלית.
178
יוחאי שואל/ת: בסוף ספר עמוס כתוב ״ולא ינתשו עוד מעל אדמתם״. נטישה כותבים באות ט׳. מה זה נתישה באות ת׳?
רוביק עונה:
יש דמיון בהגייה אבל אין קשר בין נָטַש לנָתַש. נטש פירושו עזב, נתש פירושו עקר, והוא קרוב לפועל נתץ. הצורה בבניין נפעל היא ניתש, ובעתיד: יינָתֵש. לא יינָתשו: לא ייעקרו עוד מאדמתם.
179
נתי שואל/ת: על השורש מ.ש.כ. - לאחרונה הייתי שותף לפלפול בעיין הביטוי "נושא משך הזרע" מתהלים קכ"ו. יהודה לייב בן זאב ורוב פרשני המקרא מקשרים את הביטוי במשמעותו המוכרת של אורך וזמן, אבל בחלק מהמילונים (למשל אבן-שושן, מנדלקרן) הביטוי מקושר למילה האכדית masku והארמית משכא, שמשמען עור (משך הזרע = שק הזרעים של האיכר), ואילו "משיכה" מקושרת לאוגרית וערבית. יש גם ביטוי "מושך בעורלתו". האם ייתכן שיש קשר בין כל הללו?
רוביק עונה:
אני נוטה לעמדתו של אבן שושן, המתאימה יותר לפשוטו של הפסוק, וזו גם עמדתו של קאסוטו. לפרשני התנ"ך לא היה ידע בשפות שמיות עתיקות והם נטו לדרשנות, ולכן הן המדרש והן אבן עזרא למשל נוטים לקשור את משך הזרע למשמעות הזמן, אבל אלה קישורים מאולצים. לגבי 'מושך בעורלתו', כאן מדובר במשיכה ממש, כשהכוונה למי שמנסה להסתיר את יהדותו על ידי משיכה בעורלה.
180
מאיר מינדל שואל/ת: שמעתי בהרצאה שהמלה "מוסר" באה מן המלה "ייסורים". האמנם בבחירת האדם להיות מוסרי ולא אדיש לצער הזולת יש גם אלמנט של ייסורים? האם יש הבדל בין אדם אתי לבין אדם מוסרי?
רוביק עונה:
הקישור בין מוסר לייסורים מופיע בתנ"ך. הוא נתפס במסגרת היחסים בין אלוהים לאדם, כאשר האדם מתייסר על חטאיו כלפי האל, וכך גם בין אדם לאדם בסיטואציה היררכית: "שמע בני מוסר אביך". התפיסה המודרנית של 'מוסר' אינה כורכת אותו בייסורים אלא במעשי האדם ואישיותו התואמים עולם ערכים המייצג את 'הטוב'. עם זאת אתי' ו'מוסרי' אינן מילים נרדפות לכל עניין. אדם אתי הוא מי שפועל על פי קוד מקובל,' אדם מוסרי מעיד שערכי הטוב מנחים אותו ומהווים חלק מעולמו הפנימי.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >