שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
286
שואל/ת: מה ההבדל בין "לורד" ל"טוש"?
רוביק עונה:
שני המונחים מתייחסים לעט סימון. לורד הוא שם מסחרי, טוש היא מילה גרמנית לסוג מסוים של דיו. במקומות שונים נוצר לגביהם בידול. בירושלים קוראים טוש לעט הסימון העבה ולורד לעט הדק. בתל אביב ובחיפה – להיפך. האקדמיה קוראת לטוש וללורד גם יחד "מַצְבֵּעַ".
287
שואל/ת: מה ההבדל בין "בעבוע" ו"פעפוע", ואיך יש לקרוא לתופעה כדוגמת בדיקת דליפת אויר בנקר של צמיג בתוך מיכל מים, כאשר בועות אויר עולות במעלה מיכל המים?
רוביק עונה:
"בעבוע" פירושה כבר מאז התלמוד היווצרות ותנועה של שלפוחיות מלאות אוויר ומכאן מים ש"מבעבעים", "אבעבועות" (שלפוחיות הנוצרות על העור), ולאלה קשורה הצורה המאוחרת יותר "בועה". "פעפוע" התלמודי משמעותה דומה, אבל לצידה משמעות של "חדר באיטיות", וקושרים אותה לפועל "בצבץ". היום יש בידול משמעות בין המילים. "פעפוע" התייחדה לחדירה איטית, "בעבוע" להיווצרות שלפוחיות, בעיקר בעת רתיחת המים. "בעבוע" מתאימה יותר בבדיקת צמיגים, אך "פעפוע" אינה נחשבת כאן שגיאה.
288
שואל/ת: מה ההבדל בין "יושרה" לבין "יושר"?
רוביק עונה:
מדובר בניואנס. "יושר" (באנגלית honesty או decency) היא תכונתו של מי שאינו נוהג לרמות, לגנוב וכדומה. "יושרה", integrity, היא כל זה בתוספת חוט שידרה מוסרי מוצק ואישיות שלמה של אדם שתוכו כברו.
289
שואל/ת: מה ההבדל בין אמפתיה וסימפתיה?
רוביק עונה:
סימפתיה היא חיבה או אהדה לאדם או לרעיון. אמפתיה היא נכונות ויכולת לקבל את הזולת ולהיות קשוב לעולמו ולרגשותיו, גם בלי לחבב אותו או להסכים עמו.
290
שואל/ת: מה ההבדל בין המחרה, תִמחור ותמחיר?
רוביק עונה:
שלושת המושגים מצטופפים בשימוש המקובל באותה משבצת בהוראת קביעת מחיר של מוצר. "המחרה" היא הצורה שהותקנה על ידי האקדמיה, אך הצורה המוקדמת ממנה "תמחור" נפוצה יותר. תמחור הוא שם פעולה, והדגש בו על פעולת קביעת המחיר. הוא נגזר מ"תמחיר", שהוא המונח החשבונאי: לתמחר פירושו לבצע תמחיר. אמנון שפירא מן האקדמיה מוסיף הבהרות: "תמחיר" היא תורה חשבונאית העוסקת בחישוב עלויות הייצור או השיווק של מוצר. היא כוללת כלים ושיטות המאפשרים לחשב את מחיר המוצר בכל שלב של ייצורו. "תמחור" הוא שימוש בתורת התמחיר לחישוב עלות המוצר בשלב נתון. שני המונחים האלה (באנגלית costing) עוסקים למעשה בעלויות הייצור והשיווק. "המחרה" לעומתם היא קביעת מחיר המכירה של מוצר על פי יעדי השיווק שלו, באנגלית: pricing.
291
שואל/ת: מה ההבדל בין הפעלים נטע ושתל?
רוביק עונה:
במקרא ובתלמוד אלה פעלים נרדפים: הכנסת צמח לאדמה במטרה שיגדל. נטע נפוץ הרבה יותר גם במקרא וגם בתלמוד. דווקא בעברית החדשה התהפך הגלגל: נטע נחשב פועל במשלב גבוה, ובכל מקרה הוא מתייחס רק לעצים, בעוד שתל הוא פועל יומיומי ונפוץ יותר, מתייחס לכל סוגי הצמחים, ומתפקד גם כדימוי (השתלת לב, סוכן שתול) ובסלנג ("נשתל" במשמעות נדהם).
292
שואל/ת: מה ההבדל בין חצוף לחוצפן?
רוביק עונה:
חצוף הוא מונח תלמודי, ופירושו מי שמעז לעשות דבר מה נגד הכללים. ההוראה שם אינה בהכרח שלילית. על ארץ ישראל נאמר "כמה חצופה היא ארץ ישראל שעדיין עושה פירות". לעומת זאת על הכלב נאמר שהוא "חצוף לכאן ולכאן, נוטל מזה ונותן לזה, גוזל מזה ואוכל, וגונב מזה ואינו מתבייש". "חוצפן" היא צורה בעברית החדשה, והיא מושפעת ככל הנראה מהמילה ביידיש "חוצפהניק", בעל חוצפה.
293
שואל/ת: מה ההבדל בין מסית למדיח?
רוביק עונה:
"להסית" ו"להדיח" משמעותם: להניע אדם או אנשים אחרים למעשה רע. ל"להדיח" משמעויות נוספות, כגון לגרש ולהפיל מישהו ממעמדו. שני הפעלים מקראיים, אבל הצירוף "מסית ומדיח" הוא תלמודי. בעברית החדשה "מדיח" כמעט אינה בשימוש במשמעות הזו.
294
שואל/ת: מה ההבדל בין פצצה לפגז?
רוביק עונה:
הדמיון והעירוב בין המילים רב, ובשימוש הרווח הן למעשה מילים נרדפות, בהוראת מכל חומר נפץ שנועד להתפרק ולגרום הרס. הבחנה ביניהן מציע יאיר בורלא ב"מילון למונחים צבאיים": פצצה מועפת (מאווירון, מרגמה וכדומה) ומיוצבת באמצעות סנפירים, בעוד פגז הוא טיל (היוצא ממטוס, תותח וכדומה) המונחה באמצעות סחרור. עם זאת "פצצה" היא גם מכל חומר נפץ המונח במקום מסוים, ומופעל באמצעות טיימר.
295
שואל/ת: מה ההבדל בין תנין ותמסח, ובין אליגטור לבין קרוקודיל? האם יש הקבלה בין הזוגות?
רוביק עונה:
אליגטור וקרוקודיל הם זוחלים דומים, ושניהם קרויים בעברית גם תנין וגם תמסח, שהן מלים נרדפות. אליגטור הוא תנין בעל ראש קצר ורחב יותר מן הקרוקודיל. תמסח היא מילה בעברית החדשה על פי מילה הערבית הסורית זהה, המוכרת גם בשמו של "אגם תמסח" שבצפון תעלת סואץ. "נחל התנינים" הוא תרגום השם הערבי "ואדי א תמאסיח", שעד ראשית המאה הקודמת היו בו תנינים. בשנות ה-20 זכה הנחל גם לשם נחל זרקא, בתרגום חופשי "הנחל הכחול", ומכאן שם הכפר ג'סר א-זרקא. קרוקודיל, ובקיצור קרוק, הפך בלועזית גם שם לעורו המבוקש של התנין, ולמוצרים המיוצרים ממנו.
296
שואל/ת: מה המשותף ומה השונה בין נגיף, וירוס וחידק?
רוביק עונה:
נְגיף (ולא נָגיף) היא המילה העברית לוירוס. חיידק היא המילה העברית לבקטריה, והיא חודשה על ידי אליעזר בן יהודה.
297
שואל/ת: מה מקור הבלבול הרווח כל כך בציבור בין ארנב לשפן? הרי הארנב הוא אותו יצור פרוותי ארך אוזניים, קופצני וזריז, בעוד שפן הוא חיית סלעים קטנה, שמזכירה דווקא חולדה חסרת זנב או אוגר?
רוביק עונה:
הבלבול הוא חד סטרי: הארנב, המוכר יותר לכלל הציבור בעיקר בנקבה, ארנבת, נקרא גם שפן, וזו אחת השגיאות הנפוצות ביותר בדיבור העברי, למרות נסיונות הזואולוגים להפריד בין השתיים. הבלבול נובע ככל הנראה מהסמיכות שלהן במקורות, במסגרת החיות מעלות הגירה, כאשר הארנבת והשפן מופיעים כצמד כבר במקרא. מסתבר שגם דוברי האנגלית נוהגים להחליף בין שמות בעלי החיים. באגס באני הוא, ללא ספק, ארנב (rabbit), אך שם המשפחה לו זכה הוא שפן (bunny).
298
שואל/ת: מה מקור הכינוי "סבון" לאדם רכרוכי?
רוביק עונה:
לביטוי שני הסברים. האחד הוא הפועל הגרמני einseifen שפירושו "לסבן", ובסלנג הגרמני לסדר או להונות מישהו. מכאן הפועל העברי "לסבן", ומכאן "סבון": מישהו שקל לסדר אותו. על פי עדויות שונות, "סבון" היה בשנות הארבעים וראשית החמישים כינוי לעג לעולים החדשים על ידי הצברים באסוציאציה לשמועות על עשיית סבון מיהודים בשואה.
299
שואל/ת: מה מקורה של המילה סָלָדוֹת ("על השולחן סלדות שתיים") המופיעה בשירה של רחל "איכה ישבה בדד"?
רוביק עונה:
"סלדה" (סלדות ברבים), המופיעה גם בהמשך השיר: "והסלדה מתמעטת/ לאט לאט", אינה אלא סלט. הצורה האנגלית salad התגלגלה מצרפתית: salade, שמקורה בצורה salada בניב הפרובנסאלי.
300
שואל/ת: מה משמעות ראשי התיבות "נ.ב."?
רוביק עונה:
מקור ראשי התיבות הוא בביטוי הלטיני nota bene, שפירושו "עיין היטב". ראשי תיבות הלועזיים הנפוצים שנגזרו ממנו הם n.b., הנהוגים בשולי מכתב. אלה זכו לפרשנות עברית: "נכתב בצידו", ולפרשנות עממית נוספת: "נזכרתי בסוף" או "נזכרתי בדבר". ראשי תיבות אחרים לאותה מטרה הם p.s., וגם הם בלטינית: "פוסט סקריפטום", אחרי הכתוב.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >