שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
301
שואל/ת: ידוע כי למילה "עלול" יש משמעות שלילית, אך האם למילים "עשוי" ו"עתיד" יש משמעות חיובית, או שמא הן נייטרליות?
רוביק עונה:
"עשוי", "עתיד" וכן "אמור" המתייחסות לעתיד הן נייטרליות, ואפשר להשתמש בהן לחיוב ולשלילה. ל"עלול", שפירושה גם "חלש", משמש בעברית החדשה במשמעות שלילית בלבד, אך בשפת ימי הביניים היתה גם היא מילה נייטרלית.
302
שואל/ת: יש לנו ויכוח במשרד האם דו-שבועי פירושו פעם בשבועיים או פעמיים בשבוע, והאם יש מילה או מונח ל"פעם ב" (שבועיים, חודשיים וכו') מלבד "פעם ב-X"?
רוביק עונה:
דו-שבועי הוא מה שמופיע פעם בשבועיים, רו-ירחון הוא עיתון המופיע פעם בחודשיים, וכך ביחס למספרים נוספים: האולימפיאדה היא אירוע ארבע-שנתי. מה שמגיע פעמיים בשבוע ייקרא חצי שבועי, ורבעון יהיה על כן תלת חודשי או רבע שנתי. לגבי השאלה השנייה, אפשר ואף עדיף לומר "בתדירות של שלושה שבועות" במקום "פעם בשלושה שבועות".
303
שואל/ת: כאחראי על האכסניות של החברה להגנת הטבע אני מתמודד רבות עם בעיית מיחזור מי ביוב לצורך השקיה. כיום משתמשים במספר מונחים ולא ברור לי מי הנכון - מים אפורים, מים מושבים, מי קולחים, מי קולחין, שפכים ועוד. האם תוכל לעשות סדר?
רוביק עונה:
והרי סדר הדברים, מהמלוכלך אל הנקי: מי שפכים: מי ביוב. מי קולחים: מי ביוב לפני, תוך כדי או אחרי תהליך טיהור. מים שחורים: מי ביוב כוללים מי אסלות השירותים, מי מדיחי כלים ומי כיורי מטבח. מים אפורים: מי אמבטיה, כיורי רחצה, כביסה, מזגנים ועוד. מים מושבים: מי קולחים מטוהרים לשימוש חוזר, בעיקר בחקלאות. מים שפירים: מים הטובים לשתייה. מישהו נשאר צמא?
304
שואל/ת: למה אומרים "הכניס אותה להריון" או "נכנסה להריון"? ולי נדמה היה תמיד שההריון נכנס בה.
רוביק עונה:
הביטוי הוא ישראלי-חדש ונחשב סלנג, אבל הוא לא נולד בחלל ריק. הדגם "להיכנס (או להכניס) למצב חיים חדש" קיים כבר במקורות: "הכניס לברית", "נכנס למצוות" ו"נכנסת לחופה". ביידיש אפשר למצוא את הצירוף "שוואנגער מאכן" ובאנגלית make pregnant שפירושם המילולי "לעשות (מישהי) הרה".
305
שואל/ת: למילה שיפון בעברית שתי משמעויות: סוג של דגן (rye) וסוג של בד. איך מבדילים ביניהן?
רוביק עונה:
הבד נקרא כדרך שהוא נהגה בצרפתית ובאנגלית chiffon, בפ' רפה. כך גם נהגה הדגן בתלמוד בעקבות שמו ביוונית, אך בעברית החדשה נוהגים להגות את המילה בפ' דגושה.
306
שואל/ת: מדוע משתמשים דווקא במונח "פקק" לתיאור עומס תנועה?
רוביק עונה:
הדימוי פשוט: פקק הוא סתימה בזרימה. בצרפת קוראים לפקק תנועה embouteillage שפירושו המילולי "ביקבוק".
307
שואל/ת: מה ההבדל בין "לורד" ל"טוש"?
רוביק עונה:
שני המונחים מתייחסים לעט סימון. לורד הוא שם מסחרי, טוש היא מילה גרמנית לסוג מסוים של דיו. במקומות שונים נוצר לגביהם בידול. בירושלים קוראים טוש לעט הסימון העבה ולורד לעט הדק. בתל אביב ובחיפה – להיפך. האקדמיה קוראת לטוש וללורד גם יחד "מַצְבֵּעַ".
308
שואל/ת: מה ההבדל בין "בעבוע" ו"פעפוע", ואיך יש לקרוא לתופעה כדוגמת בדיקת דליפת אויר בנקר של צמיג בתוך מיכל מים, כאשר בועות אויר עולות במעלה מיכל המים?
רוביק עונה:
"בעבוע" פירושה כבר מאז התלמוד היווצרות ותנועה של שלפוחיות מלאות אוויר ומכאן מים ש"מבעבעים", "אבעבועות" (שלפוחיות הנוצרות על העור), ולאלה קשורה הצורה המאוחרת יותר "בועה". "פעפוע" התלמודי משמעותה דומה, אבל לצידה משמעות של "חדר באיטיות", וקושרים אותה לפועל "בצבץ". היום יש בידול משמעות בין המילים. "פעפוע" התייחדה לחדירה איטית, "בעבוע" להיווצרות שלפוחיות, בעיקר בעת רתיחת המים. "בעבוע" מתאימה יותר בבדיקת צמיגים, אך "פעפוע" אינה נחשבת כאן שגיאה.
309
שואל/ת: מה ההבדל בין "יושרה" לבין "יושר"?
רוביק עונה:
מדובר בניואנס. "יושר" (באנגלית honesty או decency) היא תכונתו של מי שאינו נוהג לרמות, לגנוב וכדומה. "יושרה", integrity, היא כל זה בתוספת חוט שידרה מוסרי מוצק ואישיות שלמה של אדם שתוכו כברו.
310
שואל/ת: מה ההבדל בין אמפתיה וסימפתיה?
רוביק עונה:
סימפתיה היא חיבה או אהדה לאדם או לרעיון. אמפתיה היא נכונות ויכולת לקבל את הזולת ולהיות קשוב לעולמו ולרגשותיו, גם בלי לחבב אותו או להסכים עמו.
311
שואל/ת: מה ההבדל בין המחרה, תִמחור ותמחיר?
רוביק עונה:
שלושת המושגים מצטופפים בשימוש המקובל באותה משבצת בהוראת קביעת מחיר של מוצר. "המחרה" היא הצורה שהותקנה על ידי האקדמיה, אך הצורה המוקדמת ממנה "תמחור" נפוצה יותר. תמחור הוא שם פעולה, והדגש בו על פעולת קביעת המחיר. הוא נגזר מ"תמחיר", שהוא המונח החשבונאי: לתמחר פירושו לבצע תמחיר. אמנון שפירא מן האקדמיה מוסיף הבהרות: "תמחיר" היא תורה חשבונאית העוסקת בחישוב עלויות הייצור או השיווק של מוצר. היא כוללת כלים ושיטות המאפשרים לחשב את מחיר המוצר בכל שלב של ייצורו. "תמחור" הוא שימוש בתורת התמחיר לחישוב עלות המוצר בשלב נתון. שני המונחים האלה (באנגלית costing) עוסקים למעשה בעלויות הייצור והשיווק. "המחרה" לעומתם היא קביעת מחיר המכירה של מוצר על פי יעדי השיווק שלו, באנגלית: pricing.
312
שואל/ת: מה ההבדל בין הפעלים נטע ושתל?
רוביק עונה:
במקרא ובתלמוד אלה פעלים נרדפים: הכנסת צמח לאדמה במטרה שיגדל. נטע נפוץ הרבה יותר גם במקרא וגם בתלמוד. דווקא בעברית החדשה התהפך הגלגל: נטע נחשב פועל במשלב גבוה, ובכל מקרה הוא מתייחס רק לעצים, בעוד שתל הוא פועל יומיומי ונפוץ יותר, מתייחס לכל סוגי הצמחים, ומתפקד גם כדימוי (השתלת לב, סוכן שתול) ובסלנג ("נשתל" במשמעות נדהם).
313
שואל/ת: מה ההבדל בין חצוף לחוצפן?
רוביק עונה:
חצוף הוא מונח תלמודי, ופירושו מי שמעז לעשות דבר מה נגד הכללים. ההוראה שם אינה בהכרח שלילית. על ארץ ישראל נאמר "כמה חצופה היא ארץ ישראל שעדיין עושה פירות". לעומת זאת על הכלב נאמר שהוא "חצוף לכאן ולכאן, נוטל מזה ונותן לזה, גוזל מזה ואוכל, וגונב מזה ואינו מתבייש". "חוצפן" היא צורה בעברית החדשה, והיא מושפעת ככל הנראה מהמילה ביידיש "חוצפהניק", בעל חוצפה.
314
שואל/ת: מה ההבדל בין מסית למדיח?
רוביק עונה:
"להסית" ו"להדיח" משמעותם: להניע אדם או אנשים אחרים למעשה רע. ל"להדיח" משמעויות נוספות, כגון לגרש ולהפיל מישהו ממעמדו. שני הפעלים מקראיים, אבל הצירוף "מסית ומדיח" הוא תלמודי. בעברית החדשה "מדיח" כמעט אינה בשימוש במשמעות הזו.
315
שואל/ת: מה ההבדל בין פצצה לפגז?
רוביק עונה:
הדמיון והעירוב בין המילים רב, ובשימוש הרווח הן למעשה מילים נרדפות, בהוראת מכל חומר נפץ שנועד להתפרק ולגרום הרס. הבחנה ביניהן מציע יאיר בורלא ב"מילון למונחים צבאיים": פצצה מועפת (מאווירון, מרגמה וכדומה) ומיוצבת באמצעות סנפירים, בעוד פגז הוא טיל (היוצא ממטוס, תותח וכדומה) המונחה באמצעות סחרור. עם זאת "פצצה" היא גם מכל חומר נפץ המונח במקום מסוים, ומופעל באמצעות טיימר.