שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
136
ברוך קורל שואל/ת: מה זה שופי, מילה הלקוחה מתוך ספרו של משה שמיר "הוא הלך בשדות", שבו אני נתקל במילים לא מוכרות לי?
רוביק עונה:
'שופי' היא מילה תלמודית שפירושה בריאות ותקינות. "בשופי" פירושו בנחת, ללא עצבנות. מילים אלה מתקשרות למילה המקראית שֶפִי בביטוי "הולך שפי", הולך לאט ובשלווה.
137
דב ניימן שואל/ת: מה פירוש "ריקול"? לא מצאתי מילה זאת במילון.
רוביק עונה:
'ריקול' היא מילה אנגלית שחדרה לשפה בשנים האחרונות, recall - מילולית: קריאה חוזרת או קריאה להחזרה. עדיין לא נמצאה לה חלופה עברית הולמת. פירושה קריאה של חברה המייצרת מוצר מורכב, בעיקר מכוניות, להבאת כל המכוניות למוסך עקב תקלה שנתגלתה בתהליך הייצור.
138
אלכס שפי שואל/ת: מה משמעות המילה "מתכנס" במשפט של נתניהו על תאגיד השידור הציבורי: "קבענו שאנחנו רוצים לראות יכולת מלאה של שידור טלוויזיה לצד שידורי רדיו, וכרגע זה לא מתכנס. אנחנו מנסים לברר למה זה לא מתכנס אבל זה לא מתכנס".
רוביק עונה:
משמעות המילה כאן: מגיע להשלמה, מגיע לגיבוש הסופי, מאפשר את ביצוע המשימה. מקור השימוש הזה ככל הנראה בשפה הצבאית.
139
דליה גוטליב שואל/ת: האם אכסדרה זו מילה נרדפת למרפסת?
רוביק עונה:
'אכסדרה' היא מבואה, אולם גדול בכניסה לבית, ובלעז לוֹבִּי. המילה הנרדפת למרפסת היא גזוזטרה.
140
אילן שואל/ת: בשיר "דודה הגידי לנו כן" נאמר על אחד: "שלישי הוא מפטיר גם כן לא יחסר". מה זה מפטיר?
רוביק עונה:
מפטיר (במלעיל) הוא בעל תפקיד בבית הכנסת או אדם מן השורה העולה לתורה ומשמיע את הברכות לפני ואחרי ההפטרה, ולעתים את ההפטרה עצמה. בשיר שכתב עמנואל הרוסי זהו תפקידו הקבוע של החתן המיועד. 'מפטיר' משמש גם כשם להפטרה עצמה, כמו בביטוי "קנה לו מפטיר": קנה לו את הזכות לעלות לתורה ולהשמיע את ההפטרה, שיש לו גם משמעות אירונית.
141
משה שמואלי שואל/ת: זרזיף הוא גשם שוטף וחזק או גשם קל?
רוביק עונה:
המילה 'זרזיף' מופיעה במקרא פעם אחת, ועל פי ההקשר אין לקבוע האם מדובר בזרם חזק או חלש. בשימושים בעברית החדשה הנטייה היא להשתמש בה לציון זרם חלש או עדין, קילוח או טפטוף.
142
פדש שואל/ת: אני קוראת את ספרך "המסע המופלא לארץ המילים", ובו מסופר על גבלולי הבוץ של המפלצת אנדרלמוסיה. מהו גבלול?
רוביק עונה:
בתלמוד גבלול היא חתיכת בצק, הנתלשת בזמן שלשים אותו. בעברית החדשה יש במילה זו שימוש גם למה שדומה לבצק, ובמקרה זה בוץ. שלונסקי מדובר על 'גבלולי טיט'.
143
אמנון ורנר שואל/ת: אני כותב סיפורים קצרים ולאחרונה הוכרזה תחרות חדשה, והנושא - "לכל אדם סיפֵּר". האם יש למילה סיפר משמעות נוספת מלבד היותה מילת פועל?
רוביק עונה:
סיפר היא מילה בעברית החדשה שפירושה נראטיב. כלומר, אין מדובר בסיפור קונקרטי, אלא באתוס הסיפורי, ברעיון המארגן של הסיפור בעולמם של האדם, הקבוצה או העם. המילה מופיעה במילוני האקדמיה ללשון משנת 2007 בתחום הספרות, ומשנת 2015 במונחי הסוציולוגיה.
144
דרורה כהן שואל/ת: המושג "מקורב" (מקורביו) מאין בא? הכוונה לחברים? אנשי סוד? שותפים למשהו? לדאבוני זה לא תמיד נשמע לי מושג חיובי.
רוביק עונה:
'מקורב' הוא מונח מהתחום הציבורי-תקשורתי. הוא מתייחס לאנשים במעגל הקרוב לאיש ציבור מרכזי, והוא משרת בעיקר את הצורך התקשורתי להביא דברים לא בשם אומרם, אבל בעקיפין לייחס אותם לדמות ציבורית מרכזית. המונח האנגלי המקביל הוא close associate, כלומר, איש קשר קרוב, ואולי מכאן התגלגל המונח העברי.
145
דליה יעקבי שואל/ת: מה פירוש הביטוי : מהמית קריה לדמיה כַּפְּרוּת, מתוך הספר "ירא הקהל וישפוט" מאת אלכסנדר צדרבוים, ולשם הרחבה אני מצרפת קטע מהספר : "אולם כל ממון קרח וכל הבטחות עושר וכבוד וחרות גמורה, לא יועילו ולא יצליחו לשנות טבע עם, מן הקצה אל הקצה, מחיי הרוח והמוח, לחיי החומר והכח הגשמי, מהמית קריה לדמיה כַּפְּרוּת, ממאכלי בשר ודגים וכל מטעמים ולחם סלת מנופה בשבע נפות, לנזיד עדשים עם פת קיבר".
רוביק עונה:
הביטוי מוזר ובוודאי ארכאי. על פי ההקשר הכוונה היא: מהרעש והחיים של העיר (הקריה), לשיממון והשקט של חיי הכפר.
146
אברהם תירוש שואל/ת: איך ולמה קיבלה המילה 'ממזר' משמעות סלנגית של ערמומי, פיקח? מה הקשר?
רוביק עונה:
גלגול המשמעות של 'ממזר' הוא מבית היוצר של היידיש, והדבר מתבטא גם בהגייה המלעילית של המילה. בעברית החדשה, גם בהשפעת היידיש, המשמעות העיקרית של המילה היא אכן פיקח וערמומי. ככל הנראה גלגול המשמעות נשען על האמרה מן התלמוד הירושלמי "רוב ממזרין – פקחין", המייחסת לממזרים תכונות של ערמומיות. על הממזרים נאמר גם במשנה כי "ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ", כלומר, אינטלגנציה לא הייתה הבעיה שלהם.
147
עזריה מן הירוקים שואל/ת: בספר הבדיחה והחידוד לדרויאנוב מוזכר מאכל בשם 'לפיתה' כמה פעמים, ונראה שזה סוג של מאכל חם הנאכל בשבת, ככל הנראה פשטידת אטריות. מהי אותה לפיתה?
רוביק עונה:
'לפיתה' היא חידוש של דרויאנוב. המילה מופיעה ככל הידוע רק בכתביו. דרויאנוב חידש את המילה בעקבות המילה התלמודית 'לפתן', שזכתה בעברית החדשה למשמעות קינוח.
148
ראובן גבע שואל/ת: מה בין איווה (מנוחה - כלשונו של מאיר שלו ברומן רוסי) לבין לא אובֶה שבסיפור המצורעים של רחל? ועוד מצטעצע מאיר שלו בספרו זה בכיהוי כלשהו, בתארו מפגש בין המורה הזקן של הכפר עם מורים חדשים, אשר הסניור מעולם לא כיהה בהם. מה טיבו של כיהוי זה?
רוביק עונה:
'איווה' הוא פועל מקראי, ופירושו רצה או חשק. 'אבה' אף הוא פועל מקראי במשמעות דומה, המופיע בדרך כלל בשלילה: לא אבה. נראה שאלה שתי צורות שהתפתחו מתוך שורש משותף. באשר לכיהוי, שלו אינו מצטעצע, אלא משתמש בביטוי נאה מהמקרא: לא כיהה בהם, כלומר, לא נזף בהם כאשר פשעו. הביטוי מופיע בספר שמואל, בסיפור עלי הכהן ובניו חפני ופנחס: "וְהִגַּדְתִּי לוֹ כִּי־שֹׁפֵט אֲנִי אֶת־בֵּיתוֹ עַד־עוֹלָם, בַּעֲוֹן אֲשֶׁר־יָדַע כִּי־מְקַֽלְלִים לָהֶם בָּנָיו, וְלֹא כִהָה בָּם".
149
טקטיקה שואל/ת: מה זו 'כרוכיה'?
רוביק עונה:
'כרוכיה' היא מילה תלמודית ופירושה עגור, ועל כן נאמר "צווח ככרוכיה".
150
אלכס שפי שואל/ת: מה משמעות הביטוי "ממבו ג'מבו"?
רוביק עונה:
ממבו ג'מבו, באנגלית mumbo-jumbo הוא דיבור חסר משמעות. הוא מיוחס באירוניה לטקסטים המורכבים ממשפטים תקינים אך אינם אומרים דבר, אך במקור הכוונה היא להברות חסרות משמעות שאינן מילים של ממש. מקור המילה בשמו של שד או אל של אנשי המנדיגוס במערב סודן, ומשמעותו 'האב הקדום החובש פומפון'.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >