שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
196
שואל/ת: בתוכנית הטלוויזיה "הכספת" נשאל המשתתף האם נכון או לא נכון שמשה דיין היה גיסו של עזר ויצמן. השניים היו נשואים לאחיות ולדעתי אינם גיסים. "הכספת" לעומת זאת אמרה "נכון". אז נכון או לא נכון?
רוביק עונה:
"הכספת" לא טעתה. המשנה, סנהדרין ג' ד', מפרטת בני משפחה: "אביו, ואחיו, ואחי אביו, ואחי אמו, ובעל אחותו, ובעל אחות אביו, ובעל אחות אמו, ובעל אמו, וחמיו, וגיסו". חנוך אלבק מפרש: "גיסו - בעל אחות אשתו", כלומר, משה דיין ועזר ויצמן. במקורות אחרים "גיסים" רחוקים אפילו יותר, ובספרות השו"ת אפשר למצוא שאלת שטר חוב הקשורה בשני גיסים, "האחד נשוי בת ראובן והשני נשוי בת שמעון אחיו", כלומר, נשואים לבנות דוד. במשפחה הישראלית המורחבת, בה כולם בני דודים של כולם, "גיסים" הם פחות או יותר כל מי שנשוי או היה נשוי למישהו במשפחה, ובוודאי משה דיין ועזר ויצמן.
197
שואל/ת: האם "פצוע אנוש" פירושו פצוע שתוצאתו מוות או רק פציעה קשה?
רוביק עונה:
"אנוש" הוא דרגה אחת מעל "קשה מאוד", והוא מצביע על סכנת חיים מובקהת, אך גם בעברית וגם בתרגום לשפות אחרות הוא כולל סיכוי של החלמה. על פי מילון המונחים של צה"ל (1988) "פצוע קשה" הוא מי שנפגע באיברים פנימיים, ואין שם הגדרה ל"פצוע אנוש". יש לציין שבלשון הרפואית היבשה מתקיימים רק שלושה מצבי פציעה שבהם משתמש הסגל הרפואי: קל, בינוני וקשה, על פי מידת החומרה והסכנה לחייו ולבריאותו של הפצוע. שאר הביטויים מקובלים בציבור ובתקשורת.
198
שואל/ת: טלה, שה, גדי - למי שייך כל אחד מהם?
רוביק עונה:
"טלה" הוא צאצא הכבשה בינקותו. "גדי" הוא צאצא העז. על פי המקרא "שה" הוא כל מי ששייך לצאן, כבש או עז, צעיר או מבוגר. בעברית החדשה השימוש ב"שה" הוא בדרך כלל כמילה נרדפת לטלה, כלומר, בן כבשים.
199
שואל/ת: ידוע כי למילה "עלול" יש משמעות שלילית, אך האם למילים "עשוי" ו"עתיד" יש משמעות חיובית, או שמא הן נייטרליות?
רוביק עונה:
"עשוי", "עתיד" וכן "אמור" המתייחסות לעתיד הן נייטרליות, ואפשר להשתמש בהן לחיוב ולשלילה. ל"עלול", שפירושה גם "חלש", משמש בעברית החדשה במשמעות שלילית בלבד, אך בשפת ימי הביניים היתה גם היא מילה נייטרלית.
200
שואל/ת: יש לנו ויכוח במשרד האם דו-שבועי פירושו פעם בשבועיים או פעמיים בשבוע, והאם יש מילה או מונח ל"פעם ב" (שבועיים, חודשיים וכו') מלבד "פעם ב-X"?
רוביק עונה:
דו-שבועי הוא מה שמופיע פעם בשבועיים, רו-ירחון הוא עיתון המופיע פעם בחודשיים, וכך ביחס למספרים נוספים: האולימפיאדה היא אירוע ארבע-שנתי. מה שמגיע פעמיים בשבוע ייקרא חצי שבועי, ורבעון יהיה על כן תלת חודשי או רבע שנתי. לגבי השאלה השנייה, אפשר ואף עדיף לומר "בתדירות של שלושה שבועות" במקום "פעם בשלושה שבועות".
201
שואל/ת: כאחראי על האכסניות של החברה להגנת הטבע אני מתמודד רבות עם בעיית מיחזור מי ביוב לצורך השקיה. כיום משתמשים במספר מונחים ולא ברור לי מי הנכון - מים אפורים, מים מושבים, מי קולחים, מי קולחין, שפכים ועוד. האם תוכל לעשות סדר?
רוביק עונה:
והרי סדר הדברים, מהמלוכלך אל הנקי: מי שפכים: מי ביוב. מי קולחים: מי ביוב לפני, תוך כדי או אחרי תהליך טיהור. מים שחורים: מי ביוב כוללים מי אסלות השירותים, מי מדיחי כלים ומי כיורי מטבח. מים אפורים: מי אמבטיה, כיורי רחצה, כביסה, מזגנים ועוד. מים מושבים: מי קולחים מטוהרים לשימוש חוזר, בעיקר בחקלאות. מים שפירים: מים הטובים לשתייה. מישהו נשאר צמא?
202
שואל/ת: למה אומרים "הכניס אותה להריון" או "נכנסה להריון"? ולי נדמה היה תמיד שההריון נכנס בה.
רוביק עונה:
הביטוי הוא ישראלי-חדש ונחשב סלנג, אבל הוא לא נולד בחלל ריק. הדגם "להיכנס (או להכניס) למצב חיים חדש" קיים כבר במקורות: "הכניס לברית", "נכנס למצוות" ו"נכנסת לחופה". ביידיש אפשר למצוא את הצירוף "שוואנגער מאכן" ובאנגלית make pregnant שפירושם המילולי "לעשות (מישהי) הרה".
203
שואל/ת: למילה שיפון בעברית שתי משמעויות: סוג של דגן (rye) וסוג של בד. איך מבדילים ביניהן?
רוביק עונה:
הבד נקרא כדרך שהוא נהגה בצרפתית ובאנגלית chiffon, בפ' רפה. כך גם נהגה הדגן בתלמוד בעקבות שמו ביוונית, אך בעברית החדשה נוהגים להגות את המילה בפ' דגושה.
204
שואל/ת: מדוע משתמשים דווקא במונח "פקק" לתיאור עומס תנועה?
רוביק עונה:
הדימוי פשוט: פקק הוא סתימה בזרימה. בצרפת קוראים לפקק תנועה embouteillage שפירושו המילולי "ביקבוק".
205
שואל/ת: מה ההבדל בין "לורד" ל"טוש"?
רוביק עונה:
שני המונחים מתייחסים לעט סימון. לורד הוא שם מסחרי, טוש היא מילה גרמנית לסוג מסוים של דיו. במקומות שונים נוצר לגביהם בידול. בירושלים קוראים טוש לעט הסימון העבה ולורד לעט הדק. בתל אביב ובחיפה – להיפך. האקדמיה קוראת לטוש וללורד גם יחד "מַצְבֵּעַ".
206
שואל/ת: מה ההבדל בין "בעבוע" ו"פעפוע", ואיך יש לקרוא לתופעה כדוגמת בדיקת דליפת אויר בנקר של צמיג בתוך מיכל מים, כאשר בועות אויר עולות במעלה מיכל המים?
רוביק עונה:
"בעבוע" פירושה כבר מאז התלמוד היווצרות ותנועה של שלפוחיות מלאות אוויר ומכאן מים ש"מבעבעים", "אבעבועות" (שלפוחיות הנוצרות על העור), ולאלה קשורה הצורה המאוחרת יותר "בועה". "פעפוע" התלמודי משמעותה דומה, אבל לצידה משמעות של "חדר באיטיות", וקושרים אותה לפועל "בצבץ". היום יש בידול משמעות בין המילים. "פעפוע" התייחדה לחדירה איטית, "בעבוע" להיווצרות שלפוחיות, בעיקר בעת רתיחת המים. "בעבוע" מתאימה יותר בבדיקת צמיגים, אך "פעפוע" אינה נחשבת כאן שגיאה.
207
שואל/ת: מה ההבדל בין "יושרה" לבין "יושר"?
רוביק עונה:
מדובר בניואנס. "יושר" (באנגלית honesty או decency) היא תכונתו של מי שאינו נוהג לרמות, לגנוב וכדומה. "יושרה", integrity, היא כל זה בתוספת חוט שידרה מוסרי מוצק ואישיות שלמה של אדם שתוכו כברו.
208
שואל/ת: מה ההבדל בין אמפתיה וסימפתיה?
רוביק עונה:
סימפתיה היא חיבה או אהדה לאדם או לרעיון. אמפתיה היא נכונות ויכולת לקבל את הזולת ולהיות קשוב לעולמו ולרגשותיו, גם בלי לחבב אותו או להסכים עמו.
209
שואל/ת: מה ההבדל בין המחרה, תִמחור ותמחיר?
רוביק עונה:
שלושת המושגים מצטופפים בשימוש המקובל באותה משבצת בהוראת קביעת מחיר של מוצר. "המחרה" היא הצורה שהותקנה על ידי האקדמיה, אך הצורה המוקדמת ממנה "תמחור" נפוצה יותר. תמחור הוא שם פעולה, והדגש בו על פעולת קביעת המחיר. הוא נגזר מ"תמחיר", שהוא המונח החשבונאי: לתמחר פירושו לבצע תמחיר. אמנון שפירא מן האקדמיה מוסיף הבהרות: "תמחיר" היא תורה חשבונאית העוסקת בחישוב עלויות הייצור או השיווק של מוצר. היא כוללת כלים ושיטות המאפשרים לחשב את מחיר המוצר בכל שלב של ייצורו. "תמחור" הוא שימוש בתורת התמחיר לחישוב עלות המוצר בשלב נתון. שני המונחים האלה (באנגלית costing) עוסקים למעשה בעלויות הייצור והשיווק. "המחרה" לעומתם היא קביעת מחיר המכירה של מוצר על פי יעדי השיווק שלו, באנגלית: pricing.
210
שואל/ת: מה ההבדל בין הפעלים נטע ושתל?
רוביק עונה:
במקרא ובתלמוד אלה פעלים נרדפים: הכנסת צמח לאדמה במטרה שיגדל. נטע נפוץ הרבה יותר גם במקרא וגם בתלמוד. דווקא בעברית החדשה התהפך הגלגל: נטע נחשב פועל במשלב גבוה, ובכל מקרה הוא מתייחס רק לעצים, בעוד שתל הוא פועל יומיומי ונפוץ יותר, מתייחס לכל סוגי הצמחים, ומתפקד גם כדימוי (השתלת לב, סוכן שתול) ובסלנג ("נשתל" במשמעות נדהם).
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >