שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
211
שואל/ת: מה ההבדל בין חצוף לחוצפן?
רוביק עונה:
חצוף הוא מונח תלמודי, ופירושו מי שמעז לעשות דבר מה נגד הכללים. ההוראה שם אינה בהכרח שלילית. על ארץ ישראל נאמר "כמה חצופה היא ארץ ישראל שעדיין עושה פירות". לעומת זאת על הכלב נאמר שהוא "חצוף לכאן ולכאן, נוטל מזה ונותן לזה, גוזל מזה ואוכל, וגונב מזה ואינו מתבייש". "חוצפן" היא צורה בעברית החדשה, והיא מושפעת ככל הנראה מהמילה ביידיש "חוצפהניק", בעל חוצפה.
212
שואל/ת: מה ההבדל בין מסית למדיח?
רוביק עונה:
"להסית" ו"להדיח" משמעותם: להניע אדם או אנשים אחרים למעשה רע. ל"להדיח" משמעויות נוספות, כגון לגרש ולהפיל מישהו ממעמדו. שני הפעלים מקראיים, אבל הצירוף "מסית ומדיח" הוא תלמודי. בעברית החדשה "מדיח" כמעט אינה בשימוש במשמעות הזו.
213
שואל/ת: מה ההבדל בין פצצה לפגז?
רוביק עונה:
הדמיון והעירוב בין המילים רב, ובשימוש הרווח הן למעשה מילים נרדפות, בהוראת מכל חומר נפץ שנועד להתפרק ולגרום הרס. הבחנה ביניהן מציע יאיר בורלא ב"מילון למונחים צבאיים": פצצה מועפת (מאווירון, מרגמה וכדומה) ומיוצבת באמצעות סנפירים, בעוד פגז הוא טיל (היוצא ממטוס, תותח וכדומה) המונחה באמצעות סחרור. עם זאת "פצצה" היא גם מכל חומר נפץ המונח במקום מסוים, ומופעל באמצעות טיימר.
214
שואל/ת: מה ההבדל בין תנין ותמסח, ובין אליגטור לבין קרוקודיל? האם יש הקבלה בין הזוגות?
רוביק עונה:
אליגטור וקרוקודיל הם זוחלים דומים, ושניהם קרויים בעברית גם תנין וגם תמסח, שהן מלים נרדפות. אליגטור הוא תנין בעל ראש קצר ורחב יותר מן הקרוקודיל. תמסח היא מילה בעברית החדשה על פי מילה הערבית הסורית זהה, המוכרת גם בשמו של "אגם תמסח" שבצפון תעלת סואץ. "נחל התנינים" הוא תרגום השם הערבי "ואדי א תמאסיח", שעד ראשית המאה הקודמת היו בו תנינים. בשנות ה-20 זכה הנחל גם לשם נחל זרקא, בתרגום חופשי "הנחל הכחול", ומכאן שם הכפר ג'סר א-זרקא. קרוקודיל, ובקיצור קרוק, הפך בלועזית גם שם לעורו המבוקש של התנין, ולמוצרים המיוצרים ממנו.
215
שואל/ת: מה המשותף ומה השונה בין נגיף, וירוס וחידק?
רוביק עונה:
נְגיף (ולא נָגיף) היא המילה העברית לוירוס. חיידק היא המילה העברית לבקטריה, והיא חודשה על ידי אליעזר בן יהודה.
216
שואל/ת: מה מקור הבלבול הרווח כל כך בציבור בין ארנב לשפן? הרי הארנב הוא אותו יצור פרוותי ארך אוזניים, קופצני וזריז, בעוד שפן הוא חיית סלעים קטנה, שמזכירה דווקא חולדה חסרת זנב או אוגר?
רוביק עונה:
הבלבול הוא חד סטרי: הארנב, המוכר יותר לכלל הציבור בעיקר בנקבה, ארנבת, נקרא גם שפן, וזו אחת השגיאות הנפוצות ביותר בדיבור העברי, למרות נסיונות הזואולוגים להפריד בין השתיים. הבלבול נובע ככל הנראה מהסמיכות שלהן במקורות, במסגרת החיות מעלות הגירה, כאשר הארנבת והשפן מופיעים כצמד כבר במקרא. מסתבר שגם דוברי האנגלית נוהגים להחליף בין שמות בעלי החיים. באגס באני הוא, ללא ספק, ארנב (rabbit), אך שם המשפחה לו זכה הוא שפן (bunny).
217
שואל/ת: מה מקור הכינוי "סבון" לאדם רכרוכי?
רוביק עונה:
לביטוי שני הסברים. האחד הוא הפועל הגרמני einseifen שפירושו "לסבן", ובסלנג הגרמני לסדר או להונות מישהו. מכאן הפועל העברי "לסבן", ומכאן "סבון": מישהו שקל לסדר אותו. על פי עדויות שונות, "סבון" היה בשנות הארבעים וראשית החמישים כינוי לעג לעולים החדשים על ידי הצברים באסוציאציה לשמועות על עשיית סבון מיהודים בשואה.
218
שואל/ת: מה מקורה של המילה סָלָדוֹת ("על השולחן סלדות שתיים") המופיעה בשירה של רחל "איכה ישבה בדד"?
רוביק עונה:
"סלדה" (סלדות ברבים), המופיעה גם בהמשך השיר: "והסלדה מתמעטת/ לאט לאט", אינה אלא סלט. הצורה האנגלית salad התגלגלה מצרפתית: salade, שמקורה בצורה salada בניב הפרובנסאלי.
219
שואל/ת: מה משמעות ראשי התיבות "נ.ב."?
רוביק עונה:
מקור ראשי התיבות הוא בביטוי הלטיני nota bene, שפירושו "עיין היטב". ראשי תיבות הלועזיים הנפוצים שנגזרו ממנו הם n.b., הנהוגים בשולי מכתב. אלה זכו לפרשנות עברית: "נכתב בצידו", ולפרשנות עממית נוספת: "נזכרתי בסוף" או "נזכרתי בדבר". ראשי תיבות אחרים לאותה מטרה הם p.s., וגם הם בלטינית: "פוסט סקריפטום", אחרי הכתוב.
220
שואל/ת: מה פירוש "עֶד" בביטוי "לעולם וָעֶד"?
רוביק עונה:
עַד פירושו נצח, והצורה המיוחדת שלו בסגול בצירוף "לעולם וָעֶד" (מופיעה בספר תהילים) היא בידול מן הקמץ שבו' החיבור. אין קשר בינה לבין עֵד במשמעות witness. "עַד" הוא גם מילת יחס, ורבים קושרים את שתי ההוראות לפועל מקובל בשפות השמיות "עדה" שפירושו "עבר". הפועל מופיע פעם אחת במקרא, בספר איוב: "לא הדריכוהו בני שחץ, לא עדה עליו שחל" (כח 8).
221
שואל/ת: מה פירוש "קור מצמית"?
רוביק עונה:
להצמית פירושו במקרא להשמיד. "קור מצמית" יכול על כן להיות מובן כ"קור משתק". הסבר נוסף: "צימת" פירושו גם כיווץ, ויתכן שיש כאן העברה לבניין הפעיל: קור מצמית – קור מכווץ.
222
שואל/ת: מה פירוש המונח "מנילה", אותו טופס צבאי שבו מפורטות למתגייס אפשרויות השיבוץ שלו?
רוביק עונה:
מקור המונח ב"נייר מנילה", נייר חזק בעל צבע בהיר העשוי מבד מנילה, המיוצר מעלי צמח הגדל בפיליפינים. מנייר זה מיוצרת תיקייה משרדית הקרויה "תיקיית מנילה" (manila folder).
223
שואל/ת: מה פירוש המילה "סַדָדִים", שבה השתמשנו בילדותנו במשמעות "השתווינו"?
רוביק עונה:
המקור ערבי. "סַדַּ" בערבית בלהגים שונים פירושו סגר, "סדאד" הוא פקק וגם תקע חשמלי, וגם שמה הערבי של מחלת הפקקת, הטרומבוזה. סדאד פירושו יישר את החוב, וגם פרעון חוב.
224
שואל/ת: מזה מספר שבועות מתדיינים החבר'ה בשאלה הרת גורל: כיצד מבחינים בין פירות לירקות? כמספר הנפשות כך מספר הדעות: לפירות יש זרעים (אז מהו למשל הפלפל?), פירות צומחים על העץ (אז מהם למשל האבטיח והמלון?), פירות זה מה שמתוק (אז מה עם האבוקדו והלימון?), ועוד כהנה וכהנה. אחת ולתמיד, מהם ההבדלים?
רוביק עונה:
הבלבול בין פירות וירקות הוא אכן רב. "פרי" (fruit)הוא ביסודו מונח בוטאני: החלק האכיל בצמח המכיל זרע. "יָרָק" (בניגוד ליֶרֶק, שהוא שם כולל לכל הצמחים הירוקים) ובאנגלית vegetable , אינו מונח בוטני אלא קולינרי, ככתוב במשלי, "טוב ארוחת ירק ואהבה שם, מבית מלא זבחי ריב". הוא שם כולל לסוג המזון המוגש בארוחות לצד המנה העיקרית, כסלט (ירקות!) חי או באופן מבושל. בגן ירק מגדלים צמחים שונים, המיועדים למאכל כירקות, או כפי שאמר אחאב לנבות: "תנה לי את כרמך ויהי לי לגן ירק". כשיגיעו הירקות לשולחן, בחלקם ננגוס בפרי (עגבנייה, פלפל ומלפפון), לאחרים נכרסם את העלים (חסה, כרוב), או את התפרחת (כרובית), לעתים נבשל את הפקעות (תפוחי אדמה), ובקבוצה מובחרת נרד אל השורש (סלק, גזר וצנון). אז למה אנחנו קוראים פרי? למה שהוא גם פרי בהגדרה הבוטנית (כלומר, מכיל זרע), וגם במשמעות קולינרית: בדרך כלל מתוק, בדרך כלל נאכל בנפרד מהארוחה, ומתאים לקינוח. חובבי הגיאומטריה מתבקשים לצייר שני עיגולים שיש להם חלק חופף: פירות, וירקות. בחלק החופף, הכולל "ירקות שהם פירות", נעשה סלט מעגבניה, מלפפון ופלפל, ונבשל חציל וקישוא. בחלק של "ירקות שאינם פירות" יסתופפו הבצל, הגזר, החסה וחבריהם. בחלק של "פירות שאינם ירקות" נמצא את האבטיח, הענבים, התפוזים ועוד. אתה הבנת את זה, אלברט?
225
שואל/ת: נתקלתי במהלך השירות הצבאי במילה מִרעול. מה פירושה ומקורה?
רוביק עונה:
"מִרעול" היא מיזוג של מרעה+משעול, והוראתה שביל שנוצר על ידי אדם או חיה לאחר שהלכו בו, בדרך כלל שביל עיזים על מדרונות תלולים. היא נכנסה לשימוש בצבא ובשפת המטיילים ואפילו כשם של חברת ספורט אתגרי: "מרעולים". הגיאוגרף מיכה נצר מסביר כי הדעה המקובלת כיום היא כי קווים אלה לא נוצרו על ידי עיזים, אלא הם סימנים של גלישות קרקע על מדרונות תלולים באזור מדברי.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >