שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
226
שואל/ת: נתקלתי במהלך השירות הצבאי במילה מִרעול. מה פירושה ומקורה?
רוביק עונה:
"מִרעול" היא מיזוג של מרעה+משעול, והוראתה שביל שנוצר על ידי אדם או חיה לאחר שהלכו בו, בדרך כלל שביל עיזים על מדרונות תלולים. היא נכנסה לשימוש בצבא ובשפת המטיילים ואפילו כשם של חברת ספורט אתגרי: "מרעולים". הגיאוגרף מיכה נצר מסביר כי הדעה המקובלת כיום היא כי קווים אלה לא נוצרו על ידי עיזים, אלא הם סימנים של גלישות קרקע על מדרונות תלולים באזור מדברי.
227
שואל/ת: סרקתי את תעודת העלייה של אבי ז"ל, וגיליתי מונח שלא היה מוכר לי: "דַּרכִּיָה". על פי מילון גור התברר שפירושה ויזה, אולם מילון אבן שושן נותן למילה זו משמעות אחרת: תחנת משמר. לעומת זאת במילון גור אין מופיעה "דרכון" במשמעות פספורט. אשמח לדעת מתי נקבעה המילה "דרכון" כפספורט, ומה אירע ל"דרכייה"?
רוביק עונה:
מסע הפספורט למילה עברית מוסכמת היה ארוך ומייגע. בשנת 1865 מופיע עבורו הביטוי "כתב תעודה", וב-1891 מופיע "תעודת מסע". על המילה "דרכון" ניטש ויכוח נוקב בשנות החמישים, ויצחק אבינרי יצא למלחמה נגדה והציע לקרוא לפספורט "יָתוּר" או "מעברה" (ב' רפה). "דרכייה" במשמעות ויזה היתה נהוגה בראשית המאה הקודמת, ונזכרת גם ביומן שכתב המשורר יצחק למדן בשנת 1920. המילה אשרה שנקבעה מאוחר הרבה יותר מופיעה לראשונה במילוני האקדמיה בשנת 1985.
228
שואל/ת: על פי העברית החדשה העיט, eagle, הוא העוף הדורס המרשים ובעל העוצמה, ואילו הנשר ,vulture, אוכל נבלות. בתנ"ך לעומת זאת מצטיירת תמונה אחרת: העיט הוא אוכל הנבלות והנשר הוא העוף ההרואי. האם לא נפלה כאן טעות?
רוביק עונה:
העיט המקראי והעיט של היום אינם זהים. העיט של היום הוא אכן eagle המתואר בשאלה. העיט המקראי הוא שם קיבוצי לעופות דורסים אוכלי נבלות, שאחד מהם הוא הנשר. לעומת זאת, הנשר של המקרא והנשר של היום הם אותו עוף, והוא אכן vulture. במקרא גם אין סתירה בין הדימוי הגאה והמרשים של הנשר לבין היותו אוכל נבלות. בספר איוב נכתב: "כנשר יטוש עלי אוכל", ורש"י מסביר במקום אחר: "העיט - הוא עוף, ועל שם שהוא עט ושואף הנבלות (איוב ט כו) לטוש עלי אוכל". גם במקורות חוץ מקראיים עתיקים הנשר מתואר כאוכל נבלות. קשר נוסף לכאורה בין הנשר המקראי והמודרני הוא שמו – המצביע על קירחותו, אך האטימולוג קליין כופר בקשר הזה.
229
שואל/ת: פגשתי לאחרונה בחוזה משפטי מושג שהתמיהני: "להמחות", במובן "להעביר זכויות". זאת מניין?
רוביק עונה:
מקור המילה תלמודי. המחה פירושו, העביר כתב פקודה לאחר כדי שישולם הסכום המגיע לו. מכאן "המחאה" שפירושה גם במשמעות המקובלת צ'ק, אבל גם העברת זכויות שהיא באנגלית assignment .
230
שואל/ת: קניתי יין גראפה של סגל, ובתווית הבקבוק נאמר שגראפה נעשה מ"דורכאות ענבים". מה זה דורכאות?
רוביק עונה:
דורכאות ענבים הן סוג של גפת: שאריות ענבים, כמו חרצנים, קליפות ועוד, הנשארים לאחר פעולת דריכת הענבים, ומהווים חלק מיין הגראפה. המילה (ביחיד: דורכא) נעדרת מרוב המילונים ונתגלתה רק במילון אלקלעי האנגלי-עברי כתרגום למילה שמקורה צרפתי Marc. מקורה הקדום הוא "דָּרְכָא", מילה המופיעה בתרגום התורה לארמית של יונתן בן עוזיאל ומשמעותה שם "דישה" או "דיש". הפסוק "ותשיג לכם דיש את בציר" מספר ויקרא תורגם: "ויארע לכון דרכא ית קימפא". הערך מצוי במילון השימושי לתלמוד, מדרש ותרגום מאת ברוך קרוא.
231
שואל/ת: בפרקי אבות כתוב "בן תשעים לשוח". מה פירוש "לשוח"?
רוביק עונה:
לשוח (בש' ימנית!) על פי חנוך אלבק הוא "הולך שחוח וכפוף, שאין לו כוח לעשות מעשים".
232
שואל/ת: בדיון משפחתי סביב נושאי חקלאות, הסטוריה ועברית, עלתה טענה שבעברית של היום קיימת שגיאה: החרמש ומגל הוצרחו במשמעותן. כאשר קוצרים ב"חרמש" התוצר הוא גל על פני הקרקע, בעוד ה"מגל" אכן צורת חרמש לו, בדיוק חצי סהר הלבנה בהולדתה?
רוביק עונה:
במקרא מופיעים המגל והחרמש פעמים מעטות, ובשני המקרים מדובר על הכלי המעוקל הדומה לירח המתמעט, ומכאן גם הדימוי מן העברית החדשה "חרמש הירח". במשנה מדובר על "מגל יד" ו"מגל קציר", ויש ביניהם הבדלים קטנים: מגל היד קטן מעט יותר, והוא החרמש המקראי. להבו של מגל הקציר משונן, והוא המגל המקראי. בערבית הם נקראים בהתאמה "חשישה" (מהמילה חשיש, עשב) ו"מנג'ל". הכלי שאנו קוראים לו היום חרמש הגיע מאירופה, וניתן לו השם חרמש כדי להבדילו מהמגל.
233
צבי לבנקופף שואל/ת: ככל הידוע לי, בלשון הדיבור קיים בלבול בין בוטנים לאגוזי אדמה, המכונים בפי העם בטעות בוטנים. בתנ"ך מוזכרים בוטנים, אך אלה הם בוטני-עץ, pistacia vera, שהם בעצם פיסטוקים. האם זה נכון ואיך נולד השיבוש?
רוביק עונה:
בתנ"ך אכן הבוטן, המופיע בסיפור ירידת בני יעקב למצרים במסגרת הצירוף "בוטנים ושקדים" הוא פרי עץ הבוטנה, הקרוי היום פיסטוק. היום נדבק הבוטן למה שנקרא בראשית תחיית השפה "אגוז אדמה", שהוא תרגום מגרמנית, (erdnuss) ומאנגלית (groundnut), שפה בה הוא נקרא בעיקר peanut. השיבוש נולד כנראה מכך שהפיסטוקים נקראו על שמם הערבי-לטיני, והבוטן המקראי חיפש לו פרי משלו.
234
איסי שמש שואל/ת: מדוע אין העברית מבחינה בין דמיון במשמעות similarity, לבין דמיון במשמעות imagination?
רוביק עונה:
השורש דמ"ה פירושו שלדבר אחד מראה כלשהו הניתן לתיאור, ומכאן 'דמות'. המילה דמיון במשמעות הראשונה, הקרובה למילה דמות, מופיעה במקרא פעם אחת: "דמיונו כאריה יכסוף לטרוף", כלומר, הוא נראה כמו אריה השואף לטרף. המשמעות השנייה נוצרה בספרות החדשה, בהשפעת הביטוי מימי הביניים לעניין זה, "הכוח המדמה", העומד בניגוד ל"כוח השכלי". בין שתי המילים הלועזיות שבשאלה דווקא imagination, מן המילה image שפירושה דמות או תמונה, קרובה יותר לשורש העברי דמ"ה.
235
עופר רוזנברג שואל/ת: בעברית משתמשים במילה קלמנטינה כפרי ההדר הכתום הקטן, ובמנדרינה כתערובת (היבריד) בין קלמנטינה לתפוז. אשתי שבאה מרוסיה טוענת שזה בעצם הפוך, לפחות ברוסית. איזו שפה צודקת?
רוביק עונה:
אכן, אשתך והרוסית צודקים, ובעברית התהפכו היוצרות. מנדרינה, שהזן הנפוץ שלו בעולם הוא טנג'רינה, היא פרי הדר מקורי, מקורו בסין ומכאן שמו. קלמנטינה היא הרכבה חדשה יחסית של תפוז ומנדרינה, והיא נקראת על שם יוצר הפרי, האב קלמנט.
236
אורי הייטנר שואל/ת: שירה של דליה רביקוביץ' "תקופות השנה" נפתח במילים "הרוח נושבת בחריגים". מה פירוש חריגים?
רוביק עונה:
דליה רביקוביץ נשאלה על כך בראיון לורד לוי ברזילי בהארץ ב-27.10.04, וזו תשובתה: "זה שיר שכתבתי על חילופי העונות, וזה פשוט היה שימוש מוטעה במלה. התבלבלתי. מה שרציתי לומר הוא 'בחרכים' ויצא 'בחריגים'. וזה נשאר. מאוחר יותר הבנתי שכנראה רציתי גם לומר משהו על הרוח שנושבת באנשים חריגים. לפעמים צריך לתת למלים לצאת ולזרום גם אם הן לא בדיוק מותאמות עם חוקי השפה".
237
אורי שואל/ת: בילדותי היו רק בחינות או מבחנים בביה"ס. אחר כך נולד הבוחן בתבנית מבחן קצר ופתאומי. אחר כך צץ המבדק, ולאחרונה ראיתי "תבחין של וועדת קבלה". מה הלהיטות מאחורי הוואריאציות האלה, ולאן עוד נגיע?
רוביק עונה:
"תבחין" היא מילה עתיקה יחסית, והיא נטבעה על ידי אליעזר בן יהודה בהוראת קריטריון או אבן בוחן. בנו איתמר הרחיב את משמעותה לדיאגנוזה רפואית. המילה צצה שוב בשנות התשעים במילוני האקדמיה ללשון, בעיקר בתחומי הרפואה והמיקרוביולוגיה, בהוראה קרובה להוראת בן אב"י, במשמעות מבחן כלשהו המאפשר לקבוע דיאגנוזה, כגון "תבחין וסרמן" (המוכר בספרות הרפואית כ"מבחן וסרמן") ועוד. המקרים אלה עומדים כנגד המילה האנגלית test, ובתחומים אחרים כנגד assay. השימוש עליו שואל אורי הוא ככל הנראה ניסיון פלצני להעניק למבחן רגיל אופי מדעי. בכל מקרה, "תבחין" שייך למשקל הפופולרי תפעיל, שבמסגרתו מיוצרות מילים חדשות רבות כגון תמסיר (טקסט מרוכז עם דוגמאות המלווה הרצאה), תמהיל וכדומה.
238
שואל/ת: אושר משדרות כותב/ת: האם יש הבדל במשמעות בין המילים 'חריגה' ו'סטייה', וכן בין 'חריג' לבין 'סוטה'?
רוביק עונה:
'חריגה' ו'סטייה' הן בבסיס המשמעות שלהן מילים נרדפות לכל דבר, בהוראת יציאה ממסלול מסודר ומהנורמות המקובלות. בשימוש מתקדם יותר נוצר בידול. 'חריגה' נתפסת כיציאה זמנית, לעיתים טכנית ("חריגה מנוהלים"), בעוד 'סטייה' היא לעיתים קרובות מהלך דרמטי עם תיוג שלילי חמור (סטייה מינית, סטייה אידיאולוגית). ההבדל הזה מתחדד בהבחנה בין 'חריג', שהתייחד בין היתר לאנשים בעלי מוגבלויות, לבין 'סוטה', המשמש בעיקר כקיצור של "סוטה מין".
239
איזה גורן שואל/ת: מהו ההבדל בין חם וחותן, ובין חמות וחותנת?
רוביק עונה:
אלו מילים שונות לאותו עניין. יש מבחינים במקרא בין חמות (אם הבעל) לחותנת (אם האשה), אך ייתכן שהבחנה זו מקרית. מן התלמוד ואילך הכול מתערבב.
240
אילנה שואל/ת: מה המשמעות של המלה 'חרבונייך' מתוך השורה 'רוח רב חרבוניך הרתיח' בשיר 'על גבעות שייך אברק' של אלכסנדר פן?
רוביק עונה:
אז ככה, חֲרָבוֹן פירושה חמסין, שרב, והיא מילה מהתנ"ך. בספר תהילים נכתב: "נהפך לשדי בחרבוני קיץ", כלומר, שמני גופי התייבשו בחמסין.