שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
עדי שואל/ת: בפסקי דין רבים מופיעה הכותרת הבאה לפני כתיבת העובדות. "עיקר העובדות הצריכות לעניָין" כיצד יש לכתוב באופן נכון משפט זה?
רוביק עונה:
המשפט נכון אך פלצני. 'צריך' משמש בלשון חז"ל כאשר מישהו זקוק לדבר מה: 'ישראל צריכין פרנסה', או שנדרש ממישהו דבר מה, משהו שעליו לעשות: "אתה צריך (חייב) לפעול בעניין.." בלשון ימי הביניים מופיעה הצורה 'צריך ל..' במשמעות נחוץ או דרוש, והיא מתייחסת לחפצים או לערכים מופשטים. השימוש הזה היה נהוג גם בימי תחיית הלשון, אבל היום ניתן לשמוע אותו בעיקר בשפה המשפטית. בהחלט עדיף לומר "עיקר העובדות הנדרשות לעניין" או 'הרלוונטיות לעניין'.
2
מורן שואל/ת: כיצד נכון לכתוב: 'לעיונכם ניוזלטר עם מקבץ של העשייה בחודש החולף', או 'לעיונכם ניוזלטר עם מקבץ מהעשייה בחודש החולף'?
רוביק עונה:
שתי הצורות אפשריות. ואם עוסקים בסגנון, עדיף "לפניכם ניוזלטר הכולל מקבץ..." על פני "לפניכם ניוזלטר עם מקבץ".
3
שלי קייטלמן שואל/ת: אשמח לדעת מה הדרך הנכונה לומר "לגלוש במגלשיים / לנסוע על מגלשיים / לגלוש על מגלשיים / לרכוב במגלשיים, כשהכוונה למגלשיים המחוברים לסוס.
רוביק עונה:
מגלשיים, כשמם כן הם, מחוברים תמיד לפועל לגלוש. באשר למילת היחס, הצורה הנכונה היא 'לגלוש במגלשיים'.
4
אסף שואל/ת: איך נכון לומר: ״אגיע מאוחר״, או ״אני אגיע מאוחר״?
רוביק עונה:
'אני אגיע מאוחר' מכיל עודפות, שהרי 'אגיע' מתייחס ל'אני' המדבר. עם זאת אין מדובר בשגיאה, ולפעמים הדגשת ה'אני' חשובה. למשל: "אשתי תגיע בזמן, אבל אני אגיע מאוחר".
5
הדס שואל/ת: האם נכון לומר בהקשר של תאגידים "החברה האם" או "חברת האם". למשל, יוסי מכהן בתפקיד מבקר פנים של החברה האם, או יוסי מכהן בתפקיד מבקר פנים של חברת האם?
רוביק עונה:
שתי הצורות, 'חברה אם' ו'חברת אם' נכונות, וכך גם הצורות המיודעות. זאת בעקבות הצורות התקניות שנקבעו על ידי האקדמיה ללשון: 'חברת בת' לצד 'חברה בת'.
6
נמרוד ברקוביץ שואל/ת: "מצב רפואי המחייב השתלה או טיפול מיוחד בחו"ל". השאלה: האם ניתן לטעון כי "המצב רפואי המחייב" מתייחס הן ל"השתלה" והן "לטיפול המיוחד בחו"ל"? האם זה רשום נכון מבחינת תחבירית?
רוביק עונה:
הניסוח מדויק ובוודאי נכון. מילת הברירה 'או' יוצרת מצב שבו 'מחייב' מתייחס באופן שוויוני לשני צידי משוואת הברירה.
7
שרון שואל/ת: האם תקין לומר "לשלוח לי מייל", או שיש לומר "לשלוח אליי מייל"?
רוביק עונה:
שתי הצורות תקינות, ובמקרה זה גם משמשות לאותה משמעות או כוונה, אם כי הן מדגישות היבטים סמנטיים שונים. 'שלח לי...' הוא בקטגוריית פעלי הנתינה נוסח 'תן לי', 'מסור לי'. 'שלח אלי' מדגיש את פעולת ההעברה מנקודת לנקודה, דוגמת 'העבר אלי'.
8
אילן ספיר שואל/ת: "הוא מכהן כראש העיר". אבל – האם "היא משמשת שק איגרוף"? או "היא משמשת כשק איגרוף"? וכן – "שק איגרוף" או "שק חבטות"? מה המקור? מה ההבדל?
רוביק עונה:
'מכהן' או 'משמש' וכן 'משרת', הן מילים בשדה הסמנטי של מילוי משרות, ובמקרים אלה נדרשת מילית היחס כ-. 'שק אגרוף' אינו משרה אלא דימוי ולכן אין צורך במילית זו. שק חבטות מקורו באנגלית: punching bag. הוא כלי עזר באימוני האגרוף ולכן נקרא גם 'שק אגרוף'. בשני המקרים ובשתי השפות הוא דימוי לאדם או מוסד הזוכה לביקורת קשה, לענישה לא מידתית ועוד.
9
איתמר שואל/ת: האם אפשר לומר, ליפה, מלשון יותר יפה? ליפה את המצב, או שרק ליפות?
רוביק עונה:
שם הפועל של גזרת נחי ל"ה ( לו"י) הוא תמיד בסיומת –וֹת: לראות, לשַנות, להתוות – וגם לייפות. מבנה זה אכן שונה מגזרות רבות אחרות שבהן שם הפועל אנלוגי לצורות העבר והעתיד - שכב, ישכב - לשכב, השמיט – להשמיט, שיפר - לשפר וכך הלאה.
10
מרים שואל/ת: האם מילת היחס "ב" היא מילת היחס המוצרכת היחידה המצטרפת לפועל "להסתכל"? כלומר יש לומר "להסתכל ב". מה פסול בביטוי: להסתכל עליו?
רוביק עונה:
במקורות 'הסתכל' מופיע תמיד בתוספת ב', כמו "אל תסתכל בקנקן" ומופעים רבים אחרים. פירושו כאן 'התבונן ולמד', בעקבות השורש סכ"ל/שכ"ל המדגיש את המחשבה וההבנה. בעברית החדשה עיקר השימושים ב'הסתכל' מתייחסים לצפייה בדבר מה, וכאן התאימה יותר המילית 'על'. כמובן שאין ב'הסתכל על' כל פסול.
11
שמעון וייזר שואל/ת: האם נכון לומר "עוד לפני" או בפשטות "לפני"?
רוביק עונה:
'עוד לפני' מייצג לכאורה עודפות, אבל עודפות אינה בהכרח שגיאה ולפעמים היא מתבקשת. 'עוד' משמשת כאן להדגשת העובדה שדבר מה מסוים התרחש לפני זמן רב, או לפני אירוע מסוים.
12
יהודה שואל/ת: האם משפט זה תקני: "דנים בתופעה של חוסר שיוון, והדרכים למנוע זאת." המילה "זאת" היא איזכור לחוסר שיוון, וחוסר שיוויון זה זכר?
רוביק עונה:
המשפט תקני בהחלט, וזאת מכמה היבטים. ראשית, 'זאת' כבר במקרא אינה רק כינוי רמז לנקבה אלא גם כינוי רמז סתמי המתאים לשני המינים. שנית, אפשר לומר ש'זאת' מתייחסת ל'תופעה' ולא ל'חוסר שוויון'. אם רוצים למנוע פרשנויות שונות עדיף להשתמש במקום ב'זאת' בכינויי מושא: 'אותו' (חוסר שוויון) או 'אותה' (תופעה).
13
ד"ר שלמה וולשטיין שואל/ת: מדוע הביטוי "כנה" בצירה/סגול שגוי, ויש לומר "כן" בצירה בלבד?
רוביק עונה:
'כֵנֵה' במשמעות מי שתוכו כברו נכנס לשימוש במקום 'כֵן' תקופה מסוימת, כנראה כדי להבחין בין 'כן' במשמעות אישור או חיוב, לבין 'כן' במשמעות אדם שפיו ולבו שווים. למילה אין בסיס במקורות, ותוספת ה' שניתנה ל'כן' אינה מוצדקת.
14
רותי שואל/ת: האם זה תקני לומר: 'אתה זוכר את הזמן שעסקת בציור'? או שיש להוסיף 'את הזמן שבו עסקת בציור'?
רוביק עונה:
הדרך התקינה מחייבת את התוספת 'שבו': הזמן שבו עסקת, הדרך שבה הלכת ועוד. יש גם נטייה לתר על ש-: הדרך בה הלכת, היום בו עסקת. יש רואים בה שגיאה אך ספק אם היא פסולה.
15
יונית וולפשטיין נחום שואל/ת: איך נכון יותר לומר מבחינה תחבירית: כדי לא ללכלך בבוץ את ביתה, או כדי לא ללכלך את ביתה בבוץ? צבי רשף שואל באותו עניין: איך נכון לומר: אני שומע, או שומע אני. ומה המשמעות לצורת הביטוי?
רוביק עונה:
סדר המילים בעברית הוא גמיש. יש אמנם דרכים מקובלות יותר ופחות, אך אלה אינם כללים מחייבים. במקרה שבשאלה הראשונה מופיע במשפט הראשון מושא ישיר (את ביתה) ואחריו מושא עקיף (בבוץ), וזו הדרך המקובלת יותר, ובמקרה השני הסדר מתהפך, ומעניק למשפט אופי מעט ספרותי יותר. במקרה השני, 'אני שומע' הוא במבנה כינוי גוף+פועל המקובל בעברית של היום, בעוד 'שומע אני', פועל+כינוי גוף (ותחבירית: נשוא לפני נושא) הוא בעל אופי ספרותי, ואופייני בעיקר לשפת המקרא.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >