שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
חיים פרזנטה שואל/ת: באוטובוסים רבים יש שילוט חיצוני, המודיע ש "באוטובוס זה עולים מכל הדלתות". לדעתי, עולים "לאוטובוס" ולא "באוטובוס". אבל אולי ההצהרה מיועדת להכריז ש"כאן" - כלומר באוטובוס זה, עולים...וגו' . אם זו באמת הכוונה, הייתי מכריז "באוטובוס זה העליה ... וגו'.
רוביק עונה:
התיבה 'באוטובוס' מתייחסת לאוטובוס כאל מוסד, מערכת שהיא גם פיזית וטכנית וגם מכילה כללי התנהגות. התיבה 'לאוטובוס' מתייחסת רק לאקט העלייה. אין כל בעיה בשימוש בכל אחת מהגירסאות, וכן אין הבדל בין 'באוטובוס זה עולים..' ל'באוטובוס זה העלייה...'
2
מעיין כהן שואל/ת: האם תקין להגיד "רציתי לדעת" או "הייתי רוצה לדעת" במקום "אני רוצה לדעת" במובן של שאלת התעניינות.
רוביק עונה:
תקין בהחלט. נכון שיש כאן שימוש בלשון עבר לגבי אמירה שהיא בהווה, אבל חילופי זמנים כאלה מקובלים בעברית במצבים רבים. ב'הייתי רוצה' יש גם עידון מסוים, לעומת 'אני רוצה'.‬‬‬‬
3
אביב שואל/ת: איך נכון לומר שמישהי השלימה את מילוי הסקר? האם היא מילאה את הסקר?
רוביק עונה:
'מילאה את הסקר' אינו ביטוי מוצלח. עדיף פשוט: ענתה על הסקר, השלימה את התשובות לסקר.
4
נחמה שלו שואל/ת: האם נכון לומר: אתה לא מחליט עלי?
רוביק עונה:
בלשון הדיבור נכון לומר כל מה שיוצר שקיפות ומשרת את התקשורת. עם זאת זהו ביטוי דיבורי מובהק. בשימוש עברי תקין למהדרין יש לומר 'אתה לא מחליט עבורי', 'אתה לא מחליט בענייני', אבל הביטויים הנכונים האלה אינם מעבירים את ההתרסה של הדובר נגד ניסיון של מישהו לשלוט בו. המקור לשימוש במילת היחס 'על' הוא כנראה גלגול של 'אתה לא אחראי עלי', או 'אתה לא שולט עלי'.
5
נילי אור שואל/ת: אני שומעת לאחרונה את הביטוי "אחד את השנייה" אחרי פעלים כמו: פגשנו, שאלנו וכו'. משום מה נשמע לי לא תקין. בעבר המושג היה "אחד את השני", אלא אם דובר על שתי נשים. התקין?
רוביק עונה:
תקין בוודאי כאשר מדובר בגבר ואשה, וקשור לניסיון לקדם שימושים שוויוניים ולא גבריים בלבד בשפה. מכאן גם "אהבנו זה את זו וזו את זה".
6
רן שואל/ת: מהי הצורה הנכונה: התרמת דם או תרומת דם?
רוביק עונה:
מבחינת המשמעות שתי הצורות לגיטימיות. ההתרמה מתייחסת לפעולת מארגני התרומה, התרומה – לתורם. המונח שהתקבל הוא תרומת דם, ובעיני אכן נאה יותר להדגיש את מעשהו של התורם ולא את המארגנים.
7
ציפיק שואל/ת: איך נכון לומר, העשרה בחודש או העשרה לחודש?
רוביק עונה:
יש לומר העשרה ביולי, ועדיף ללא יידוע - עשרה ביולי, האחד במאי/אחד במאי. צורה מקובלת אחרת היא מספר סודר: עשירי במאי, חמישי ביולי. היא נחשבת תת-תקנית, אבל אין לראות בה שגיאה של ממש.
8
אושרת שואל/ת: דרוש או נדרש - מה ההגייה הנכונה במשפט הבא: העבודות הדרושות לתיקון הליקוי, או העבודות הנדרשות לתיקון הליקוי?
רוביק עונה:
אין הבדל במשמעות בין שתי המילים, ואפשר להשתמש בשתיהן בהקשר מסוג זה שבשאלה. יש ניואנס מסוים בשימוש. 'נדרש' מרמז על גוף כלשהו שמציב את הדרישות, בעוד 'דרוש' מדבר על דרישות באופן כללי. למשל, "התכונות הנדרשות בתקנון האגודה" הוא ניסוח נכון יותר מ"התכונות הדרושות בתקנון האגודה".
9
איצ'ה שואל/ת: האם נכון לענות, אני במחצית העשור התשיעי לחיי (85).
רוביק עונה:
אכן, תיאור מדויק ונכון. עד מאה ועשרים!!!
10
צילה אלעזר שואל/ת: האם זה חטא גדול להגיד/לכתוב (בספר) "הייתי עסוק בלשבור את הראש"? במקום ב"שבירת הראש" היבשושית?
רוביק עונה:
המבנה ב+שם הפועל אינו תקין ולטעמי עילג, שכן הוא מציב צורה פועלית מובהקת במעמד של שם עצם. נכון ששמות פעולה יוצרים אופי טכני או פורמלי לעיתים, אבל החלופה הזו אינה ראויה, ולמרבה הצער היא צצה שוב ושוב בטקסטים עיתונאיים או אפילו ספרותיים.
11
דודי שואל/ת: מה הצורה הנכונה, להקל על... או להקל את...?
רוביק עונה:
לכאורה הצורה ההגיונית יותר היא 'הקל את': הקל את מצוקתו, הקל את נטל המיסים. עם זאת 'הקל על' משמש ונפוץ, וזאת כנראה בהשפעת מופעים בתנ"ך שבהם הצורה היא 'הקל מעל'. שתי הצורות תקינות, ואין סיבה לפסול אחת מהן.
12
ישראל ליטמן שואל/ת: מהו "לחפש אחריו"?! הרי לא עומדים בשורה אחד אחרי השני בחיפושים!... מחפשים אותו או אותה! לא ככה?...
רוביק עונה:
מילות יחס המלוות פעלים אינן עומדות בהכרח במבחן מילולי. כך אות היחס ב' המציינת מקום משמשת לשורה של עניינים שאינם קשורים למיקום. 'חיפש אחריו' הוא דווקא צירוף נאה, שילוב של פעולת החיפוש עם פעולת העיקוב, הניסיון להגיע לעקבותיו של האדם או החפץ. השימוש הזה מוכר בספרות החוכמה מאז ימי הביניים המאוחרים.
13
נורית שואל/ת: האם שתי הצורות לכפול/להכפיל תקינות?
רוביק עונה:
שתיהן תקינות אך השימוש בהן שונה. 'כָפַל' התייחד לפעולה החשבונית של הכפלה במספר מסוים, שתיים או יותר. הכפיל מתייחס למגוון פעולות שבהן מגדילים דבר מה פי שתיים.
14
ד"ר שלמה וולשטיין שואל/ת: "מאיפה אתה בא", או "מאין אתה בא" - מה עדיף?
רוביק עונה:
ההעדפה היא על פי המשלב, ההקשר שבו משתמשים בביטוי. 'מאין אתה בא' היא גירסה מעט גבוהה יותר, 'מאיפה אתה בא' –גירסה המתאימה יותר ללשון הדיבור.
15
ליאור בוחניק שואל/ת: : אני מעוניינת לתת כותרת לפרויקט שאני עושה ותוהה לגבי האם נכון לומר: "מה יכול היה להיות?" או "מה היה יכול להיות?", או משהו אחר בכלל? הכוונה היא להדגיש פוטנציאל שתיאורטית יכול היה להיות ממומש, אבל לא מומש בפועל. אשמח לעזרתך.
רוביק עונה:
הכותרות שהצעת תקינות מבחינת העברית, אבל אינן מביעות באופן מלא את הרעיון. במקרים כאלה נהוגה הכותרת "מה היה קורה אילו...", והטקסט משלים את הנרמז בכותרת.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >