שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
נדיה שואל/ת: מה הנכון להגיד: הלכנו יחד או הלכנו ביחד.
רוביק עונה:
אין כל העדפה. המשמעות זהה, ואין שאלה של תקינות. אני מעדיף את 'הלכנו יחד', מאחר שלמילית ב' אין כאן תפקיד, שכן 'יחד' הוא תואר פועל עצמאי.
2
רותי שואל/ת: כמו שאני מבינה, זאת לא עברית תקנית לומר 'של' + שם פועל, למשל: הוא לא רוצה לשמוע על הקושי של לחיות ללא חום ואהבה. האם זה נכון? ואם כן, מה הדרך הטובה ביותר להביע את המשפט הנ"ל, ומהו החוק הדקדוקי?
רוביק עונה:
של+שם הפועל היא רעה חולה המתפשטת בשימוש בכתב ובעל פה, ובהחלט לא רק בתרגומים. מדובר בסמיכות פרודה, שבה הרכיב השני, הסומך, אינו שם עצם אלא פועל. סמיכות כזו אינה מוכרת בשום ספר דקדוק, ובצדק, סמיכות היא צירוף (בדרך כלל) של שני שמות עצם, ובוודאי לא של שם+פועל (אלא אם כן זה פועל בבינוני שהוא במעמד שם עצם). לדוגמה שבשאלה יש תשובה פשוטה ויפה: 'הוא לא רוצה לשמוע על הקושי של חיים (או 'בחיים', או ‘הטמון בחיים') ללא חום ואהבה'.
3
רינה שואל/ת: מה נכון יותר: "בדיוק הייתי מאכילה את התינוק", או "בדיוק האכלתי את התינוק?"
רוביק עונה:
הניסוח 'הייתי מאכילה' אופייני ללשון חז"ל. היום הוא מזוהה עם לשון עממית, אבל הוא נכון בהחלט.
4
ליפא שואל/ת: איך אומרים, קרץ לו או קרץ אליו?
רוביק עונה:
שתי הצורות תקינות, אך 'קרץ לו' עדיפה.
5
עידית לוי שואל/ת: רציתי לדעת האם זה תיקני להגיד "שהרי"? כלומר ש' השימוש לפני מילית יחס "הרי" לדוגמה: שהרי אם לא יאהב כך את....
רוביק עונה:
'שֶהֲרֵי' היא מילת קישור להסבר או נימוק, שיש לה תפוצה רחבה ביותר במקורות היהדות. ההופעות הראשונות הן במשנה, למשל במסכת עדויות: "ולמה מזכירין את דברי שמאי והלל לבטלה? ללמד לדורות הבאים שלא יהא אדם עומד על דבריו, שהרי אבות העולם לא עמדו על דבריהם". השימוש העיקרי ב'שֶ' הוא כמילית שעבוד, אך יש לה תפקידים נוספים. אחד מהם הוא מילת נימוק, המקבילה ל'כי', וזה תפקידה ב'שהרי'.
6
רותי שואל/ת: האם זה נכון לומר למשל: 'הצהרה היא כשאתה אומר שמשהו הוא נכון'. נראה לי ש-'הוא' פה לא מתאים. אם אני טועה אנא תקן אותי ותפנה אותי לחוק התחבירי הנכון. האם המשפט הבא נכון יותר: 'הצהרה היא כשאתה אומר משהו שהוא נכון'.
רוביק עונה:
שתי הצורות תקינות, אבל 'אומר שמשהו הוא נכון' אלגנטי יותר מ'משהו שהוא נכון'. 'הוא' במקרה הראשון משמש כאוגד (הילד הוא יפה/משהו הוא נכון). במקרה השני 'הוא' משמש נושא בפסוקית משועבדת. המשפט כולו מוזר מעט. 'הצהרה' אינה בהגדרתה דבר 'נכון'. העולם הפוליטי והתקשורתי זרוע בהצהרות שקריות.
7
אורלי מנדל שואל/ת: פעמים רבות אני נתקלת בצירוף "מי ש". צירוף זה מופיע גם בספר החוקים של מדינת ישראל. לדוגמא: לא יכהן כחבר הועד או כחבר ועדת הבקורת מי שאינו חבר העמותה. הצירוף הזה צורם לי, ונראה ונשמע לי כשיבוש, משום היות המילה "מי" מילת שאלה. אני מעדיפה את הצירופים - "האדם ש...", "האנשים ש...", "הקוראים", "המאזינים", הנוכחים" וכו'. האם הצירוף "מי ש" הוא אכן שיבוש או עברית תקנית?
רוביק עונה:
'מי' וכמוה 'מה' הן אמנם מילות שאלה, אבל משמשות גם במעמד כינוי גוף כבר מן העברית הקדומה. 'מי' עומדת כנגד אדם, 'מה' כנגד חפץ או עניין. שימושי 'מי' כאלה רבים מאוד בתנ"ך ובלשון חז"ל, גם בצירוף מילית הזיקה שֶ- או אשר: "מי אשר חטא לי", "כל מי שלא ראה את שמחת בית השואבה" ועוד ועוד. 'מישהו' הוא הלחם: מי+ש+הוא. לא רק שאין כאן שיבוש, השימוש הזה נטוע ביסודות השפה העברית.
8
יוחנן שואל/ת: הסיפור *ה*משמש תפאורה או *ש*משמש תפאורה? העכבר *ש*גר בעלית הגג שלנו או העכבר *ה*גר שם? כתבתי טקסט ועורכת לשונית המירה את כל השי"נים שלי בה"אים. האם היא צודקת?
רוביק עונה:
בהופעות רבות במקורות, כולל במקרא, מילית הזיקה לפני צורות הבינוני היא ה-, בעוד שלפני עבר ועתיד היא תמיד אשר או ש-. בתנ"ך אין כמעט הופעות של ש-. בלשון חז"ל השימוש כבר מעורבב. למשל: 'הנהר השלישי חדקל הוא ההולך קדמת אשור', לעומת 'ישראל שהולך ליריד לוקחין ממנו'. מבחינת התקנות ניתן להשתמש בשתי מיליות הזיקה לפני בינוני (בתנאים מסוימים), אבל לטעמה של העורכת שבשאלה, וגם לטעמי, השימוש בה' הזיקה אלגנטי יותר ויש להעדיפו.
9
יוחנן שואל/ת: השולחן עשוי עץ או עשוי מעץ? המנורה עשויה זהב או עשויה מזהב?
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות. ב'עשוי עץ' הדגש הוא על השולחן, המזוהה עם החומר. 'עשוי מעץ' מדגיש את החומר. אבל זו אינה הבחנה מובהקת.
10
יוחנן שואל/ת: "נשמח שתבואו", "אשמח שתענה לי" - חוקי? או שבכל הנוגע לעתיד יש לומר "אשמח אם תענה", "נשמח בבואכם", ולא לשמוח שמשהו עומד לקרות כשהוא טרם קרה.
רוביק עונה:
'נשמח שתבואו' הוא ביטוי בלשון הדיבור. הוא תוצר של תופעה בשימושים הלשוניים שבה אנחנו ממירים מרכיב במשפט במרכיב חלופי, אבל משאירים את מילת היחס מהנוסח המקורי. במקרה זה הנוסח המקורי הוא "אנו מקווים שתבואו", "אנו מביעים שמחה כלפי האפשרות שתבואו" וכאן ש' הזיקה תקנית למהדרין. בלשון הדיבור אין בשימושים בנוסח 'נשמח שתבואו' כל פסול.
11
עמי שואל/ת: מה יותר נכון לאמר "מאיפה" או "מאין"? האם שתי הצורות תקניות? מה ההבדל ביניהן?
רוביק עונה:
שתי הצורות תקניות, ומופיעות בתנ"ך. 'מאין' מופיעה 17 פעמים, 'איפה' 10 פעמים, 'מאיפה' מופיעה בלשון ימי הביניים. צורה שלישית שמקורה במשנה היא 'מהיכן', לצד 'היכן'. מקובל להשתמש היום ב'מאיפה' בעיקר בלשון הדיבור, אך יש לה מעמד נכבד במקורות.
12
רחל גרשוני שואל/ת: האם נכון להגיד "בטרם"? האם נכון להגיד "לנוכח", או שיותר נכון לומר "נוכח"?
רוביק עונה:
'בטרם' היא צורה מקראית נפוצה, מופיעה 35 פעמים במקרא, בפעם הראשונה בסיפור ברכת יעקב: "תברכך נפשי בטרם אמות". הצורה 'טרם' מופיעה 13 פעמים. השימוש בהן מתבדל. 'טרם' מתייחסת למה שאמור לקרות אך לא קרה עדיין, כמו בסיפור הבריאה: "וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ". "בטרם" מתייחס בדרך כלל במשמעות 'לפני ש...', בהתייחסות למה שכבר קרה: "בטרם אצורך מבטן ידעתיך". 'לנוכח' מופיעה במקרא 3 פעמים במשמעות 'מול'. השימוש ב'נוכח' במשמעות מול מאוחר יותר, ומופיע במשנה ובספרות חז"ל.
13
משה שואל/ת: "יש לו די הרבה אפשרויות". "דֵי הרבה" או "דַי הרבה"?
רוביק עונה:
'דֵי' היא צורת הסמיכות של 'דַי'. מכאן שנכון יותר לומר 'דֵי הרבה', כלומר, הרבה באופן מספיק, כשהכוונה הנסתרת בביטוי היא שאפשר להכיל כמות נוספת. 'דַי הרבה' נכון פחות מבחינה דקדוקית, אבל אפשר להשתמש בו ללא פקפוק.
14
דליה חנין שואל/ת: האם אפשר להשתמש בצורה עומלת או רק עמלה?
רוביק עונה:
הצורה הדקדוקית התקינה היא עֲמֵלָה. עם זאת יש שימוש רב יחסית ב'עומלת' כאנלוגיה לצורות הבינוני הרגילות, ולא הייתי רץ לתקן כל מי שמשתמש בה. זה אינו המצב לגבי 'יושנת' ו'גודלת', המשדרות עילגות.
15
אורלי צרפתי שואל/ת: כיצד יש לומר: הקורס ידון על או ידון ב...?
רוביק עונה:
אין לפסול את 'ידון על', אך 'ידון ב..' אלגנטי יותר, ורצוי להשתמש בו.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >