שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
ד"ר שלמה וולשטיין שואל/ת: "מאיפה אתה בא", או "מאין אתה בא" - מה עדיף?
רוביק עונה:
ההעדפה היא על פי המשלב, ההקשר שבו משתמשים בביטוי. 'מאין אתה בא' היא גירסה מעט גבוהה יותר, 'מאיפה אתה בא' –גירסה המתאימה יותר ללשון הדיבור.
2
ליאור בוחניק שואל/ת: : אני מעוניינת לתת כותרת לפרויקט שאני עושה ותוהה לגבי האם נכון לומר: "מה יכול היה להיות?" או "מה היה יכול להיות?", או משהו אחר בכלל? הכוונה היא להדגיש פוטנציאל שתיאורטית יכול היה להיות ממומש, אבל לא מומש בפועל. אשמח לעזרתך.
רוביק עונה:
הכותרות שהצעת תקינות מבחינת העברית, אבל אינן מביעות באופן מלא את הרעיון. במקרים כאלה נהוגה הכותרת "מה היה קורה אילו...", והטקסט משלים את הנרמז בכותרת.
3
מלי שחם שואל/ת: איך נכון לומר: למלא אחר ההוראות/למלא את ההוראות?
רוביק עונה:
אין העדפה בין שתי החלופות. "מילא אחר ההוראות" אלגנטי ואולי אפילו מדויק יותר, אבל "מילא את ההוראות" שקוף ורווח, ואין סיבה לפסול אותו.
4
יובל שואל/ת: איך אומרים - לייפות את הדברים? או לייפה את הדברים?
רוביק עונה:
בשורשים בגזרת נחי לו"י (או ל"ה) הסיומת בשם הפועל תהיה תמיד '–ות': לעשות, להפנות, לייפות. זה אינו המצב בנחי ל"א, שם אפשריות שתי צורות בבניינים הכבדים – למלֵא לצד למלאוֹת.
5
עודד שואל/ת: לאחרונה מתפשטת התופעה של השמטת ה'שֶ' של משפט טפל. 'לא רוצה להתחייב על מה [ש]יקרה בהמשך', 'יינתנו הוראות על מה [ש]עושים בהמשך'. האם יש הצדקה לדבר? האם התקבלות השגיאה מכשירה אותה?
רוביק עונה:
זו אינה בדיוק שגיאה אלא התפתחות בלשון הדיבור. 'מה עושים בהמשך', 'מה יקרה בהמשך' הן פסוקיות שאלה, הנתפסות לצורך בניית המשפט כיחידה אחת, ובמקרה זה יחידה המציינת מושא. כתיבה מדויקת ועל פי כללי התחביר מחייבת את ש' השעבוד.
6
ארז שואל/ת: האם נכון לומר "לדייק את..."?
רוביק עונה:
'לדייק' הוא פועל תלמודי שפירושו, כמו היום, להציג דברים בצורה התקינה והנכונה ביותר. הוא משמש כפועל עומד, ללא השלמות. בלשון הדיבור מתחיל להתפתח שימוש ב'לדייק' כפועל יוצא, שמשמעותו לנסח ולהסביר נושא העומד על סדר היום או השיח באופן מדויק יותר: "בוא נדייק את זה". זו התפתחות פנים ישראלית שנועדה לענות על חסר לשוני ואין לפסול אותה. פעלים מרחיבים עם השנים את אפשרויות השימוש בהם.
7
יעל שואל/ת: 'אומרת זה לא הרעלה!' 'אומרת זאת לא הרעלה!' בהקשר למינון מוגזם של אנטיביוטיקה שניתנה לילדה?
רוביק עונה:
'זה' ו'זאת' הם כינויי רמז. המין של הכינוי במשפט נקבע על פי מה שהכינוי מרמז אליו. אם הרימוז הוא ל'מינון' השימוש יהיה ב'זה'. אם הדגש במשפט הוא בהתייחסות ל'הרעלה', הצורה תהיה 'זאת', ונראה שהיא המועדפת.
8
נהוראי שואל/ת: כיצד נכון לומר? א-פוליטי/ אי-פוליטי, א-מיני/ אי-מיני, א-מונוגמי/ אי-מונוגמי, א-היררכי/ אי-היררכי?
רוביק עונה:
שתי התחיליות, אִי- ואָ- משמשות לצורך שלילה של שם תואר או שם עצם הנגזר ממנו. מקור התחילית אי- הוא בתנ"ך, קיצור של 'אֵין'. מקור תחילית השלילה אַ הוא ביוונית. הנטייה היא לשימוש בתחילית אִי- כאשר המילה עברית, ולתחילית אַ- כאשר המילה לועזית, בעקבות מילה מקורית, כגון apolitical – א-פוליטי. המקרה של א-מיני ייחודי בכך שהתחילית הלועזית נצמדת למילה עברית, אך אינו בלעדי.
9
שירלי רז שואל/ת: על תינוק, מה נכון לומר, אני שומרת אותו או שומרת עליו?
רוביק עונה:
כאשר מושא השמירה הוא אדם, השימוש הנכון והמקובל הוא באמצעות 'על': שמרתי על הילד, שמור על עצמך; או על מקום שיש בו בני אדם (שומרים על המחנה). בכל עניין אחר שתי הצורות משמשות במעורבב: "שמרתי את השעון", "שמרתי על השעון"; שמרתי את הקלפים קרוב לחזה, שמרתי על הזכויות שלי ועוד.
10
תהילה שואל/ת: האם נכון לומר "חש שלא בנוח", "מעדיף שלא להגיב" וכו', או שיש להשמיט את ש' הזיקה: "חש לא בנוח" ו"מעדיף לא להגיב"?
רוביק עונה:
תוספת שֶ- במקרים אלה היא עודפות, והדרך הפשוטה ומדויקת יותר היא לוותר על המילית, מאחר שאין כאן משפט משועבד. עם זאת שֶ- מרמזת על מעין פסוקית שעבוד שהתקצרה (אני מעדיף שלא אצטרך להגיב), ואין לפסול את השימוש בה.
11
נועם טובי שואל/ת: האם זה תקין להגיד אני לא מרגיש טוב?
רוביק עונה:
המבחן הראשון של תקינות במשפטים מסוג זה היא האם המשפט ברור, שקוף ומעביר מסר. המשפט הזה עומד במבחן העברת המסר ועל כן הוא תקין לכל דבר. אין הבדל משמעות בינו לבין המשפט החלופי 'אני מרגיש לא טוב', ומבחינות מסוימות הוא עדיף עליו.
12
ראובן פרומר שואל/ת: איך צריך לומר/לכתוב: טובע מטבעות או מטביע מטבעות למי שמייצר אותן?
רוביק עונה:
יצרן המטבעות הוא טובע המטבעות. כאשר הוא יוצר צורה מסוימת על המטבע, הוא מטביע אותה, 'מטביע חותם', גם במשמעות מושאלת.
13
עדי שואל/ת: בפסקי דין רבים מופיעה הכותרת הבאה לפני כתיבת העובדות. "עיקר העובדות הצריכות לעניָין" כיצד יש לכתוב באופן נכון משפט זה?
רוביק עונה:
המשפט נכון אך פלצני. 'צריך' משמש בלשון חז"ל כאשר מישהו זקוק לדבר מה: 'ישראל צריכין פרנסה', או שנדרש ממישהו דבר מה, משהו שעליו לעשות: "אתה צריך (חייב) לפעול בעניין.." בלשון ימי הביניים מופיעה הצורה 'צריך ל..' במשמעות נחוץ או דרוש, והיא מתייחסת לחפצים או לערכים מופשטים. השימוש הזה היה נהוג גם בימי תחיית הלשון, אבל היום ניתן לשמוע אותו בעיקר בשפה המשפטית. בהחלט עדיף לומר "עיקר העובדות הנדרשות לעניין" או 'הרלוונטיות לעניין'.
14
מורן שואל/ת: כיצד נכון לכתוב: 'לעיונכם ניוזלטר עם מקבץ של העשייה בחודש החולף', או 'לעיונכם ניוזלטר עם מקבץ מהעשייה בחודש החולף'?
רוביק עונה:
שתי הצורות אפשריות. ואם עוסקים בסגנון, עדיף "לפניכם ניוזלטר הכולל מקבץ..." על פני "לפניכם ניוזלטר עם מקבץ".
15
שלי קייטלמן שואל/ת: אשמח לדעת מה הדרך הנכונה לומר "לגלוש במגלשיים / לנסוע על מגלשיים / לגלוש על מגלשיים / לרכוב במגלשיים, כשהכוונה למגלשיים המחוברים לסוס.
רוביק עונה:
מגלשיים, כשמם כן הם, מחוברים תמיד לפועל לגלוש. באשר למילת היחס, הצורה הנכונה היא 'לגלוש במגלשיים'.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >