שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
רחל סבן שואל/ת: האם מותר להגיד בעברית "אני מבקש אותך" במקום "אני מבקש ממך"? למשל: "אני מבקש אותך לשמור על השקט".
רוביק עונה:
"אני מבקש אותך' היא צורה דיבורית המשמשת בעיקר במקרים של בקשה שיש בה נזיפה אבל גם בהזדמנויות רבות נוספות. היא מושפעת מהאנגלית: I ask you to…, בעוד 'ביקש מ...' הולך בעקבות מופעים שונים במקורות. 'ביקש את' במקורות פירושו בדרך כלל חיפש.
2
נעמא שואל/ת: רציתי לשאול: האם "להגיד על משהו" (ולא להגיד משהו) זה ביטוי תקני? למשל, "תרצי שאגיד לך על שגיאות לשוניות?"
רוביק עונה:
זו צורה שאינה תקנית בעליל. 'להגיד' משמש בדרך כלל לפני פסוקית "רציתי להגיד ש...", או בנפרד "אני רוצה להגיד דבר מה". לאפשרות שבשאלה אופציות שונות: אסביר לך על... אספר לך על.. אפרט לך על... ועוד.
3
עדי כהן שואל/ת: בשיר הילדים העממי שמילותיו מצורפות, מה פירוש המשפט "לא יסע מי לא ישב" והאם נכון לומר כך? כְּבָר סִדַּרְנוּ כָּאן רַכֶּבֶת, בּוֹאוּ יְלָדִים לָשֶׁבֶת, הַקַּטָּר כְּבָר מְצַפְצֵף, לֹא יִסַּע מִי לֹא יֵשֵׁב".
רוביק עונה:
הצורה התקנית היא "לא יסע מי שלא ישב", יוצרי השיר לקחו חרות מסוימת לצורכי מקצב ואין לראות בכך שיבוש.
4
ריקי שואל/ת: האם נכון לומר נדמה ש.. או נדמה כי..
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות. ש- וכי- משמשות כאן כמיליות שעבוד ושתיהן תקינות.
5
חמדה שריג שואל/ת: האם מחילה במובן חל עליה הוא שימוש לשון נכון או שיבוש?
רוביק עונה:
מחילה היא בבניין הפעיל. מה שחל על מישהו הוא בבניין הופעל – הוחל, מוּחל.
6
יעל שואל/ת: האם אחרי שעולים לספינה, נמצאים בספינה או על הספינה? וכשמגיעים לאי, האם נמצאים באי או על האי?
רוביק עונה:
השימושים במילות יחס הם במקרים רבים עניין של נוהג וסגנון ואינם כלל דקדוקי. כך גם במקרים אלה. הצורות נכונות, הבחירה לפי ההקשר.
7
מרים סופר שואל/ת: האם יש לומר: "סכר על הנהר" או "סכר בנהר"?
רוביק עונה:
הסכר אינו חלק מן הנהר, ולכן עדיף 'סכר על הנהר'.
8
יניב שואל/ת: האם אפשר לכתוב "רואה אל" במשמעות של "מביט אל"? למשל: רואה אל הרחוב? (במשמעות של מביט אל הרחוב, או במשמעות קרובה).
רוביק עונה:
השימוש הזה אינו מוכר. כאשר מתייחסים להסתכלות ממוקדת יש להשתמש בפעלים אחרים: הביט אל הרחוב, וגם השקיף, צפה וכדומה.
9
תמר לוינסקי שואל/ת: האם נכון לומר הספר נשמע לי מענין? לאחר שנשמעה ביקורת על הספר.
רוביק עונה:
זה אמנם נוסח דיבורי אבל הוא מקובל ואין כל בעיה להשתמש בו. מקורו בביטוי האנגלי it sounds interesting.
10
ענת שואל/ת: מה נכון יותר לכתוב בהזמנה: נשמח בבואכם או בבואכם נשמח?
רוביק עונה:
'בבואכם נשמח' אינו שגיאה אך הוא מסורבל ומאולץ, ואין סיבה לא לכתוב 'נשמח בבואכם'.
11
שאול נתנזון שואל/ת: מה נכון לומר: "אפשר היה להתחלק בכסף", או "אפשר היה לחלוק בכסף".
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות. 'להתחלק בכסף' נחשבת חלופה דיבורית יותר, אבל היא הגיונית, כיוון שמדובר בפעולה חוזרת של אנשים המחלקים את הכסף ביניהם.
12
יודוביץ שואל/ת: שאלה בתחביר. מה יותר נכון: הפגין בבירור... או: בבירור הפגין. מניסיוני, תואר הפועל יבוא אחרי הפועל ולא לפניו. האם זו ממש טעות לכתוב אותו לפני הפועל? ואם לא, באילו מקרים משתמשים בסדר הזה?
רוביק עונה:
הנוהג בעברית הוא אכן שתואר הפועל יבוא אחרי הפועל: הלכתי מהר, הוא דיבר בהחלטיות וכדומה. הקדמת תואר הפועל היא בהשפעת שפות אירופה שבהן תואר הפועל (וגם תואר השם) קודמים לפועל או לשם. תואר השם יבוא תמיד אחרי השם, אבל תואר הפועל יכול להופיע לעיתים לפני הפועל לצרכים סגנוניים, כגון הדגשה, וצריכה להיות לו הנמקה סגנונית ברורה.
13
אילן ספיר שואל/ת: איך יש לשלב מילות יחס במשפט מחובר: "תכניות התחדשות עירונית נועדו להתמודד (עם?) ולפתור את המצוקה בשטחי ציבור" . "עם" ו"את". מה הניסוח הראוי?
רוביק עונה:
הדרך הנכונה, הנאה והפשוטה היא ליצור הפרדה במשפט: "התוכניות נועדו להתמודד עם המצוקה בשטחי הציבור ולפתור אותה". כל פתרון אחר יוצר אי בהירות ואינו אסתטי.
14
יעקב בורנשטין שואל/ת: אדם נכבד ויודע ספר, כותב: "אודה לך אם תואיל, ו........", ולא: " אודה לך אם תואיל ל......". לענ"ד, הנוסח השני הוא הנכון. האמנם? והסימוכין? ומדוע נוסח זה אינו רווח?
רוביק עונה:
על פי השאלה האפשרויות הם "תואיל ותעשה דבר מה', לעומת 'אם תואיל לעשות דבר מה'. משמעות 'הואיל' היא התרצה, ושתי האפשרויות תקינות ומופיעות במקרא. 'הואל נא ולין וייטב ליבך' בשופטים, 'כי הואיל ה' לעשות אתכם לעם' בשמואל. במקרה השני 'הואיל' מתפקד כפועל עזר, אך זה אינו פוסל את מעמדו כפועל עצמאי במקרה הראשון.
15
מרק בוים שואל/ת: היום קראתי באתר (או דף פייסבוק) "העברית שלנו" שאין לומר "אינני" (כמו "אינני אשם") אלה "איני", שכן "אינני" הוא ההפך מ"הנני", כלומר - איני במקום, איני נמצא (כאן). זה לא כל כך נראה לי אבל אינני לשונאי. האם זה נכון?
רוביק עונה:
אינני מכיר את כותבי האתר או הדף, אבל הם נכשלים במקום שבו נכשלים מתקני תקנות מיותרות בכל אתר של העברית. במקרה זה התקנה לא רק מיותרת אלא גם שגויה, ונשענת על אי הכרת המקורות. 'איננו' משמשת במקרא בשתי דרכים, שתיהן בתפוצה רחבה. האחת: 'אינו נמצא', והשנייה, בהתניות תחביריות מסוימות, 'אין הוא', באותה משמעות של 'אינו'. במשנה ובלשון חז"ל יש עדיפות לצורות 'איני' ו'אינו', אבל כבר במשנה מצאנו 'איננו שומע בקולנו'. 'אינני' מופיע בתנ"ך בדרך כלל במשמעות 'אין אני', וכן פעמים רבות בלשון חז"ל.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >