שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אורי קליין שואל/ת: בחורף הזה ירדו עד כה גשמי ברכה. הם גרמו לכך שהכנרת מתמלאת? נמלאת? גם וגם?
רוביק עונה:
גם וגם. נמלא – משפת מקרא. התמלא – מלשון חז"ל.
2
רותי שואל/ת: מה תקין: פעילות או שפה מסובכות? או: פעילות או שפה מסובכת? ואם שמות העצם לא מאותו מגדר, מה הפתרון?
רוביק עונה:
כאשר שם התואר מתייחס לשני שמות העצם שבמבנה הברירה 'או', חייבת לבוא צורת זכר רבים, אחרת יש להבין שהתואר מתייחס רק לשם העצם השני. כאשר יש שוני מגדרי, התואר יבוא בזכר רבים, הוא צורת הסתמי.
3
איתמר שואל/ת: "זוג או פרט" או "זוג או פרד" - ראיתי שהאקדמיה מאשרת את שניהם. אך מה לגבי הצירוף "מספר פירדי", במשמעות של מספר אי-זוגי, האם תקין?
רוביק עונה:
הצירוף תקין. 'פִרדי' היא צורת משנה של 'פִרטי', במשמעות אי-זוגי.
4
נעם ניומן שואל/ת: יש לי ויכוח קבוע עם אשתי שתמיד מתעורר בעת צפייה בחדשות. יש כתבים שתמיד פותחים את הדיווח שלהם במילים "נכון מאד". אני טוען שאין דבר כזה: או שמשהו נכון או לא נכון (אולי קצת נכון), אבל לא יכול להיות "יותר נכון מנכון". מצד שני, אשתי אומרת שה"מאד" מסמל הדגשה. מי מאיתנו צודק? אולי שנינו?
רוביק עונה:
אני עם אשתך. 'נכון' מדגיש את נכונות האמירה, והדגשה היא תופעה לגיטימית ונפוצה בתקשורת לשונית. באותה מידה גם 'נכון מאוד' הוא ביטוי לגיטימי. יש כאן רצף: נכון בהחלט אינו מאפשר להטיל ספק. 'נכון מאוד' מצביע על ביטחון רב בנכונות הטיעון. 'נכון' הוא אישור, אבל הוא פותח אפשרות לבחון אותו.
5
זיוה שואל/ת: האם נכון לומר ״תאמיני בעצמך, את יכולה״, או שיש לומר ״האמיני בעצמך״?
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות ואפשריות. השימוש בצורות עתיד במקרה של הצעה, הנחיה, עידוד ואפילו פקודה מקובל בעברית מקדמת דנא.
6
שואל/ת: האם תקין לומר "כלומר ש", או שה-ש' מיותרת? לדוגמה: "כלומר שאני מפספס מבחן" או "כלומר, אני מפספס מבחן".
רוביק עונה:
אחרי 'כלומר' אין צורך בשין הזיקה. היא נדרשת במילה המקבילה 'מכאן': "מכאן שאני מפספס את המבחן".
7
שרית שואל/ת: האם נכון לומר: הפריט אינו נמצא בספריה?
רוביק עונה:
בוודאי. לפני בינוני יש שתי אפשרויות שלילה: 'אין' בנטיות (אינו, אינם), וכן 'לא', שהיא בעלת אופי דיבורי יותר.
8
אודי שואל/ת: בשיחה עם אימי לאחרונה היא השוותה בין אדם "בעל יכולת" כלכלית לאדם "בעל אי-יכולת" כלכלית. האם ישנה תקינות כלשהי בביטוי האחרון?
רוביק עונה:
הביטוי אינו סביר. 'בעל' מייצג קניין או תכונה כלשהי, ולא היעדרה. הביטוי הנכון הוא 'נעדר יכולת כלכלית'.
9
ראובן פרומר שואל/ת: איך נכון לומר/לכתוב: משך את כתפיו או: משך בכתפיו כדי לסמן "לא יודע" או "מה פתאום"? העווה את פיו או העווה את שפתיו לצורך אותם עניינים?
רוביק עונה:
'משך בכתפיו' היא הדרך התקינה. התנועה אינה משיכת הכתפיים ממקומן, אלא משיכה קלה לציון ספקנות. הביטויים הנוספים מקובלים פחות, ואין לקבוע כאן בסוגיית נכון לא נכון.
10
שדמה שואל/ת: נאמר לי שבמשפט שמפרט דוגמאות בפורמט של "כגון כך וכך וכך" לא נכון לכתוב בסופו 'וכדומה' או 'כיוצא בזה' או 'ועוד', כי זו כפילות. האם הקביעה הזו נכונה בעיניך?
רוביק עונה:
לא בהכרח. אפשר לתת שתי דוגמאות, ולרמוז באמצעות התוספת שיש דוגמאות נוספות שלא פורטו.
11
פנינה להב שואל/ת: שאלה בעניין שימוש נכון בשפה העברית בהקשר של "עברית של אמריקאים". אני גרה בבוסטון, ומדי שבוע מסיעה את נכדי לבית ספר המרביץ בו קצת יהדות וקצת פחות עברית. התלמידים התבקשו לפנות אל המורים כך: "מורה ג'סיקה", "מורה דייויד" וכו'. האם אני צודקת שלאוזניים ישראליות זה צורם? לא ראוי להגיד "המורה ג'סיקה" וגו'? דהיינו, להתחיל עם הא הידיעה? מה הכללים בעניין זה?
רוביק עונה:
בעברית נדרשת ה' הידיעה, 'המורה', שכן ג'סיקה מיידעת את הצירוף, ולכן גם התואר 'מורה' חייב להיות מיודע. 'מורה ג'סיקה' הוא העברה מאנגלית ללא התאמה לתחביר העברי. לא רצוי שבשיעור המנוהל בעברית תתפתח שפה עילגת.
12
תחיה פישר שואל/ת: קשור עם או קשור ל-ימי שמחה הקשורים עם בית מקדש?
רוביק עונה:
אחרי 'קשור' תופיע אות השימוש ל-. 'קשור עם' מושפע משפות שאינן עברית.
13
זמירה שואל/ת: האם נכון לומר ״אני לא מבינה?״
רוביק עונה:
לפני צורות בינוני יתכנו שתי אפשרויות שלילה: 'אני+לא' (או כל כינוי גוף אחר), איני (או אינו, אינה וכדומה). הצורות הראשונות וגם זו שבשאלה אופייניות יותר ללשון הדיבור, אך הן תקינות לגמרי.
14
ראובן פרומר שואל/ת: איך נכון לומר/לכתוב: "אם לנקוט לשון-המעטה" או: "אם לנקוט בלשון-המעטה".
רוביק עונה:
הצורה המקובלת כנכונה אחרי 'נקט' היא מושא ישיר, בעקבות לשון חכמים: 'נקט אמצעים', 'נקט לשון המעטה'. עם זאת 'נקט ב...' משמש בעברית החדשה, ואין לראות בו שגיאה.
15
ריקי שואל/ת: האם נכון להגיד ״תעשי את מה שנצרך?״
רוביק עונה:
הצורה הנכונה והמקובלת היא 'תעשי מה שצריך'. השימוש ב'נצרך' כאן מוזר. 'נצרך' משמש בעיקר לתיאור אדם הזקוק לתמיכה כלכלית.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >