שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
הארווי באק שואל/ת: האם השימוש בצירוף של צורת בינוני של הפועל "ללכת" עם שם פועל, לציון פעולה עתידית---דוגמת "מחר אני הולך לכתוב לראובן"---עברה לדעתך את סף התקינות? האם ידוע מתי התחילו להשתמש בתצורה (בהשפעת האנגלית, אני מבין, לפי הכתוב ב"מילון הצירופים")? והאם מתפתח בידול משמעות כלשהו בינה ובין העתיד הדקדוקי המסורתי? מתן שאולי כותב באותו עניין: "האם נכון להגיד 'אני הולך היום בשמונה בערב לסרט', או יש לומר 'אני אלך לסרט'?
רוביק עונה:
השימוש בצורות הווה לתיאור אירועים בעבר או בעתיד פשה בעברית מסיבות שונות, אך אין כאן שאלה של תקינות אלא של סגנון. אנחנו מתארים אירוע בעבר או בעתיד כאילו אנו צופים בו בזמן אמת. לשימוש הזה בעתיד יש גם שורשים במקורות, כמו בסיפור אלישע: "למועד הזה כעת חיה את חובקת בן" (מלכים ב ד). השימוש ב'הולך' כפועל עזר אכן מושפע מאנגלית, שבה going to מקדים פעלים רבים. השימוש הזה הוא בעל אופי דיבורי אם כי פשט גם לתקשורת, ומוכר כבר משנות החמישים, כמו המשפט הבא בעיתון 'הבוקר' מנובמבר 1957, בטקסט בעל אופי דיבורי, במדור "גלויות מבית המשפט": "חבר'ה, הולך להיות היום משפט עצום".
2
יטי שואל/ת: איך נכון להשתמש בשורש ש.מ.ר: על או את? לדוגמא: 'שומר על הבית' או 'שומר את הבית'?
רוביק עונה:
שני השימושים נכונים, אך ההקשר שונה. 'שומר על הבית' פירושו מגן על הבית, דואג שהבית לא ייפרץ או ייהרס. 'שומר את הבית', או 'שומר את האוצר', 'שומר את כתב היד' פירושו מחזיק בדבר מה כקניין. הגבול בין השימושים האלה אינו חד.
3
יעל כהנא שואל/ת: יש לי התלבטות עם משפט במבנה "הייתה זו שעת שקיעה", מבנה רווח בשירה ובספרות, כמו למשל בשירו של יוסי בנאי "היה זה בחצות הליל, בחולות". אבל לפי אבא בנדויד המבנה התקני הוא "זו הייתה שעת שקיעה", וגם לפי שושנה בהט, אשר מציינת שמבנה כזה אפשרי רק במשפט עם משלים - כאשר הפועל בעבר או בעתיד אז המשלים יקדים לפועל והנושא יבוא אחריו. השאלה מדוע "הייתה זו שעת שקיעה" לא תקין. האם הדוגמה מבראשית "ויהי בוקר ויהי ערב" אין בה כדי לאשר את תקינותו משפט כזה? או - האם יש אפשרות לראות במשפט מעין "משפט חסר", למשל כזה שהושמט ממנו לוואי משלים? וכך לאשר את תקינותו של סדר המילים?
רוביק עונה:
אין כל בעיה ב"הייתה זו שעת שקיעה" ובכל משפט במבנה דומה. התחביר העברי מגוון וגמיש ומושפע מדגמים שונים בעברית הקלסית ובשפות משפיעות. הפועל יכול לבוא בראשית המשפט (כנהוג במקרא), אחרי הנושא (זו הדרך המקובלת), או אחרי תיאור "בחצות הליל נפל דבר". שני השמות שהזכרת הם בעלי זכויות רבות אך הם מייצגים תפיסה של תקנות יתרות ואיסורים שאינם תואמים את רוח השפה והדינמיקה שלה.
4
כנרת שואל/ת: מה נכון להגיד: .. בתאריך 1.1.18 נבדק בפני רופא ... או בתאריך 1.1.18 נבדק ע"י רופא...
רוביק עונה:
נכון לומר 'נבדק על ידי': "הרופא בודק אותי, אני נבדק על ידי הרופא". מילת היחס 'בפני' מתאר מצב של זה לעומת זה: "עמד בפני ועדה רפואית", "ניצב בפני שופט".
5
שדמה שואל/ת: איך נכון יותר לומר: "לכל אורך הזמן הזה" או "לאורך כל הזמן הזה"?
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות. הכמת 'כל' מתייחס בגירסה הראשונה לאורך, ובגרסה השנייה לזמן. עם זאת 'לכל אורך הזמן הזה' היא גרסה שוטפת יותר ורצוי להשתמש בה.
6
אסף שואל/ת: בספר הילדים 'תירס חם' מופיע המשפט: 'אני אוהב כך סתם לשיר … ואם גם אין תירס בסיר'. האם מדובר בצורה תקינה?
רוביק עונה:
'ואם גם' במשמעות 'אפילו אם' נפוץ מאוד בספרות התחייה. מרים רות הפכה את סדר המשפט לצורך חריזה וקצב, ולכן הוא נראה בלתי תקין. בסדר הנכון לכאורה היה צריך להיכתב: "אם גם [אפילו אם] אין תירס בסיר, אני כך סתם אוהב לשיר'.
7
אסתר רוט שואל/ת: שאלה אותי ראשת בית הספר: במאמר שהיא כותבת, היא ציינה מאמר אחר העוסק בסקירת ספרות, כלומר סוקר מאמרים שכתבו על הנושא... ברם, העיר לה עמית כי יש לכתוב 'סקירה ספרותית'. האומנם? מה נכון?
רוביק עונה:
הערת העמית אינה במקומה. 'סקירת ספרות' היא הביטוי המדויק והמקובל. 'סקירה ספרותית' פירושה למעשה 'סקירה בעלת אופי ספרותי'. השימוש בצירוף 'סקירה ספרותית', אינו שגוי אבל 'סקירת ספרות' עדיף עליו בכל היבט.
8
בתי שואל/ת: קיימות מילות יחס שקשה לי להבין איזו מהן נכונה: למשל: 1. קבלתי רישיון על טרקטור או בטרקטור? 2. לכתוב עם עפרון אן בעיפרון? 3. לאכול עם סכין או בסכין? 4. התפלא על הכישלון או בכישלון? 5. ניקיתי את הנעליים על השטיח או בשטיח?
רוביק עונה:
שימוש במילות יחס הוא אכן מכשלה ויש בו גמישות רבה, ולא תמיד מדובר ב"מה שנכון". השימוש ב'עִם' במקרים של 'אכלתי עם', 'כתבתי עם' מקורו בגרמנית, והדרכים התואמות יותר לעברית הן 'אכלתי ב...' כתבתי ב...' קיבלתי רישיון לטרקטור, מכונית וכדומה עדיף על "רישיון על טרקטור" ואפשר להשתמש במשפט השלם: "קיבלתי רישיון לנהיגה בטרקטור". 'התפלא בכישלון' היא צורה עילגת. ניקיתי את הנעליים בשטיח עדיף על "על השטיח".
9
יניב שואל/ת: האם אומרים 'שאלתי אותך שאלה' או 'שאלתי שאלה'? זאת אומרת, איך יותר נכון לומר את זה?
רוביק עונה:
אין כאן עניין של 'נכון או לא נכון' אלא בחירה סגנונית, על פי ההקשר והדברים שאתה רוצה להדגיש. "שאלתי אותך שאלה" נשמע תובעני יותר ואפילו מתריס.
10
עפרה שטרית שואל/ת: בבתי ספר יהודיים באמריקה נהוג לפנות למורה ולומר מורה + שם פרטי, או המורה + שם או שם משפחה. איזו פנייה נכונה יותר: מורה רוביק, המורה רוביק או המורה רוזנטל?
רוביק עונה:
בבית הספר בו למדתי פנו למורים בשם פרטי. בבתי ספר פורמליים נהוגה הפנייה "המורה", או בצירוף השם פרטי, אך לא "מורה" ללא יידוע. לא מוכרת לי פנייה למורה בשם המשפחה. תופעה דומה קיימת בצבא, שם הפנייה המקורית היא "המפקד" (מול sir באנגלית), בשלב מסוים עוברים ל"המפקד משה" (או כל שם אחר), ובמקרים רבים, בשלב "שבירת הדיסטנס" עוברים לפנייה בשם הפרטי.
11
שואל/ת: האם נכון לומר התינוקת תינק מן החלב?
רוביק עונה:
'תינק' היא הצורה הנכונה בבניין קל. רצוי לומר "התינוקות תינק חלב", או "התינוקת תינק משדי אמה", "התינוקת תינק חלב משדי אמה".
12
שלמה נצר שואל/ת: בבית הספר בו אני מתנדב תלוי שלט שחלק מן הכתוב בו הוא: "רק לך יש את הכוח לשנות". לדעתי השימוש במילה "את" במשפטים מסוג זה שגוי, שכן "הכוח" הוא הנושא של המשפט. אני לא מצליח לשכנע את מנהלת בית הספר. עזור לי או הגד לי שאני טועה.
רוביק עונה:
אתה אינך טועה אבל גם אינך צריך לתקן את המנהלת. הדפוס "יש לי את" כמו במשפט "יש לי את הספר" אינו עומד בכללי התחביר אך הוא נפוץ ורווח ואין סיבה וטעם להילחם בו. המשפט החלופי "רק לך יש הכוח לשנות" נכון ויפה, ובמקרה זה גם עומד בכללי התחביר, אך יוצר אפקט זר.
13
אהרן שואל/ת: מה נכון יותר: 'יש לבצע' או 'נדרש לבצע'. 'יש לומר' או 'נדרש לומר' וכו'?
רוביק עונה:
שני השימושים תקינים. עם זאת 'נדרש לבצע' מתאים יותר לשפת מסמכים, בעוד 'יש לבצע' מתאים גם להוראות בעל פה.
14
רמה זוטא שואל/ת: האם הביטוי 'שרד את המלחמה' אושר על ידי האקדמיה?
רוביק עונה:
האקדמיה לא התייחסה לביטוי, אבל אין כל פסול ב"שרד את המלחמה". אמנם במקורו 'שרד' הוא פועל עומד, אבל בשימוש המודרני נדרש פועל שישמש למצבים שבהם אדם עובר אסון או סכנה גדולה ונשאר בחיים, ועל כן התפתח השימוש ב"שרד את". גם הביטוי "שורדי השואה" מחזק את השימוש בביטוי.
15
תמר שרעבי שואל/ת: האם ניתן לומר "טרם לכן"? לדוגמא - "טרם לכן, כיהן משה בשורה של תפקידים ניהוליים בכירים בפרוקטר & גמבל".
רוביק עונה:
האפשרות הזו מתקיימת בקושי רב וכמעט אינה בשימוש. 'טרם' הוא תואר פועל שמשמעותו 'עדיין לא'. בבראשית ב' נכתב "וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ": עדיין לא היה בארץ. בהשפעת 'בטרם' שפירושה לפני ("אלכה ואראנו בטרם אמות", דברי יעקב) קיבלה אף 'טרם' משמעות של 'לפני כן'. 'טרם לכן' – 'לפני כן'. גלגול כזה בשימוש הוא לגיטימי, אם כי אינו מומלץ.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >