שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
136
נעמא שואל/ת: האם תקני לומר "בעקבותם" וגם "בעקבותיהם"? אם לא, מה הביטוי התקני ומדוע?
רוביק עונה:
הביטוי התקני הבלעדי הוא 'בעקבותיהם'. 'עקבות' היא מילה ברבים. בכינוי הקניין יש למילים ברבים צורות משלהן השונות מהצורות ביחיד: ביחיד נאמר דרכו, דרכך, דרכם. ברבים: דרכיו, דרכיך, דרכיהם, ובהתאמה: עקבותיו, עקבותיך, עקבותיהם, ולא עקבותו, עקבותךָ, עקבותָם.
137
רחמים שואל/ת: איך נכון לרשום: נא בבקשה לרשום, או נא לרשום בבקשה?
רוביק עונה:
בשתי הצורות בשאלה יש כפילות מיותרת, מאשר ש'נא' ו'בבקשה' הם ביטויים נרדפים. האפשרויות הנכונות הן: "נא לרשום", "בבקשה לרשום", ובדיבור אפשר גם "לרשום בבקשה".
138
שירה להבי שואל/ת: רציתי לדעת איך יש לומר: להישמע ל... או להישמע ב.... האם ניתן לומר: להישמע לקולו או להישמע בקולו...
רוביק עונה:
אחרי הפועל 'נשמע' במשמעות של ציות תבוא בדרך כלל המילית ל': נשמעתי לממונים עלי, נשמעתי לקול הקורא לי. כך בספר נחמיה: "וַיְהִי כָּאֲשֶׁר נִשְׁמַע לְסַנְבָלָט" (נחמיה ו 1). המילית ב' תבוא במשמעות זו רק במסגרת הניב 'שמעתי (או שמע) בקולו של מישהו', וזאת על פי המקרא: "כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ" (בראשית כא 12).
139
בוזי שואל/ת: האם אומרים שלח לי הודעה או שלח אליי הודעה? ובאותו עניין, שלח אליי את הקובץ או שלח לי את הקובץ?
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות ואין ביניהן כל הבדל. המיליות ל' ואל' מציינות שתיהן כיוון, וניתן להחליף ביניהן.
140
בנצי שואל/ת: לעיתים ילדים וכן דוברי ערבית אומרים נתנתי. האם טעות? הרי פעם ככה דיברו, ואם מוצאים אסמכתא בתנך למילה אז היא מקובלת.
רוביק עונה:
הצורה 'נתנתי' אינה קיימת. בתנ"ך נמצא רק 'נתתי', האות נ' נבלעת בת'. ילדים נוהגים ליצור אנלוגיות לצורות השלמות, ולכן נשמע את 'נתנתי', אך זו כמובן שגיאה שיש לתקן.
141
אתי בן אור שואל/ת: כיצד נהוג לומר - מַתִּי או מַתְתִי (מלשון למות)?
רוביק עונה:
כאשר שני עיצורי ת' שהראשון שבהם בשווא נח באים ברצף הם נוהגים להתלכד. לכן אומרים מיתַמֵם (ולא מתְתַמם). הבעיה היא בכתיבה: רצוי לכתוב את המילה מתתי בשני ת' כדי למנוע אי הבנות (מתי נקרא כמו שם פרטי). כאשר הטקסט מנוקד אפשר לוותר על ת' אחת.
142
תומר שואל/ת: בתור בן קיבוץ לשעבר אני זוכר שבילדותי את המילה בגדים היינו הוגים כ-begadim. כשעזבתי את הקיבוץ נתקלתי בהרבה מאוד אנשים שהוגים זאת כ-bgadim, ואני מודה שזה נשמע לי מוזר. מהי ההגייה הנכונה של המילה?
רוביק עונה:
ההגייה של 'בגדים' קשורה לתופעה רחבה בהרבה, והיא מעמדו של השווא הנע בעברית המדוברת. לכאורה יש להגות שווא נע כחצי תנועת e, ולומר begadim, kevish, shemira. בעבר, למשל במבטא הייקי, זה נהגה כך באופן ברור. היום רוב השוואים הנעים נהגים כאפס תנועה, פרט לכמה עיצורים כמו מ', ל', נ', ר', וכמובן הגרוניות הזוכות לחטפים. גם ב' שייכת לתהליך, וכמעט אין לשמוע בה את השווא הנע. היום אין מתייחסים לסוגיה במונחים של נכון-לא-נכון אלא עוקבים אחרי ההתפתחות הטבעית של ההגייה.
143
גורי פלטר שואל/ת: ראיתי שכתוב "דחף" על דלת. האם זו עברית תקינה? לידיעתי צ"ל "דחוף" (וו חלומה) כמו "משוך". בקיצור - איך צריך לרשום את הפועל "דחף" בציווי?
רוביק עונה:
הצורה התקנית, מסתבר, היא אכן דחף ולא דחוף. זאת למרות שהשימוש המקובל הוא בחולם.
144
שני יונה שואל/ת: מה נכון להגיד: "שפת האם שלהם היא אינה עברית" או "שפת האם שלהם אינה עברית", או בכלל "שפת האם שלהם איננה עברית"?
רוביק עונה:
"היא אינה עברית" היא עודפות ואיננה מקובלת או נכונה. בין 'אינה' ל'איננה' אין הבדל, והבחירה היא משלבית. 'אינה' משמשת במשלב מעט גבוה יותר מ'איננה'.
145
נועה שואל/ת: האם נכון לומר בעברית: שאלות שנשאלו לרבנים. (הכוונה בעיקר לשימוש במילית "ל")?
רוביק עונה:
אין כל סיבה להוסיף את מילית היחס ל-. יש לומר 'שאלות שנשאלו רבנים'. השימוש ב'נשאלו ל...' מופיע בשיח הדתי אך הוא נדיר, והוא מרמז שהשאלות נשלחו לרבנים כדי שישיבו עליהם. עם זאת זו אינה שגיאה דקדוקית.
146
ניר שואל/ת: מה צריך לבוא אחרי אשמח? האם נכון להגיד: אשמח שתגיד לי / שתביא לי... או אשמח אם תגיד/תביא... או שמא צורה אחרת? הכוונה לשימוש בטקסט רשמי, לא ספרותי.
רוביק עונה:
הצורה הרשמית והספרותית כאחד היא "אשמח אם תביא לי". יש כאן משפט תנאי: אם תביא לי או תאמר לי דבר מה, תגרום לי שמחה. הצורה "אשמח ש..." היא דיבורית, וכאן 'אשמח' היא חלופה ל'אני מצפה ש...', 'אני מבקש ש...'.
147
תהילה שואל/ת: האם נכון לומר "הרי ש...", או שחובה להשמיט את ש' השיעבוד?
רוביק עונה:
בדרך כלל אחרי 'הרי' לא תבוא ש' השעבוד: 'הרי את מקודשת', 'הרי עשינו מה שביקשת' וכדומה. ש' השעבוד מתבקשת בחלקו השני של משפט תנאי, כאשר אחריה תבוא פסוקית: "אם לא פגעת בו בכוונה, הרי שאתה חף מפשע".
148
אילן כשרי שואל/ת: אני מבקש לדעת גם דרכך, מה היא ההגייה נכונה: תַקִינה, או תְקינה?
רוביק עונה:
צורת היחיד היא תַקִּין, בדומה למילים אַדִּיר, תַקִּיף, כִּביר וכדומה, שבהן יש דגש חזק בע' הפועל. צורת הנקבה היא תַקִּינה, וברבים: תַקִּינים, תַקִּינות.
149
שני שואל/ת: מה נכון לאמר ? עדיף ? יותר עדיף ? האם יותר עדיף זו שגיאה ?
רוביק עונה:
'יותר עדיף' נשמע בשפת הדיבור ומקורו ככל הנראה בסלנג הבאר שבעי. עם זאת יש לו שורשים בביטוי התלמודי-ארמי 'טפי עדיף' הנפוץ בספרות ימי הביניים, ואולי מכאן מקורו. הביטוי מכיל עודפות, אבל עודפות אינה שגיאה אלא בחירה סגנונית. בשימושים הלשוניים יש עודפויות רבות שרובן התרגלנו כמו 'לעלות למעלה', או 'תצא בחוץ' מפיו של מרן.
150
אנור שואל/ת: האם נכון להגיד: לא היה מתוכנן כלל? הכוונה שלא היה מתוכנן בכלל.
רוביק עונה:
הדרך התקינה והקדומה יותר בעברית היא בשימוש במילה 'כלל' במשמעות לגמרי, לחלוטין, במשפטי שלילה. היא מופיעה במשנה, למשל: "לא היו מתעַנִין כלל" (מסכת תענית). הצורה 'בכלל' במשמעות הזו נכנסה לשימוש בעברית החדשה, והיא אופיינית היום יותר לשפת הדיבור.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >