שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
136
עדי בנטוב שואל/ת: האם זאת שגיאה לומר: "עכשיו, שיש לך את היומן, מה תעשי איתו?" לעומת "עכשיו, כשיש לך את היומן, מה תעשי איתו?" חשבתי שכתבתי אחלה משפט בסלנג, ועכשיו אני חושבת שהוא לא ממש שגוי מבחינת העברית...
רוביק עונה:
זה אינו בדיוק סלנג אלא צורה דיבורית שהשתרשה מאוד: 'שֶ' במקום 'כְּשֶ' (שפירושו 'כאשר'). על פי הנורמה הלשונית המקובלת המשפט שגוי.
137
צבי גלבוע שואל/ת: איך לומר: תרגום או תירגום?
רוביק עונה:
תַרגום מתייחס למוצר שבו מועבר טקסט משפה אחת לשפה אחרת: "התַרגום החדש של טולסטי לעברית מצוין". תִרגום הוא שם הפעולה של הפועל תִרגם: "יעקב שקד על תִרגום ספרו של טולסטוי במשך שנה שלמה".
138
איילת דהן שואל/ת: האם יותר נכון לאמר "חושבת שלא", על פני "לא חושבת"? מדוע התהפך סדר המילים?
רוביק עונה:
התחביר העברי הוא גמיש וכמו במקרים אחרים, גם כאן סדר המילים ניתן לשינוי ואף להיפוך. בשני המקרים שבשאלה אלה נוהגים של לשון הדיבור.
139
נגה אורנשטיין שואל/ת: האם ניתן לומר (בשיר) "סיפרו בדבר מותך" או שיש לומר: "סיפרו את דבר מותך"?
רוביק עונה:
בכתיבת שיר יש רישיון המשורר ואין לפסול אף אחת משתי החלופות. בדיבור רגיל יש בשתיהן זרות מסוימת, ועדיף 'הודיעו או מסרו את דבר מותך'; 'עסקו או דנו בדבר מותך'.
140
רונן שואל/ת: איך נכון יותר לכתוב: בסך או סך? לדוגמה - שווי המשכנתא הוא בסך של 1,000,000 ₪.
רוביק עונה:
הדוגמה בשאלה אינה ראויה, ויש בה סרבול ועודפות. את המשפט בשאלה אפשר לנסח בכמה דרכים. אפשר ועדיף: "שווי המשכנתא הוא מיליון ₪". נכון גם: "סך המשכנתא הוא מילון ₪". גם "הקצבתי לך משכנתא בסך מיליון ₪", וגם "קיבלת משכנתא על סך מיליון ₪".
141
אהרון שואל/ת: מה נכון יותר לומר: "ככל שעד תום התקופה לא תימסר הודעה..." או "ככל שעד לתום התקופה לא תימסר הודעה..."
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות. ניסוח אלגנטי יותר יוותר על מילית היחס ל-.
142
חיים דגן שואל/ת: אצל בן גוריון אין את. למשל חלק ממשפט "יכשיל הציונות". האם נכון או צריך "יכשיל את הציונות"?
רוביק עונה:
מלחמתו של בן גוריון ב'את' נולדה מהרקע שלו כדובר בשפות סלביות אבל אין לה בסיס בעברית הקלסית, שבה 'את' היא המילה הנפוצה ביותר בתנ"ך וגם לאחריה. עם זאת 'יכשיל הציונות' אינו שגיאה, אלא דרך בניית משפט שאינה מקובלת היום.
143
יצחק שואל/ת: חלק משופטי בית המשפט העליון משתמשים בביטוי "נסב", בעוד ששופטים אחרים מסמתמשים בביטוי "נסוב". מהי הדרך הנכונה (אם יש)?
רוביק עונה:
הדרך הנכונה היא נָסַב. השורש הוא סב"ב, בניין נפעל, גזרת הכפולים. לשם השוואה: נָמַס/נָמֵס, נפעל, שורש מס"ס. הצורה השגויה נָסוב היא אנלוגיה לגזרת נחי ע"ו: למשל, כו"ן, בנפעל: נָכון.
144
רותי יודוביץ שואל/ת: האם תרגום של המילה 'בלהיות' (תרגום מאנגלית: nothing wrong with being a fisherman) מקובלת?
רוביק עונה:
בהחלט לא. זוהי מוטציה המקובלת בעברית המדוברת ובתרגומים גרועים. 'להיות' הוא שם הפועל של 'היה': ל+היות. אין בסיס להוספת המילית ב-לשם הפועל.
145
ליאור שואל/ת: האם ניתן לומר 'אף לא אחד מהמועדים שהצעת לא מתאימים מבחינתי?' או שמדובר בשלילה על שלילה, והמשמעות היא שכל המועדים מתאימים?
רוביק עונה:
אכן יש כאן שלילה כפולה, והמשפט מביע רעיון הפוך לכוונת הדובר. יש לוותר על אחת ממילות השלילה: "אף לא אחד מהתאריכים מתאים", או "אף אחד מהתאריכים לא מתאים". הנוסח הראשון גבוה ואלגנטי, והשני דיבורי.
146
אורי שואל/ת: האם ניתן לשאול: האם אפשר לקבל יין עם כמות אלכוהול נמוכה יותר? האם השילוב של המילים "נמוכה" ו-"יותר" הוא נכון?
רוביק עונה:
אפשר בהחלט. ל'נמוכה' ול'יותר' תפקידים שונים במשפט. 'נמוכה' מתייחסת לשם העצם 'כמות', 'יותר' מתייחסת לשם התואר 'נמוכה'. יש נמוך, ויש נמוך ממנו, כלומר, נמוך יותר. באותה מידה נכון לומר 'נמוכה פחות', 'גבוהה יותר', 'גבוהה פחות'.
147
בן שואל/ת: האם נכון לומר ״על ש..״, לדוגמה: תודה על ששמרת לי, תודה על שהבאת לי.. וכו׳?
רוביק עונה:
'על ש... הוא קיצור של 'על כך ש...' והוא מופיע פעמים רבות בספרות המדרשית: "ומה אם פרעה, על שאמר ליוסף אני פרעה". קיצורים כאלה לגיטימיים ונפוצים בשפה. כך למשל אפשר למצוא בספרות ימי הביניים את הצירוף 'כל ש...', קיצור של 'כל מה ש..': "כל שאמרנו בכאן אסור, פירושו אסור".
148
יפה ישעיהו שואל/ת: למיטב ידיעתי, במילה מציל המ׳ מנוקדת בקמץ, כך גם מצילה. כך גם ברבים ורבות. לאחרונה, הן ברדיו ובפרט בטלויזיה, כולם, כולל הקריינים אומרים: מציל המ׳ נשמעת כמנוקדת בשוא או בסגול. כך גם ברבים ורבות. בדקתי במילון אבן שושן והניקוד בקמץ!!! האם שינו את הניקוד? אם לא - איך ליידע את הקריינים?!
רוביק עונה:
ההגייה מֵציל שגויה כמובן. השורש הוא נצ"ל, גזרת חסרי פ"נ, הנ' נבלעת בהפעיל ובמקום מַנְציל נוצרה הצורה מַצִּיל, וכמוה מַבִּיט, מַגִּיע, מַכִּיר, מַצִּיג (שורש יצ"ג) ועוד. הנטייה הרווחת, גם אצל שדרים וכן אצל זמרים וכמובן אנשים המשוחחים לתומם להפוך את הפתח לצירה (מֵכיר, מֵציג וכדומה) נובעת מאנלוגיה לפעלים אחרים כמו מֵבין, מֵכיל, מֵניע וכו', מגזרת נחי ע"ו שבהם יש אכן להגות את הפועל בצירה. שיבוש מאותה סיבה יש גם בעבר: הֵציל, הֵבּיט, הֵכּיר במקום הִצִּיל, הִבִּיט, הִכִּיר.
149
עליזה שואל/ת: מה יותר נכון לומר על אדם, אינטליגנט או אינטליגנטי ?
רוביק עונה:
'אינטליגנט' הוא שם תואר בשפות שונות, ביניהן גרמנית ואנגלית, מיוחס לאדם נבון. בעברית המילה הורחבה באמצעות הסיומת –י המציינת שם תואר, ולכן יש לומר "אדם אינטליגנטי", "דוד מאוד אינטליגנטי". בסלנג 'אינטליגנט' משמשת באירוניה: אדם לא חכם, או המציג עצמו כחכם, גם בצורה משובשת: אינטליגנָט.
150
עמליה סגל שואל/ת: האם תקין להגיד: לכשאגיע... מאיפה הגיעה לכאן ל'?
רוביק עונה:
תקין ויפה. מקור הקידומת לִכְשֶ... במשנה. ככתוב במסכת אבות: "אל תאמר לכשאפנה אפנה – שמא לא תיפנה". לִכְשֶ מורכבת משלוש מיליות יחס: ל', כ', שֶ'. שֶ' היא מילית זיקה, כ'+ש מקבילה ל'כאשר', ל' מציינת כאן 'לאחר': לאחר שאגיע.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >