שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
151
חיים שומר שואל/ת: לקראת ארועי יום העצמאות אנו שומעים לרוב את שרת התרבות אומרת: "70 שְנות". שאלתי: האם אין זה שיבוש לשוני? השווא הופכת את המילה לְסמיכות. האם באופן תקני הייה רצוי לאמר "70 שנות עצמאות"?
רוביק עונה:
'שבעים שְנות' היא צורה קטועה של 'שבעים שנות המדינה'. הצורה הקטועה מושפעת מהביטוי הנפוץ 'אלפיים שְנות', שהוא קיצור של 'אלפיים שְנות גלות". יתכן שתרם להשתרשות הביטוי הקטוע השיר "שתים עשרה טון" של להקת הנח"ל שכתב יחיאל מוהר, שבו מופיעה השורה "בפעם הראשונה באלפיים שְנות", ככל הנראה כדי לחרוז עם השורה "שתים עשרה טון של עגבניות".
152
סיגל שואל/ת: האם נכון לומר מורת נהיגה?
רוביק עונה:
'מורת נהיגה' היא צורת סמיכות שבה הנסמך הוא בעל תפקיד, והסומך הוא התחום שבו עוסק בעל התפקיד. זהו מבנה נפוץ ולגיטימי: מדריך ספורט, מנהל עבודה, יועץ תקשורת, שופט תעבורה ועוד. כל אלה חלים כמובן גם על צורות הנקבה. עם זאת יש יסוד המעורר אי נוחות בצירוף 'מורה נהיגה' וביתר צירופי 'מורה', ועל כן מקובל הצירוף 'מורה לנהיגה', 'מורה למוזיקה', וכן בנקבה – מורָה לנהיגה.
153
שוש בר חן שואל/ת: השבוע קניתי בקבוק סודה לשתיה ועל התוית היה כתוב: "מי סודה בגיזוז חזק". המילה גיזוז נכונה?
רוביק עונה:
'גיזוז' היא מילה שנוצרה בעברית הישראלית על ידי יצרני משקאות מוגזים, סוחרים וכדומה. דקדוקית היא לכאורה שגויה, שכן השורש הוא גו"ז, גזרת נחי ע"ו, וההתייחסות היא למילה הלועזית גז, ועל כן המילה התקנית היא הֲגָזָה, בעוד גיזוז הוא מן השורש גז"ז, בגזרת הכפולים. ואולם, יצירת מילים משורש בגזרה מסוימת בצורות המתאימות לגזרה אחרת אינו זר לעברית. למשל, מַטָּס או מַשָּט מן השורשים טו"ס ושו"ט, הנוהגים לפי מַשָּק או מַצָּג מן השורשים נש"ק, יצ"ג. שורה תחתונה: אין כל רע ב'גיזוז', והמילה גם יוצרת תחושה של פעפוע הבועות במשקה.
154
דוד אלחרר שואל/ת: האם יש לומר חֶדר כושר או חָדר כושר?
רוביק עונה:
הצורה הנכונה והתקנית היא חֲדַר כושר, כיוון שמדובר בסמיכות. המילה חֶדֶר משתנה בסמיכות. 'חֶדֶר כושר' היא צורה דיבורית נפוצה, אבל כאמור זו אינה הצורה הנכונה.
155
אדם שואל/ת: מהי הדרך הנכונה לומר: בחקירתם או בחקירותיהם?
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות, על פי ההקשר. יש במקרה זה פרדיגמה ובה ארבע אפשרויות: חקירה אחת של אדם אחד (חקירתו), כמה חקירות של אדם אחד (חקירותיו), חקירה אחת של כמה אנשים (חקירתם), כמה חקירות של כמה אנשים (חקירותיהם).
156
קובי אייל שואל/ת: מה נכון להגיד: מדריך לאסטרונומיה או מדריך באסטרונומיה?
רוביק עונה:
הצורה העדיפה היא בל': מורה לחשבון, מדריך לקרב מגע וכדומה. כאשר מדובר בספרון הדרכה אפשר לוותר על מילת היחס: מדריך טיולים, מדריך פיזיקה.
157
שני שואל/ת: מה נכון לומר: יותר טוב או טוב יותר? כנ״ל ליפה מאוד או מאוד יפה.
רוביק עונה:
'יותר' ו'מאוד' המתייחסים לשם תואר הן מילות העצמה, מעצימים. על פי העברית הקלסית יש העדפה להציב את המעצימים האלה אחרי שם התואר: יפה מאוד, טוב יותר. בהשפעת שפות שונות שבהן המעצים בא לפני שם התואר, רווחת גם הצורת השנייה: מאוד מעניין, יותר יפה ואפילו "יותר עדיף". זו אינה שגיאה, אך יש למבנה הזה אופי דיבורי יותר.
158
דליה שואל/ת: איך נכון לכתוב, ומה ההבדל בין: "הכללים שקובעים שיש ל..." ל- "הכללים הקובעים שיש ל..." (ש' או ה'?)
רוביק עונה:
השאלה היא איזו מילית זיקה תופיע לפני פועל בבינוני: ש- או ה-. על פי יסודות הדקדוק העברי המקובלים במקורות, מילית הזיקה לפני פועל בבינוני היא הַ-, בעוד מילית הזיקה לפני פועל בעבר ועתיד היא שֶ-. בתנ"ך לפני בינוני תופיע כמעט תמיד ה': "נפש החיה הרומשת" בפרק א' בבראשית, או "העם ההולכים בחושך" בישעיהו, פרט לפעמיים בהן מופיעה במקרה כזה ש'. בתלמוד נוצרה כבר אי סדירות ואפשר למצוא את שתי הצורות: "גיזי צמר הבאות ממדינתן" (בבא קמא), מול "כל אדם שכועס" (פסחים). סגנון מוקפד בעברית החדשה מעדיף את הַ' לפני בינוני, אך שֶ- לפני בינוני איננה שגיאה.
159
חכמולוג שואל/ת: "לפני שעושים החלטות..." - האם נכון לומר 'עושים החלטות'?
רוביק עונה:
השאלה אינה אם זה נכון אלא אם זה רצוי. וזה אינו רצוי. 'עשה' הוא פועל גנרי המופיע שוב ושוב, לצורך או שלא לצורך, ועדיף להשתמש בפעלים ספציפיים או מדויקים יותר. במקרה זה: "לפני שמקבלים החלטות", או פשוט "לפני שמחליטים".
160
אופירה לביא שואל/ת: מה נכון לומר, נורה נדלקת ונכבית? לא נשמע לי נכון.
רוביק עונה:
'נדלקת' היא צורה תקינה ושגורה. 'נכבית' היא צורה דיבורית, אף כי יש לה שורשים במקורות. עדיף לומר בזכר: נדלק וכָבֶה, ובנקבה: נדלקת וכָבָה.
161
משה שואל/ת: כיצד נכון לומר: ״זה מאבק חשוב״, או ״זהו מאבק חשוב״?
רוביק עונה:
המילים 'זה' ו'זהו' הם כינויי רמז המופיעים במקורות, ושניהם לגיטימיים. 'זהו' הוא חיבור של זה+הוא, כלומר, כינוי רמז+כינוי גוף, והוא נפוץ בלשון חכמים.
162
סמדר יפרח שואל/ת: האם נכון לומר במקום 'היא העבירה אותה כביש', 'היא החצתה אותה את הכביש'?
רוביק עונה:
הפועל 'החצה' מופיע אמנם בלשון התלמוד, אבל הוא קשור לחלוקה לשניים ולא למעבר. הדרך המדויקת תהיה: "היא עזרה (או סייעה) לו לחצות את הכביש".
163
דנה פורת שואל/ת: לפני ש... תקין ? אחרי ש... תקין?
רוביק עונה:
הצירופים תקינים וגם ותיקים. במדרש ילקוט שמעוני נכתב, למשל: "ועכשו גלוי וידוע, לפני שאמר והיה העולם, שפורענות גדולה עתידה לבא בדורנו". רש"י כותב: "אחרי שאמר לו המלאך", ועוד ועוד, בוודאי בעברית החדשה.
164
שלמה סמסונוביץ שואל/ת: בתפילת חזרת הש"ץ החזן אומר אחר הקדושה בנוסח אשכנז לדור ודור וכו', ושבחך אלקינו מפינו לא ימוש לעולם ועד", ונחלקו הפוסקים איך צריך לומר "ושבחך". המשנה ברורה בשם הפרי מגדים כותב לומר ושִבְחך, ובספר מעשה רב מובא מהגאון מוילנא ע"י תלמידו רב חיים מוואלוזין יש לומר שְבָחַך. שאלתי ובקשתי היא, מצד השפה העברית, עם מי הצדק?
רוביק עונה:
שֶבַח היא מילה במשקל הסגוליים. הדרך הנהוגה היא שִבְחֵך, שִבְחֲךָ שִבְחו וכדומה. יתכן שיש מסורות חריגות, אך הדקדוק המקובל בעניין זה ברור. במילים במשקל קְטָל, כמו כְפָר, שְטָר, הנטייה תהיה : כְפָרו, שְטָרו, כְפַרְךָ וכדומה.
165
נעמא שואל/ת: האם תקני לומר "בעקבותם" וגם "בעקבותיהם"? אם לא, מה הביטוי התקני ומדוע?
רוביק עונה:
הביטוי התקני הבלעדי הוא 'בעקבותיהם'. 'עקבות' היא מילה ברבים. בכינוי הקניין יש למילים ברבים צורות משלהן השונות מהצורות ביחיד: ביחיד נאמר דרכו, דרכך, דרכם. ברבים: דרכיו, דרכיך, דרכיהם, ובהתאמה: עקבותיו, עקבותיך, עקבותיהם, ולא עקבותו, עקבותךָ, עקבותָם.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >