שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
151
שני שואל/ת: מה נכון לאמר ? עדיף ? יותר עדיף ? האם יותר עדיף זו שגיאה ?
רוביק עונה:
'יותר עדיף' נשמע בשפת הדיבור ומקורו ככל הנראה בסלנג הבאר שבעי. עם זאת יש לו שורשים בביטוי התלמודי-ארמי 'טפי עדיף' הנפוץ בספרות ימי הביניים, ואולי מכאן מקורו. הביטוי מכיל עודפות, אבל עודפות אינה שגיאה אלא בחירה סגנונית. בשימושים הלשוניים יש עודפויות רבות שרובן התרגלנו כמו 'לעלות למעלה', או 'תצא בחוץ' מפיו של מרן.
152
אנור שואל/ת: האם נכון להגיד: לא היה מתוכנן כלל? הכוונה שלא היה מתוכנן בכלל.
רוביק עונה:
הדרך התקינה והקדומה יותר בעברית היא בשימוש במילה 'כלל' במשמעות לגמרי, לחלוטין, במשפטי שלילה. היא מופיעה במשנה, למשל: "לא היו מתעַנִין כלל" (מסכת תענית). הצורה 'בכלל' במשמעות הזו נכנסה לשימוש בעברית החדשה, והיא אופיינית היום יותר לשפת הדיבור.
153
גיורא שנר שואל/ת: איך נכון לומר: אני סבור או אני סובר. אם אני משווה לפעלים אחרים, כי אז נכון לומר "סובר" אני חושב ש... ולא אני חשוב ש... אני יודע ש... ולא אני ידוע ש... עם זאת, במרבית המקרים אומרים "אני סבור ש.." אשמח אם תאיר את עיניי.
רוביק עונה:
ההסבר ההיסטורי הוא שזו דרך המשנה, ושם היא דרך נפוצה וכמעט בלעדית: "סבור אני...", "סבור הייתי...", וכך היא משמשת עד היום. לצד זה "אני סובר ש..." היא דרך ביטוי נכונה ולגיטימית. פילוסופית אפשר לראות כאן דרך חשיבה שלפיה הידיעה הנכונה מוקנית לאדם מסביבתו או מאיזו חוכמה כללית ולכן יש כאן מקום לצורה הסבילה.
154
תמר שואל/ת: מה נכון יותר לומר: האם אפשר שנדבר מחר, או האם אפשר לדבר מחר?
רוביק עונה:
שתי הצורות תקינות. אחרי 'אפשר' יכולה לבוא פסוקית שעבוד. בלשון ימי הביניים יש שימושים רבים במשפטים כמו "אפשר שיאמר...", "אפשר שיעמוד.." וכדומה. הדרך השנייה נהוגה ופשוטה יותר ומומלצת בשיחת יומיום.
155
ליאל שואל/ת: איך נכון לומר את המילה ״לגמרי״? במלרע או במלעיל? והאם צורת ההגייה של המילה ״לגמרִי״ שנהגית עם חיריק במקום הצורה הרגילה תקינה?
רוביק עונה:
'לגמרי' היא מילה שמקורה ארמי-תלמודי. היא שייכת לקבוצה גדולה של מילים שבהן אין קביעה מוחלטת של הטעם, הן יכולות להופיע גם במלרע וגם במלעיל. דוגמאות: אגב, איפה, כאילו, כמה ועוד. כולן שייכות לקבוצת מילות התפקיד ולא שמות או פעלים, ולכן אינן שייכות למערכת עם כללים קבועים. בדרך כלל שימוש ב'לגמרי' (וגם ביתר המילים בקבוצה) במלרע מעיד על שפה גבוהה במכוון. לגמרֵי יבוא תמיד בצירה מלא בסופו, ולא בחיריק.
156
רז ישראלי שואל/ת: מותר לומר הלואי ו-, או שמא הצורה הנכונה היחידה היא הלואי ש-?
רוביק עונה:
מותר לומר 'הלואי ו-'. הצורה הזו מופיעה כבר בלשון חז"ל: "הלואי ויתפלל אדם כל היום כולו" (מסכתות קטנות). לצד זה 'הלואי' יופיע בדרך ללא כל מילית שעבוד: "הלואי היה לי אבא" (תלמוד ירושלמי), או בצורה הנפוצה ביותר, מהמדרשים ואילך, 'הלואי ש': "הלואי שיהיו לבני אלו עבדים" (מדרש תנחומא).
157
דורית שואל/ת: האם ניתן להגיד נָחֵל ב.... במקום נתחיל ב....?
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות ותקניות. 'נתחיל' וכן 'התחיל' מקובלת יותר בלשון הדיבור מ'נָחֵל' או 'הֵחֵל'. השורש שונה. נָחֵל או החל הם מן השורש חל"ל ומופיעים בתנ"ך. מן המילה התנכית תְחִלָּה נולד בלשון חכמים שורש חדש: תח"ל, ומכאן הפועל התחיל (ובעתיד יתחיל, נתחיל).
158
קרן שואל/ת: האם ניתן לומר נסג במקום נסוג?
רוביק עונה:
נסוג הוא פועל בבניין נפעל מן השורש סו"ג שבו נשמרת התנועה של ע' הפועל: נסוגתי (או נסוגותי), כמו נכון (שורש כו"ן) ועוד. הצורה נָסַג אינה נכונה.
159
שרגא שואל/ת: איך צריך לומר או יותר נכון לכתוב - שנים רבות או שנים הרבה, ואולי אפשר גם וגם?
רוביק עונה:
'שנים הרבה' היא צורה ספרותית, ולא נהוג להשתמש בה בשימוש יומיומי. אפשר לומר גם 'הרבה שנים', אך הצורה הנאה יותר בטקסט מסוגנן היא 'שנים רבות'.
160
אסתי שואל/ת: האם נכון לומר 'כל משך השיעורים' או רק 'משך השיעורים' בלי המילה כל?
רוביק עונה:
תלוי בהקשר. אם את מבקשת לספק אינפורמציה על אורך השיעורים תאמרי: "משך השיעורים הוא 45 דקות" ואין צורך או הצדקה להוספת 'כל'. אם את מבקשת להתייחס למה שאירע בשיעור עצמו תוכלי לומר: "כל משך השיעורים (או השיעור) התלמידים הקשיבו למורה סבלנות". עדיף להרחיב: "לאורך כל משך השיעורים..."
161
ברק שואל/ת: כיצד נכון לומר: ״הבעיה אינה ברורה״ או ״הבעיה לא ברורה״?
רוביק עונה:
הנוהג והכלל המקובלים הם שלפני צורות בינוני יש להשתמש ב'אינו', 'אינה' וכדומה', אך הכלל הזה התערער, ואינו נחשב היום כלל מחייב.
162
הילה שואל/ת: האם זה בסדר לרשום "שמחה לשמוע" או שחייבים לרשום "אני שמחה לשמוע"? כלומר, האם זאת טעות להחסיר את המילה אני בתחילת המשפט?
רוביק עונה:
"שמחה לשמוע" היא דרך אופיינית ללשון הדיבור, שיש בה נטייה לקיצורים. כשברור שאַת הדוברת אין צורך להוסיף 'אני'. כאשר כותבים טקסט מסוגנן או רשמי רצוי להוסיף את המילה 'אני'.
163
מאיה טל שואל/ת: איך נכון להגות את המלה "דולב" - במלעיל או במלרע? איך יודעים כיצד להגות מלים בבניין זה?
רוביק עונה:
המילה היא דוֹלֶב, בהגייה מלעילית. ההגייה דולָב נכנסה בעקבות שם משפחה של אנשים שונים, וגם מפני שהמילה נכתבת בדרך כלל בכתיב מלא: דולב. איך אפשר לדעת? צריך לשנן, ומותר גם לטעות.
164
צילה סנדר שואל/ת: האם נכון לומר 'מחיר המוצר יעלה פחות'?
רוביק עונה:
מותר בהחלט. אמנם 'עלה' משמש בדרך כלל במשמעות מעבר ממקום גבוה למקום נמוך, אך כבר בלשון התלמוד הוא משמש גם בתחום התשלום על סחורה, וכאן אין כבר משמעות של מעבר למקום גבוה יותר.
165
יהודה שואל/ת: נראה לי שהניסוח "בדיקה העלתה שבאף אחד מן הארגונים לא נעשו התאמות" לא תקין בגלל המילים "באף אחד". האם תוכל להציע ניסוח אחר?
רוביק עונה:
הניסוח תקין לחלוטין. התחושה שאינו תקין נובעת מתחושות דומות לגבי מילים וביטויים כמו כלום או שום דבר, שבהם מילה סופגת את השלילה של עצמה. 'אף אחד' פירושו גם אחד, אבל הביטוי יופיע תמיד בשלילה: "אף אחד לא..." או בתשובה לשאלה: מי הגיע? אף אחד! (כלומר, אף אחד לא הגיע). במשפט שבשאלה מופיעה המילה 'לא' בהמשך ואין בו כל בעיה.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >