שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
166
עדי שואל/ת: אטלפן: Atalfen או Atalpen?
רוביק עונה:
כיוון שהשורש טלפ"ן אומץ לשפה העברית, הצורה התקינה היא אטלפֵּן, פ' דגושה. בלשון הדיבור, בהשפעת המילה טלפון, הנוהג המקובל הוא בפ' רפה, ובשיחת יומיום קשה לשמוע את הצורה התקנית.
167
נמרוד אינגבר שואל/ת: האם אומרים: הקראתי לבני ספר? או קראתי לבני ספר?
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות. 'קרא' במשמעות השמיע דברים מתוך ספר מופיע בתנ"ך. 'הקריא' באותה משמעות – במשנה.
168
בת אל שואל/ת: האם נכון לומר תיפתחנה? ״יפתחו נקודות איסוף״, או ״תיפתחנה נקודות איסוף״?
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות, תקינות ומופיעות במקורות.
169
דני שואל/ת: האם ניתן ליידע את הסמיכות מגן דוד? מגן הדוד? המגן דוד?
רוביק עונה:
'מגן דוד' שייך לסמיכויות שהפכו לצירוף כבול בדרגה גבוהה, כאשר למונח המלא שהוא צורה גאומטרית אין קשר לא למגן ולא לדוד. יש לומר 'המגן דוד' או 'סמל המגן-דוד'.
170
יוריק כהן-צדק שואל/ת: מה נכון: 'שכחתי שאכלתי סלק אתמול בערב', או 'שכחתי שאתמול בערב אכלתי סלק', 'או שכחתי שאכלתי אתמול בערב סלק'. או שכולם בסדר.
רוביק עונה:
כל שלוש הדוגמאות בסדר גמור, ומבטאות אותו רעיון. הן גם מדגימות את העובדה שסדר המילים בעברית יכול במקרים רבים (לא תמיד!) להשתנות, ואין בעניין הזה חוקים נוקשים.
171
רינה זמיר שואל/ת: בשירו של נתן יונתן נאמר ״אמות המים השקטות״. סליחה על ה״חוצפה״ אבל לא צ״ל ״אמות המים השקטים״? כי המים שקטים ולא האמות.
רוביק עונה:
'אמות המים השקטות' פירושו 'האמות השקטות של המים', ולכן אין כל שגיאה בשיר. לו רצה נתן יונתן לומר שהמים שקטים, היה ודאי כותב 'אמות המים השקטים'. פסוקיות סמיכות רבות מסוג זה (שם עצם+שם עצם+שם תואר) יוצרות כפל משמעות. למשל: "ארמון המלכה היפֶה" (הארמון יפה) מול "ארמון המלכה היפָה" (המלכה יפה). כאשר שני שמות העצם בסמיכות הם מאותו מין דקדוקי אנו יכולים להבין את המשמעות רק על פי ההקשר. למשל "תלמידת הכיתה המצטיינת": מי מצטיינת? הילדה או הכיתה? או: "מנהל המוסד הכושל": מי כושל, המנהל או המוסד?
172
עפר שואל/ת: האם אפשר להגיד 'להשתמש עם' או שהנכון הוא 'להשתמש ב...'? אני משתמש עם פטיש לתקוע מסמרים, או אני משתמש בפטיש?
רוביק עונה:
הצורה הנכונה והנאה בעברית היא 'להשתמש ב'. הצורה 'להשתמש עם' מושפעת מיידיש וגרמנית, שם אכן mit, עם, נהוגה לאחר פעולה הנעשית באמצעות מכשיר כלשהו.
173
רפאל שואל/ת: כאשר זוג חולק את תשלום החשבון במסעדה, האם ניתן לומר "התחלקנו בחשבון", או שהמינוח הנכון הוא: "חלקנו בחשבון"?
רוביק עונה:
שפת הדיבור אינה כפופה לכללים נוקשים. הצורה 'התחלקנו בחשבון'' כמו גם 'התחלקנו ברווחים' שפירושה 'חילקנו בינינו' לגיטימית. צורה הנחשבת מעט גבוהה יותר היא 'חלקנו בינינו את החשבון', אבל לא 'חלקנו בחשבון' שהיא מוטציה בין שתי האפשרויות.
174
אריאל שואל/ת: איך אומרים? ari-el או aryel?
רוביק עונה:
השאלה 'איך אומרים' היא דו-משמעית. אם פירושה 'איך צריך לומר', ברור שיש לבטא היטב את ההבחנה בין שתי ההברות ואת שני עיצורי א': ארי-אל. אם פירושה 'איך נהוג לומר', כאן יש נטייה להבליע את הא' השנייה. הבלעת א' בעברית היא תופעה נרחבת.
175
נועם שואל/ת: מה נכון, אצלם או אצלהם?
רוביק עונה:
הנכון הוא 'אצלם'. 'אצלהם' היא אנלוגיה למילות יחס אחרות המקבלות נטייה: ביניהם, שלהם וכדומה, אך 'אצלם' היא הצורה המופיעה בתנ"ך ובתלמוד, ו'אצלהם' נחשבת צורה עילגת. על פי המחקר מדובר בשיבוש ותיק בעברית הישראלית.
176
שי שואל/ת: האם תקין להגיד 'לאיפה נעלם' (על משקל 'לאן נעלם')? בנוסף, אני שומעת לעיתים קרובות מאוד שאומרים 'שוב פעם' ('וכעת נעשה זאת שוב פעם'). האם לא נכון יותר להגיד 'פעם נוספת' או 'נעשה זאת שוב'?
רוביק עונה:
'לאיפה נעלם' היא צורה דיבורית הנשמעת ילדותית משהו. עדיף 'לאן נעלם' או 'להיכן נעלם', אך אין מדובר בשגיאה דקדוקית. 'שוב פעם' היא לכאורה עודפות, אך השפה מלאה עודפויות. 'שוב פעם' מופיעה פעמים רבות בתלמוד. 'פעם' פירושה צעד, ומכאן שבמקור זו אינה עודפות, והמשמעות היא 'עוד צעד'.
177
אסף רזון שואל/ת: בעקבות חוסר הסכמה עם אשתי - איך מבטאים את המילה הארמית חינגה, במלעיל או במלרע?
רוביק עונה:
ככל הנראה ההגייה המקורית היא במלרע, כמו גם המילה התאומה 'הילולה'. המקור בארמית: הלולֵי וחינגֵי, וכאן זו בוודאי הגייה מלרעית. ההגייה המלעילית מקובלת יותר והיא מושפעת מהיידיש המלעילית. כפילות הגיות דומה אפשר למצוא במילים כמו משכנתא, שאילתא, דווקא וכדומה, והבחירה היא משלבית.
178
עודד שואל/ת: מה שם העצם של הפועל 'היה': 'הוא היה טרוד בלחשוב', לדעתי צ'ל שם עצם: 'בחשיבה'. אבל בציבור מרבים לשמוע את הצורה 'בלחשוב' ודומיה. הצורה 'בלחשוב', האם היא תקינה?
רוביק עונה:
'לחשוב' הוא שם הפועל של חש"ב בבניין קל, כלומר, צורה פעלית. לכן 'הוא היה טרוד בלחשוב' אינו תקין. אותיות בכל"ם יכולות לבוא לפני פועל רק אם הוא בצורת מקור (ומכאן גם 'לחשוב'). יש לומר 'הוא היה טרוד בחשיבה', או במחשבה.
179
מידן שואל/ת: במהדורות החדשות, מדווחים על הקלות והתאמות לציבור הערבי לרגל "חודש רמדאן". מכיוון שרמדאן הוא חודש, ברור מדוע לא מיידעים את המילה רמדאן. אולם, בהמשך המשפט אומרים לעתים קרובות "בַרמדאן" ו"הרמדאן". מדוע כך? אם מדובר בשם של חודש, האם לא צריך יהיה לומר: "בְרמדאן" כמו שאומרים למשל: "בְכסלו"?
רוביק עונה:
רמדאן הוא אכן שם של חודש אבל בזכות מעמדו המיוחד הוא הפך למושג הכולל את הצום והפולחנים המתקיימים בו, מה שהופך אותה לשם מיודע. אפשר אפילו לומר "בחודש רמדאן מתקיים צום הרמדאן", כפי שנאמר "בחודש ניסן מתקיים טקס העומר". כאשר נאמר 'הרמדאן' בלבד זוהי תופעה לשונית הקרויה אליפסה, כאשר חלק מצירוף מקבל את משמעות הצירוף כולו, שהוא כאמור מיודע. 'הרמדאן' פירושו 'צום הרמדאן'.
180
אדם שואל/ת: האם אפשר להגיד, ''היא היתה גרה?''
רוביק עונה:
אפשרי, אם כי הנוסח הזה לא מקובל היום. המקור הוא בתלמוד, שם משמש פועל העזר 'היה' כמעין עבר מתמשך: "הוא היה אומר" במשמעות "הוא נהג לומר", "היא היתה גרה" – היא נהגה לגור או גרה לאורך זמן במקום מסוים.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >