שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
256
רונית פומרנץ שואל/ת: האם נכון לומר בעברית מְקַשֶבֶת? ואם יש – מה המשמעות המדויקת?
רוביק עונה:
קשב בבניין פיעל – קישב, היא צורה נדירה מלשון ימי הביניים שאינה בשימוש היום. פירושה "גרם למישהו להקשיב". מְקַשֶּבֶת היא צורת בינוני יחידה של הפועל.
257
אלי כ. שואל/ת: האם הצירופים "צור קשר" וכן "צרו קשר" שמופיעים באתרי אינטרנט (לרבות שלך...) נכונים תקנית?
רוביק עונה:
"צור קשר" היא צורה תקינה בהחלט. השורש יצ"ר שייך לגזרת חסרי פי"צ, המתנהגת כמו גזרת חסרי פ"נ. בעתיד הי' נבלעת בצ' (אֶצּור, אֶצּוק וכדומה). בציווי י' נעלמת לגמרי: צור, צוק, ממש כמו סע, פול שבהם נופלת נ', או קח שבו לק"ח מתנהג אף הוא כמו חסרי פ"נ. כך בציווי רבים: סעו, קחו, צרו וצקו. השמטה דומה של י' נמצא גם בפעלי נחי פ"י: אדע-דע-דעו, או בהשמטת ה' בשורש הל"ך: אלך-לך-לכו.
258
רינה גרטל שואל/ת: איך נכון לומר: אני גר בקומה השלישית?/ בקומה שלישית?/ בקומה שלוש?
רוביק עונה:
'בקומה השלישית' תקין ונאה. 'בקומה שלישית' היא צורה דיבורית ורצויה פחות. 'בקומה שלוש' היא קיצור של בקומה (מספר) שלוש, וגם היא תקינה בהחלט.
259
גלית שואל/ת: איך נכון לומר: 'הרגע קמתי לשתות' או 'כרגע קמתי לשתות'?
רוביק עונה:
'כרגע' מקורו בספר במדבר: "היבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אותם כרגע", כלומר, מיד, כהרף עין. 'הרגע' הוא מבנה המושפע משפות לועזיות. בלשון הדיבור שתי האפשרויות תקינות ושקופות, ואין סיבה להעדיף אחת על רעותה.
260
שמעון שואל/ת: 'בן זכר', 'סלק אדום'? האם ביטויים אלו מראים שהדובר לא בטוח בדבריו, מדגיש הדגשה מיותרת או סתם טיפש? אביב מוסיף: האם נכון לומר 'להתכונן מראש'? הרי להתכונן הוא ממילא מראש....
רוביק עונה:
שתי השאלות מציגות מקרים של עודפות. עודפות היא לעיתים מיותרת, אך במקרים רבים היא מחזקת ומדגישה את המסר, הכול לפי הנסיבות וההקשר. הביטוי 'בן זכר' מופיע בספר ירמיהו ויש לו שם תפקיד מחזק ומעצים. בתלמוד הוא כבר נפוץ מאוד. למעשה הוא הפך לצירוף כבול, שאמנם אינו מוסיף מידע על המילים המרכיבות אותו, אבל משמש לצרכים רטוריים. 'סלק אדום' ודאי אינו עודפות, שכן יש סלק שאינו אדום, כגון סלק סוכר. 'להתכונן מראש' עשוי להישמע מיותר, אבל בל נשכח את המשפט המיתולוגי של בתיה עוזיאל "במקרה הכינותי מראש". "במקרה הכינותי" היה מעביר אותו רעיון, אבל זה ממש לא היה אותו הדבר.
261
אדלה שואל/ת: האם אומרים אמביציוני או אמביציוזי?
רוביק עונה:
הצורה הנכונה היא אמביציוזי, וזאת בעיקר בעקבות הגרמנית שבה שם התואר מסתיים בעיצור s ובהגייה המזכירה את העיצור ז'. הצורה האנגלית של שם העצם המסתיימת בעיצור n אינה רלוונטית, ובכל מקרה המילה אמביציה המשמשת בעברית היא צורה סלבית.
262
אייל שואל/ת: אשמח לדעת מה מקורה של הצורה המליצית-משהו להבעת חזרתיות "חזור ואמור". נתקלתי בה גם להבעת פעולות שאינן אמירה, ורציתי לוודא: האם כדי להשתמש בצורה זו לתיאור פעלים אחרים (שאינם אמירה) נכון יהיה להשתמש בתבנית "חזור+ציווי בגוף שני-זכר-יחיד"? למשל "איציק קילל אותי שוב ושוב"=איציק קילל אותי חזור וקלל? "יובל צקצק בלשונו שוב ושוב"=יובל צקצק בלשונו חזור וצקצק?
רוביק עונה:
"חזור ואמור" היא במקורה הוראה בלשון מציווי המופיעה במדרשים: חֲזור ואֱמור, כלומר, אמור שוב ושוב. בעברית החדשה נולדה צורה מליצית המשתמשת בצורות המקור המוחלט: חָזור ואָמור. השימוש שעליו מצביע השואל הוא מוטציה, מקור+ציווי. צריך להחליט: או חֲזור ואֱמור, כציווי, או חָזור ואָמור, כצורת העצמה מליצית. בחלק מן הבניינים אחרים, וביניהם פיעל והתפעל, יש זהות בין הציווי והמקור, ולכן 'חָזור וקַלֵל' אינו שגוי. ככלל צורת המקור המוחלט הולכת ונעלמת, ולא רצוי להשתמש בה אלא בשעת חירום או לצרכים סטיריים.
263
רינה גרטל שואל/ת: הם אפשר לומר 'כל מיני סוגים של הפתעות?' או מספיק לומר 'כל מיני הפתעות'?
רוביק עונה:
'כל מיני' הוא ביטוי דיבורי המתייחס לריבוי וגיוון. בדרך כלל הוספת 'סוגים של' מיותרת, אלא אם כן מדובר במגוון של סוגים נבדלים: "כל מיני פרחים" אינו זהה ל"כל מיני סוגים של פרחים".
264
מזי בראשי שואל/ת: איך אומרים בעברית תקנית: למכור עם דגש באות כ' או לא? במילה כספי הממשלה, איך מנקדים נכון את המילה בסמיכות "כספי"?
רוביק עונה:
בשני המקרים האות כ' מופיעה עם דגש, כלומר, כ' דגושה. הכלל בעברית הוא שאחרי שווא נח, כלומר, שווא הסוגר הברה, אותיות בג"ד כפ"ת מקבלות דגש (קל), באשר הן פותחות הברה חדשה. מקרה מיוחד הוא למשל 'מלכי' שבו הכ' רפה, ויש לכך סיבות היסטוריות.
265
טל שואל/ת: האם נכון לומר בכותרת מכתב פנייה למשטרה: 'בקשה לסגור תיק חקירה?' או 'בקשה לסגירת תיק חקירה'.
רוביק עונה:
שתי הצורות אפשריות. 'לסגור' הוא שם הפועל, 'סגירה' היא שם הפעולה. הבחירה היא סגנונית. למילה 'סגירה' אופי רשמי יותר, בעוד 'לסגור' הוא סיפורי-דיבורי יותר.
266
משה שואל/ת: האם מוכרת לך הצורה הדבורה "ניסיתי אותו/אותה, [והוא לא ענה]" במשמעות של "ניסיתי לתפוס אותו [טלפונית]"? האם זו עילגות?
רוביק עונה:
הצורה הדבורה הזו היא דוגמה אחת מני רבות מאוד למה שקרוי בבלשנות אליפסה, ובעברית: הֶשְמֵט. באליפסות אנו מייחסים לחלק מביטוי את משמעות הביטוי השלם. אין מדובר בעילגות או שגיאה, אלא בנוהג טבעי שאינו בהכרח רק דיבורי. דוגמאות: "הלכתי ל(שירות) מילואים", חגגנו את (חג ה)חנוכה, ועוד.
267
לילי סמואל שואל/ת: באחד מטוריך אתה כותב "חיברו עבורנו את קודקס התקינות הלשונית 'ודייק', והיינו אמורים ללמוד אותו בעל-פה". אני למדתי ולימדתי (בעבר הרחוק) להבחין בין על-פה ובעל-פה. כמו באנגלית by heart, aurally, ובגרמנית auswendig, muendlich. האין כך היום בעברית?
רוביק עונה:
היה בעבר הרחוק ניסיון להבחין בעברית בין 'בעל פה' במשמעות בדיבור, ללא נוסח כתוב; לבין 'על פה' במשמעות שינון מן הזיכרון, אולי כדי להתאים את העברית להבחנה הקיימת בשפות אחרות, אך זו הבחנה מלאכותית ומבלבלת ואינה מסייעת לדיוק בדיבור. מהי למשל תורה שבעל פה? תורה שאינה כתובה, ותורה המועברת באמצעות הזיכרון והשינון מדור לדור. השימוש בצורה 'על פה' נדיר מאוד ובוודאי אינו הכרחי לצורכי התקשורת הלשונית. אפילו "ודייק" אינו מצביע על ההבחנה הזו.
268
גיורא שנר שואל/ת: על פי הדיווח באתר מעריב שרת החוץ לשעבר, ח"כ ציפי לבני זומנה לתשאול ביחידה לפשעי מלחמה של משטרת בריטניה. האם משטרת בריטניה חשודה בפשעי מלחמה? האם לא נכון יותר לכתוב: היחידה של משטרת בריטניה לפשעי מלחמה?
רוביק עונה:
דרכי הסמיכות והקניין בעברית מציבים שלל בעיות בבניית המשפט, והדוגמה שמביא גיורא היא אחת מני רבות. ניסוח מוקפד יכול לפתור את רוב הבעיות, אך הוא עלול גם לסרבל את המשפט. בדרך כלל מניחים המנסחים שהקוראים יבינו את משמעות המשפט מן ההקשר, ולא יסברו שמשטרת בריטניה מואשמת בפשעי מלחמה. עם זאת, הניסוח שמציע גיורא מוצלח יותר.
269
ראובן שואל/ת: ראיתי במאמרים רבים שאין לכתוב ש' לאחר המילה "כנראה". לאחר מחשבות מספר על כך, הבנתי את העניין – המילה "כנראה" מחביאה בעצמה שתי מילים – "כמו שנראה", לכן לא סביר לכתוב "כנראה שדני...", כי אז יתקבל הצירוף "כמו שנראה שדני", בעוד רצינו לומר "כמו שנראה דני לא יצליח ל...". אם כך, מדוע השתמשת ב־"כנראה ש..." באחד ממאמריך? מדובר בשגיאת ניסוח או בהחלטה מכוונת?
רוביק עונה:
הקביעה לפיה "כנראה ש..." לפני פסוקית זיקה היא שגיאה היא מה שקרוי 'תקנת מדקדקים'. יש לתקנה זו נימוקים שונים, חלקם מפותלים, אך בשום פנים אין לראות בשימוש זה ב'כנראה ש....' שגיאה. התנגדות דומה יש לשימוש ב'כמובן ש...", אם כי שם ההנמקות שונות. במקרים אלה ודומים להם גובר הנוהג הלשוני על תקנות המדקדקים. דוגמאות לעודפות בשפה יש לרוב, וזו אינה סיבה לפסול נוהג לשוני שהשתרש. 'כנראה' הפכה למילה קפואה, ופירוקה לחלקיה כדי לפסול אותה אינו ממין העניין.
270
משה דרדיקמן שואל/ת: מה נכון לומר: 'להעיר תשומת הלב' או 'להאיר תשומת לב'?
רוביק עונה:
הקִרבה בין הפעלים 'להאיר' ו'להעיר' יוצרת מעין נדידת משמעות בין שני הפעלים. כך במשפט "האם למישהו יש הערות או הארות". לפעלים כאלה קראתי "הומופונים נודדים". מבחינת המשמעות נכונה יותר האפשרות הראשונה: תשומת הלב 'נרדמת', ומישהו מעורר אותה, אך 'להאיר תשומת לב' אינה אפשרות מופרכת.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >