שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
256
אילן ספיר שואל/ת: למדנו שאין לומר "איפה שלמדתי ..". האם תקין לומר "היכן שלמדתי ...?" או שראוי "מקום שלמדתי ...", שהרי "היכן" נרדפת ל"איפה". האם שימוש במילה נרדפת יש בכוחו "לרפא" ביטוי שגוי?
רוביק עונה:
הצורה 'היכן ש..' מופיעה במקורות על אף שהיא נדירה, והיא כמובן תקינה. 'איפה ש..' אכן זהה במשמעות, אך היא נדחקה לשפת הדיבור, למעשה לשפת הילדים. אין לראות בה שגיאה, אלא צורה דיבורית לאותו רעיון.
257
רונה שואל/ת: מהו היידוע הנכון: "מְטוס האדיר" (כדרך סמיכות) או "המטוס אדיר" (כדרך צמידות)?
רוביק עונה:
'המטוס אדיר' הוא כמובן ביטוי נכון, ממש כמו "הילד משה" או "הכלב פלוטו". אלא שבכמה תחומים נבחרים בעברית זוכה השם הפרטי לה' הידיעה, ונוצרת צורת סמיכות: נהר הירדן, הר החרמון, מוזיאון הלובר ועוד. גם מטוסי חיל האוויר זכו לכבוד הזה, ממטוסי הפנטום, דרך מטוס הלביא שלא המריא, ועד מטוס האדיר.
258
טלי סחר שואל/ת: בראיון עבודה, כשנשאלתי לתחביביי עניתי "הייתי רוקדת, הייתי מציירת.." המראיין העיר לי שעלי לומר רקדתי ציירתי. האם נכון?
רוביק עונה:
התשובה המדויקת תהיה 'נהגתי לרקוד' או 'התחביב שלי היה ריקוד'. התשובה "הייתי רוקדת" אינה שגיאה אך היא נופלת בין הכיסאות. היא עשויה להישמע כשפת דיבור, ומצד שני היא שימוש לא מדויק בשפה, שכן "הייתי רוקדת" מציינת זמן מתמשך, מבנה משפט שיש לו שורשים בתלמוד: "בזמן שהוא דיבר אלי הייתי רוקדת".
259
חיים שואל/ת: "גדלתי" על לוא דווקא ואילו לאחרונה נתקלתי בכמה מקורות בגרסה ,לי אישית צרמה, 'לאו דווקא'? אודה על הערותיך המלומדות.
רוביק עונה:
הצורה 'לוא דווקא' היא שיבוש, היא אינה קיימת בעברית או בארמית התלמודית. הצורה היחידה הנכונה, והנפוצה מאוד, היא 'לאו דווקא'.
260
אירי שואל/ת: האם נכון לומר כיוון ש... או מכיוון ש... או שניהם?
רוביק עונה:
במקור התלמודי יש בידול בין שני הביטויים. 'מכיוון ש...' מתייחס לזמן: מכיוון שאירע א', אירע ב', כלומר, ברגע שאירוע א' מתחולל, בא בעקבותיו אירוע ב'. 'מכיוון ש-' מתייחס לסיבה או תנאי, במשמעות המקובלת היום: אירוע א' הוא הסיבה להתרחשות אירוע ב'. השימוש המקורי, הזמני, ב'כיוון ש..' לא נקלט בעברית החדשה, מאחר שיש גם בו יסוד של סיבתיות, נפוץ גם הוא בשימוש הסיבתי, ושתי הצורות משמשות היום זו לצד זו.
261
יוסף דווייב שואל/ת: האם נכון להגיד שמעתי לך? אם אדם אומר לי לקום מהכיסא, אני שומע לו וקם מהכיסא?
רוביק עונה:
הצורה המקראית היא בכמה חלופות: 'נשמעתי לו', 'שמעתי בקולו' ו'שמעתי לקולו'. במדרשים מופיעה כבר הצורה 'שמעתי לו', והיא ראויה כמו האחרות.
262
רמי ניצני שואל/ת: אמש שמעתי משהו שצרם לאוזני - בחורצ'יק ענה לי כי קֶניון תקין בעוד אני תקיף בדעתי כי ההגייה הנכונה היא קַניון, כי מקורו בפועל קנה, קניתי, קנתה, קנינו וכו'. איך ייתכן להכשיר שרץ?
רוביק עונה:
קַניון היא הצורה התקנית, בעוד קֶניון היא מילה לועזית המתייחסת לערוץ המתפתל בין צוקי סלע. הדמיון אכן יוצר בלבול, אבל הדרך הנכונה מבחינה בין שתי המילים.
263
דודי שואל/ת: איך צריך לבטא את המילה "אחראי"? במלעיל או מלרע? או שיש הבדל בהגיית המילה בשימושים שונים?
רוביק עונה:
אחראי נהגה במלרע אך בשתי דרכים שונות. 'אחרַאי' (ach-ray) הוא שם עצם המתייחס לתפקידו של אדם: אחראי משמרת, אחראי על תחום הרכב וכדומה. 'אחרָאִי' (ach-ra-i) הוא שם תואר ומתייחס לתכונה של אדם הנוהג לפעול באחריות. בצורות הנקבה והרבים המילים מתלכדות: אחראית, אחראים, אחראיות.
264
רביב שואל/ת: מדוע מבטאים באופן שונה פעלים כמו 'מגיעים' ו'מקימים'? לפעמים המם נשמעת כמו צירה או שווא, ולפעמים כמו פתח. מה הסיבה להבדל?
רוביק עונה:
יש לומר מַגּיעים בפתח, מְקִימים, בשווא נע (נשמע קרוב לצירה). הסיבה נעוצה בגזרות השורש של פעלים אלה. השורש של מגיעים הוא נג"ע, גזרת חסרי פ"נ, נ' מתלכדת עם ג' (ע' הפועל) ולפניה יבוא פתח. השורש של מקימים הוא קו"ם, גזרת נחי ע"ו, ולכן לא יבוא דגש בק', ולפניה לא יבוא פתח.
265
רוני שואל/ת: איך צריך לומר: עשיתי זאת, או עשיתי את זה?
רוביק עונה:
גם וגם. "עשיתי אז זה" הוא נוסח דיבורי יותר, אבל המשמעות זהה ושתיהן תקינות.
266
שמעון שואל/ת: הייתי ער 'כל הלילה' או 'בכל הלילה?'
רוביק עונה:
ב' מיותרת. היית ער כל הלילה, ומן הסתם בעקבות זאת ישנת או ניקרת כל היום.
267
שמעון חזנולד שואל/ת: עד שהזכירה ד"ר צביה ולדן בדברי ההספד שלה את הביטוי "ימי שני חיי" (מבראשית) חשבתי שאני יודע שלא נכון להשתמש ברצף של סמיכויות, וכי במקום 'ילדי ליצני הקרקס' יש לומר 'ילדי הליצנים של הקרקס' או 'הילדים של ליצני הקרקס'. אז נכון או לא להשתמש ברצף? ובאותו הקשר: כלבי וחתולי הקיבוץ זה נכון, או צ"ל כלבי הקיבוץ וחתוליו?
רוביק עונה:
מקור הביטוי "ימי שני חייו" בכמה וכמה הופעות במקרא, ומכאן שהמבנה הזה בוודאי לגיטימי. אין כל מניעה בשרשרת סמיכות. הצורה המפורקת כמו "ילדי הליצנים של הקרקס" פשוטה יותר, אך זו הכרעה סגנונית ולא דקדוקית, מה גם שייתכנו דווקא בצורה המפורקת אי הבנות. במקרה זה, למשל לא נדע האם מדובר בילדי הליצנים או בילדי הקרקס (הילדים המשתתפים בהופעות הקרקס). באשר ל"כלבי וחתולי הקיבוץ", גם כאן אין כל מניעה דקדוקית, ההחלטה היא סגנונית.
268
לזרו גן שואל/ת: בביטוי בלשון הַמְעטה, האם במילה הַמְעטה יש לבטא את שתי האותיות הראשונות, הא ומם, כהברה אחת כבמשקל החלטה, או בשתי הברות?
רוביק עונה:
המעטה היא שם הפעולה של הפועל המעיט, כפי שהחלטה היא שם הפעולה החליט. משום מה נוטים דוברי העברית להשמיע את המילה במסגרת הצירוף 'בלשון המעטה' כאילו מדובר בה' הידיעה+מעטה. אין לכך בסיס כלשהו.
269
שואל/ת: כיצד יש לומר: כלל מס' שתיים או כלל מס' שניים?
רוביק עונה:
יש לומר כלל מס' שתיים, כפי שיש לומר אוטובוס מס' שתיים או ערוץ שתיים. בכל המקרים האלה המספר אינו מונה את השם (כלל, אוטובוס, ערוץ) אלא את הגדרתו או מקומו בתחום מסוים, ולכן יש לראות בו מספר סתמי, שיבוא תמיד בנקבה.
270
צליל שואל/ת: איך אומרים: 'ליד' או 'על יד'?
רוביק עונה:
גם וגם. בספר שמואל נכתב "וַאֲנִי אֵצֵא וְעָמַדְתִּי לְיַד־אָבִי בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר אַתּה שָׁם". במופעים לא מעטים במקרא מופיע צירוף היחס על-יד, באותה משמעות ממש.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >